http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת.heCopyright 2026 כרמל. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=9108045<div align="right" dir="rtl">בבגוד באדם דרכו - מארבע רוחות העולם רגליו יוליכוהו שולל - אל מחוז אין בו חפץ. מערה יער - אטום. שחללו - בלוי. שעיגולו - חתום. שעפרו - קלוי. שאין בו אבן על אבן. שאין בו ענף לקושש. שאין בו פחמי כירים. אין בו לחם. אין אש אין מים. שבו יש מלוא חופנים רק אפר. מה נשתנה? לא הרבה, האמת. עדיין מדשדשים במקום, דברים שחשבתי שילכו הלאה נדמה שנסחבים אחורה בעקשנות, כאילו הם דורשים ממני מאמץ כפול מכופל ומשולש, אבל הדרכים כבר אבדו, נראה כאילו לא ניתן לשנות דבר. כמעט ונעלמו לי כל הדברים הטובים להאחז בהם. אפילו אנשים קרובים נעלמו, או שאולי אני העלמתי אותם? אולי אני צריכה להפסיק לעשות לעצמי ולאחרים בחינות? אולי להתחיל להתנגד לאופי שלי על יתרונותיו וחסרונותיו ולהתעקש? לטובה ולרעה? אין לי כיוון, כאילו- יש קצת. נראה לי שאני נאחזת בלחן קטן, שנותן לי תקווה לעתיד. אולימתחיל לצוץ שםמשהו, אחרי כל החינוך המוזיקלי. אז באמת לא קל לי, ובאמת שאף אחד לא יודע עד כמה אם בכלל. אני ממש מעולה בלהסתיר את כל זה, את כל הדמעות הרבות שנשפכו כמעט כל יום במשך שבוע. וז</div>Thu, 01 May 2008 22:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=9108045http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=9108045http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8975856<div align="right" dir="rtl">הכל כל כך מבולגן. הכל כל כך לא שיגרתי, ויחד עם זאת כל כך שיגרתי. והמצב הזה יותר גרוע משגרה לבדה, או אי שיגרה שנזרקת עליך פתאום. אירועים שנוגעים לכולם, אירועים שנוגעים לך בלבד- כולם זורעים עצבות, או שמחה ובימים האחרונים נזרעת בעיקר אווירה מדוכדכת וכואבת. ואיזה שניה שעולה בה חיוך כזה פצפון, שעוטף לכמה שניות באופטימיות כזאת, שמתפזרת לאחר פרק זמן קצר. אופוריה ממזמן לא הייתה פה, וגם לא דיכאון עמוק. אין כאן שום רגש ותקועים במקום, כשמסביב ההתרחשות לא פוסקת. והכי גרוע- מי לצדי? אני שוקעת במחשבה על כך שאף אחד לא באמת מכיר אותי, וגם מי שאני מרגישה שהכי קרוב והכי מכיר, לפעמים יש לי את רגעי הקליטה האלה שבהם אני מרגישה לבד. אני צריכה שדברים יקרו, שתהיה התקדמות במשהו. התקדמות מוזיקלית, בלימודים בלהקה, איתו- דבר אחד, או כולם- בבקשה. I must say This love hasn’t changed me Cause I feel fine Faith and fully fine </div>Fri, 11 Apr 2008 16:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8975856http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8975856http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8895301<div align="right" dir="rtl">ענבלים במרעה ושריקותבשדה, בזהב, עד ערב דומיית בארות ירוקותמרחבים שלי בדרך העצים שעלו מן הטלנוצצים כזכוכית ומתכתלהביט לא אחדלולנשום לא אחדלואמות ואוסיף ללכת -נתן אלתרמן- בהצלחה לכל הפיזקאים. אמן שמישהו יזרוק אותכם בזריקה אופקית, או שתיפלו בציר Y, או משהו. רגע של עצבות- הלהקה התפרקה, ולכמה אנשים מגיעות כאפות רציניות.