http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498I had to feel it comingheCopyright 2026 Daydream Nationality. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9590969<div align="right" dir="rtl">איזה דז'ה וו....</div>Thu, 17 Jul 2008 12:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9590969http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9590969http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9585221<div align="right" dir="rtl">למרות שזה היה, במובן מסוים, ידוע מראש - אני ממש בוכה עכשיו. יהי זכרם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב ברוך.</div>Wed, 16 Jul 2008 13:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9585221http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9585221http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9568480<div align="right" dir="rtl">עד שאני לא אסיים עם ה-OCD הזה אני אשאר בת 15.</div>Sun, 13 Jul 2008 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9568480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9568480http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9563160<div align="right" dir="rtl">אני יכולה לחיות את החיים שלי בלי טריכוטילומניה ובלי סיגריות. אני יכולה לחיות משבוע לשבוע, מיום ליום, ממשהו למשהו אחר. אני יכולה להשלים עם העובדה שתמיד יהייו לי חורים בנשמה, חורים בגוף. אני יכולה להיות מי שתמיד רציתי, אני כבר מי שתמיד רציתי. אני יכולה לקנות גן עדן בדם ואם לא אז לשכור אותו. אני יכולה להעביר את החיים בשימוש בכוחות האחרונים שלי ובייצור חדשים בו זמנית. אני יכולה לחפות על כל מה שאין לי באהבה עצמית. אני יכולה להיות חצי בריטית עם 3 קילו מיותרים ובכל זאת להרים את הראש בגאווה. אני יכולה לרוץ מהר יותר מהעבר שלי רק כדי שלא יתפוס אותי ויחזיר אותי לזרועותיו המחבקות, הכולאות. אני יכולה לחיות את החיים שלי בפחד ובעצבנות. אני יכולה להתענג על רגעי החסד הקטנים גם אם הכל יורק לי בפנים. אני יכולה לראות את ההופעה של רדיוהד כהתחלה ולא כסוף. אני יכולה לנגן ולחשוף את עצמי בפני כל אחד. אני יכולה להפסיק לראות את ה-OCD כחבר הכי טוב שלי. אני יכולה לחיות את החיים שלי בלי הגנה נראית לעין או אשלייתית. אני יכולה להוכיח לעולם המזדיין הזה שאני כן מתאימה לו וכן מגיע לי לחיות בו. אני יכולה</div>Sat, 12 Jul 2008 22:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9563160http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9563160http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9499961<div align="right" dir="rtl">15 step There there Airbag Jigsaw falling into place Nude Arpeggi Videotape Myxomatosis Everything in its right place All I need No surprises Lucky Reckoner 2+2=5 Paranoid android Bodysnatchers The gloaming Faust arp Karma police Pyramid song Something they'd written some days before Optimistic The national anthem Fake plastic trees Just 3 hours of a pure painfulpleasure, Wind in my hair, His face, so close to me, Music in my veins, Glory that scattered itself to my shouts, Sparkles &amp; shivers, Graced seconds, A fantasy that came true, The smell of MARBLE ARCH in my cigarettes, The breaking free of my excitement from London A whole life passing through me, A feeling; it was good to live all these horrors ju</div>Thu, 03 Jul 2008 16:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9499961http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9499961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9433444<div align="right" dir="rtl">כשהוא התאבד, לא הייתי יותר מסמרטוט שמנגב כל הזמן את הדמעות של עצמו. עכשיו אני קשוחה. התחלתי לעשן, לזלול קוביות קרח בכמויות, להסתובב בבית כסהרורית, לעשות ספורט כמו לשמוע מוזיקה, לכסח בנות עם דרגות גבוהות משלי בטאקוונדו כאילו שהן אחראיות לאיך שהחיים שלי נראים ולנסות לא לאכול עד כמה שאפשר. אני כבר לא מספרת לאחרים מה קורה. יש לי חיוך זוהר על הפנים וברק בעיניים, אני צוחקת בלי הפסקה, משתמשת בציניות הקרה האופיינית לי ולא משתדלת יותר מדי. כאילו שהכל בסדר. לא מרגישה כלום, כל דבר שמחלחל אליי אני מעיפה בהינף שיער נון-שלנטי בתואנה שאין לי זמן לזה, שזה לא קורה או שאני סתם לא רוצה להרגיש את זה עכשיו. נכון לעכשיו זה משרת אותי בצורה מעולה אבל מי יודע מתי זה יתפוצץ לי בפרצוף. החיים היחידים שנראים באופק נמצאים בין הדפים של ג'ונתן סטריינג' ומר נורל הנפלא. ורק באומנות שלי, עם