http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986heCopyright 2026 Mrs. Trip. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=11608916<div align="right" dir="rtl">שעמום מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי. קפיצה אל: ניווט, חיפוש דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא שעמום. "שעמום מביא לידי חטא." ~ גמרא(וצ) "שתי הבעיות העיקריות של האנושות הן המחסור והשעמום." ~ ארתור שופנהאואר "שעמום: מישהו שיש לו את כח הדיבור, אך לא את יכולת השיחה." ~ בנימין ד'יזראלי "אצל ידידים הכל עובר, הכל נסלח. אצל נאהבים הכל משביע רצון, הכל מושלם. אצל נשואים הכל משעמם, הכל רפה." ~ <a target='newWin' title="ז'אן דה לה פונטן" href="/wiki/%D7%96%27%D7%</div>Wed, 24 Feb 2010 00:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=11608916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=11608916http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=11410886<div align="right" dir="rtl">בכל אופן, אני בנאדם חופשי... דבר אינו כובל אותי לזמן ולמקום... צריך להתחיל לנוע שוב...</div>Tue, 24 Nov 2009 11:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=11410886http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=11410886http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=11063444<div align="right" dir="rtl">קמתי במצב רוח לקעקוע ולריצה בשדות פרחים עד שהמייט שלי שוב ביטל בפעם המליון את הגעתו הנשגבת, ובמקום להגיד לעצמי שוב ושוב טוב אז אם זה לא היום אז מחר, זרמתי עם הדיכאון שלפתע פקד אותי... שמעתי קצת פיואנה אפל ואמי ווינהאוס וזה העלה לי בי גיחוך כי דיכאונית הייתי ודכאונית אני אשאר... אסתגר לי בדירה ובסוף אולי אני יצור משהו יצירתי אבל גם זה לא הלך והצמיד שהתחלתי לעשות גם יצא מאעפן... אחחח זה נפלא פשוט להיות לוזרית... בהתחשב בעובדה שגם תיכננתי לחזור ולרדת למשקל של 0 קילו בעוד כחודש אם המצב לא השתפר עם כבר חור תחת אז עד הסוף... גם בכיתי השבוע איזה יומיים מפעת קינאה לא מוסברת ולא הגיונית כלפי המייט והתיירת החביבה שאותה הרבתי חצי לשנוא וחצי לאהוב ששהתה אצלנו כשבוע... היא מטיילת בעולם ועוזרת לילדים בקניה ואני זונה בת זונה תקועה באומללות של להיות מרוכזת בעצמי... העונשים על להיות פסימית מינוסית ושלילית לא איחרו לבוא ולקיתי בדלקת כליות קלה לאחר ששבוע רצתי לעשות פיפי כל רגע וזה גם כאב כמו גיהנום קטן בפני עצמו... קיללתי את עצמי על זה שאיבדתי תטאצ' לסמים ותטאצ' לחיים... ובכלל לא הכל כלכך נורא הרי</div>Wed, 15 Jul 2009 14:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=11063444http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=11063444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10983470<div align="right" dir="rtl">אני זוכרת איך פעם כל נגיעה מילאה אותי ברגש, איך כל בנאדם מילא אותי באהבה ועכשיו משהו נוגע לא נוגע... וכל הסמים האלה גרעו מן הקסם הטבעי ואולי זה הזמן... נמאס לי להזדקן... ואני אוהבת אותו על אמת ועד אין סוף ומעריכה אותו באמת... ובקשר אליו אין אבל... אבל בקשר אליי יש יותר מידי אבל... ונכון פעם מרוב פאניקה הייתי רצה ונתקעת בכל הכוח בקיר ושוברת עצמות אבל לפחות זה הרגיש, ועכשיו אני יותר מידי סקפטית... והקצה הוא לא כזה חד ובכלל אני לא שם לא על הקצה אני באמצע וזה יותר חיובי מלשבור ולנפץ אבל זה תחום אפור... ואני רוצה את כל הצבעים בוהקים וזוהרים ומרצדים ורוקדים, נמאס לי מהבינוניות... "I want to live,I want to giveI've been a minerfor a heart of gold.It's these expressionsI never giveThat keep me searchingfor a heart of goldAnd I'm getting old.Keeps me searchingfor a heart of goldAnd I'm getting old."