http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147אל תחפש את הדרך אל האושר - חפש את האושר שבדרךheCopyright 2026 Talking Potato :D. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=10233572<div align="right" dir="rtl">יום היסטורי בתולדות ישראל (או ארה"ב), יש פוסט חדש בבלוג. החלטתי, בפעם ראשונה (וכנראה אחרונה), לכתוב פוסט ארוך וחופר. הבעיה היחידה היא שאין לי כל כך מה לכתוב, אבל זה לא כל כך משנה כי אני יכולה דבר שעות על כל נושא רנדומלי, ואם כבר מדברים על רנדומלי, לדעתי זו מילה ממש מפגרת. 'רנדומאלי', זה נשמע כמו שם של אדם מאוד מאוד חשוב בהיסטוריה היוונית שבאצם לא עשה שום דבר אבל בכל זאת אנשים לומדים עליו במקום הזה שנקרא בית ספר. random נשמע הרבה יותר נורמלי. בכלל, בעברית יש כל כך הרבה מילים מעותקות, למה אי אפשר להמציא מילה שונה? זה כמו כל תוכניות הריאליטי האלה שמעתיקים מארה"ב. אתם יודעים, תוכניות הריאליטי המקוריות של ארה"ב הרבה יותר טובות מאלה שבישראל. חוץ מהישרדות, אני חייבת לומר, שבישראל זה יצא הרבה יותר טוב, למרות שעשו מזה עניין יותר מידי גדול. כמו שעשו מהיי סקול מיוסיקל. אחד הדברים שאני הכי שונאת זה מיני-פאקצות שמתלהבות מ'זאק אפרון החתיך והמושלם'. הייתי יכולה להמשיך לכתוב אבל נמאס לי ויש לי דברים יותר טובים לעשות בחיים. אז בשביל כל החסרי חיים שקוראים פה עכשיו, אתם יכולים להנות מאוסף תמונות מצח</div>Sat, 29 Nov 2008 23:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=10233572http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=10233572http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=10025158<div align="right" dir="rtl">כן... חירבשתי לשיער שלי את הצורה... זה אחד מרגעי ה"מה יקרה אם..." שלי "מעניין מה יקרה אם אני אגזור טיפה את הקצוות של השיער..." גזרתי "טיפה" מקדימה, ובאמת שהתכוונתי לגזור כמה מילימטרים, אבל זה יצא טיפה הרבה... אז היה לי שיער קצר יותר מקדימה... וזה היה בסדר עד שחשבתי לעצמי "וואי, מה אם אני אגזור עוד טיפה פה.. ופה.. ושם.. ופה.." ועכשיו יש לי שיער מכוער קצר יותר, ולא סימטרימקדימה. ניסיתי לסמטר (מהשורש סימטרי) אותו, אבל זה יצא עוד יותר לא סימטרי.אני גםיכולה לגזור את השיער מאחורה, אבל יש לי הרגשה שעשיתי מספיק נזק. אני מאוד מקווה שזה יגדל מהר... עד אז כנראה שאני יכולה לשכוח משיער פזור ואני חשבתי פעם לעשות לבד פוני... שמתי לב שנטשתי את הבלוג הזה. האמת, שחכתי ממנו לגמרי עד שנתקלתי בו יום אחד במועדפים. הפעם אני לא מבטיחה שהעדכן יותר. אני כותבת כשבא לי. זה יכול להיות כל שלוש דקות, וזה יכול להיות פעם בשלושה חודשים (רק כדי שלא יזגרו אותו). אדם חכם אמר: יש שני דברים שלעולם לא תרצו לפגוש; את ג. יפית, ואת דנה עם מספריים ביד. </div>Mon, 13 Oct 2008 06:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=10025158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=10025158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9897940<div align="right" dir="rtl"> עד כיתה ב' כל הזמן התחננתי להורים שלי לאמץ חיה, ועכשיו כשאני