הגיטרה, עם המוזיקה והמילים אני מרשה לעצמי להיות א ני, ואולי זה בסדר, אולי באמת ככה צריך, אבל איפה האמת בכל הסיפור הזה? ורק איתו זה לא ככה. מזל שיש אותו, הא? The alchemist is standing still</div>Mon, 23 Jun 2008 23:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9433444http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9433444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9423186<div align="right" dir="rtl">Memories, poison, ashes, lots of ashes, paralyzing gases, grey air, black sunset, chains from deep inside the silent planet,an interpolto catch me and not those whobury me, flies, pipes, thepollution inside the pipes, humansewage, depths, living bodies, free evil souls that can fly to the sky, take me with them&amp; let me fall on my face just when we reachfor it, a long waiting, nerves, death in our feet, graveyards for heads, graveyards in my heart, a graveyard for living people &amp; one who's dead,a broken levee, invisible holes under theEarth, the downward spiral,a frozen river of blood, stormy music,acid dreams, hollow limbs, everything that's me, a road to drive in cycles, vomitland, my heartland, electricity between us only to wound but also to kill the weak ones, thrown cures, unplugged wings, red stars, an airplane All in a second "אם לא היית בריטית לא הייתי נוגע בך" "You're a bustard But a nice bustard" "comeon, free yourself, yourlittle friend's also having his</div>Sun, 22 Jun 2008 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9423186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9423186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9400132<div align="right" dir="rtl">היום שמעתי את Roads של פורטיסהד אחרי הרבה מאוד זמן שלא רק כדי להתקרב אליו.</div>Thu, 19 Jun 2008 12:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9400132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9400132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9380330<div align="right" dir="rtl">אתמול בלילה שמעתי את סיסטרז אוב מרסי ואחריהם את טייפ או נגטיב ופתאום הרגשתי שאני רוצה עוד מהדיסטורשנים המטורפים, הקול הנמוך שמדי פעם נשבר, המילים שאם לא היו יוצאות מהם היו קיטשיות, ילדותיות ומתבכיינות, התפרצות הרגשות חסרת המעצורים הזו ורציתי שמישהו יאהב אותי לא בצורה של "כיף לאהוב" אלא בצורה של "להיות ביחד תמיד, לא לעזוב זה את זו לרגע, להרגיש ביחד את הרגשות הכי עוצמתיים לא משנה כמה זה מפחיד, מכאיב או חוזר על עצמו, להתמסר זה לזו בגוף, בנפש ובנשמה, לא לצחוק, בקושי לדבר, ששום דבר לא יהרוס את זה" וגמרתי וניסיתי להירדם וחשבתי, פתאום, על המחנך שלי שהיה כמו אבא בשבילי במשך כל השנה, שהייתי מדברת איתו על מוזיקה, על החיים ושהיה זה שהכי תמך בי כשסקרואו התאבד, יותר מכל אחד אחר, יותר אפילו מהלו, ועל איך שפתאום ראיתי שהוא היה חסר אחריות כלפיי ואז שיקר לרכזת השכבה, למנהלת ולי כדי לצאת בסדר, ושכל החיבה הזאת נבעה מעצם העובדה שאני ממוצא בריטי, ושהוא גזען ושקרן ולא אכפת לו מכלום חוץ מעצמו והתחלתי לבכות. דמעות של ממש יצאו ממני. פעם ראשונה בחיים שלי, בסוף כיתה יא', שאני בוכה על מורה, בגלל מורה. ולמ</div>Sun, 15 Jun 2008 21:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9380330http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9380330http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9372559<div align="right" dir="rtl">כל היום אני רואה תכניות ריאליטי מטומטמות שאני בכלל לא אוהבת כי אני רוצה לראות מישהו אחר בלחץ, לשם שינוי. רק אני צריכה להיות בלחץ כל הזמן? ופתאום, משום מקום, למרות שאני לא סובלת את קולדפליי, פתאום In my place עולה לי לראש ואני מבקשת מאבא את הדיסק, עולה למרפסת שלי עם הדיסקמן והווינסטון לייט ופתאום אני נוסעת על רולרבליידס בכביש הבין עירוני לת"א ואני רואה את העצים ואת הים מסביב, נוסעת במהירות וצועקת - ופתאום אני חוזרת למציאות ונזכרת שלא רק שאני לא יודעת לנסוע על רולרבליידס, גם יש לי מגן במתמטיקה מחר. ואז הגיע Clocks. I was lost, I was lost Crossed lines I shouldn't have crossed I was lost, oh yeah.. ,Y e a h ?How long must you wait for it</div>Sat, 14 Jun 2008 19:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Daydream Nationality)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556498&blogcode=9372559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556498&blog=9372559