(Heart of gold - Neil Young)</div>Sun, 21 Jun 2009 00:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10983470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10983470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10906310<div align="right" dir="rtl">בעוד כחודש אני עוברת... עם ידיד ותיק לדירה קסומה מלאת אומנות ויצירה באיזור מקסים בחיפה... רואים גם את הים מהגג... אין בי חששות ואני כנראה לא מעכלת עדיין שזוהי תחילתה וסופה של תקופה... כל כך הרבה זמן ייחלתי לשינוי חיובי שישבור לי את מעגל הקסמים של בית עבודה שאכטות שעמום... והנה זה בא... משנה מקום משנה מזל... ולרוב זה ככה דווקא כשאתה בא לעזוב פתאום אתה מבין שהיית יכול להקשר יותר להשאיר קצת יותר רושם אבל היי הכל מלמעלה ואני סתם ביקורתית מידי לעצמי... אבל מצד שני יש משהו במקום הזה בהוויה הזאת שלי פה שמאוד משתקת אותי מלהיות עצמי כולאת אותי בסוג של כלוב בלי מקום לפרוש כנפיים למרות שהידע הפנימי כבר קיים חלקית... פתאום הבנתי שאני אוהבת את העבודה שלי שזה בית קפה קסום עם אנשים קסומים שקטים ורגועים שמנחתים עליי נחת... פתאום קלטתי כמה אנשים שיש לי איתם קליקה של ממש באריאל ואף פעם לא טרחתי ליצור קשר... פתאום הבנתי שמאוד קשה לי להקשר למשפחה שלי למרות שהם האנשים הכי מדהימים שאלוהים יכל לשלוח לי, אבא שהוא היפי בנפשו וחברה שלו שהיא אשה מדהימה וחזקה חוזרת בתשובה, כולה משדרת שלווה ורוגע זה מדהים,</div>Sat, 30 May 2009 09:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10906310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10906310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10792778<div align="right" dir="rtl">קמה בבוקר מכינה פנקייקים, שותפת פנים ויש לשיניים מכניסה את העדשות לעניים, מכינה פנקייקים, מכינה קפה, שותה, אוכלת (ברוך ובעזרת), מעשנת סיגריה, עושה 2 אדולן ותוהה לעצמי אז ככה זה אה, פשוט חיים וממשיכים לקוות שיפלו עלינו השמיים? ונכון, איפשהו התודעה העולמית מתפשטת, פתאום כולם על אותו השאלה על אותה התשובה גם אם היא נאמרת במליארד דרכים ובאלפי שפות... אבל שיהיה, ניצלתי את התקופה האחרונה למעט גילויים רוחניים אבל בעקרון השאיפה שלי לשמור את זה בשושו... נשבר לי הזין שהמחשבות שלי רצות 20 אלף קילומטר לפניי, שכשאני נופלת אני אפילו לא חושבת על לפתוח מצנח והרבה פעמים כל כך חשוך מסביבי ועליי שזה סתם בגלל שאין לי כוח לפתוח את העניים... סעמק... שכ"כ אכפט לי איך מסתכלים עליי עד שאני מתחבאת... "פעם לא הייתי ככהפעם הייתי זוכר מה רציתי לשכוחושוכח מה רציתי לזכורהיום אני מבין מה זהלהיות זכר להיות זכר זהלזכור ולזכור ולזכורעוד בוטן נגד הצרבתשבינתיים מסרבתאבל אני חולם בהקיץשדה באבק הדישחברים מכונה סוף קיץוילדים עם גבורים להעריץ ..." (מאיר אריאל-צרבת לזכרון) אבל סה"כ מעבר לתיסבוכות קטנות עם עצמי לגבי הע</div>Tue, 28 Apr 2009 09:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10792778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10792778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10641237<div align="right" dir="rtl">קראתי שנה שנתיים אחורה, את המילים שנטשתי