http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784There are no listeners to the Gods. This is why I must write, for humans only follow the scripts, hardly ever denying anythingheCopyright 2026 Vynnessia. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9451583<div align="right" dir="rtl">אחרי הדיון המוזר שהיה לנו על לשכב עם אנשים כאלו ואחרים עבור כסף, ואחרי שהודה בכך שהוא מת מעייפות ואני איימתי שאם הייתי שם, לא הייתי נותנת לו ללכת לישון כל-כך מהר, הוא אמר לי "אז בואי". בסוף הגעתי יום למחרת (אתמול) ובאמת נשארתי ללילה. התקלחתי ותגלחתי אצלו דבר ראשון. שכבנו עירומים במיטתו, בחדר שלו, עם הריח שאני כל-כך אוהבת, הריח שלו, פשוט ריח מדהים, הוא שאל אותי אם אני חרמנית. אמרתי לו שאני לא רטובה. אבל הוא שאל שוב, אם אני חרמנית. עניתי שכן, כי מובן שהייתי. שאלתי "למה, אתה רוצה לאנוס אותי?" אז הוא ניסה כאילו להכניס את הזין שלו לפה שלי ואני סותמת את הפה והוא אומר לי ללקק, שאני אוהב את זה, ואני מזיזה את הראש וסותמת את הפה, והוא ממשיך עם הדיבורים שמחרמנים אותי בטירוף שאני חייבת לדחוף את זה לפה, והתחיל יותר באגרסיביות, כשאז הוא אחז בי בצוואר, כאילו בצורה של תקיפה, ואני פלטתי אנחה זעקתית שכזו, הוא עזב ואמר "זה מדהים שאת אוהבת את זה זה" אני חייכתי והוא קלט שאניבזמן הזה מאוננת. אמרתי לו שזה ממש הרטיב אותי, הוא הרגיש ונדהם "ואו, זה ממש הרטיב אותך! עםדגש על הממש.ואז הוא תפס שוב את צווארי וריתק</div>Thu, 26 Jun 2008 18:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9451583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9451583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9442214<div align="right" dir="rtl">אני לכאורה פעם בחודש יוצאת ל"התנדבות" של חלוקת מזון לעניים. יש את הממורמרים והכעוסיםבעיקר על זה ש"מה? זה הכל?" ויש את אלה שמתחילים לדבר אליך ברוסית וצוהלים ואין לי מושג מה הם אומרים. אני לא יוצאת לזה כי אני נהנית, וגם לא כי אני מרגישה כל-כך רע עליהם ולא כי זה מספק אותי. יש אחד שחי בוילה שאני לא מצליחה להבין, למה הוא צריך שנביא לו אוכל?! מה עם למכור את הוילה ולחיות בבית קטן ולאכול טוב כל החיים? אני יוצאת כי מכריחים אותי לצאת. אני נמצאת במן משהו חברתי שאני שונאת וכבר הוצאתי את עצמי ממנו כי כל הבדיחות עלי, לא מצחיקות אותי ואפילו ויתרתי על טיול לטרוקיה של 10 ימים, ודי ניסיתי לרמוז בכך יציאה מוחלטת מהמסגרת הזאת, כי לא היה לי נעים פשוט לומר "לא! אני לא חלק מכם! לא רוצה להיות חלק מכם! ונכון זה אני בחרתי בזה! אבל היי! אתם אשמים" פתאום מתקשרים אלי שהגיע תורי לצאת להתנדבות. מכיוון שאף אחד לא אוהב את זה ממש, וצריכים כל פעם להתקשר בתחנונים בכדי להעיק על המצפון ובכך לשכנע שיגיעו, החליטו לעשות את זה כתורנות. "התנדבות" זה כבר מזמן לא. עכשיו, אני מצטערת שזה נשמע נוראי, אבל אני מחשיבה את עצמי לאדם</div>Wed, 25 Jun 2008 11:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9442214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9442214http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9435083<div align="right" dir="rtl">אני הופכת לאדם נוראי כשאני חרמנית. אני צריכה להתנזר או משהו. הרגשתי כל-כך רע אתמול אחרי שגרמתי לאחר כתיבת הפוסט. אני שונאת את התאווה שלי. אני רוצה לראות בסקס תמיד משהו טהור ויפה. אני שונאת להפוך לאישה שטופת