http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415ביום בו יהיו אמיתיים כולם לכולם תדע שהגיע סוף העולםheCopyright 2026 so fuckin' special... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415http://f.nanafiles.co.il/upload/32005/IsraBlog/55415/misc/1814436.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=9780028<div align="right" dir="rtl">וואו.. כל כך הרבה פוסטים. כל כך הרבה סיפורים. כל כך הרבה דברים לא מובנים. כל כך הרבה חוויות... ממש חיים שלמים. פה בבלוג. אני חושבת ש.. אני כבר לא אני. לפחות לא אני של הבלוג. אני מסתכלת אחורה ו.. לא מזהה. אבל נראה לי שזה טוב לא? אולי קצת התבגרתי אפילו, מי יודע (: אני בכלל לא הולכת להתחיל לפרט מה ואיך השתנה כי זה לא ייגמר לעולם אבל אני בהחלט יכולה לומר שהחיים לוקחים אותנו למקומות שאי אפשר לצפות או לחזות מראש.מוזר. אבל נורא כיף להתסכל אחורה על כל החיים שלי ממש מנקודת ההסתכלות שלי עצמי, ולומר, איזה ילדה קטנה והיסטרית הייתי!!! חחח.. נורא מצחיק אותי. היום? היום אני יכולה להגיד שהכל בסדר.. כבר מזמן הבנתי שאי אפשר לשאוף לשלמות, ואף פעם לא הכל ורוד, אבל.. חלק מהדברים ורודים.. ומה שלא, כנראה לא אמור להיות. אני חושבת שהתקופה האחרונה לימדה אותי המון. כל כך הרבה דברים במעט מאוד זמן... פשוט הכל ביחד אחד אחרי השני, גרם לי לסחרחורת בלתי פוסקת, שפשוט לקחתי הפסקה לחשוב והגעתי למסקנה ש.. שום דבר כנראה לא קורה סתם. אם זה התחיל מהתפקיד המספק שלא רציתי לעזוב לטובת קורס קצינים,</div>Wed, 20 Aug 2008 19:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=9780028http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=9780028http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8650900<div align="right" dir="rtl">אני הילדה ה-כ-י מטומטמת בעולם. ונמאס לי מהמבחנים האלה שאתה מעמיד אותי בהם, אתה שומע!?</div>Sun, 17 Feb 2008 14:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8650900http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=8650900http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8597784<div align="right" dir="rtl">היי (: אוקיי זה היה שבוע איכסה ביותר. יום ראשון בבוקר, ממש כאילו הכל כרגיל הלכתי לצבא, היה עומס מטורף ממש היה בלתי אפשרי לעמוד בזה. מרוב לחץ התחלתי לבכות כבר, אבל פסדר, שרדנו. כל הדרך הביתה באוטובוס לא הפסקתי לבכות, תוך כדי שאני צוחקת על זה שאין לי מושג על מה אני בוכה. כשהגעתי הביתה מדדתי חום ו.. יופי. 39. עכשיו אני מבינה... אז הלכתי ביום שני בבוקר לרופאה וקיבלתי גימלים עד יום חמישי. לא שזה היה כזה תענוג כי לא הצלחתי לזוז מהמיטה אלא אם כן ממש הייתי חייבת לשירותים וגם זה בקושי. לא זוכרת מתי ואם בכלל אי פעם הייתי עד כדי כך חולה מתה. הלחץ הזה בצבא. זה לא אנושי. מביא אותי למצבים שלא חשבתי שאני אגיע בחיים. זה קשה.. ממש קשה. אבל אני מקווה שיהיה בסדר... אני חושבת שאיפשהו בדרך הבנתי סופית שזה די נגמר בינינו, אולי לא רשמית, אבל בהחלט ככה זה מרגיש לי. מהתחלה ידעתי שהוא.. לא רגיש במיוחד, אבל לא חשבתי שברמה כזאת. אולי אני יותר מידי נסחפת אבל.. לא יודעת.. אני רק יודעת שכשאני עוברת כל שני וחמישי התמוטטות בגלל העבודה המטומטמת הזאת בצבא ואני כבר לא ישנה טוב בלילה והראש של</div>Sat, 09 Feb 2008 10:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8597784http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=8597784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8547722<div align="right" dir="rtl"> וואו. כבר כמה שעות שאני יושבת כאן וקוראת פוסטים משנים עברו אני בהלם. כל כך הרבה זמן כל כך הרבה חוויות רגעים יפים משברים שינויים אנשים מפחיד אותי קצת. ממש כמו להסתכל על החיים שלי כדמות חיצונית והכל כל כך שונה עכשיו כל כך... נראה לי שרק עכשיו הבנתי באמת איפה אני עומדת היום וכמה השתנה בזמן האחרון. נראה לי שבכל זאת התבגרתי קצת למרות מאמציי להתכחש לעניין. (: התגעגעתי.. אז באתי. אני שמח כל כך (:</div>Fri, 01 Feb 2008 18:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8547722http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=8547722http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8438990<div align="right" dir="rtl"> ערוך רשימה של 10 אנשיםשעולים לך כרגע בראש . 1.