http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513ניצ.- ילדה שמורכבת מניצוצות של אהבה, תקווה, אמונה, חוזק וכמה ניצוצות של עצב וכאב כדי להשאר אנושית.(מלאך אחד כתב לי פעם) מדויק. עיניים ירוקות, היהודים, מטרופולין, אלג'יר, אפרת גוש, בריחות קטנות שעושות הבדלים גדולים, אהבות, ים, חופש, שקט, שקפיתוח,חיילתheCopyright 2026 ניצ.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=9111450<div align="right" dir="rtl">כמה זמן. רק מבקרת כדי שלא יסגר. כמה מילים נוזלות למרקע. כל כך צריך לכתוב. לא לאבד.</div>Fri, 02 May 2008 15:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=9111450http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=9111450http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8768140<div align="right" dir="rtl">הוכחתי שאפשר אחרת. התחלה חדשה. חיים חדשים, משהו בי רוצה להאמין שאני בדרך הנכונה. תשמעו אסף אבידן, הוא יעשה לכם טוב.</div>Fri, 07 Mar 2008 13:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8768140http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8768140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8526688<div align="right" dir="rtl">והימים ימים של מלחמה. גשם, רוחות ועננים. כל כך הרבה מילים, כל כך מעט כושר ביטוי. כמו לראות עצמך (שוב) מבעד לחלון זכוכית. מתוק מדי נהיה פתאום כל כך מר- בדיוק כשהתחלתי לנשום. הלוואי והייתי יודעת מה אני רוצה, הכל היה הופך פשוט יותר, אני רוצה להצליח, זה מה שאני יודעת, ואני לא יודעת איפה. אני חושבת שהפתרון הוא להשאר באזרחות. לא כל סוף מרגש. הרבה דברים שרציתי לכתוב, לא לשכוח, שלא יעלמו. * הופעה של מטרופולין, מלכת הפלקט ועברי * אופיר, אופיר ואופיר. * זה שעבדתי בסאבליים. * הביקור אצל כב (ונויה) :) ועוד מיליון ואחד דברים.. הנתק המיותר הזה ביני לבין דייבי..אנשים שחוזרים לי פתאום לחיים. יכולתי גם לחשוב על זה מיליון פעם. מוזרויות. </div>Tue, 29 Jan 2008 20:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8526688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8526688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8340772<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת אם זה משחרר כמו שקוראים לזה. אבל זה נגמר, סיום של תקופה, של פרק. לא יודעת באיזה שביל ללכת.</div>Thu, 03 Jan 2008 14:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8340772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8340772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8258865<div align="right" dir="rtl">יש מנגינה של טירוף באוויר. כמו בתקופות הטובות שלי עם אלג'יר, להספיק לכתוב מהר, בלי להסתכל בלי לדעת אם עשיתי טעויות, אפשר לתקן הכל. רק להספיק לכתוב, לא לשכוח כלום, כמו להסתחרר, ללכת לאיבוד בין אותיות ומילים, לאבד. כל כך בא לי לפעמים לאבד, איך שוב נפלתי, זאת לא נפילה בעצם, כבר הרבה זמן אני למעלה ואני לא באמת מצליחה ליפול, אבל עכשיו זה כמו לכתוב מבעד לחלון זכוכית, כאילו החזרתי לעצמי את המעטפת, אחרי שניפצתי אותה עם נאמנות ותשוקה. כל האמיתות שלי מתנפצות על הרצפה, כל הדברים שהאמנתי בהם וחשבתי שישארו לנצח. איך זה יכול להיות שאופיר מתקשר אליי ולא יודע מה לעשות עם עצמו, אחרי הכל הוא החליט לעשות שינוי. (לא מבינה בכלל מה אני כותבת) לצבוע בסגול את השפיות, אחרי שאני קוראת את עצמי פעם ראשונה. תמיד חשבתי שהוא החזק מבין שנינו, שהוא קם ועושה מעשה ומחליט ופתאום עכשיו, הוא זה שצריך אותי. וזה הכל בעצם. כמה זמן לא כתבתי מתוך הטירוף הזה. הדחף הלירי שלא נותן מנוח. רגעים קטנים של טירוף רגעי. חזרתי להוציא הכל במילים, כמה התגעגעתי לרגעים האלה. חוסר שליטה לירי, זה גאוני. ואיך תמיד החטטנות</div>Sun, 23 Dec 2007 17:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8258865http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8258865http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8219102<div align="right" dir="rtl">מספיק קשה לומר הכל בסדרמספיק קשה לומר אבל נכוןציפית אז שאגיב בסוף שתקנו שנינוכבר אין מה לאכול. הסיפוק הזה הוביל את העניין פהשמישהו יגדיר את העבראחר כך הוא מתחיל להיות כל כך שקוףכמו בא ונסגר אם הייתי קצת יותר אמיץ לומר לךעושה קצת שיעורים בנחישותהייתי בא, פותח את זה עודממלא בזה קצת רגישותיכולתי גם לחזור על זה מיליון פעםזה