בספייס הוירטואלי הזה. משהו בכל ההתעסקות העצמית הזו ובנסיון לבטא את עצמי אולי גם לשחרר, בתוספת התגובות והזכרונות מאותן התקופות עשו לי נעים העלו חצי חיוך. בפורים הזדקנתי בכמה שנים, באוהל ל4 היינו 3 במסיבה של 5500 אנשים, הסתכלתי על הכחול של האוהל ועל הפתח שהסגיר את השמיים, הקשבתי לפשפשת קשקשת קרקרת ברשת, לטווסים (שכן מיקמנו את עצמנו בכלוב של טווסים) ולרוח, השמש חדרה לפתח העליון, תעתועים אופטיים השתקפו עלינו, הסתנוורתי והרגשתי קטנטנה, אם אני אצא החוצה, אני יהיה צרצר בין גבעולי דשא ירוקים. האנרגטיות היקומית קיומית כמו בכל טריפ, הוכיחה את עצמה מעל ומעבר, וספק אם בקול או שאולי בלב שאלתי את מיקה, אז לשם מה נבראנו אז? ואז בנקודה הזאת, הזדקנתי בכמה שנים... אפילו שלא קיבלתי תשובה... אני לא יודעת למה אני כותבת את זה כאן... אולי כי לא טוב לי, אבל אין שום יאוש בעולם... אולי כי לפעמים הכל נראה מכני מידי, טכנולוגי מידי, גדול מידי, שטחי מידי, רגעי מידי אבל זה בסדר כי יש אהבה... אוף רק שקשה לי, ואני יודעת שלא רק לי, אבל קשה לי ללכת, קשה לי לקום, קש</div>Mon, 16 Mar 2009 23:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10641237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10641237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10413828<div align="right" dir="rtl">שלום ואהבה.</div>Tue, 13 Jan 2009 21:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10413828http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10413828http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10345061<div align="right" dir="rtl">"היא אומרת זה טוב, זה ההפך מרעידיים למעלה, היא אוהבת אותךהיא אומרת תבוא אפילו כשרעידיים למעלה." (כנסיית השכל-ידיים למעלה) </div>Sat, 27 Dec 2008 23:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10345061http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10345061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10331694<div align="right" dir="rtl">מחר אני והיפיוף שלי נוסעים לצימר וואחו!!! יש לי רשימה של דברים לארגן+ללמוד איך לעזעזל עושים מסאז' אירוטי... כאבו לי הצלעות אבל המשכתי לצחוק בטירוף אחרי שרקדתי בטירוף בחדר לצללי "שיר הקומבינה"של מאיר אריאל, יתברך שמו, ועכשיו אחרי שכתבתי פעמיים טירוף, אני מפחדת מהמאניה וממה שבא אחרי. נמאס לי לחיות בפחד, זה מה שעושה אותנו האנשים חלשים, לימדה אותי פעם מישהי חכמה, אילו היה לי האומץ הייתי מקיפה את כל הפחד הזה, מכל הזוויות בוחנת אותו לעומק עד המגה פאקינג פיקסל האחרון, ומגרשת אותו ממני, אין יותר חזק מבחינתי מהחלטה. פתחתי עניים, השעה 06:47 יותר לילה מיום, אחרי ששלוש חודשים לא הייתי ערה לפני 12, בכל אופן, בנוסף לשעה האבסורדית, יורד מלא, מלא, מלא גשם בחוץ, טיפות נקיות הישר מהשמיים האפורים, בקושי רב אך בגבורה יצאתי משמיכת הפוך והזדחלתי למקלחת. השיר הבא לא הפסיק לנגן לי בראש, דכאון לא תלוי נסיבות איך אומרים: זבובה בהריון התאבדה לי על אחת מעדשות המשקפיים/גלעד כהנא שניה לפני גרדום היא כיסתה לי אישון לא יכולתי אפילו לא יכולתי אפילו להושיט יד לנגב את עיסת הכמעט כנפיים הזו רגע אישי ועדין זה ל</div>Wed, 24 Dec 2008 22:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs. Trip)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=54986&blogcode=10331694http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=54986&blog=10331694