http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662heCopyright 2026 ^עדי^. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=14829277<div align="right" dir="rtl">לעזוב....ואז שוב פעם לחזור.לא הייתי פה כבר איזה שנתיים.לא קרה הרבה...ובעצם קרה המון! התפטרתי...התחלתי עבודה חדשה....ועברתי לדירה חדשה ,לבד! רוצה שקט כבר מהקולות שבראש וממה שמסביב. רוצה שקט מהאנשים הרעים שרוצים לפגוע בי כל פעם מחדש. רוצה לחיות ולחיות טוב. </div>Tue, 23 Aug 2016 16:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=14829277http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=14829277http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=14051001<div align="right" dir="rtl">בוקר-2 כוסות נס+פרוסה גבנ''צ 28%(לא יודעת מה חשבתי לעצמי...) 2 פרוסות לחם לבן עם 2 כפות חומוס ועגבנייה וחצי שניצל-(שמנה!) 13:00- 4 כפות פירה עם חתיכות בצל מטוגן 14:00-חטיף דגנים אנרג'י+מעדן דניאלה+פרוסת עוגה שמרים שוקולד הבית 17:00-מנה חמה של פסטה ברוטב עגבניות+2 כפות פירה עם בצל מטוגן 18:00-נס עם סוכרזית ומעט חלב 21:00-תה קמומיל עם סוכרזית כמה קלוריות אני טובעת!לפחות 2230! ומחזור זה לא תירוץ! מחר חצי פחות אם לא יותר! </div>Tue, 25 Feb 2014 21:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=14051001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=14051001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=13577828<div align="right" dir="rtl">בני אדם הם כ''כ רעים...ואני כ''כ מטומטמת...</div>Mon, 03 Dec 2012 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=13577828http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=13577828http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=13546243<div align="right" dir="rtl">פעם לא היה דבר שרציתי יותר בעולם.אולי גם היום....אך אני מודעת לסבל שכרוך בדבר.השתניתי ואולי מעולם לא....רק הוקצנתי יותר.נהייתי יותר אני.יותר מידי אני,לפעמים אפילו בצורה דוחה וברוטאלית מידי. לפעמים,בעיקר אנשים זרים ומכרים רחוקים,משתהים ומתפלאים כאחד-''מניין לך הפה הזה?!זה ממש לא מתאים לך!מה קרה לך?!'' שיקפצו לי.מה הם מבינים בכלל?!אין להם מושג מה הולך בין קירות ''ביתי''. אני לבד מתוך בחירה וחוסר בחירה.דחייה ראשונית ומתמשכת שחוויתי בתור ילדה, מאכזריות קשה מידי של ילדים,גרמה לי בסופו של דבר לדחות גם את עצמי מעצמי ומאחרים.מסע ההתעללות הבלתי פוסק שלהם בי,עבר,מבלי לשים לב,לידיים שלי עצמן,כבר שנים רבות.שנים שאני מתעללת בעצמי,נהנית,כנראה,בתוך תוכי להרגיש דחויה ולהיות דחויה.כאילו קיים בזה איזה מין צדק,כי אני מכוערת.(שוב,מילים שלהם ,לא שלי). ואני ממשיכה כל הזמןוכל עת את ההתעללות הזאת.וכל הזמן מרגישה בתוך תוכי שהיא מגיעה לי. אני שונאת את עצמי כ''כ ולא יכולה לצאת מזה.לא משנה כמה ניתוחים אעבור(עברתי בינתיים רק אחד,תודה לאל.),ולא משנה כמה ארד במשקל,עד שממש אהייה עור ועצמות....עדיין אשנא את ע</div>Sat, 10 Nov 2012 13:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=13546243http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=13546243http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=13468054<div align="right" dir="rtl">לצערי מאז התקופה שבה הפסקתי לעדכן היו לי רק תקופות של בולמוסים...און אנד אוף תכופים מתמיד.כך שבעצם עליתי...5 קילו מזורגגים!!!חלק כבר הורדתי אבל עדיין....מרגישה שמנה מתמיד. חייבת שוב פעם את השליטה...השליטה הזאת שהיא כמו אוויר לנשימה,דלק לגוף ולמוח,אופטימיות אמיתית ורצון אמיתי לחיות. החג הזה התמזל מזלי...לא הלכתי לארוחת החג עקב מחלה.