<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>some day skinny</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956</link><description>עוד מעט יהיה רזה (ללא הקאות!)^^ .
תהליך הדיאטה שלי בליווי דרך ההרזייה של שומרי משקל (שיטת הנקודות). סגידה-קייט מוס ופנלופה קרוז.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 o.g.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>some day skinny</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956</link><url></url></image><item><title>It&apos;s time to say goodbye</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9822235</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כמה ימים קרה לי משהו שיש שקוראים לו הארה או סתם הבנה חדשה, ולפי פסיכולוגים-התבגרות.
ישבתי לי בקניון ועברתי בין חנויות הבגדים ודימיינתי לי איך אני מודדת אותם וקונה אותם בלי בעיה...ברגע שאני ארד קילו, או שתיים או חמש...
זה בעצם מה שעשיתי במשך כל השנה האחרונה, ואולי בעצם מאז שאני מגדירה את עצמי כשמנמנה, תמיד עם הקטע הדפוק בראש שאם אני לובשת ג&apos;ינס במידה 38-40 אז אני פחות מאלו במידה 36. כמה העניין הזה עם הרזון כל הזמן מעסיק אותי, מוריד לי מהביטחון העצמי, מה שגורר את כל הבעיות הנלוות-דיכאון, בכי,רחמים, קנאה מטורפת לכל רזונת שעוברת לידי, עד מתי אני ארגיש מאוימת וחרדה מפני בנות כאלו? מי החליט מהו המודל ליופי?, הרי אישה יפה היא אשה בטוחה בעצמה שמקרינה את זה לא משנה איזה מידה היא לובשת בניגוד לאלה שלובשות 2 מידות פחות והשומן פורץ החוצה, רק בגלל המספר שכתוב על התווית. עד מתי ניהיה כאלו פאתטיות? וברגע שניהיה שמחות עם עצמנו נקרין את זה החוצה ואין מי שלא יתאהב בנו!, הריאנשים רוצים לשמוח ולעשות כיף והאמת מי רוצה להסתובב עם אחת שיש לה פרצוף מבואס כל היום? בלי קשר בכלללאם את 50,60,או 70 קילו,אם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Aug 2008 17:44:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9822235</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9822235</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9737095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אממ בקיצור לא הולך לי אין לי כוח לכלום, ומי שכתבו פה כל הכבוד על ההתמדה תדעו שאין לי התמדה בגרוש.
לא הלכתי כבר הרבה זמן לחדר כושר אני עדיין 57 קילו ואני לא סופרת כלום, תודה על התמיכה שלכן, מאחלת לכן בהצלחה,אני אחזור לכתוב בבלוג שיהיה לי מצב רוח.
*גומבה המסנג&apos;ר שלי עובד מתי שמתחשק לו*&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Aug 2008 17:41:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9737095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9737095</comments></item><item><title>סיכום סוף שבוע+יום ראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9688155</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הלכתי ביום שישי לחדר כושר לבד , והגעתי למסקנה כשאני לבד אני מספיקה הרבה יותר ולא מוותרת לעצמי. כנראה כשאני עם חברות אני מרגישה קצת מאוימת כי הן רזות ואני לא, הן מורידות ב10 דקות 100 קלוריות ואני במינימום 30 דקות. והיה ממש נחמד ללכת בבוקר, כמו שכתבתי בפוסט הקודם אני יותר רעננה ויש לי יותר מרץ. אחרי שעתיים בחדר כושר נסעתי לאבא שלי לסוף שבוע ועשינו על האש, אבל לא הגזמתי ואכלתי רק פרגית וסלט =] לעומת זאת בערב אכלתי פרוסת חלה עם חמאה, מה שהיה מיותר לגמרי אחרי ארוחת ערב. בשאר הערב הכרחתי את עצמי לא לאכול יותר ולהפתעתי זה עבד! 
יום שבת היה פחות טוב, פשוט טחנתי מכל הבא ליד: פשטידה,עוגה,בורקס,שוקולד,אפרסק,אבטיח,מלון,ענבים,גבינה 30% שומן,לחמנייה,חלה,פיתה,חומוס ועוד ועוד ועוד...