חושבת על זה, היו לי לא מעט חיות כשהייתי קטנה. קודם כל היה לי בכיתה א' - ב' חילזון. לא סתם חילזון, זה היה חילזון ענקי. הוא גר אצלנו בבית בעציץ כמה ימים עד שהוא נעלם, ולא מצאנו אותו בשום מקום. אחרי שלושה ימים פתאום הרחתי אותו, כנראה שהייתי כלב בגלגול הקודם. הלכתי מהעציץ ההוא עד שהגעתי למאחורי הטליוזיה. ושם הוא היה, וכנראה שהעלים של הצמח שבעציץ לא סיפקו אותו, כי הוא אכל מהקלטות שהיו שם את כל הניירות עם השמות שלהם. מאז, אמא שלי תמיד הייתה מבקשת ממני להריח מאיפה איזשהו ריח מגיע, כאילו אני איזה כלב גישוש. אחר כך היו לי שני יצורים שעד היום אני לא יודעת איך קוראים להם. מצאנו אותם בים והם גרו בדלי על מכונת הכביסה והיה להם ריח נורא. עד שיום אחד הם מתו, לפחות ככה אמא אמרה לי, אני אפילו לא שמתי לב לזה. ואז, הגיע היום הנפלא, שהרשו לי לאמץ חתול! רק חבל שהוא היה אצלנו רק יום אחד. אני זוכרת שהוא ממש שנא אותי ולא נתן לי להתקרב אליו. והוא כל הזמן ישן על המיטה של ההורים שלי, לא משנה כמה פעמים גירשנו אותו משם, הוא חזר. ואז ביום למחרת הו</div>Sun, 14 Sep 2008 18:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9897940http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9897940http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9878404<div align="right" dir="rtl"> בטח שמעתם על הניסוי הזה, שמנסים לשחזר את המפץ הגדול ובלה בלה בלה, שיהיה ביום רביעי ויש סיכוי שיעשה חור שחור שיבלע את כדור הארץ. לדעתי לסכן את כל העולם בשביל ניסוי מטומטם זה ממש... מטומטם. אני ממש מקווה שסוף העולם לא יגיע, לא כי אני מפחדת למות, כולם מתים בסוף, אלא כי אני רוצה שהמוות שלי יהיה יחודי. כמה מוזר שזה נשמע, אני ממש לא רוצה למות עם עוד מיליארד אנשים שמתים איתי. בכלל, אני לא מבינה למה המדענים האלה חייבים לדעת הכל, למי אכפת מה קרה במפץ הגדול? תגידו תודה שזה קרה וזהו! ונעבור לנושא אחר - בית ספר. התחלתי ללמוד ספרדית עם כיתות ז', וזה די מעצבן ללמוד עם אנשים קטנטנים כאלה, זה נותן לי הרגשה שאני טיפשה כזאת :\ חוץ מזה זה לא נורא כל כך. כל המורים, הם בדיוק ההפך ממה שחשבתי שהם. המורה למטמתיקה, שחשבתי שהוא הבן של השטן, או לפחות אח שלו, דווקא ממש נחמד, למרות שהוא לא יודע מתמטיקה בשיט. והמורה לאנגלית, שנראתה לי די נחמדה, היא בדיוק ההפך. חוץ מזה, יש בשכבה שלי שני ילדים חדשים מישראל, אחד מיפן, ואחד מאיפשהו בארה"ב. ת', אחת מהאלה מישראל, לומדת איתי ברוב הכיתות,</div>Tue, 09 Sep 2008 22:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9878404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9878404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9851385<div align="right" dir="rtl">סיכום! פאם פאם פאם פאם! 20 ביוני- החופש התחיל!! מתישהו- עברנו דירה (יש לי זיכרון קצר, מה אתם רוצים?) 