<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765</link><description>.Prayers in my pocket</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 -חן.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13906493</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;פתאום, משום מקום, התגנבה אליי תחושה מפעם. קיץ, ונחתנו בישראל אחריי חופשה בארץ רחוקה. נוסעים במונית הביתה, הרחובות שקטים, האוויר מהביל, ולא לגמרי נוח בתוך נעלי הספורט שנעלנו כדיי שלא יהיה קר בטיסה.&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;אני כבר לא כותבת. כששאל אותי למה, עניתי, אולי כי אין בי כמיהה; כי הלב שלי מלא ויש לו בית. ודאגות קריירה... טוב, זה הרבה פחות רומנטי. בשבילן צריך לשנס מותניים ולשלוף מרפקים, לא מילים יפות.&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;בא לי לצבוע את הציפורניים בסגול בהיר.&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 12 Sep 2013 09:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13906493</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=13906493</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13626690</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;בוא נתחתן.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 09 Jan 2013 15:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13626690</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=13626690</comments></item><item><title>ניקוי אביב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13105165</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;לקראת תחילתו של הסמסטר החדש ובואו הקרב של האביב, הגיע הזמן להקפיד ביתר שאת על מספר כללי תזונה. אמנם אני עדיין מתחת למשקל הרגיל שבו הייתי, אבל אני באמת מרגישה שמדובר על שמירה על אורח חיים בריא, ולא מרדף אחר רזון.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;- &lt;strong&gt;להפסיק לצרף באופן אוטומטי שוקולדים ועוגות לכוס הקפה השניה של היום&lt;/strong&gt;. למעשה, לנסות לוותר עליה לגמרי בימים בהם אין באמת צורך.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;- באותו הקשר, &lt;strong&gt;לצמצם משמעותית את צריכת המתוקים שעלתה בזמן האחרון&lt;/strong&gt;. אני שומרת את הלוקסוס הזה לסופי שבוע, ולימי שישי בפרט.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;- &lt;strong&gt;לשתות הרבה מים&lt;/strong&gt;, השאיפה היא 2 ליטר. זה טוב לגוף ולעור ועוזר להמנע מנשנושים מיותרים.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;- &lt;strong&gt;פעילות גופנית&lt;/strong&gt;. הג&apos;אז כנראה הגיע לסיומו. אני לא באמת מאמינה שנחזור השנה לאחר פגרה של חודשיים, ומי יודע מה יהיה איתי בשנה הבאה. למען המאת, בזמן האחרון האפקטיביות של השיעורים ירדה משמעותית לדעתי, אבל עם זאת, מדובר על פעילות שמתבטלת. אשתדל להתמיד בימי ראשון בזומבה במקום זה. בנוסף, בזמן השיפוצים הפסקתי ללכת לפילאטיס בימי שישי בבוקר, ועכשיו, לאור שינוי המערכת, התחלתי ללכת בימי שני בבוקר במקום. אני מרגישה שבמהלך השבוע זה יהיה יותר קל.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;- &lt;strong&gt;&amp;#65279;&amp;#65279;לאכול יותר&lt;/strong&gt;&amp;nbsp;&lt;strong&gt;ירקות&lt;/strong&gt;.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Mar 2012 12:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13105165</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=13105165</comments></item><item><title>סוף החורף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13079206</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;מחר נגמר פברואר, ואיתו, באופן רשמי, גם החורף. בימים האחרונים התחלתי להרגיש את ניצניו של החום, מטפטף לאט לאט, כמעט בלתי מורגש, מכין אותנו בהדרגה לבואו. בתחזית אומרים שסוף השבוע יהיה קר, אבל אני יודעת שאלו רק שאריות, החורף האמיתי כבר מאחורינו. &lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;החורף השנה היה טוב. הרבה קור בחוץ והרבה חום בפנים, השילוב לו חיכיתי כבר תקופה. מוזר לי לחשוב כמה מהר הוא עבר, רק לפניי שניה היה ספטמבר ולבשתי חצאיות קצרות וגופיות, והנה, תכף מגיעה לסופה גם תקופת הסוודרים. אני מצפה לראות מה יביא עימו הסמסטר האחרון לתואר, שמתחיל ביום ראשון. מעט שעות לימוד משובצות במערכת קצת משוגעת, פורים, צימר, פסח, חו&quot;ל עם המשפחה, יומולדת. המון דברים כיפיים, ונדמה שמזג אויר חמים ושמש נעימה הם בדיוק המלווים המתאימים. &lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;ביום ראשון בבוקר אני הולכת להסתפר, להתחדש לקראת בואו של האביב ושלושת החודשים האחרונים שלי באקדמיה. אבל קודם, עליי לסיים ביום חמישי את אחרון המבחנים. אחזור ללמוד, אם כן.