הזימה, אישה קרה וזולה. למה יש לי מחשבות כאלה. אני לא מה שאני שואפת להיות. למה אני לא אישה טובה וצנועה? הרי זה מי שאני, בליבי. זאת שמשאירה טעם טוב, ומותירה קצת מיסתורין, טעם של עוד. זאת שמעלה לאנשים חיוך על הפנים. אני כזאת, אבל עוד לא לגמרי. עדיין יש לי אוייבים בלי אף סיבה, אוהבים להריץ עלי שמועות. עוד מעט זה יגמר, החברה תשתנה ואני אסתובב רק אם אלו שאוהבים אותי ומעריכים. לא חסר. אני ממש ברת מזל בעניין. יש לי המון חברים שאני יודעת שדואגים לי ומקבלים אותי איך שאני עם כל הדרמה והדעות. למעשה הם אפילו מסכימים איתי. להבדיל מרוב החברה הטובעת במיינסטרים ושוחה בכיף עם הזרם בלי אף אתגר משהו בחיים. בלי לפקפק לרגע במה ששוחה ליידם. בלי להבין, בסוף יש מפל, אותו מפל שאני כמו סלמון עוברת, מלמטה למעלה, עם קשיים וטרף שאורב לי מכל עבר. מובן שרוד נהנה במיטה ולא לרגע מתלונן ואף משבח והכל, אבל</div>Tue, 24 Jun 2008 11:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9435083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9435083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9433898<div align="right" dir="rtl">1. עשיתי סקס אנאלי לפני שנקרע קרום בתולי, דווקא בגלל שלא רציתי שהוא יהיה הראשון שלי, התפשרתי על אנאלי. זה נגמר רע. חוץ מזה, שבסופו של דבר אחרי פרידה וחזרה מהירה, וכמה זמן הוא הצליח ללחוץ עלי מספיק בשביל סקס. הייתי בת 15. הסקס היה גרוע. לא החשבתי אותו לסקס והחשבתי אתעצמי בתולהעד ששכבתי עם סילו, איתו רציתי לעשות סקס, או יותר נכון אהבה, בפעם הראשונה, זה באמת היה הרבה יותר טוב, ובאמת הפעם הראשונה שעשיתי אהבה ולא סקס. עכשיו אני יותר בסדר עם להחשיב את הסקס הראשון לראשון, כי באופן מפתיע, אותו בחור הוא חבר שלי עכשיו, הכירו, זה רוד. 2. התנשקתי עם 3 בחורות בחיים. אחת אני נוטה לא להחשיב, כי אני שוכחת אותה כי אני מעדיפה לא לזכור, למרות שהיא נראתה טוב והכל, היא די הפחידה אותי בכך שרצתה ממש לזיין אותי והתחילה לדבר על כמה היא מתה לרדת לי ואני התנהגתי אליה כמו גבר אבל בסוף העדפתי לברוח, כי בכל זאת לא הכרתי אותה כל-כך והיא נראית לי אחת שעושה את כולם. השתיים השניות הן מריה, החברה הכי טובה שלי וסווטה, יפייפיה גם היא, שהתנשקתי איתה משוכרה, והיא ביסקסואלית והיא פשוט ניצלה את המצב שלי, למרות שכמובן גם</div>Tue, 24 Jun 2008 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9433898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9433898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9425206<div align="right" dir="rtl">יצא לי לבלות עםרוד שלי הרבה זמן כבר, מיום שישי עד עתה. כיף לי שאני איתו הרבה, למרות הריבים הקטנים האינסופיים שהוא בכלל לא מחשיב לריב, אולי בעיקר כי אני היחידה שנכעסת ונעלבת מהשטויות האלה; בכל זאת היה לי כיף. מגלים ככה כמה הקשר עמוק וכמה טוב לי להיות איתו וכמה אני באמת אוהבת אותו והוא אותי. דימן אמר לי שהוא שם לב כמה רוד אוהב אותי וכמה הוא משתדל ומשקיע. אמרתי לו לראות את זה ככה, הוא, דימן, לא חבר שלי והוא עושה בשבילי כל-כך הרבה... כל הזמן נותן לי כסף כשאין לי מסיע אותי וחברים, הולך ממקום למקום, סוחב לי דברים, עוזר לי וכל-כך הרבה. אחותו הגדולה של רוד, פלמה, מסתבר שהיא לא היחידה שיודעת עלי כל-כך הרבה מפיו, ולר רק זאת, היא אמנם ידעה עלי הכל מאז הריב הענק שלנו לפני שחזרנו להיות ביחד, אך גם אמו של רוד יודעת עלי את כל הדברים