לא היה הופך הכל נכוןמתוק מדי פתאום נהיה כל כך מרבדיוק שהתחלתי לנשוםנכון לומר הפוך אבל נניחשנים שלא מצליח לחדשיושב כמו איש חכם שכבר מזמן מוכיחלא כל סוף מרגשעברנו את הגבול ולא הספקנולבדוק מה מעקם את האמתתפסת אותי מוכן מיד ידענו שנינוש-אין שקר שקט אם הייתי קצת יותר אמיץ לומר לךעושה קצת שיעורים בנחישותהייתי בא, פותח את זה עודממלא בזה קצת רגישותיכולתי גם לחזור על זה מיליון פעם... חודשיים אחרי, ורק עכשיו אני קולטת כמה כל מילה כאן נכונה. לא בא לי לכתוב משלי, ברק גביזון עושה את זה מספיק טוב. אולי משתחררת, אולי לא. (יום רביעי התשובות) ניצ. <DIV align=righ</div>Mon, 17 Dec 2007 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8219102http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8219102http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8061927<div align="right" dir="rtl">"וזאת את שפגעת וגרמת לי ללכת...ממך." כבר שבועות שאני מתהלכת ללא מנוחה, לא באמת מרגישה לא באמת יודעת, לא באמת חושבת. נושמת כי צריך לא כי רוצים (בדיוק כמו שכתבתי לך אז.) אני לא יודעת למי אני כותבת, ואם בכלל בא לי שמישהו יראה. אני פשוט לא מצליחה לקום. משתדלת לשנוא אותך כמה שיותר, להתפס למילים קטנות שאתה יורה אליי מתהפכת בלילות לבנים, מנסה לבכות, מנסה לצרוח. ושותקת. כבר מזמן סלחתי על הכל, אני מחכה שתבוא ותגיד שאולי אנחנו כן יכולים. וכמה פאטתי זה נשמע אחרי שהצהרתי כוונות, אחרי שאמרתי לך שאני כבר משלימה עם זה, כמה זה לא אני וכן אני. והכל נופל עלייך, בימים של גשם ראשון וחורפי. כן להשאר בקבע ולהתקל בדמותך כל בוקר, שוב להסתתר, או להשתחרר, לברוח ממך, בדיוק כמו שאמרתי. וזה לא באמת עובר לי, מסתבר שהיית יותר מחודש נפלא כמו שיעלי אומרת. אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר, או חדש ולא בא לי. לא בא לי להמשיך הלאה. לא יודעת עכשיו מה זה הלאה. אין דבר כזה. תקועה. "תדע שרק לך אני מוכנה לתת את כל כולי ולא אני לא אדרוש ממך דבר- רק שתהיה כאן גם מחר.." שיגיעו כבר תשובות, נמאס לי ל</div>Fri, 30 Nov 2007 13:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8061927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8061927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8003628<div align="right" dir="rtl">אז הייתי בלונדון, בבירה הבריטית האמיתית. באמת הייתי, עם יעלי. ובאמת שהיה לנו קפוא בלילה כשיצאנו עם פיג'מה ומעילים מהמלון לעשן סיגריה. ובאמת שהלכנו כמו המון אחד גדול במסדרונות הצרים של הרכבת התחתית. ובאמת שהייתי וראיתי, ואוקספורד והביג בן והסוהו ובאמת. וזה לא נקלט ולא נשמע הגיוני, כי מה ואיך זה בכלל יכול להיות. וזה הכי באמת שיש. והבאתי איתי את החורף ואיתו כוחות מחודשים למלחמה שגם אני לא ממש מכירה. אני רק יודעת שאסור לוותר על מה שבאמת חשוב לך, ואסור לתת לאחרים לנצח. ואולי פתאום הכל רק הבל הבלים ואת יודעת כבר מזמן שפחדנים הם לא משוא חייך. כמו לעמוד מול צומת דרכים ולא לדעת באיזה שביל לבחור. אני חושבת שאני נותנת לרוחות לכוון אותי הלאה. (כל כך בא לי לכתוב והכל נהיה ריקני. רק עוד קצת אפור ואפשיר מהקיפאון הלירי שלי.) חורף קר, גשום ועמוס אדים וטיפות של גשם. ניצ. </div>Fri, 23 Nov 2007 23:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=8003628http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=8003628http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=7889017<div align="right" dir="rtl">כל כך הרבה כוונות ומעשים, כל כך הרבה בלי בכלל להתכוון לבלגן. כל כך קצת כוח לכתוב את הכל. מחכה לחורף. נוסעת להביא אותו עוד פחות משבוע. לא בורחת, בוחרת שלא להתמודד. ניצ.</div>Sat, 10 Nov 2007 22:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=7889017http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=7889017http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=7707314<div align="right" dir="rtl">כאן אנחנו בודדים. כאן אנחנו בודדים. כאן אנחנו בודדים. בבתים קטנים, בחדרים, פוחדים ברגע שנוגעים. הכל משתנה לי, הכל נעלם, הכל לא קיים. (מטרופולין) אבל אל דאגה, רשעים עוד יבואו על עונשם.</div>Fri, 19 Oct 2007 13:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (ניצ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55513&blogcode=7707314http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55513&blog=7707314