&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;הרבה אהבה. טפו טפו טפו. &amp;nbsp;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 28 Feb 2012 11:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=13079206</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=13079206</comments></item><item><title>2012</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12970830</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;בלי להגזים, אני חושבת שחגיגות השנה החדשה בסופשבוע היו המוצלחות אי פעם.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;למעשה, קבלתה של 2012 התפרסה על יומיים. ביום שישי חגגנו ביחד רק שנינו. אני קניתי לו סריג וחולצה מכופתרת שגרמו לו להראות אקסטרה חתיך, והוא קנה לי שרשרת כסופה יפה ועדינה, שאני אפילו לא רוצה להחליף. אחריי טקס המתנות יצאנו לקפה- תאטרון של הקאמרי להופעה של שירי-סרטים ואח&quot;כ ישבנו לאכול במסעדה קרובה לתאטרון. בסוף חזרנו אליי, ונשארנו ערים עד 6 בבוקר.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ביום שבת סבא וסבתא באו, וכמיטב המסורת זללנו כהוגן ושמחנו הרבה. היה טעים ונעים. אבל מה שהפך את הכל לאפילו יותר טוב היה סמס מלא בפרצופי נשיקות שקיבלתי בדיוק כשהשעון הראה חצות.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הכתיבה שלי קצת יבשושית ואני נזהרת מהצהרות גרנדיוזיות שעשויות לפצוע לי את הלב בדיעבד, אבל&amp;nbsp;אני מאושרת ורגועה וטוב לי. הלוואי שהשנה תמשיך בדיוק כפי שהיא התחילה. הרבה בריאות ואושר, אמן.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jan 2012 15:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12970830</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=12970830</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12956320</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;אני נותנת לרוח קרה להכנס פנימה וחושבת בשקט. הרבה זמן לא עשיתי את זה. הידיים שלי קרות, אבל זה נעים לי, ולפעמים אני רוצה לעצום עיניים ולחלום אותי במקום רחוק ומושלג. אני רוצה תירוץ להתלבש חגיגי במיוחד ולנעול עקבים גבוהים, לשים מעיל שחור ארוך וכובע צמרירי לבן, לשתות אלכוהול משובח ולאהוב הרבה.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Dec 2011 13:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12956320</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=12956320</comments></item><item><title>3 months long</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12953070</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;and still going strong.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;הלוואי שימשיך ככה, אמן אמן.&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אני רוצה שתאהב אותי חזק,&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;תחבק אותי הרבה&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;ושתמיד יהיה לנו טוב.&lt;/p&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אתמול נסעתי לחיפה- פעם ראשונה במגרש הביתי שלו. לקח לי מלא זמן להגיע בגלל עיכובים בתחבורה הציבורית, אבל האמת שמצאתי די בקלות, במיוחד בזכות שני בחורים באוטובוס שממש נכונו לעזור. יצאנו, אכלנו ארוחת ערב, חזרנו לדירה, שתינו, שכבנו, ישנו, שכבנו, התקלחנו, אכלנו ארוחת בוקר, טיילנו, חזרנו לדירה, ואז הוא ליווה אותי לתחת האוטובוס וחזרתי הביתה. הנסיעה חזרה דווקא הייתה די קצרה.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אני עדיין לא ישנה כמו שצריך לידו (למעשה, ישנו ביחד רק 3 פעמים, אז לא בטוח שמילה &quot;עדיין&quot; מתאימה פה). קשה לי להרדם, אני מתעוררת מוקדם, ואני צריכה לילה נוסף לבד כדיי להפטר מהעייפות המצטברת בי. כשהגיעו שעות הצהריים המוקדמות הרגשתי שהגיע הזמן שאעזוב. הרגשתי שקצת מיצינו, וצריך להשאיר טעם של עוד כדיי לא להפוך לסתם. עכשיו, 7 שעות אחריי שנפרדנו בתחנה, אני רוצה לחבק אותו שוב, כמהה לזרועות שלו שיעטפו אותי. &lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;פיתחתי הרגל ספק-מגונה:&amp;nbsp;כל פעם שאנחנו שוכבים במיטה והוא מלטף לי את הראש או מטייל לי עם האצבעות על הגוף, אני מדמיינת&amp;nbsp;מה ארגיש אם הוא יגיד &quot;אני אוהב אותך&quot;. אתמול הייתה פעם ראשונה שזה לא עשה לי סיבוב של לחץ בבטן. האמת שאפילו קצת רציתי שזה יבוא. &lt;/p&gt;