7 ביולי - נסעתי לישראל =) היה נחמד, למרות שאני שונאת לישון אצל מישהו אחר להרבה זמן, אבל הסתדרתי :&gt; הייתי בחיפה שבוע אצל חברות, וכול שאר הזמן אצל המשפחה (אבא וסבתא). הייתי גם בימית 2000 וסופרלנד (היה כיף. חוץ מהתורים והקייטנות)ועוד כל מיני מקומות שאין לי כוח להיזכר בהם. ואמא שלי כמעט רצחה אותי כשראתה את חשבון הפלאפון משם. והיא רצתה שאשלם חלק מזה.. שתרצה כמה שבא לה, זה לא אשמתי שעברנו לארה"ב ואני יכולה לראות את החברות שלי מישראל פעם בשנה. גם קניתי לא מעט דברים, שבקושי נכנסו למזוודה (הרוב לא נכנסו, והייתי צריכה לסחוב את זה בתיק גב שלי. זה יותר נורא ממה שזה נשמע. תאמינו לי. 5 באוגוסט - חזרתי לארה"ב 15 באוגוסט - יומולדת לאבא 3&gt; ומפה אני אתחיל למספר, כי אין לי מושג מה היה מתי. 1.גן חיות. די שמעמם. למרות ששנה שעברה ראיתי גורילה שהקיאה לתוך היד שלה ושתתה את הקיא D: זה היה מגעיל ומגניב באותו הזמן. 2.צפייה בליוויתנים. שטנו לראות אותם. האמת, ציפיתי לראות אחד או שנ</div>Wed, 03 Sep 2008 17:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9851385http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9851385http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9850143<div align="right" dir="rtl">האם את אוהבת בעלי חיים?כן.מה היא החיה האהובה עלייך?מהי החיה השנואה עלייך?חתול. חרקים.האם יש לך חיית מחמד בבית? אם כן, איזו? אם לא, איזו חיה היית רוצה לגדל?הייתה.מה דעתך על התעללות בבעלי חיים?רע. מגעיל. רשע. נורא.האם תקני איפור או מוצרים שנוסו על בעלי חיים?מנסה שלא.מה דעתך על כל הארגונים להצלת חיות?כמה שיותר, יותר טוב.מה עדיף - כלבים או חתולים?חתולים.איזה בעל חיים היית רוצה שייעלם מן העולם, ואיזו חיה כדאי, לדעתך, להרבות יותר?פחות חרקים. יותר... חיות אחרות.</div>Wed, 03 Sep 2008 03:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9850143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9850143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9839861<div align="right" dir="rtl">בזמן (יותר נכון חודש) האחרון הזנחתי קצת (הרבה) את הבלוג :\ זה לא בגלל שלא היה לי מה לכתוב, ההפך, היה לי מלא מה לכתוב, אבל לא התחשק לי. נראה לי אני אעשה סיכום של החופש מתישהו (החופש שלי נגמר ב-3 בספטמבר, אני מתחילה ללמוד ב-4, למרות ששנה שעברה התחלנו בכלל ב-6, אבל הורידו לנו יומיים כי היו לנו שני snow days בחורף.) אולי אני אפילו אעשה את זה בערב, למרות שאף אחד לא יקרא את זה, כי כשאצלי ערב, בישראל לפנות בוקר. אבל לא נורא, יש הקפצות :&gt; בשתי מילים, החופש היה לא משהו. טוב, הוא לא באמת היה נורא כל כך, פשוט עכשיו אני במצב רוח נורא, אז אל תאמינו לשום מילה שאני אומרת. אז בהצלחה לכל מי שמתחיל ללמוד מחר :) ובהצלחה לי, שמתחילה ללמוד עוד 3 ימים, 19 שעות, ו-18 דקות :&lt; דרך אגב, היום הדלקתי את המחשב ובמקום העיצוב הרגיל של ווינדוס, יש את העיצוב הקלאסי, ואני לא מצליחה לשנות את זה. אז אם למישהו יש מושג איך להחזיר את זה למצב הקודם, אשמח אם תכתבו לי בתגובות =]</div>Sun, 31 Aug 2008 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9839861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9839861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9839595<div align="right" dir="rtl">אני שונאת אותו.