http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238"כבר לא חשוב"heCopyright 2026 Bounce. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=11343827<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,מרגישה כל כך נורא...אני לא מסוגלת להתשלט על זה בצורה הגיונית,מאיפה להתחיל לתקוף בכלל את הרגשות האלה? בא לי להתחיל מחדש,לשנות את דרכי הדברים, אני חושבת שפעלתי בצורה הכי לא נכונה שיש. אני פשוט צריכה להתנתק להמון זמן, עד שארגיש עוד יותר רע מעכשיו. אני שונאת את עצמי, למה אני מדברת נגד האינטרסים שלי,למה אני לא מביעה אכזבה? למה ולמה ולמה ולמה וכוס אמק. נורא קל להגיד שלא אכפת לי, אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל...מצחיק לאן שהגעתי, מי היה מאמין. עברו שנתיים מאז, שנה אחת לא רגילה, ושנה אחת של פירוק קשר, צר לי מאוד, אני חושבת שברגעים כאלו יכולנו להיות צוות לעניין. עברו 4 שנים מאז הרגע ההוא, שנתיים לא רגילות ושנתיים של פירוק, איך הצלחתי לאבד את זה? אני כל כך צריכה את זה...ואם זה לא מספיק...אני פשוט אבודה, עשיתי את המהלך הכי מטורף בחיים שלי...שיש עירבוב רגשות לגביו. ונמאס לי. היה לי מספיק. בא לי לנסוע מפה לקיבינימט...אולי שם אני אמצא טיפה של נחת. </div>Sun, 25 Oct 2009 17:32:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=11343827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=11343827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=11018315<div align="right" dir="rtl">שלושה חודשים. ולא השתניתי,כל הפוסטים אותנטיים. מסתבר שהרגשה לא מתה,היא עוברת צד. טוב, נשתמע עוד שלושה חודשים. </div>Wed, 01 Jul 2009 14:47:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=11018315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=11018315http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10642656<div align="right" dir="rtl">במשפט אחד מהיר ומחובר:הכלבסדר,כנראהשהייתיצריכהלהוציאתתסכול,יהיהטוב:)</div>Tue, 17 Mar 2009 17:37:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10642656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10642656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10639097<div align="right" dir="rtl">אני לא יכולה לתאר במילים את התסכול העצום הזה שיושב אצלי. תסכול על "מה לעזעזל אני לא עושה נכון?" רוב הדברים שעשיתי אני לוקחת עליהם אחריות,אבל אני שואלת למה זה צריך להיות ככה? למה דברים נגמרים בסופו של יום דווקא ככה? חוסר אחריות ואיכפתיות לסובב אותי? בסדר, מקובל עליי. כל הכוונות שלי הן חיוביות,לא רציתי לפגוע,וכל פעם מחדש יוצא רע. אני נוטה לחשוב שאני לומדת עם הזמן, עם כל טעות שאני עושה,איך לא לעשות אותה שוב. אבל לפעמים זה נראה לי טמוא ומטומטם,דווקא בגלל שה"אני" שלי מרוצה.אני מרוצה. אני פעלתי,אני צחקתי,אני צעקתי,אני לא עניתי,אני התקשרתי, אני לא אמרתי "די", אני התעלמתי,אני ואני ואני, במובן מסוים אני מתוסכלת מעצמי,אבל גאה מצד שני,כי שום דבר שבעולם ולא לפחות גורמים חיצוניים ישכנעו אותי לוותר, במלחמה הזאת ביני לבינם- אני אנצח,למרות הכול. חוצמיזה שקשה לתאר במילים, קשה לי לדבר על זה, כי זה מהדברים האלה ששורטים כמו גרגירי חול בעיינים,מביא לידי בכי, בכי ממורמר ומתוסכל. ואחרי ככלות הקול והתמונה,אעשה משהו בשביל מישהו.הגיע הזמן. ממחר יושבים הכי רחוק שאפשרXD אמא שלי.