המבישים שעשיתי, שאותם הייתי מעדיפה לשכוח רק שהיא בניגוד לפלמה יודעת אותם מזמן לא מזמן, לאחר שחזרנו להיות ביחד, הוא רצה לשתף אותה כדי לקבל עצות. עכשיו הוא אומר לי מה הגבולות שלו ומתי הוא כועס במקום שזה יתפרץ ממז פתאום או שלא אדע שמשהו שאני עושה הוא לא בסדר מבחינתו. הוא ס</div>Sun, 22 Jun 2008 19:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9425206http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9425206http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9405818<div align="right" dir="rtl">בסוף הלכתי לישון ב-4, קמתי ב-8 לראות את החדר המטונף שלי, עייפה ומותשת. בא לי רק להמשיך לישון ולחלום שטוב יותר. אני קמה כי אני יודעת שאני צריכה להתקלח והכל אבל ראיתי שאין לי זמן כי איכשהו פשוט נרדמתי לעוד חצי שעה. שמתי עלי את השמלה האדומה מאתמול, שאני לא מבינה למה כל-כך הרבה אנשים טרחו להחמיא לי עליה, שמלה פשוטה כזאת פרחונית אדומה. בכל אופן, השיער שלי בלגן איימים כאילו הרגע יצאתי מסקס מטורף. האיפור קצת מרוח ואני חייבת לטוס למרפאה הקרובה לפני השעה 10 וחצי כדי שאקח את הגלולה של אתמול בלילה. זאת הייתה החבילה האחרונה. אם לא היה להם הייתי חייבת למצוא מישהו עם רשיון שיסיע אותי ליעד הבא וכל הפרוצדורה הייתה לוקחת לפחות שעה ובדיוק חשבתי לעצמי שכל-כך הגיוני שעם המזל שלי עכשיו לא יהיה להם את זה... כדאי שאתחיל עם המטלות שלי. החומרים להכנה עוגת בראוניס עשירה ומתוקה עם שבבי שוקולד בגודל 2 שכבות וביניהן קרם השוקולד הכי טעים בעולם, ומעל, קצפת מתוקה וטעימה - - מחכים לי. חוץ מזה אני חייבת קודם להיתקלח ולהתגלח. כמובן לסדר את החדר ולהחליף את המצעים שעוד יש עליהם דם. אני לא יודעת מה אני עושה עם ע</div>Fri, 20 Jun 2008 09:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9405818http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9405818http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9405492<div align="right" dir="rtl"> הוא ביקש שלא אכתוב על זה בבלוג. הוא אומר שיש אנשים ששנינו מכירים והוא לא רוצה שידעו. הוא רואה בזה פגיעה בגבריות ומשהו שלעולם לא קורה. זה התחיל בשיחה הטלפונית הקבועה של הלילה; ששאלתי אותו אם הוא מוכן פעם אחת להשקיע יותר זמן, מחשבה והשקעה במשחק המקדים. פתאום נפל לו האסימון והוא הבין שהוא לעולם לא עשה כזה. הוא פתאום קלט שאני לא כמו גבר, שאני כן זקוקה לזה. הוא הרגיש כל-כך רע וכל כך הצטער אינספור פעמים. התחלתי לתאר לו למה אני מתכוונת יותר, ואמרתי לו ש*זה* לעשות לי אהבה, לא פשוט לעשות סקס שהוא איננו קינקי או ברוטאלי ולחבק אותי ולנשק אותי ולהביט בי עם מבט אוהב... אלא להשקיע ולהראות לי שהוא אוהב אותי. תיארתי לו איך שינשק כל חלק בגוף שלי וישקיע בכל הנקודות ולא רק ברגישות. הרעיון הוא לפתות, לגרות, ליצור תשוקה להוביל אותי לזה, לרצות את זה יותר, להרגיש נאהבת, שמשקיעים בי...שזה בעצם לעשות אהבה. שמעתי אותו נשנק, ושאלתי באי נעימות אם הוא בסדר, והוא ענה שכן. שאלתי אותו אם הוא בוכה והוא ענה שלא. שאלתי אותו שוב, "רוד... אתה בוכה..." יותר כידיעה... הוא אישר זאת. מיד הדמעות החלו לזלוג שוב, הוא אמר</div>Fri, 20 Jun 2008 03:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (Vynnessia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=562784&blogcode=9405492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=562784&blog=9405492