</div>Fri, 28 Mar 2008 15:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8895301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8895301http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8861029<div align="right" dir="rtl">לוח המבחנים מתעופף ככה מסביב לתודעה שלי, לא מתאמץ לחבוט בי עד שאני אכיר בו, אבל הוא ללא ספק יודע, שאני יודעת, שהוא שם. איכשהו יש מין הילה שמרחיקה אותו, הילה שאומרת "נו באמת, אני אצליח וזה ברור" וברוחה של אותה הילה, ההתכוננות רופפת, השלמת החומר רופפת וכו'. ומה יש לי להגיד על זה? נו, טוב. יהיה בסדר. אני פסיכית, אם אמא שלי הייתה יודעת על ההתנהלות שלי היא הייתה כולאת אותי בחדר לחודשיים כדי ללמוד ורק ללמוד. אין לי מה להגיד. תשמרו על עצמכם, ותשמעו מוזיקה טובה. ***עדכנתי את רשימת המוזיקה, יש שם סגנונות ולא להקות. והבהרה- heavy metal זה לא מטאל, שלוש הלהקות המובילות של הסגנון הזה הן Led Zeppelin, Black Sabbath ו-Deep Purple.*** עריכה קטנה- נראה לי שהוא עומד לחזור באפריל או במאי. עריכה: מאוד לא אופטימי מצידי, אבל אני חייבת. דאגות: -מבחן בפיזיקה חשמל -הגשת עבודה במתמטיקה+בוחן -מבחן בפיזיקה מכניקה -מבחן בהיסטוריה -הוא -חופשת פסח -עצלנות</div>Sat, 22 Mar 2008 19:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8861029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8861029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8802631<div align="right" dir="rtl">לו באת כמו שאתכעת עתההייתי מקבל אותךכל כך פשוטכמו שאתכמו שבאת -ואתאותי. -אחרת- הן לא באת.לו מתכמו שאתכעת עתההייתי מקבר אותךכל כך פשוטכמו שמתכמו שאת-ואתאותי. -אחרת- הן לא מת! ימים מלאי תהפוכות עוברים עלי, מצברוח נופל ועולה בדקות ספורות. קצת נהיה מעורפל למי אכפת באמת ולמי לא, אבל יש כמה שאני בטוחה בנוכחותם לצידי. אז זה בסדר, אני מניחה. פתאום הפכתי לקלידנית מבוקשת! אני מבוקשת לשלושה הרכבים שונים! חהחהחהה ואני מנסה להיות בכולם וזה קצת קשה אבל חפיף... פיזיקה שליטה! מישור משופע שליטה! מתיחה שליטה! הצטרפו אלי פיזיקאים!</div>Wed, 12 Mar 2008 22:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8802631http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8802631http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8733973<div align="right" dir="rtl">Burn, Fire in your head &</div>Sat, 01 Mar 2008 17:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8733973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8733973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8685165<div align="right" dir="rtl"> "בנשמה שלי אני בטח חולה-המין הכי גדול שהכרתם. לפעמים עולים בדעתי דברים מאוד מטונפים, שלא היה איכפת לי לעשות אותם, אם יזדמן לי. אני אפילו יכול לתאר לעצמי שזה יכול להיות משעשע מאוד, בצורה מטונפת ואם שניכם קצת שיכורים וכל זה, לקחת בחורה ולהתיז מים או משהו כזה כל אחד על הפרצוף של השני. אי אפשר להגיד אבל, שהרעיון מוצא חן בעיני. זה די מגעיל, אם מתעמקים בזה. אני חושב, שאם בחורה לא מוצאת חן בעיניך באמת, אז אתה בכלל לא צריך להשתגע איתה, ואם היא כן מוצאת חן בעיניך, אז הפנים שלה צריכים למצוא חן בעיניך, ואם הפנים שלה מוצאים חן בעיניך, אתה צריך להשתדל לא לעשות להם דברים מטונפים, כמו להתיז עליהם מים. באמת חבל מאוד שכל כך הרבה דברים מטונפים הם לפעמים משעשעים מאוד. קשה להגיד גם שהבחורות עוזרות לך הרבה כשאתה מנסה לעצור את עצמך ולא להיות יותר מדי מטונף, כשאתה מנסה לא לקלקל משהו באמת טוב" זה קטע מתוך "התפסן בשדה השיפון" מאת ג'.