http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745heCopyright 2026 א ל ה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/45/27/55/552745/misc/15015526.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9713106<div align="right" dir="rtl">אם אומרים שעיניים מביעות כל כך הרבה, אז למה אף אחד לא שם לב? תקופה מבלבלת, שיגיע כבר יום שני!</div>Fri, 08 Aug 2008 12:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9713106http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9713106http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9555139<div align="right" dir="rtl">לא אכפת לי אם יש לי שגיאות בדקדוק. זה פשוט מה שאני מרגישה כלפייך. ואתה חייב לשחרר. תן לי ללכת. Those tears express my feelings to you That silent is jest too loud The whole world suddenly disappear And you’re starting to touch my like you’re never were. <P</div>Fri, 11 Jul 2008 19:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9555139http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9555139http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9537499<div align="right" dir="rtl">אני וההורים שלי, סיפור שלם יש לי איתם. הם כלכך אוהבים אותי, מגנים עלי, ואני כלכך אוהבת אותם! אבל משום מה, זכרונות מהעבר שלי, מהילדות גורמים לי לחשוב שאני וההורים שלי רחוקים ממה שהיינו פעם.. כמה דברים גרמו לדבר הזה לקרות. אחד מהם זה הסיפור עם ההטרדה שהיה שלא סיפרתי להם מה היה רק שזאת הייתה הטרדה אני חושבת שזה שלא דיברתי איתם על זה גרם להם לחשוב שאני לא סומכת עליהם מספיק או שאני לא מרגישה מספיק קרובה כדי לדבר איתם על זה. הדבר השני זאת אמא שלי והסיפור שלה עם גיסתה והריב המשפחתי הגדול שיש בין המשפחה של אמא למשפחה של אבא ועדיין אמא ואבא מאוד אוהבים אחד את השני אולי אפילו יותר מתמיד! אבל בכל זאת, למרות שעברנו את כל המכשולים שה' הציב לי אני מרגישה את הריחוק ביניינו, כאילו יש מחיצה שמפרידה והיא כלכך דקה שהדבר היחיד שיש לעשות זה את הצעד בין שני הצדדים ולמרות הדקיקות של מחיצה זו הצעד הזה הוא כלכך קשה, כלכך משמעותי, כלכ מפחיד. אני זוכרת איך שאבא היה חוזר מהעבודה והייתי רצה לקראתו בערב קופצת עליו, נשקת אותו, שמחה כלכך שהוא חזר סופסוף. משחקת איתו בכל משחק קופסא אפשרי שיש, מדברת איתו על</div>Wed, 09 Jul 2008 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9537499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9537499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9512366<div align="right" dir="rtl">אירועים בזמן האחרון נותנים לי הרגשה שאני צריכה בכי שיחרר לי את הכל, את כל מה שנמצא בפנים. מה עושים שאין למי לבכות?! ואתה הולך עכשיו, אתה נעלם לי לשלוש שנים. אתה, שתמיד היית פה בשבילי ועזרת. אתה, שתמיד ידעת מה להגיד כדי להעלות לי חיוך על הפנים גם כשהכל הרגיש חרא. אתה, שגם בלי להתאמץ הצלחת להצחיק אותי כל פעם מחדש גם כשלא שמעתי את קולך. <SPAN lang=HE style</div>Sat, 05 Jul 2008 15:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9512366http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9512366http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9422551<div align="right" dir="rtl">Love is always patients and kind, It is never gallous. Love is never boastful no coincided, It is never rude or selfish, It does not take a fence And it is not resentful. Love takes no pleasure</div>Sun, 22 Jun 2008 15:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9422551http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9422551http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9384887<div align="right" dir="rtl"> עבר כל כך הרבה זמן והוא כבר עשה את שלו. הכל מעורפל עכשיו, רק זיכרונות אפלים צצים לפעמים כובשים את המוח והלב מכאיבים שוב. אפילו השאלות שפעם כל כך הטרידו כבר חדלו להציק והמחשבות על מה הם אומרים מאחרי גבך כבר לא מעניינות אותך. את כבר לא מפחדת ממנו, שיעשה שוב, שיפגע. את חזקה ממנו, את גדולה עליו, הוא כבר לא יכול עלייך. כן, זה היה סוג של אונס, כן, ה</div>Mon, 16 Jun 2008 18:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9384887http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9384887http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9356537<div align="right" dir="rtl">תשכבי על הרצפה בארבעים מעלות, מאה אחוז לחות. למה פוחדת? אני לא אעשה לך שום דבר רע. רק דלת נועל ושקט, לא לדבר. חולצה שלך תני לי ביד, אסחט הזיעה ואקרר פני. שמלה נגזור במספריים, נזהר שלא לשרוט לך את העור. חם לי, מר לי, תיכף נתחיל לשחק. תני לי את היד שלך נקשור אל הפסנתר, ומשחקים משחקים, ביני ובין הרצפה את מוחה דמעה. הגוף צחק. הגוף צעק. שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחה נגבי את האף, פתחי את הפה, אני בא עוד פעם משחק אחרון ודי. אקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוך כדור אחד קצר בשקט, גוף הופך גופה כולם בוכים, כולם בוכים. אמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי. כן, השיר הזה דיי נכון לגביי..:( לכו תבינו. </div>Thu, 12 Jun 2008 12:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9356537http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9356537http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9337670<div align="right" dir="rtl">"למה אבל את לא מספרת לי כלום?!" "אל תצפי שאני יגיד לך איך אני מרגישה עם כל זה כשאת לא אומרת לי אפילו מה קורה!" "אני עוברת תקופה קשה עכשיו." "אם אני צריכה לפרט, יש מצבים שפשוט בא לי לבכות." אמרה לי ודמעות בעינייה.. אמא אני אוהבת אותך! אני כלכך אוהבת אותך! אני מצטערת. "אמרילי אמא מה תרצי&nb</div>Mon, 09 Jun 2008 12:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9337670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9337670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9332304<div align="right" dir="rtl">יום חמישי יש לבת דודה שלי בת מצווה, אז כולנו מתארגנים לזה. קונים בגדים, מכינים לה שיר כזה מכולנו, כולנו יחד. כבר הרבה זמן שלא בילינו כלכך הרבה ביחד! האחיות הגדולות שלי כבר לא נמצאות בבית, אחת בתל אביב אחת בטבעון וזה כלכך כיף שהם בבית! כאילו הוא שוב מלא בחיים.. ואמא צוחקת, כן היא צוחקת! היא כלכך יפה כשהיא צוחקת! כלכך קורנת! מלאת אושר! כמעט בכיתי שראיתי אותה ככה, מאושרת.. כשישבנו באוטו וחזרנו מהקניות וכולנו לימדנו את אבא לשיר את השיר בעל פה וצחקנו כל פעם מחדש שהוא התבלבל זה גרם לי להבין כמה אני אוהבת את המשפחה שלי, כמה שאין לה תחליף, כמה שאני גאה בה! אהה וחוץ מכל זה יש לי בגדים חדשים ונעליים וזה סבבה לגמרי!D: חג שמח לכולנו ושכולנו נאהב את המשפחות שלנו! אאאאאמן3&gt;</div>Sun, 08 Jun 2008 15:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9332304http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9332304http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9317646<div align="right" dir="rtl">אני לא בטוחה אבל יש מצב שהמורה שלי מטריד אותי כבר כמה זמן. אני אפילו לא יודעת איך להסביר את זה אבל ההרגשה נוראית. זה התחיל מזה שהיה לי מבחן בפיסיקה והוא המורה שלי. אני התכוננתי למבחן ובאמת ידעתי את החומר ממש טוב כי אני טובה בפיסיקה אבל בכל זאת קיבלתי 58 ולא הבנתי למה. ואז הוא אמר שאני ייעזר בו כדי להבין את החומר אבל לא נעזרתי בו לא היה לי כוח. (מזל שלא היה לי).. מאז כל הזמן בשיעורים הוא מסתכל עלי וכל הזמן נוגע בי ומלטף לי את הגב והידיים והפנים, אומר לי כל הזמן לחייך כדי שאני אהיה יפה ולעשות ככה וככה כאילו אני מדגמנת בשבילו. אומר לי כמה אני יפה ואיזה ילדה מדהימה אני תוך כדי נגיעות בידיים ובגב. אפילו באמצע שיעור שהוא הסביר חומר ולימד והסתכלתי עליו בגלל שהוא המורה.. הוא אמר: "אני פשוט לא יכול שאת מסתכלת עלי" וצחק ולא נירגע כל השיעור ובכלל כל פעם שאני בסביבה הוא לא רגוע. אני ממש מפחדת, באמת אני לא יודעת מה לעשות. אתמול דיברתי עם אמא והיא אמרה לי פשוט להגיד לו שזה לא נעים לי אבל אני ממש מפחדת. אני כבר נכנסת לסרטים.. מה עושים??\=</div>Fri, 06 Jun 2008 13:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (א ל ה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=552745&blogcode=9317646http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=552745&blog=9317646