<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>דבק והרבה מגע.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077</link><description>הדרך היחידה להיפטר מפיתוי היא להיכנע לו.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 .Clementine. All Rights Reserved.</copyright><image><title>דבק והרבה מגע.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=14029811</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

אני חייבת להודות לך. אני חייבת להקדיש לך פינה קטנה של זכרון שכנראה לא
תראה לעולם, כדי להודות לך על כל מה שאתה בשבילי. מכירים את זה שפעם, כשהייתם
קטנים ומיוסרים, חשבתם שאתם לא מספיק טובים כדי שיהיה שם מישהו באמת טוב ונפלא
עבורכם? שהקטנתם את עצמכם למימדים כה מזעריים שהאמנתם שפגיעה עצמית והפקרות זה
הפתרון היחיד? אני חייבת להודות שבהתחלה עדיין הייתי סקפטית לאללה. לא האמנתי גם
כשהגענו לחצי שנה שהנה, מגיע לי ואני שווה וכל הכבוד לנו שאנו כה מוצלחים ביחד והיום,
אני כל כך מאמינה בזה. מעולם לא היה לי משהו כל כך רציני בחיים, מישהו כל כך טוב
בחיים. רציתי להודות לך שבמהלך שלוש שנים נפלאות עזרת לי ללמוד, או לפחות להתחיל
ללמוד, מה זה לאהוב את עצמי. מה זה כשאוהבים אותי כמו שאני. לפעמים יש לי רילפסס
ואני שוקעת מדוכדכתבהמון סיגריותולא מצליחה להאמין שאתה באמת באמת אוהב אותי כמו שאני.
מאוהב במי שאני. איזה מוזר זה להיות מאוהבת שלוש שנים.





&lt;span style=&quot;font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Jan 2014 23:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=14029811</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=14029811</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=13439648</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;devil in the details



אני כ&quot;כ לבד
help me be me again
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Aug 2012 12:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=13439648</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=13439648</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=13376865</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה קצת מוזר
מוזר טוב כי האהבה שולטת בחיי, וזה מדהים, בחיי
מוזר רע כי אני רחוקה, כל כך רחוקה ממך, כך כך רחוקה מכל דבר למען האמת
בא לי לכתוב על כל הצביעות והגועל נפש שמתרחקת מסביבי
על כל אותן בנות מהבסיס שבא לי להקיא כל פעם שאני רואה אותן
בחיי, צבא זה כמו תיכון-חבורות, פינת עישון, קיוסק קטן ועלוב, תלבושת אחידה וצביעות. המון המון צביעות
ואני חשבתי שזאת התחלה חדשה

פעם הייתי יכולה לזרוק את המחשבות על הדף
מפזרת אותן מילים מילים בין שורות ארוכות ואז מסדרת הכל יחסית יפה ומגיעה למסקנות
היום אין לי זמן לעשות את זה
הראש שלי מתפוצץ מרוב בועות קטנות טובות ורעות שמרחפות בתוך הראש שלי
קצת מתגעגעת לזה לפעמים

קצת מתגעגעת לעצמי לפעמים



מחשבות שצריך לנעול בתיבה ולהחביא הרחק הרחק מכאן
אנילא רוצהלחשוב
שאגיע למסקנות שאני כל כך מפחדת מהן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jul 2012 19:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=13376865</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=13376865</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12692491</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תאהב אותיבאלימות כזאתשתשאיר בי סימניםתשאיר בי משהוכשאנחנו משתניםכי נגלה עוד מעטהצלחנו להחביא כמעטבחוץ אנחנו ביחדבפנים מפחדיםלבד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Aug 2011 17:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12692491</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=12692491</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12675569</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה כל כך לבד
לישון בלעדייך זה לא לישון
אני מחבקת את הכרית ומלקה את עצמי שאני כ&quot;כ מאוהבת שנתתי לכל השאר לחמוק מבין אצבעותיי

יש לי אותך ואין לי שום דבר
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 10 Aug 2011 10:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12675569</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=12675569</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12625240</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יודעת מה? אין בעיה, נעשה את זה כמו שאת רוצה
את תאבדי אותי ולא תביני מאיפה זה בא לך בכלל
כי הרי לא עשית שום דבר לא בסדר, נכון? זו רק אני האשמה
איזו מן חברה את?
אני מעדיפה כבר להישאר לבד
אח&quot;כ אל תבואי לבכות לי שנפרדתם ושאת צריכה אותי
כי כשאני צריכה אותך את לא כאן
את אף פעם לא כאן





פאק
פאק
פאק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Jul 2011 22:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12625240</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=12625240</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12619821</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;14.6
יום
ארוך מדי
אני
רוצה אותך כאן לידי
שנעשה
סקס עייף ומנחם
ואני
אנשק אותך נשיקות ספוגות שמן וטוב ורע
ותרגיש
את המגע שלי שאתה אוהב
ותיתן
לי את המבט העמוק שלך היישר לתוך העיניים
אבל
שלי יהיו עצומות מרוב אושר וביטחון.
אח&quot;כ
אני אתכסה בשמיכת פוך אפילו שכבר קיץ
ותזרוק
הערות שאני קצת משוגעת
וכמה
שאתה אוהב את זה,
וכמה
שאתה אוהב אותי
בתוך
הפוך בין זרועותיך
מרגישה
את הנשימות שלך
מנשק
אותי חלושות מתוך שינה
ואז
מחר יהיה מצוין.

29.6.11
לרגע חזרתי להיות הילדה הקטנה והשמנה שפעם הייתי וזה נחת עליי כמו מכה חזקה בעורף, הימם אותי והשאיר אותי מפרפרת על הרצפה בחוסר אונים. הדמעות התחילו לטפטף על הרצפה, הרטיבו לי את הפאל-מאל ויצרו שלולית כחולה מלוכלכת טבולה בכל היגון שלי. חוסר אונים. הרגשה כל כך נוראית. איך לעזאזל נתתי לאפס כמוך להשפיל אותי ככה? איפה חדות הלשון שלך עכשיו אה? הרגשתי כאילו אני בכיתה ד&apos; שוב, סופגת וסופגת כל יום בבית הספר בלי יכולת או אומץ לעשות משהו. מה אם אף פעם לא אצליח להתגבר? אתם תמיד תרדפו אותי, כל אותם פרצופים קטנים ויפים שאף פעם לא הייתי מספיק טובה בש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jul 2011 01:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Clementine)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=554077&amp;blogcode=12619821</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=554077&amp;blog=12619821</comments></item></channel></rss>