היוםאני כל כך בהלם מעצמי שאכלתיכל כך הרבה שרק ב1 בצהריים אכלתי ביצה אחת משקשוקה ועד עכשיו לא אכלתי כלום.
קרהלי היוםאחד הניסים הגדולים ביותר- אמא שלי נתנה לי כסף לקנות בסופר מה שאני רוצה. אחרי כל המריבות שלנו בהן היא מתנגדת לכל המוצרים הדיאטטיים וכל ה0% שומן, היא נותנת לי 50 שקל בלי לשאול בכלל מה אני קונה עם הכסף. יכ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Aug 2008 19:52:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9688155</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9688155</comments></item><item><title>יום חמישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9673372</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נשקלתי בבוקר והייתי 56.9 , שזה טוב , זה אומר שלא השמנתי במהלך החריגה שלי, ובעקבות זה החלטתי שלמרות שאמרתי שאני אקזז ואוכל רק 8 נקודות, העליתי את זה ל15 (מצב הנקודות הרגיל). בעיקר האמת כי הייתי מאוד רעבה ולא רציתי שיהיה לי בולמוס בעקבות זה. היום לא הלכתי למכון כושר, כי רציתי ללכת בבוקר, כי אני הכי רעננה בבוקר ונראה לי נחמד לסיים את החלק של הספורט כבר בתחילת היום ולא לחשוב על זה יותר. אך לצערי הרב, חברה שלי לא אוהבת ללכת לחדר כושר בבוקר אז וויתרתי לעצמי היום ובמקום זה עשיתי הרבה ניקיון וארגוןבבית שלא יצא לי לעשות הרבה הרבה זמן, ותוך כדי יצא לי לעבור על כל מיני דפים ותמונות ישנות שהעבירו בי פרץ נוסטלגיה וחשבתי שמכיתה ד&apos; אני התחלתי דיאטות ואת השאיפה להיות רזה, ואני עצובה שבגיל כזה כבר חשבתי על כל זה במקום סתם להנות =[ . אז באמת הניקיון לקח לי הרבה זמן, ממש הברקתי את הבית! ומבחינתהאוכל הלך טוב ומחר אני מתכוונת בטוח ללכת לחדר כושר בבוקרעם חברה או בלי. לא אכפת לי, אני הולכת. כל הסוף שבוע אני יהיה אצל אבא שלי ואני לא בטוחה שייצא לי לעשות ספורט, אז אני ממש חייבת ללכת כי אבא שלי הזמין אורחים ובט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Aug 2008 00:06:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9673372</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9673372</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9667580</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום היה יום נורא מבחינת אוכל(חריגה של 6 נקודות!) אבל מצד שני ייצא לי להיות היום הרבה זמן במכון כושר אז אני מקווה שאם לא הכל יתקזז אז לפחות חצי =]. אני מאוד אוהבת ללכת למכון כושר וזה באמת עושהלי מצב רוח טוב כל הספורט הזה, בניגוד להליכות שהייתי עושה שהיו מאוד מעצבנות אותי או כי היה חם, או כי פשוט אני שונאת עליות^^. אני מתחילה את האימון במכשיר שנקרא &quot;סקי&quot; עד שאני מגיעה ל100 קלוריות אז מתחילה מתיחות של 20 דקות, שחברה שלי עוזרת לי בזה, כי אני ממש לא גמישה ואחרי זה מתחילה לעבוד על השרירים במכשיר האהוב עליי שעובד על הירך הפנימית (&quot;הדלדלה&quot;). הוא אהוב עליי בעיקר כי אני חולמת כל כך הרבה זמן שהחלק הזה יהיה מוצק ולא שומני. אחרי זה על עוד כמה מכשירים שעובדים על השרירים ואחרי זה על ההליכון במהירות של 6.0 עד 140 קלוריות. אז זה אומנם מאוד מעייף אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה ישתלם לי.