וגם...האנטיביוטיקה שאני לוקחת, מסתבר, גורמת לשילשולים!חחח יאייי! אז לא אכלתי הרבה,למרות שהבית מפוצץ בעוגות ושוקולדים למיניהם...! העוויתות בבטן מונעים ממני לאכול או אפילו לחוש רעב...ובדיוק היום גם קיבלתי מחזור(סיוט!). ובלי שום קשר לשילשולים,כל פעם שאני לוקחת כדור אני חייבת לאכול טיפונת,אחרת אני עלולה להרוס את הקיבה כיוון שזאת תרופה מאוד חזקה. ומחר חוזרים לשיגרה עד כיפור(צום ).... רק שהיום הזה יסתיים בלי נפילות....(גם לא פיזיות-אני סופר חלשה...). חג שמח.</div>Tue, 18 Sep 2012 15:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=13468054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=13468054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12942601<div align="right" dir="rtl">לשבת מול מסך המחשב עם כוס ספל רותח של נס קפה שמכיל בקושי 20 קל' וגם זה יותר מדי בשבילי...עצוב משהו. להיות כבר מזמן בקידומת 4 ולרצות כבר להיות בקידומת 3. לחשוב שהיקף-83 84 הוא רחב מידי ומידה 34 כנראה לא צרה מספיק. לחשוב שבנים הם מטרד והם מיותרים לחלוטין. להסתכל על הרגליים של בערך כל בחורה שעוברת ברחוב-בייחוד אם הן רק בתחילת גיל ההתבגרות(אז הן הכי רזות...). לרצות לשקול כמו בת הדודה בת ה-9 שלך. להסתובב שעות על הרגליים ברחבי העיר ולהיכנס בערך לכל מכולת אפשרית ואז להתלבט שעות כשאת קוראת בקפידה את טבלת הקלוריות מ-א עד ת' לכל מוצר מזון רב שומני ועתיר קלוריות ורק אז להחליט את ההחלטה הידועה מראש שאין סיכוי שאת קונה את החרא הזה כי את עוד עלולה לאכול אותו!!! להרגיש טוב לחמש דקות רק בשביל שיהיה לך תירוץ ללכת לאכול ואז להרגיש רע למשך שבוע שלם ופשוט להפסיק לאכול. לרצות למות.לרצות למות.לרצות למות. אבל מה-עולים על המשקל והנה עוד קילו ירד ואת בסוג של גן עדן עד השקילה או הבולמוס הבא שיכול לבוא בעוד ממש כמה דק'. אני לא גאה בסדר היום/תפריט האכילה שלי אבל זאת מי שאני וזה מה שב</div>Sun, 18 Dec 2011 00:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12942601http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=12942601http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12750895<div align="right" dir="rtl">אחרי הפוגה ממש ארוכה של דיכאונות בעיקר אני שוב כאן. אז הסתדרתי...ובעזרת השם שזה ישאר כך! מצאתי עבודה סוף סוף!התחלתי כבר מסוף יולי אבל אז אלו היו רק ימי ניסיון ורק לא מזמן קיבלו אותי רשמית ועוד למשרה מלאה! ככה שאני עובדת נון סטופ ובקושי נושמת אבל זה טוב לי...באמת שטוב לי אפילו שמדובר בעבודה סופר מלחיצה. אבל אז כשמגיעים לשעה 5 -5 וחצי וצריך לחזור הבייתה שוב פעם הדיכאון משתלט עליי עד כדי כך שאני פשוט תופסת אוטובוס לת''א וחוזרת בלילה רק כדי לא להיות בבית-איתם. אני לא יכולה לחיות יותר בבית שלי...זה בלתי אפשרי!אתמול פשוט הרסו לי את ערב יום שישי! דודה שלי הגיעה עם הילדים ואיך שהיא נכנסה היא התחילה לצעוק עליי ולתפוס את הראש בין הידיים.... אחר''כ היא לקחה אותי למטבח ונאמה לי במשך שעתיים שנראו לפחות כמו 10 שעות....ואז היא התחילה לבכות....ואז אמא הצטרפה...שתי מאמות שמנות שמחבקות אחת את השנייה וגורמות לי להרגיש כמו זבל מהלך... ''את יודעת יש בחורות באמת מכוערות שאי אפשר להסתכל עליהן''-יופי. ''אני יודעת שאת מרגישה כישלון...בסדר אני יכולה להבין...''-יופי. בת דודה שלי בת ה-9 וחצי-''אני שוק</div>Sat, 17 Sep 2011 15:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12750895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=12750895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12599231<div align="right" dir="rtl">פתאטית.....