ד. סלינג'ר. הוא ממש טוב לדעתי חח. מחר חזרה שניה ווהווווו!!! מקווה שהחזרות יהיו בתדירות יותר גבוהה. בלי שההורים יכעסו כי אני יורדת בלימודים, או משהו. איזה באסה זה</div>Fri, 22 Feb 2008 20:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8685165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8685165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8621611<div align="right" dir="rtl">מכירים את זה שמלא הזדמנויות נפתחות בבת אחת? זאת הרגשה כל כך טובה. עזבו, אין לי כוח לדבר על הזדמנויות. בא לי לדבר על השבוע הנפלא שהלך כאן. השבוע נפתח ביום ראשון (כמה מפתיעעעעע!!!) במקהלה המצויינת. הרצנו את הקונצרט סולניות שאני מלווה את חלקו והיה אדיר! קיבלתי מחמאות D: והחששות מזה ירדו כי הלך טוב. ואז חזרתי הבייתה ושיחה מסויימת גרמה לי להתרגשות אדירה ולהמון שמחה- אבל כרגע אני לא מבינה ממה כל כך התלהבתי, וזה מעצבן כי בא לי להתלהב שוב ככה. ואז השבוע המשיך ביום שני (שוב, מפתיע) ונעבור את בצפר כי לא היה משהו, אבל אז- חזרה של הלהקה החדשה! איזה כימיה בין הנגנים, איזה חומר מקורי ואדיר! זה הולך להיות פשוט נפלא לדעתי. רק שיהיו חזרות קבועות... נו הימים אחרי זה לא היו משהו חח... אה, ופתאום זה מרגיש קצת כאילו הקיץ חזר. D: (ע"ע פוסט קודם) המשך שבוע טוב לכולם! כרמל.</div>Tue, 12 Feb 2008 21:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8621611http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8621611http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8557467<div align="right" dir="rtl"> "היה קיץ לוהט ויפהעל רחוב ובתי הקפההיה קיץ צוהלארוך ועצלהיה קיץ לוהט ויפהוזה קיץ חייהלוואי-שיחזור באפריל או במאי..." נזכרתי פתאום בקיץ היפה הזה, שאולי לא היה טוב ממנו. בְקַרים בהירים וחמים, טיולים ליד הר, וישיבה בטלנית מתחת לאיזה עץ. והמוזיקה כמובן, כרגיל- נפלאה ומגוונת. אז הלוואי... שיחזור באפריל או במאי. להקה חדשה D: כן כן, כנראה זו הפעם החמישים שאני אומרת את המשפט הזה, אבל הפעם, יש לי תחושה- אמיתית שזה יהיה רציני. וכיף. חשוב מאוד- ערב להקות! 22.2 בפרדס חנה. פרטים נוספים אצלי. (מי שמעוניין להופיע, כנ"ל). שבוע נפלא לכולם, כרמל</div>Sat, 02 Feb 2008 21:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8557467http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8557467http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8506054<div align="right" dir="rtl">רק אני והפסנתר. לבד בבית. מתיישבת ומניחה את האצבעות. שלושה צלילים, ארבעה. חוזרים על עצמם. ועליהם- עוד קו, ועוד אחד. מנגינה. אילתור. ועכשיו, נעזוב את הפלצנות: זה פאקינג הדבר הכי טוב בעולם! זה משחרר כל כך. לפני שאלתרתי ישבתי חצי שעה ולא הצלחתי לפתור תרגילים. אחרי שאלתרתי פתרתי הכל! לכתוב מוזיקה אני לא יודעת בגרוש, אבל לאתר- כנראה יש שם משהו. D: לכל האנשים בעולם, ובואו נתמקד- בני הנוער- יש צרות. גדולות, קטנות- צרות. אני לא מבינה, למה אנשים בורחים מהצרות האלה, לצרה אחרת- עישון. יש לכם בעיות? תפתרו אותם! ואל תתמודדו איתן בעזרת רעלים איומים שאתם מכניסים לגוף שלכם. ועזבו את אלה, או זה- שעושים את זה רק בשביל הפוזה. במודע. (אפס) שיהיה שבוע טוב לכולם.</div>Sat, 26 Jan 2008 20:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (כרמל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=556079&blogcode=8506054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=556079&blog=8506054