</div>Mon, 16 Mar 2009 15:22:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10639097http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10639097http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10625729<div align="right" dir="rtl">מה כולם עשו ואת מעולם לא עשית? לא השתכרתימה כולם עשו ואת לעולם לא תעשי?לא אעשן סמיםמה מעולם לא אמרת?"אמא,אני אוהבת אותך"מה מעולם לא אכלת? ממליגהבמה מעולם לא צפית בטלוויזיה? ערוץ הכנסתלמה מעולם לא הקשבת? (מוזיקה)אירון מיידןמה לעולם לא תכניסי לפה?חרקיםמה לעולם לא תעשי באמצע במה באולם מלא באנשים?להתפשט(?)ומה כן?אתנהגבטיפשות (רגיל)ולסיום, האם תרצי לחיות בארץ "לעולם לא"?אין לי מושג מה זאת הארץ הזאת. ילדות עשוקה</div>Thu, 12 Mar 2009 18:43:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10625729http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10625729http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10563888<div align="right" dir="rtl">למה בעצם? למה אמרתי לא, על הסף? למה דחיתי את הרעיון? במחשבה לקדימה, זה יצבט בלב, יצבט במחשבה. יצבט גם אחרי שייגמר. אני לא אהיה חלק מדבר, דבר שאולי עכשיו אני רוצה בו. אז, לא חשבתי על זה...פסלתי במהירות. עכשיו כשאני מהרהרת בזה,מבאס לי. אבל, לא יודעת, יכול להיות שלקחתי החלטה מסיבה מסוימת. אניווי,לא משנה. אמשיך לחיות. היה היום כור גרעיני, לא קיבלתי תשובות על פצצות וכאלה, דבר שמאוד מעניין אותי...האיש שהסביר דווקא התחמק אפילו. בירוקרטיה זה דבר מפגר...למה קיימת בכלל.? "תני לי יד תני לי מקום"- אכן כן...גם רגל אם צריך P: (מושפעת ברמות) סגנון תפילה אנמי,חרישי,אקוטי במיקצת. רוקד למקצב הבלוז,בוכה בלילה, דמעות נופלות על כרית לא נוחה, ראש נזרק על כסא אוטובוס, צוואר דואב מתעוות לו אט אט. וכל שנשאר זה להתכונן ללא נודע, לחזור כל ערב על מנטרה מסוימת, שלא נשארת בראש גם אחרי המון זמן. והפינוקים הקטנים,אלה שנשארים בעור, מזכירים הגיגים של יום חורפי, כוויות הטיפות הקרות מנצנצות על הידיים, אף מישחה לא יכולה להסיר, זה היופי שבדבר, זו השמחה בהתגלמותה. אתה עצמך,מצבת ז</div>Sun, 22 Feb 2009 18:20:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10563888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10563888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10458073<div align="right" dir="rtl">אני אלך לישון, לישון המון, לישון עד שיעבור פרק זמן מסוים. פרק זמן שיכיל בתוכו את כל הדברים שאני רוצה להמנע מהם. אין לי רצון להיות חלק בדבר הזה. אני לא רוצה לשמוע,לא רוצה לדעת. אומרים שסוף זה תמיד התחלה של משהו אחר, קאט דה בולשיט. התנתקי לשבוע מהחיים והיה נהדר, הייתי מתנתקת לעוד הרבה, עד שזה היה הופך שגרה, ואז שוב שוברת אותה. תקחו את זה, הטעם לא טוב, רציתי מוקפץ וקיבלתי מעורב ירושלמי. חשבתי שמתחשבים בזה שהכסף שלי לא גודל על העצים. וכוס עמק, תחליטי מה את רוצה,אל תשגעי אותי אינעל ראבאק, כל כך קשה להיות החלטיים? כאילו, תגידי אם יש לך בעיה, זה לא נעים בכלל. יוצא לי לחשוב על הרחבת המשפחה מסיבות לא טבעיות, מה רע? הייתי מוסיפה עוד איזה שתיים שלוש אחיות, ככה בשביל הכיף. אם כבר משפחה איכותית,למה לא לצרף אנשים איכותיים? אני מחפשת מחט בערמת שחט, מה ניראה לי&gt;&lt; אני לא אחליף את התקופה הזאת,אני שמה זין על כל מי שעושה לי אותה לרעה! אל תמותו,רק תסתמו. אניווי אני חושבת שאלך לעשות משהו,אחרת אני אשקע, ואני לא חפצה בזה. ___________לא בשבילי.