פשוט פתאטית. אני סוג של חייזר שאף אחד לא מבין וכשמבינים קשה לנחם..... אני כלואה בחיים האלה בלי אפשרות לצאת(לא כרגע לפחות...) לפני כמה שנים פסיכולוגית(שטיפלה בי תקופה ארוכה) איבחנה אצלי BDD....הפסיכיאטר לעומת זאת שלל זאת על הסף ואמר שאלו רק חרדות בשילוב עם מחשבות אובססיביות של אנורקסיה. כל אחד אומר משהו אחר וזה לא רק הם....היו לי כמה מטפלים לאורך שנים מאז גיל 9 שכל הזמן התחלפו.אף אחד לא באמת נתן פתרון אלא ההיפך רק החמיר את המצב.אף טיפול/ תרופה שנתנו לי לא עזרו. והמסקנה תמיד אותה מסקנה-''את צריכה לעזור לעצמך!''|(וואלה יופי אז בשביל מה אתם קיימים?) אני לא אומרת שבנאדם לא צריך לרצות לצאת מזה....צריך לרצות!אבל הם לא עזרו לי בכלל....וכשהמצב ניהיה טיפה יותר טוב הם נטשו אותי.ואז הוא חזר לקדמותו.והיום באמת שאני במצב הנפשי הכי גרוע אי פעם....לא האמנתי שאני אי פעם אגיד את זה כי חשבתי שזה כבר מאחוריי....אבל לא. אני כבר לא יודעת מה יש לי....אני לא יודעת במה אני אמורה להילחם....כל מה שאני יודעת הוא שאני צודקת במה שאני חושבת על עצמי ואחרים חושבים אפילו גרוע מכך..... ל</div>Mon, 04 Jul 2011 01:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12599231http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=12599231http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12595079<div align="right" dir="rtl">דודה שלי:'''וואו את רזית ממש מלא.....כמה רזית? אני:''לא ממש לא רזיתי הרבה....רזיתי קצת'' דודה שלי:''לפחות 5 קילו ירדת....כמה רזית תספרי לי? אני(מנסה לעכל את מה שהיא אמרה לי,ללא הצלחה יש לציין):''אני מתביישת לומר כי אני נראת הרבה יותר....בסביבות 11''. היא בתגובה שמה את היד על המצח כהמומה. ואני רציתי למות....ידעתי שזה מה שיקרה....אני לא סתם מדמיינת....היא ממש לחצה עליי לספר לה גם בפעם הקודמת זה היה ככה אבל התחמקתי באלגנטיות....הפעם לא ממש הצלחתי. הוספתי כמו מטומטמת שיש עליי לפחות 15 קילו עודפים והיא בתגובה -''מה פתאום תשארי כמו שאת...אולי עוד 3-4 קילוגרמים'' וגם הוסיפה-''בחלק העליון ממש רזית...אבל ירכיים תמיד יהיו יש לך את המבנה של אמא שלך וגם פנים מלאות וזה יראה מוזר אם הפנים יהיו גדולות מהגוף...''ועוד פנינים הוסיפה-''אי אפשר לשנות מבנה גוף גם אם תרזי המון וגם אם תעשי הרבה ספורט''(תירוץ של שמנות). ואז הייתה הארוחה ואני עדיין במצב של הלם והדחקה ממה שהיא אמרה-עדיין לא הבנתי.... לא היה אפילו קולה דיאט רק משקאות מוגזים ודוחים עם ים סוכר....סלטים שטבעו בשמן........מר</div>Sat, 02 Jul 2011 05:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12595079http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=12595079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12593895<div align="right" dir="rtl">כואב לי הראש....יש לי בחילות איומות.... אמא ביקשה שאני אעזור לה להכין עוגה אז בעיקר קראתי את ההוראות והתאפקתי לא להקיא-לא אני לא בהריון! היום יש ארוחת ערב אצל סבתא וממש אין לי כוח ללכת לשם ושיראו אותי....אני מפחדת שדודה שלי תגיד לי ששמנתי(לא באמת שמנתי אפילו ירדתי יותר מ-2 קילו מאז הפעם האחרונה שהיא ראתה אותי)וכולם יסתכלו על הבטן הענקית שלי והירכיים העצומות-איכככככס! בא לי למות אני לא רוצה לראות אף אחד! כ''כ כואב לי הראש שבא לי לקחת פטיש ולדפוק על הראש.....נמאס! אין לי כוח לבני דודים שלי או לשיחות המטומטמות של המשפחה שלי...... בא לי לירות בעצמי...... בטח אני אוכל שם כמו חזירה......</div>Fri, 01 Jul 2011 17:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (^עדי^)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554662&blogcode=12593895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554662&blog=12593895