http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269"אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר/ ממקומות אחרים וגם פה מהעיר/ הייתי רוצה שידעו כולם/ שיש ילד אחד בעולם/ והילד הזה הוא אני." (יהודה אטלס)heCopyright 2026 בת-אנוש. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9666233<div align="right" dir="rtl">זהו עידכון קטן ביותר וחסר חשיבות. למעשה, תפקידו הוא להודיע שאני נעלמת לשלושה שבועות, ושרציתי לכתוב כאן סיפור קצר בשם "דודה נוסטלגיה", אבל אין לי זמן. כמו כן, רציתי לומר משהו לנעמי- לא אכפת לי שאת מסתכלת כאן אבל בבקשה אל תגיבי ואל תגידי כלום לאבאמא, הם לא צריכים לדעת מה אני כותבת כאן. תודה. אם שמתם לב ואם לא, יש לי עיצוב חדש. המון המון תודה לגרפיטי שעשו אותו. חוץ מזה עוד מעט יש לי יומולדת 13, והנה ההקדמה לסיפור: "רוני היקרה, לכבוד יום הולדתך ה13, אנו מתכבדים להזמינך לטיסה מיוחדת אל הדודה נוסטלגיה. הכרטיס מצורף למכתב. הטיסה יוצאת שבוע לאחר קבלת המכתב, בשעה 13:13 בדיוק. מצפים לראותך, אגודת הילדות המאוחרת. נ"ב: ההתייצבות חובה. אין להביא בני משפחה לטיסה." את המכתב הזה קיבלתי לפני שבוע, במעטפה כחולה עם פרחים. מצורף היה לה כרטיס טיסה צהוב עם ציורים. עכשיו אני לפני הנסיעה לשם, חוויות עוד שלושה שבועות.</div>Wed, 30 Jul 2008 17:34:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9666233http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9666233http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9630737<div align="right" dir="rtl">הקדמה או: לא קשור. -זכינו מקו ראשון יוםהישרדות!! =]- -עוד מעט בר מצווה! =]- -החלק הראשון לא משהו, תגובות בונות?- אני פותחת בלוק ציור חדש, ומביטה בדפים. דפים יפים, דפים גדולים. ואני רוצה לבחור את הדף הכי: הכי חלק, הכי לבן, הכי נקי. ללא רבב. אין דף כזה. בסוף אני מתפשרת על כמעט ורק אז נזכרת שאני לא מציירת מספיק טוב בשביל דףיפה כזה. אני לא יכולה להרוס אותו ככה. נושמת נשימה עמוקה... ומנחיתה את העיפרון על הנייר. *** מנסים להתחכם במילים גדולות מילים גבוהות הן כמו מסך גדול מראה רק זוג עיניים. רוצים להתחמק במילים קטנות מילים קלות כמו נקודות מטשטשות שם אין מקום לשניים. *** הם, אתם, אנחנו מאחורי המסכות האם קללה? האם ברכה? מה? גם לי יש מסכה? אני לא רוצה להפוך למסכה רוצה לקרוע אותה מעליי. לכתוב ולדבר ולעשות את האמיתי והנכון. האם יש לי אומץ... אני רוצה להיות אני. כי הכל זורם, ואין חדש תחת השמש.</div>Wed, 23 Jul 2008 22:16:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9630737http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9630737http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9625226<div align="right" dir="rtl">כמה דברים כ"כ משמחים שאני חייבת לכתוב. הם לא קשורים לכלום אז נכון להרגע אי אפשר להגיב לפוסט הזה. תוכלו לשמוח בשמחתי כשיגיע(בקרוב) פוסט נורמלי. אז ככה: -היה מחנה קיץ הכי כיף בעולם- -זכינו מקום ראשון יום הישרדות!!!- -הולכים לפגוש את אנה ותמר מאנה ותמר ויהיה ממש כיף!- -אח"כ טסים לחו"ל!!- פוסט מעניין יותר יגיע מחר, בשעה טובה.</div>Tue, 22 Jul 2008 22:23:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9625226http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9625226http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9568568<div align="right" dir="rtl">עייפתי כבר מהכובד של האנשים, הבונים סביבם משקולות ללא הרף. אני רוצה להיות חפשייה, קלילה כמו הרוח, לפרוש כנפיים ולעוף אולי אל ארץ לעולם לא.