http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961heCopyright 2026 מיס סאנשיין הקטנה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=13214866<div align="right" dir="rtl">everything's changed. i have a fiance, the little girlwiththechildishblog,isengaged with the love of her life &lt;3 לפני שלושה ימים נחתנו בגרמניה. המבורג, 3 קניונים, עבודה בעגלות. נו... ישראלים. אם הייתי כותבת את הפוסט אתמול, הוא היה מחוייך וקרצייתי עם הסברים על כל שטות קטנה שאנחנו חווים. היום המצב קצת אחר. הראש עטוף במליון מחשבות ותו לא. יהיה טוב נו. אני לא הזו הדכאונית.</div>Tue, 17 Apr 2012 16:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=13214866http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=13214866http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=12079044<div align="right" dir="rtl">באמת שלפעמים פשוט... אין עם מי לדבר. בקושי אני מבינה את עצמי. והמסכה שאני מתעטפת בה כל בוקר מחדש מקשיחה והופכת לחלק ממני. הפנים והחוץ הם שתי עולמות שונים. ואני נהנת. באמת שכן, אנחנו עושים חיים מטורפים. מתוך חודש שלם אולי שלושה לילות היינו בבית, והיה טוב, והיה מצחיק, והיה. פשוט - היה נחמד אם הכל היה יותר פשוט. זה הכל. באמת שכן. יש לי מצברוח לבכי תמרורים, ואני לא מצליחה. רציתי פוסט אופטימי אחרי כל התקופה הארוכה הזו, אבל ללא הצלחה |: נתראה. וזה...</div>Sun, 03 Oct 2010 01:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=12079044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=12079044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11770238<div align="right" dir="rtl">My new sitehttp://marydvir.daportfolio.com/&#9829;</div>Sat, 08 May 2010 15:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11770238http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11770238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11761571<div align="right" dir="rtl">איכות פייסבוק, מצטערת.אני אמנע מקרדיטים, כדי שהבלוג לא ירוץ בחיפוש גוגל.היה סט מדהים.</div>Tue, 04 May 2010 13:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11761571http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11761571http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11755797<div align="right" dir="rtl">ל"ג בעומר שקט למדי.ציור חדש יחסית.</div>Sat, 01 May 2010 19:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11755797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11755797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11710458<div align="right" dir="rtl">בתקופה האחרונה 'נפלה עליי' מוזה.יש הרבה מאחורי הציורים, מסתבר - התת מודע שלי למד לדבר.הכלצוירבעטים פשוטים (Stabilo), היה לי הר</div>Sat, 10 Apr 2010 23:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11710458http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11710458http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11657716<div align="right" dir="rtl"> *** נמחק. אולי ככה עדיף. מקלחת, 3 שעות לישון ונוסעת ללימודים. מקווה להתעורר, או בכלל להירדם קודם... מסופקת לגמרי מהיום (: 3&gt;</div>Fri, 19 Mar 2010 03:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11657716http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11657716http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11536361<div align="right" dir="rtl">אבא יקר שלי. 20/1/10.</div>Wed, 20 Jan 2010 12:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11536361http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11536361http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11469509<div align="right" dir="rtl">בהתחשב בעובדה שאת השבוע שעבר סיימתי מונשמת בקפלן,השבוע שאחריו היה המשך צרוף חוויות, לטובה ולרעה.אחרי התעקשות והרבה ראש בקיר, הוצאתי את הטיול של הנוער כמו שהיה מתוכנן, לא נשארתי בבית.היה מדהים, מדהים, מדהים. חווייתי ברמות אחרות. ובהחלט בלתי נשכח &#9829;מדהימים כאלה3&gt;הסיבה לכך שאני עוד מחייכת.כזה קטן :)<img style="WIDTH: 500px; HEIGHT: 370px" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xter</div>Sun, 20 Dec 2009 03:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11469509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11469509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11448849<div align="right" dir="rtl">היום ה11/12/09.אתמול ב6 וחצי בערב, עברתי התקף חרדה.תמיד זה היה נשמע כ"כ מלחיץ ולא מוגדר, והיום... אני מבינה כמה זה אמיתי ופשוט יכול לקרות.ל ח ץ.הרגשתי שאין לי אוויר, אני חושבת שגם הביאו לי מים.הגוף התכווץ ונתפס וכאב תופת.אמרו לי שבכיתי ורציתי לצעוק ולא הצלחתי, הרימו אותי למונית ולקחו אותי לאנשהו.אחרי שהגענו נשכבתי על הריצפה ומאז אני לא זוכרת הרבה.כשהאמבולנס הגיע גם אמא הגיעה, מסתבר שלא רציתי שהיא תעלה איתי ורציתי את בן.אני זוכרת שרעדתי כולי וכל כמה דקות איבדתי הכרה והייתי חוזרת אחרי לחיצה כואבת בין הכתף לצוואר, כנראה של הפרמדיק.בן ניסה להחזיק לי את היד אבל לא הרגשתי אותה, היא הייתה קפואה ושום שריר לא הצליח לזוז.מיון בקפלן, לחץ אימים, קוצר נשימה, איבוד הכרה, עילפון חוזר ונשנה.המוח בלי ששמתי לב התחיל לתאר עולמות אחרים,לא הבנתי מה קרה לי, מה הולך סביבי ומי כל האנשים.אחרי 2 צילומים, 2 זריקות הרגעה, עירוי אחד ו7 שעות מנוחה - שחררו אותי הביתה.ברוך השם (וברוך בן &#9829;), היום אני נושמת.מזה שלושה חודשים אני ממשיכה לחיות בלי האבא היקר שלי.מזה שלושה חודשים אני מנסה להחזיק את עצמי ופשוט לא לחשוב</div>Fri, 11 Dec 2009 22:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיס סאנשיין הקטנה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556961&blogcode=11448849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556961&blog=11448849