&lt;p&gt;אוי ווי.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 Dec 2011 20:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12953070</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=12953070</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12913530</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;אני קוראת את אשכול נבו, ויש לי חשק לכתוב. פתאום אני נזכרת בצורך הקיומי כמעט שבער בי פעם, להקליד את כל המחשבות במרץ, לנסח במילים יפות את פעימות הלב.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;אני רוצה לכתוב על העיניים הכחולות שלך, ועל השיער שלך שגדל תמיד הצידה, ואיך אני צריכה להימתח כולי כדיי לנשק אותך כשאנחנו עומדים. הלוואי שתאהב אותי כבר, אני חושבת, ומלטפת לך את העורף. הלוואי שאוכל לנצח להתמקד רק בכל הדברים הטובים, וכמה אתה נכון לי עכשיו, ובכלל. נוח לי לחבק אותך ולתת לך נשיקות בלחי ולהתעורר איתך. וזה די נדיר, האמת, כי מעולם לא רציתי לראות אף אחד בבוקר. לא הייתי מוכנה לחלוק את הלילה שלי עם זרים, לתת לגוף אחר לגעת בי כשאני ישנה.&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;רגעים שעושים לי נעים:&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;בלילה שבין שישי לשבת נהיה לי חם, ואחריי שפתחתי קצת את החלונות ושתיתי מים, החלטתי להשאר מחוץ לשמיכה. שכבתי בשקט עם הגב אליו, ופתאום הרגשתי את הפוך שוב עלי;&lt;/p&gt;&lt;p&gt;ליטופי שיער באמצע המסעדה;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;נכונות ללמוד בשבילי שפות זרות;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;ניסיונות לגשר על המרחק הפיזי כדיי להתראות במהלך השבוע;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;צחוק בקול נמוך.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;רגעים שעושים לי רע:&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;לקרוא אשכול נבו ולהכנס לדכאון מהעומק המלנכולי שמאפיין מערכות יחסים שהוא מתאר, במיוחד כי זה נשמע כה אמיתי;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;כשאמא שלי מנסה להגן עליי מכל הדברים שיכולים להשתבש בינינו, ומלמדת אותי להיות תמיד זהירה.&amp;nbsp;&quot;האם הוא רוצה לראות אותך כמו שאת רוצה לראות אותו?&quot; וגם &quot;אני חוששת שאם מראים לו את האצבע הוא יקח את כל היד&quot;;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;להכנע לה ולהתחיל לפקפק במידת הרצון שלו להיות איתי, בלי שום הוכחה אמיתית;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;כשדמעות חנוקות מכאיבות לי בגרון;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;לזכור שאסור בשום פנים ואופן לתת להן לברוח, כדיי שלא יברח יחד איתן, כמו שעידן עשה.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;br&gt;&lt;p&gt;&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Dec 2011 14:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12913530</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=12913530</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12885609</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;ביום חמישי נסענו למסיבה שהוא הוזמן אליה, והוא הציג אותי לכל החברים שלו. &quot;זאת חן&quot; הוא אמר, ואני חייכתי לכולם והעמדתי פנים שאני גם שומעת את השם שלהם. ר&apos; אמרה לי שכשהם התראו כולם בבוקר, הוא אמר &quot;אני בא עם חברה שלי&quot;. וכשחבר שאל אותו &quot;אה, אז זה כבר רישמי?&quot; הוא ענה &quot;לא יודע, אבל מבחינתי כן&quot;. אח&quot;כ חזרנו לישון אצלי, והוא חיבק אותי הרבה ואמר שחייבים למצוא לי שם חיבה. זו הייתה פעם ראשונה שישנתי עם בחור, והאמת היא שלא היה כ&quot;כ נורא. אמנם התעוררתי עייפה, אבל אני נוטה לייחס את העובדה הזו לכמות השינה, ולא לאיכות. &lt;/p&gt;&lt;BR&gt;&lt;p&gt;בבוקר שישי התמזל מזלנו, והבית היה יותר ריק ממה שציפינו. קיבלתי נשיקת בוקר טוב, וגם קצת יותר, וזו הייתה פעם ראשונה שיכולתי להודות בכנות שהסקס&amp;nbsp;היה טוב.&amp;nbsp;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Nov 2011 14:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12885609</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=12885609</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12844153</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;היה לי קר, ופתאום ראיתי את שנינו בעיני רוחי, מצטופפים על הספה אצלי בחדר בזמן שהעולם בחוץ מתערבל בגשם. כמה נוח.&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Nov 2011 09:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (-חן.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552765&amp;blogcode=12844153</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552765&amp;blog=12844153</comments></item></channel></rss>