<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>עונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 בלוגרית חדשה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>עונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/14/56/55/555614/misc/15146335.jpg</url></image><item><title>הנצח לא בנוי להסברים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614&amp;blogcode=11568054</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רציתי לכתוב את הסיפור שלנו מההתחלה ועד הסוף אבל אני בעצם לא יודעת מאיפה להתחיל&quot;על איזה רגע שם אשים תאורה?&quot; :)לא רוצה לפספס אף פרט.6 שנים של היכרות בהן ידענו עליות ומורדות,אהבנו- עד שכולם מסביב יכלו להרגיש את הייחוד שלנוהתקרבנו- יכלתי לשקוע שעות במבטים שלך אבל לא הצלחתי להפסיק לחייךצחקנו- תמיד היו לנו נושאים משותפים לצחוק עליהםכעסנו- מצאנו גם על מה להתווכח, קינאתי לך כשבחורות אחרות תפסו לי את המקוםהיינו יחד ולחוד,היו זמנים שגם ניתקנו קשר ונעלמנו אחד לשניה לתקופות ארוכותושוב יחד ואז לחוד.והיום במבט לאחור אלה עדיין אנחנו,ילדים שהתבגרו.הכרנו בטעויות ולמדנו מהן,הבנו שקרו דברים זמניים שהיוו רק חלק מאותה למידה והגיעו למיצוי בקצב שלהם,לפעמים בדרך קשה אבל השלמנו את כל החלקים בפאזל הזה ובסוף זכינו להיות יחד. (וזאת רק ההתחלה).עכשיו אני מחייכת לעצמי בידיעה והרגשה שאתה הגבר שלי ותמיד תהיה...מין קול פנימי שאומר לי שהכל קורה כל כך נכוןושיום אחד נעבור לגור יחד,נשים טבעת על האצבע,נקים משפחה משלנונסתכל אחד לשניה בעיניים ונדע שעשינו את זה,סגרנו מעגל,מושלם.מאמיייייי שלי אני אוהבת אותך!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Feb 2010 04:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (בלוגרית חדשה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614&amp;blogcode=11568054</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=555614&amp;blog=11568054</comments></item><item><title>תירוצים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614&amp;blogcode=9274735</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום אחד הומצאו התירוצים והרסו לכולנו את החיים..אף אחד לא באמת העלה חיוך בעקבות תירוץ שהומצא עבורו..אז למה אנחנו עדיין משתמשים בתירוצים?פתאום כואב לנו הראש\אין מספיק כסף\חולים במחלה סופניתאנחנו לא צריכים את כל התירוצים האלה..עלינו להיות אמיתיים,עם עצמנו ועם הסביבהזה יקל על כולנו... אם יש לכם משהו פשוט תגידו..האמת שוטפת את הנפש בליטרים של שמחהזה נכון.. וזה אמיתי.... א מ י ת יתהיו אמיתיים..תירוצים גוררים אחריהם שקרים לבנים(ראה ערך: &apos;שקרים לבנים&apos; -הינו מושג שהומצא ע&quot;י בני אדם על מנת שיוכלולדבר שטויות מבלי לדפוק חשבון)ואחרי השקרים הלבנים השמיים הם הגבול...וזו פעם ראשונה שנעשה שימוש בגבול הזה למטרה שליליתאל תתרצו,אל תשקרו,פשוט תהיו כנים-אמיתיים-חדים-ברורים..תעריכו את המידות החשובות למקבל החלטות הגבוה,הבורא.&quot;ג&apos;ה איז וואן......&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 May 2008 23:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (בלוגרית חדשה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614&amp;blogcode=9274735</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=555614&amp;blog=9274735</comments></item><item><title>פוסט ראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614&amp;blogcode=9246041</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מגפת הבלוגים מתפשטת..וגם אני החלטתי לבדוק על מה בדיוק המהומה..ברוכים הבאים לבלוג אנונימי טיפוסי של נערה בת 16 וחצי :)אני אעדכן את הבלוג מדיי פעם בסיפורים מהחיים שלי..לא משהו מסובך מדיי... ואפילו קצת משעשע..סיפורים על אהבות, אכזבות, מסיבות, בילויים..וכל מה שאוהבים לעשות בגיל הזה חחחנתחיל את הסיפור עם..פרפרים בבטן, דמעות, עצבים והמון גלידהאו בתרגום חופשי (וקצת פחות מטפאורות):היינו ביחד, נפרדנו, התווכחנו והחלטנו לנתק קשרנשמע מוכר? כמובן.זה היה קשר רחוק וקצר..(שבועיים בערך)נפרדנו בגלל המרחק..בימים האחרונים הפרידה מתחילה להסתמן כצעד משמעותי ונכוןאבל אני לא שבורה,אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה ובזמן המתאיםאחרי אותו בחור היה לי משהו אמיתי,הכל היה מושלם... זה קרה בל&quot;ג בעומר.. לפני כמה ימים הייתי עם מישהו שאני מכירה עוד מכיתה ו&apos;שנינו שכבנו על הגב.. על החול.. והסתכלנו על הכוכביםדיברנו על הכל.. ואני יודעת שהוא אוהב אותי.. והוא גם היה האהבה הראשונה שליבשבילי זאת הייתה סגירת מעגל..אני לא מתחרטת על דברים.. ואני יודעת שאצטרך להתמודד ולדבר איתו על זהאבל אני מוכנה... לוקחים אחריות..שיהיה לי בהצלחה!כמו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 May 2008 22:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (בלוגרית חדשה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=555614&amp;blogcode=9246041</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=555614&amp;blog=9246041</comments></item></channel></rss>