</div>Sun, 25 Jan 2009 16:43:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10458073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10458073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10397864<div align="right" dir="rtl">"הוא נכנס לבית החולים,כאילו הוא בא לטרוף את שנות העבודה שלו פה. היה בו משהו כובש, אני חייבת לציין!. אני לא נתתי יחס מיוחד לאף חולה,כולם היו "בניי",כולם היו מיוחדים. נתתי את כל היחס החם שיכולתי לתת בעולם. הוא הכיר לי את עצמו בשרמנטיות,לא פחד,לא חשש,שום דבר. בשבילי הוא ישאר:"הרופא". ובדרך המהירה של החיים,יצאנו כמה פעמים,הוא היה הדומיננטי בקשר שלנו. לא ייחסתי חשיבות, רציתי שירדוף אחריי,איזה חשק נסתר בתוכי הפעיל אותי. בדייט הראשון היה כמעט גרוע, הרכבות שרצינו היו מלאות,אז יצאנו מחוץ לעיר בסופו. דיברנו רבות על בית החולים,שום דבר שיכל להיות נחמד,בכל זאת מלחמה,מחלות וכו'. יכול להיות שזה היה הסימן שלא היינו צריכים את זה. בסופו של דבר התחתנו, עשרת האנשים שהיו בחתונה היו שיכורים, הם החזיקו את החופה,הפילו אותה,מה חשבתי לעצמי?מה? כל כך הרבה סימנים שהקשר הזה לא יילך, וניכנסתי אליו כמו שיכורה,כמה אירוני. פרט חשוב השמטתי, לפני החתונה, אחרי שיכנועים רבים מצידו,סיפרתי לו שהיה לי אחר לפניו- שכבתי איתו בלי להינשא,לא רוצה להיזכר בזה בכלל!. ובכל זאת, הוא אמר שערכי לא ירד בעיניו,האמנתי,מה הי</div>Fri, 09 Jan 2009 16:06:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10397864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10397864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10396627<div align="right" dir="rtl">זה היה הדבר הכי ריאליסטי, זה היה כל כך מציאותי שזה מדהים. הייתי יכולה לחשוב שקמתי בבוקר ואתמול קרה החלום באמת. אני לא אדבר עליו יותר, בכל זאת,שלא ימאס לי. אני חוזרת לאותה הרגשה, ונהנת! Kill me and Eat me! איזה חרדה אלוהים יעזור לי. עושה לי רע לדעת שכל שניה יכולים להפיצץ פה. אני מבינה מה האנשים בעוטף עזה מרגישים. גועל נפש! בא לי לאכול את החלום הזה&gt;&lt;</div>Fri, 09 Jan 2009 07:39:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10396627http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10396627http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10391026<div align="right" dir="rtl">מוזר לי,כל כך מוזר לי. זה מתחיל שוב,הפעם זה מתחיל אחרת. ההתחלה אותה התחלה אחד לאחד,כמעט. אני מרגישה שזה יותר חזק, מזמין יותר, מגנטי יותר. לא יודעת איך להסביר במילים, כל כך מוזר, מטורף לגמרי, וליד כל זה, מסביב להילה המאירה הזאת, כל הדברים האחרים מינימאליים, אפילו לא מעניינים. אין לי מושג מה אני רוצה, יש לי עירבוב מחשבות. מצד אחד שלא יגמר לעולם. מצד שני, יש בי פחד! אותו פחד,שנמאס לחזור אליו. אני בטוחה בדבר אחד,צריך ללמוד להשתלט על הרצון. הרצון להבליט,להתיחד(ממיוחד). צריך לקבל את זה במינון, 2-3 כפסולות ביום, אני לא בסדר!. גאד דאמנ איזה דיכאון תקף אותי אתמול,מטורף. חסרת חיים שכמותי, אפילו בלי סיבה מעניינת. הלכתי למצוא חיים. CYA והחשד התפוגג לו :)</div>Wed, 07 Jan 2009 18:29:00 +0200ttzlil@yahoo.com (Bounce)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549238&blogcode=10391026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549238&blog=10391026