</div>Sun, 13 Jul 2008 19:15:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9568568http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9568568http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9546369<div align="right" dir="rtl">זהו לא קטע רעיוני, עמוק או בעל משמעות מיוחדת. וכפי שאמר מארק טווין, כל מי שינסה למצוא כאן מוסר השכל יועמד לפני כיתת יורים. זה סתם משהו שקפץ לי לראש יום אחד. דמיינו לכם כדור. דמיינו לכם כדור הנפתח ברוכסן. דמיינו לכם כדור הנפתח ברוכסן ואפשר להפוך אותו מן הפנים לחוץ ומהחוץ לפנים. דמיינו לכם שאתם חיים בעולם כזה. ובכן, זה היה עולמם. בבוקר ובערב היה הכדור מתהפך. המעבר היה בלתי מוגש; כאילו מישהו עצר את הזמן. ואמנם זה מה שקרה. כאשר היו בחוץ, באור, אמורו האנשים "איזה יום יפה היום!" ואחר כך, כשהיו בפנים, אמרו "איזה לילה חשוך ומפחיד!". כל אחד מהצדדים (וחיו אנשים בשני צדדיו של הכדור) היה בטוח שהוא בחוץ, שהוא רואה את האור. "הרי בפנים אין כלום, רק לבה ואבן!" טענו הם. חלקם קראו לזה "שאול" או "גיהנום". הסתובבו סביבם 4 שמשות ללא הרף, אולם הם בתמימותם הרבה חשבו שהם מתסובבים סביב שמש אחת. המקום בו היה ה"רוכסן" היה למעשה מעין בקע בקרקע. אחד מן הצדדים קרא לו "השבר הסורי-אפריקני" והיו בו מדי פעם רעידות אדמה חזקות והתפרצויות געשיות. איש מהם לא ידע שבעותה עת היה פיצוץ גדול או מלחמה בצד האחר. אותו שבר</div>Thu, 10 Jul 2008 14:18:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9546369http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9546369http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9519513<div align="right" dir="rtl">אומרים שאלוהים אוהב אנשים טובים. (ובפרט- עדיפות ראשונה ליהודים) מיהו איש טוב? תינוק שזה עתה נולד, הוא איש טוב? ואיש מסכן שחי לבד, הוא איש טוב? ואולי בכלל לאלוהים אין אהבה כמו שלנו? אולי האהבה שלו היא אחרת, משהו עמוק יותר גדול יותר שיכול להכיל בתוכו את כולם. זה לא קשה לאהוב אהבה כזאת גדולה? אנשים הם קטנים מדי, ולמרות ש"לאמא יש מקום לכו-לם" זה מקום קצת מצומצם. אי אפשר לאהוב את הכל כשאתה רק גרגיר קטן בעולם הגדול ועם זאת עולם ומלואו. ורק אלוהים הכל יכול מצליח. כנראה שזה טוב- אלוהים ישאר באהבה שלו ואנחנו בשלנו.</div>Sun, 06 Jul 2008 15:09:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9519513http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9519513http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9484597<div align="right" dir="rtl">לא מזמן הלכנו, אני, אבא וע"ע לספארי ברמת גן. אני ממש אוהבת את הספארי, וכבר הרבה זמן שלא הייתי בו. ע' הייתה בו לפני כן רק פעם אחת. הספארי תמיד מעלה בי המון נוסטלגיות. ובכן, נסענו. ראינו איילים והיפופוטמים, התפעלנו מיוסי הפיל וניסינו (ללא הצלחה מרובה) להאכיל ג'ירפה. הכל היה טוב ויפה, עד שהגענו למקום משכנם של החתולים הגדולים, הטורפים. תמיד ראיתי בטורפים האלו סוג של מודל להערצה. כה אציליים ויפים, חזקים וגמישים. לפחות זה מה שרואים בסרטי הטבע למיניהם. ראינו את הפנתר השחור, את היגואר, את חתול הביצות. ואז הגענו אל הנמר. כלוב של לא יותר מ5*5 מטרים רבועים. הוא היה אצילי, והסתובב