בקטע של האוכל הנה התפריט הנורא של היום:
חביתה- 2 נק&apos;
עגבנייה- 0 נק&apos;
ירך עוף-3 נק&apos;
כוס אפונה וגזר-1 נק&apos;
300 גרם תפוח אדמה-3 נק&apos;
5 פרוסות אננס- 7.5 נק&apos;
כוס תי (2 כפיות סוכר)- 1נק&apos;
שקית במבה קטנה- 2.5 נק&apos;
אשכול ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 30 Jul 2008 22:01:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9667580</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9667580</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9662274</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום היה מעייף.
למרות שקמתי ב12:00 ועד 18:30 לא עשיתי כלום (&quot;כלום&quot;-טלוויזיה ומחשב), חברה שלי (רג&apos; שאני מתה עליה) שיש לה כושר טוב מאשר לרוב הבנים שאני מכירה לקחה אותי (ב&quot;לקחה אותי&quot; אני מתכוונת למובן הפיזי) להליכה , שבעצם רוב הזמן רצתי כדי להשיג אותה (איך אפשר ללכת כל כך מהר?) לרגע הייתי בטוחה שאני הולכת להתעלף, אבל איך שהוא הגענו לבית שלה, ומה אכלנו? שוקולד (אני רק קובייה-בכל זאת...). אני כל כך מקנא בהשהיא כל כך בכושר טוב ושהיא מתמידה בזה ואז היא יכולה לאכול שוקולד! ולא רק שוקולד- גם צ&apos;יפס ופיצה וכל מה שבא לה והיא נראיתממש טוב...
אני מקווה שיום אחד אני גם אהיה ככה, אבל בנתיים היא ממש עוזרת לי ומעלה לי את המוטיבציה. אני חושבת שכל אחד שעושה דיאטה צריך מישהו שיתמוך בו, כי בלי זה אני חושבת שקשה להתמיד לאורך זמן. מישהו שיזכיר לך למה אתה עושה את זה ולא ייתן לךלחפף, שיהיה לידךכשאתה צריך, שיעלה לך את המצב רוח,כי זה מה שיכול לגרום לך להתמיד או לא.

אז נשקלתי היום וגיליתי שאני 57 , אז עליתי קילו וזה קצת מבאס אבל נוריד אותו. אני לא אשנה את המשקל ברשימות כי זה מעלה לי חיוך שאני יודעת שכברהגעתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Jul 2008 20:53:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9662274</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9662274</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9657280</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה שוב. אני רוצה שוב את הדיאטה הזאת. 
היא הכניסה לי מטרה לחיים, הרגשתישסוף סוף אהיה רזה, שאני ארגיש טוב עם עצמי וג&apos;ינס מידה 36 יעלה עליי.
אז הנה אני מתחילה שוב, בתקווה שהפעם אני אצליח להגיע למטרה-50 קילו.
אז לכבוד זה נרשמתי לחדר כושר וחברות שלי התלהבו כל כך שאני הולכת לחדר כושר שאני אוכל ללכת איתן בטענה שמעניין איתי (זה הקפיץ לי את האגו...) וגם עיצוב חדש חדש לבלוג.
כל זה עושהלי הרגשה טובה, כי זה כמו שאתה מתחיל שנת לימודים חדשה ואתה קונה מחברות חדשות וספרים ועטים והכל חדש-כל זה גורם לך להרגיש מלא מוטיבציה באמת להשקיע בלימודים בשנה החדשה. אז אוליבקטע של הלימודיםזה לא ממש מתגשם, אבל אני ממש רוצה שהדיאטה תצליח. אני רק מקווה שלא השמנתי יותר מידי בזמןשלא שמרתי-שיהיה פחות מה להוריד =]

נ.ב. יצא לי לקנות ארטיקים &quot;פרילי&quot; שהם דלי קלוריות-מומלץ מאוד, נורא נורא טעים (בניגוד לארטיקים קרח רגילים).