</div>Sun, 31 Aug 2008 20:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9839595http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9839595http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9654098<div align="right" dir="rtl">שאלון שבועי: האם קל לעצבן אותך?תלוי מי ומתיהאם את רואה את עצמך כאדם מעצבן?כשאני רוצה, אני יכולה להיות הכי מעצבנת בעולם, אבל בדרך כלל לאמה הדבר הכי מעצבן בעולם לדעתך?אנשים. לא כולם, אבל הרבהמי האדם הכי מעצבן בעולם לדעתך?אמא שלי \ אח חורג שלימה השיר הכי מעצבן בעולם לדעתך?שיר? אני לא שומעת שירים שמעצבנים אותי, זה מטומטםהאם עצבים תורמים לך בחיים, או רק הורסים אותם?עצבים זה דבר רע. נקודה.מי האדם הכי עצבני שאת מכירה?אמא שלי, היא נכנסת לקריזות בשנייהמי האדם הכי פחות עצבני שאת מכירה?אממ.. אני?מה את עושה כשאת מעוצבנת?שומעת מוזיקה כדי להרגע\ מוציאה את העצבים שלי על מישהו (לעתים רחוקות) \ סתם לא עושה כלוםמה הדבר שהכי מרגיע אותך כשאת מעוצבנת?מוזיקה וללטף את החתול שלי (שכבר לא שלי) אני עושה רשימה של 100 דברים שאני רוצה להספיק ב(חצי) חופש, בינתיים יש לי 90. הייתי כותבת אותה פה אבל אני עצלנית מדי בשביל זה, ושחכתי אותה אצל סבתא שלי. הכותרת (המקורית) של הקטע הזה, מזכירה לי קייטנה אחת שהייתי בה לפני.. (רגע, תנו לספור) חמש שנים, וקראו לקבוצה שלנו "אין-שם"... לפעמים אני מתגעגעת לילדה התמימ</div>Mon, 28 Jul 2008 10:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9654098http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9654098http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9648858<div align="right" dir="rtl">עד עכשיו היה ממש כיף. טוב, לא ממש ממש כיף, אבל סביר =) למרות שאני ממש מתגעגעת הבייתה... האמת, לאמא שלי אני לא מתגעגעת, ובאמריקה אני לא מתגעגעת לאבא, כזאת אני. אבל אני מתגעגעת לאחים שלי, אני יודעת שזה נשמע ממש מוזר, כי בדרך כלל כולם רוצים שהאחים הקטנים\גדולים שלהם יחנקו, אבל אני אוהבת את שלי. חוץ מכאשר הם בוכים.. אבל אז אני פשוט מגבירה את הטלויזיה וזהו. אה, וכשהם נושכים אותי... ועושים קקי... אבל בכל זאת הם ממש חמודים (כן, בטח כשאני אחזור ימאס לי מהם אחרי עשר שניות) ואני מתגעגעת למקלדת שלי.המקלדת המטומטמת בבית של אבא שלי כל הזמן מדלגת על אותיות. במיוחד על האות ר' הייתי מספרת איך העבתי (זה אמור להיות העבתי, כלומר העברתי, אין לי כוח לחזור אחורה ולתקן) את החופש עד עכשיו, אבל לא בא לי. חוץ מזה, לדעתי הדבר הכי מרגש שקרה לי עד עכשיו (חוץ מלפגוש שוב את החברות, משפחה ויאדה יאדה) זה כשהתגלשתי במגלשה הצהובה הגבוהה בימית 2000 וכמעט חטפתי התקף לב. לדעתי הדבר הכי שונה בין ישראל לארה"ב זה השמיים. הם נראים ממש שונים.או שזאת רק אני. כן, כנראה שזאת רק אני. אין לי כבר מה לעשות בישאל.. (ארג! מקל</div>Sun, 27 Jul 2008 11:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Talking Potato :D)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556147&blogcode=9648858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556147&blog=9648858