במעגלים כאילו כדי להראות לעולם את גופו. יש לנמרים האלה חן מיוחד. התבוננתי בו. גפיים, גוף, ראש. עיניים. כשהבטתי בעיניו נשקף מהן עצב כה עמוק, שלא יכולתי לתאר. ואני עדיין לא יכולה לתאר, מפני שאין מילים לעצב הזה. אותה חיה חזקה, שעדיין הרימה ראש בגאווה, שיקפה רק בעיניה את היגון המר על חירותה שנשללה ממנה. הוא המשיך להסתובב סחור סחור, ללא סוף. אבא וע"ע כבר המשיכו הלאה, אני עמדתי ללא יכולת לזוז. לא יכולתי להתיק את עיניי מאו</div>Tue, 01 Jul 2008 12:01:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9484597http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9484597http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9469480<div align="right" dir="rtl">העולמי- בין מציאות ליופי "רוני, אם היית אלוהים, היית עושה את העולם ככה שהיו סוכריות על העצים ופיות קטנות שמגשימות משאלות ואנשים מעופפים?" -לא. "למה לא?" -זה בגלל האיזון. את מבינה, העולם שלנו מאוזן מאוד- או לפחות היה ככה. כל המערכות האקולוגיות ומארגי החיים, מעגל החיים. דברים כאלה יכולים בקלות להיהרס עם הפרה קלה ביותר של האיזון. זה מה שאנחנו עושים, מפרים את האיזון. תחשבי על זה, כמה קשה להיות אלוהים; אם נניח את בוראת חיה. זאב. את צריכה לחשוב מה הוא אוכל, איך הוא משיג את זה, מה הטרף שלו אוכל, מי אוכל אותו ומה קורה לו אחרי שהוא מת? הנשרים טורפים את הפגר, נניח. וזה נותן עוד בעיות. לא קל להיות אלוהים. אי אפשר להצמיח סוכריות יש מאין. ואם יהיו פיות חייבים להיות גם שדונים רעים, ואת זה אנחנו לא רוצים, נכון? היופי הוא מה שהיינו רוצים שיקרה, אבל אם יש דבר מה מוחלט כמו הטוב, חייב להיות גם דבר מה הפוך. הרע. המציאות היא לא טובה ולא רעה, היא מה שהיא, וככה זה. נתגבר. הלאומי- בין אמונה למדע "רוני, תשאלי אותי שאלה." -אוקיי. למה יורד גשם? "אה, זה קלי קלולצ'יק! כדי למלא את הכנרת שלנו". זאת התכל</div>Sun, 29 Jun 2008 11:49:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9469480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9469480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9456482<div align="right" dir="rtl">"הדברים שחשובים באמת סמויים מן העין" (הנסיך הקטן/ אנטואן דה-סנט אכזיפרי, בתקווה שזכרתי את שמו נכונה) - המדען יהנהן ויתכוון לאוויר ולמים. - הנערה תהנהן ותתכוון לאהבה. - המאמין יהנהן ויתכוון לאלוהים. - מגדת-העתידות תהנהן ותתכוון לגורל. - הלוחם יהנהן ויתכוון לאומץ. - המכשפה תהנהן ותתכוון לקסם. - המלומד יהנהן ויתכוון לידע. ואני, בת-האנוש הקטנה, אהנהן בשמם של כל אלה, כיוון שאני (אולי מתיימרת להיות) כל אלה.</div>Fri, 27 Jun 2008 15:06:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9456482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9456482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9436248<div align="right" dir="rtl">וכי מה זו גבעה ירוקה ציון דרך, מושא חלומות, וכי מה משנה אם טיפסתי עליה או ראיתי אותה מרחוק? וכי מהו הים הכחול שלווה ומלחמה, שלום וסער, וכי מה משנה אם חלמתי עליו או מילאתי אותו בדמעות של צער? וכי מהו מדבר ללא קול מלא י</div>Tue, 24 Jun 2008 14:56:00 +0200matilda_momo@walla.com (בת-אנוש)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=558269&blogcode=9436248http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=558269&blog=9436248