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Jul 2008 20:57:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9657280</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9657280</comments></item><item><title>הפסקה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9625047</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי כוח יותר, אין לי מוטיבציה, אין לי כלום.
אני מרגישה כאילו שכחתי את כל הסיבות למה אני רוצה לרזות, למה אני רוצה להראות טוב.
אין לי כוח לכלום, אני מרגישה כל כך תשושה מהכל,ולפי איך שאני מכירה את עצמי עדיף שאני פשוט אתן לזה לעבור.
קיבלתי עצה ממישהי קרובה אליי, שאולי כדאי שאני יעשה הפסקה, כבר ירדתי יפה וזה יכול קצת לחכות,ואז לחזור לזה בכל המרץ.
אני בהחלט לא מתכוונת לעשות הפסקה טוטאלית ולשחרר את כל המעצורים, אני עדיין אשמור על אותו מספרנקודות אבל לספורט אין לי כוח ואני לא אקפיד כמו שהייתי עד עכשיו.
בנתיים נשמור על מה שהשגתי ונראה כבר מה יקרה בהמשך.

בהצלחה לכל העושים דיאטות למיניהן, שלעולם לא יחסרו לכם ירקות^^

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Jul 2008 21:39:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9625047</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9625047</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9612750</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה למה למה 
למה עכשיו?! למה אכלתי למה, מה גרם לזה.
אוח אוף, הכל בגללה! למה הייתי צריכה לדבר איתה בכלל, הרי אני יודעת שהיא חושבת כמו אנורקסית, שהיא משפיע על אנשים לא טוב.
לצום. לצום היא אמרה לי, אחרי שסיפרתי לה עלתוכנית 8השבועות שלי ושכדי לצמצם את הפער אני צריכה להיות עד יום שלישי 55 קילו עגול. הרי אני יודעת שהיא מקיאה, שהיא לוקחת תוספי וויטמיניםכדי לשרוד, שהיא לא באה לבית ספר כי בצום ואין לה כוח, שיום כיפור בשבילה הוא רק שם.
לצום, זה נראה לי נחמד, אפילו מאוד נחמד, חשבתי איך אני אצום עד יום שלישי ואז יהיה 55.
אבל נחשו מה, אחרי8 שעות נשברתי, ואז התחיל הבולמוס : 3 עוגיות שוקולד צ&apos;יפס, 2 נקנקיות עבות,מלא קטשופ ומיונז,2 פרוסות לחם,פרגית עם מלא שמן וארטיק.
למזלי הרב בבית יש לי רק לחם קל וארטיקים דלי שומן אז אולי זה לא כזה נורא מבחינת הקלוריות, אבל עדיין איך אני, הטיפוס שבדרך כלל חושב, גורמת לעצמי להיות מושפעת מאנורקסית עם נטייה לבולמיות?!
אני מרגישה כאילו זרקתי את כל העקרונות שלי,את ההבטחות שלי לעצמי, לא לעשות אף פעם דבר כזה,ואולי הבולמוס הזה בא להזכיר לי ,לא לתת לי להמשיך עם זה, כי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 20 Jul 2008 20:05:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9612750</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9612750</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9597800</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הצלחתי לצמצם את הפער ולהגיע ל56 עגול ביומיים! 
זה נראה לי כמו נס, לרדת 2 קילו ביומיים?.. טוב אולי כשנשקלתי החילוף חומרים שלי לא עבד טוב או משהו כזה, או פשוט שלאלוהים יש הנגאובר...
אבל מזה משנה, העיקר שירדתי, ואם אני אצליח לרדת עד יום שלישי ל55 עגול, אני בכלל יהיה מאושרת.

שלחו לי מייל של כמהכוכבות גדולות איך הן עם מייק אפ ואיך הן בלי. 
אני עדיין בהלם.




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Jul 2008 13:35:00 +0200</pubDate><author>or_totl@walla.com (o.g.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=550956&amp;blogcode=9597800</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=550956&amp;blog=9597800</comments></item></channel></rss>