http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747.whatever happend tomorrow, we have todayheCopyright 2026 sunrise. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=13470322<div align="right" dir="rtl">אחח, כמה שבא לי לחזור לישון כמו שצריך. וגם קצת חורף. מענין מה אני יותר עייפה נפשית או עייפה פיזית טוב, אז קצת חורף ולרוץ שנה קדימה. אבל רק קצת. כי אז אני מאבדת את זה. </div>Wed, 19 Sep 2012 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=13470322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=13470322http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=13466396<div align="right" dir="rtl">הסוף לדחיית דברים, הידד!</div>Mon, 17 Sep 2012 14:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=13466396http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=13466396http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12737000<div align="right" dir="rtl">לעזאזל איך לא ידעתי? להביט ישר לתוך השמש, לשמור על האישה שאהבתי גם אחרי לילה אחד.הייתי מת מסקרנות כבר, לדעת כל סוף של סיפור כבר. על זה היית אז אומר: "חכה בסבלנות בצד".לעזאזל, עולם פוליטי אמרת לי כשלא ראיתי אכזריות בלתי נסבלת טיפש צוחק בזמן הסוף לא, לא תהיה שוב פעם אחרת לחשת לי באמצע סרט "נשים יעשו לך צרות גברים לא יעשו חשבון". פעם היינו הרביעייה המנצחת. הלילות נטולי שינה, הקפה, הסיגריות, האבנים, והאנרגיות. היום נשארנו רק שלושה. אני אתה והוא. אני אוהבת את המפגשים האלה, אני לא אשקר. - אין לי כח לשביזות יום א'. </div>Fri, 09 Sep 2011 18:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12737000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12737000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12680400<div align="right" dir="rtl">its been a while....עברתי קצת יותר מידי.התגייסתי באפריל.עברתי טירונות,קורס,קיבלתי שרוך ירוק.ועכשיו? קצת קשה לי להתנתק מהדברים הטובים שעברנו.אני רוצה כבר לשכוח.-החבורה התפרקה. אבל אני עדיין מרגישה דברים.</div>Fri, 12 Aug 2011 20:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12680400http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12680400http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12297311<div align="right" dir="rtl">- זה מגניב. אתה החבר הכי טוב שלו, אני החברה הכי טובה שלה ו... - ואת אישתי. </div>Sun, 30 Jan 2011 23:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12297311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12297311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12262579<div align="right" dir="rtl">תיאוריית ה"קחי, ותראי שזה לא באמת מה שרצית." -"את צוחקת? דמדומים זה עוד בסדר לעומת מה שאנחנו עוברים."</div>Tue, 11 Jan 2011 14:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12262579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12262579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12241743<div align="right" dir="rtl">אתה, אני, היא, הוא, היא והיא והוא חיים בסרט. אני חושבת על זה הרבה. כנראה שזה מה שיגרום לנו לא להתנתק לעולם. העוצמה הזו, הקשר הכל כך מיוחד הזה. 4 לפנות בוקר דפיקות על הקיר היא יצאה מהחדר, התיישבה על הרצפה ונכנסה להתקף חרדה. הצצתי, הוא התפתל לו במיטה. קמנו חיבקתי אותה, ניסיתי למשוך אותה ואז משהו העיף וסובב אותי בחוזקה ישר חזרה אליו. נרגעתי. זה משהו שחזק מכולנו.</div>Fri, 31 Dec 2010 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12241743http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12241743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12235766<div align="right" dir="rtl">אתה לא תצליח. אף אחד לא מצליח. ובא לי אחות גדולה.</div>Mon, 27 Dec 2010 22:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12235766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12235766http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12231986<div align="right" dir="rtl">you were my first and worst love. ולי בסוף היה סופ"ש מושלם.</div>Sat, 25 Dec 2010 22:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12231986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12231986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12230095<div align="right" dir="rtl">עבר, ויעבור עוד הרבה זמן. אבל זה תמיד ישאר שלנו... רק שלנו. "אם נשרוד את המבול הפעם, כל חיוך יהיה שונה, נגוע. אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד תישארי עשרים שנה, או עד סוף היום. למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה. והכל יקפא, פתאום.אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב, לחבק ולעזובכאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות, לאהוב פחות. בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות,לשבור חומות, ולהאיר אותך.למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן בשיר אחר." החלטתי השישי להישאר בבית. אני זקוקה לשקט שלי, ללבד שלי, לאיזון שלי. היד המכוונת לעולםלא אכזבה אותי. בין היתר אני חסרת אנרגיות, מלאת כעס, ואין לי חשק כמעט לכלום. עד סוף החודש זה יעבור. </div>Sat, 25 Dec 2010 00:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (sunrise)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554747&blogcode=12230095http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554747&blog=12230095