חן 2. שקד 3. ניצן 4. רביד 5. רומי 6. רותם 7. אופק 8. טל 9. שלומי 10. טלי מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברת עם מס' 7 ? אווו מזמן.. לפני איזה שבוע.. היא טוחנת בצבא :( מהי התכונה שאת הכי אוהבת במס' 10 ? את ההומור.. אוי היא כלכך מצחיקה... האם היית יוצאת עם מס' 4 ? חחחחח ברור היא שווה. מתי הכרת את מס' 6 ? ממ רותם? בכיתה ח' או ט'.. מה את יודעת על משפחתו של מס' 5 ? מממ לאבא יש עסק אמא גאון עם דוקטורט אחות שלא יודעת להכין אפילו חביתה ושני אחים קטנים. מספיק? מה היית עושה אם לא היית מכירה את מס' 1 ? או שהחיים שלי היו הרבה יותר משעממים, או הרבה יותר יפים. את חושבת שמס' 3 ומס' 9 היו מסתדרים בתור זוג ? חחחח לא ממש. לניצן יש חבר ושלומי הומו. לאיזה בי"ס הולך מספר 8 ? עירוני ב' (רולז) איך היית מתארת את מס' 2 ? חמוד. אבל מעצבן. ורחוק. אוף זה קשה. מתי בפעם האחרונה... דיברת עם מישהו: מממ עם אבא.. ממש ברגעים אלה. שמעת מוזיקה: לפני כמה דק' עד שאבא ביקש שאני אנמיך (וזאת השיחה שמתנהלת כרגע.) נפגשת עם חבר</div>Thu, 17 Jan 2008 10:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=8438990http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=8438990http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=7104395<div align="right" dir="rtl"> באנו לכאןמתחת לשמייםשנייםכמו זוג עינייםיש לנו זמןמתחת לשמייםבינתייםאנו עוד כאןאת ואניאת ואניאת ואניוהמיטה רחבהלתת אהבהלילה ויוםלילה ויוםלילה ויוםוהחיוך מתנצלשהוא מתעצלבאנו לכאן...שנינו אחדשנינו אחדשנינו אחדאחד שלם ועגולשלם וגדולבואי ניתןבואי ניתןבואי ניתןאני אתן לך לתתלתת לי לתת לךבאנו לכאן...ולמרות הפערולמרות הכאבולמרות הצעראני אוהבואוהב... ממש ט"ו באב לתפארת. שנינו. מתחת לשמיים. שניים... וכל השאר לא חשוב. וזה טוב. וזה מהול בעצב.. אבל למרות הפער ולמרות הכאב... אני אוהב.</div>Wed, 01 Aug 2007 13:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=7104395http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=7104395http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=7091363<div align="right" dir="rtl"> סוף סוף עשיתי זאת. וזה לא מרגיש כל כך... אבל לפחות עברתי את זה ומעכשיו.. זה יכול להיות רק יותר טוב.. ויותר קל!</div>Mon, 30 Jul 2007 18:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=7091363http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=7091363http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=6327547<div align="right" dir="rtl"> אפילו אין לידרך לכתוב את זה. כמה עצוב. </div>Sat, 21 Apr 2007 19:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=6327547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=6327547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=6058088<div align="right" dir="rtl"> וואו.. 18 (: אזאזאז.. הכל התחיל לפני 18 שנה.. לא סתם. הכל התחיל ביום שישי...אבא ואמא כל היום שיגעו אותי להחליט מה אני רוצה מתנה ליומולדת וביום רביעי נלך לקנות. מה שדי הדהים אותי כי בדר"כ לא נהוג לקנות מתנות אצלנו כלכך... סתם משהו סימבולי. אחרי שעות של שיגועים שאני מסבירה להם כי אין שומדבר שחפץ ליבי, כשכמובן בסתר יש משהו מאוד מיוחד שראיתי והתאהבתי ביום שהלכנו לקנות טבעת לאחותי ושמו- שרשרת. באותו יום רמזתי לחבר של אחותי שזה ממש יפה ולא הייתי בטוחה שהוא יבין עד כדי לרמוז להורים שלי שזה מה שאני רוצה. טוב, אז ישבנו לארוחת שישי, ובסוף הארוחה אבא אמר שאמא עובדת ביום רביעי ולא נוכל ללכת, אז...[מוציא שקית מהכיס] הנה המתנה שלנו... בשקית הייתה קופסה אדומה מדהימה, ובפנים... וואו. שרשרת מזהב לבן (שאני אף פעם לא אבין איך מבדילים בין זה לבין כסף) ותליון בצורת לב עטור בזהב לבן ומכוסה יהלומים. נשארתי בעורת פה כל הערב. בכיתי מלא.. ואמא בכתה.. והיה מרגש (: אני לא מאמינה שהם בזבזו על זה 1200 שקל! [כן, הוצאתי את זה מאחותי]. טוב אז הערב ירד ואנחנו מתארגנים ללכת למסיבה, איכשהו הגענו למלא הסעה ש</div>Mon, 19 Mar 2007 12:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=6058088http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=6058088http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=6009326<div align="right" dir="rtl">וואו.. לא האמנתי. פשוט לא. כלכך לא אמיתי.. חלום. שהתגשם? לא ברור. אבל כרגיל.. שומדבר לא יכול באמת להיות טוב ולהימשך יותר מ5 דק'.. אבוד. או שאני סתם קופצת למסקנות? ועכשיו? אין לי מושג. אבל הרגע הקסום הזה בהחלט שווה את זה.. באמת? אז איזו עוד סיבה הייתה לי להתעורר באמצע הלילה ולהתחיל לבכות? או שחלמתי חלום ממש רע ואני לא זוכרת.. אז זה היה שווה את זה? :/ הלוואי שיכולתי לאהוב אותך קצת פחות... </div>Sun, 11 Mar 2007 19:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (so fuckin' special..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=55415&blogcode=6009326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=55415&blog=6009326