<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Ana Mia Perfection</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089</link><description>pro ana mia blog</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 PlasticDolly. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Ana Mia Perfection</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089</link><url></url></image><item><title>מהיומן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9635291</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;25.5.2008אני לא אוהבת את גופיאת התחת הזה שמציץ וחוקר את הירכיים המגושמותיותר מדיי שומן ובשראני לא רוצה את כל זהאני רוצה לעבור מפה וכמה שיותר מהררוצה חופשוציפורים נודדותרוצה לעוף איתם,עם כנפיים שבורות ולב של פלדה-הוא אמר שהוא חושב דברים לא נחמדים &quot;אלינו&quot; על &quot;אצמו&quot;יש לי את ההרגשה שזה הסוף אין לי את הכח להלחםכנראה שאני באמת לא משו מוצלחאני כולי שקראני בכיינית עלובה שמנה ומכוערתשכבר נמאס לה להיות מלכת השקריםאני רוצה סוכר בחיים רגשות משמחיםומוזיקה צורחת-לא כתבתי פה ממזןעברתי הרבהיש לי חבר חדששלא מבין מה בדיוק קורה איתי,סיפרתי לו על ההפרעות האכילה שליהוא לא מבין עד כמה שזה מסובךהוא צוחק איתי לגביי זהבכללי אני שבורהיותר מדיי בולמוסים והקאותאני כל הזמן מנסה למלא את הדכאון שלי באוכלואז אני מקיאהגוף שלי צורחח הצילוווווואם עוד לא חסר את זהעוד חודש וחצי ואני עוברת מישראלואולי לתמיד-בנות אני צריכה עידוד,אני שבורהתנו לי כח====כי כבר נמאס לי לחיות,וזה לא מצחיק.
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Jul 2008 20:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9635291</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9635291</comments></item><item><title>7 ימים-צום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9549928</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;7 ימים בלי אוכלמלאי בחוסר שינה ..ואהבהאני משתגעת,מרוב שימחהאוהבת אותך 3&amp;gt;אי אפשר לתאר את השבוע הזה במיליםאבל ברחתי מהמציאותלעולם חלומי
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Jul 2008 23:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9549928</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9549928</comments></item><item><title>The Last Something That Meant Anything</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9488065</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
Well I thought that we could sit around and, talk for hours
About things I couldn&apos;t say to you
And things that we could never do and,
This conversation has had no face
When the words take days you can re-write and erase anything
You know my heart (so tell me all thats needed, cause i don&apos;t really want this)
Knows all this
And I&apos;ll borrow words from all my favourite paragraphs
To write about all of these faded things
We hope would mean the most to me
And
Each line is sent i have found a new pages of hope for the days when i fell like I&apos;ve lost
Everything
You know my heart (so tell me all thats needed, cause i don&apos;t really want this)
Knows all these lines (cause my jealous heart really can&apos;t take that)
So I&apos;ll sing this song for everyone thats come out lost
But, I&apos;ll be ok (Is that what you want me to say)
It&apos;s called breakup
Cause it&apos;s broken
But I&apos;ll be ok (is that what you want me to say)
It&apos;s called breakup
Cause it&apos;s broken
I&apos;ll be ok
Is that what you want m&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Jul 2008 21:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9488065</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9488065</comments></item><item><title>לאחר מחשבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9467679</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברו ימיםבערך שבוע שלא הקאתיאבל לא ,אני כתמיד חייבת להשבראכלתי,והקאתיושוב ושובאותו הסיפור שלא נגמרישבתי כמה שעות,וחשבתי על מה שממזן רציתי לחשובאז ככההכל נורא קל,וכולם יודעות את זהאם את חושבת שהרזת מספיק ומגיע לך אוכלאת לא צודקתאת רק צריכה להמשיךאת חייבת להראות רזההכי רזה שאפשרלאכול ולשתות כמו ציפורלהיות יותר שברירה מענף אחרון על העץלהיות חזקה ולרוץ לחלוםהבנתי שהפעם זה רציני מתמידלא אכפתי לי לשקול במשקל שנראה לי נמוךאין כבר דבר כזה יותר מדיי רזהעכשיו אני יכולה להגידשלשקול 34 ק&quot;ג זה לא הסוף שלי&amp;amp;;&amp;amp;; אני רוצה יותר רזוןואני יקבלאותו-מתגעגעת לרעב בלתי נסבל 
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Jun 2008 00:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9467679</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9467679</comments></item><item><title>והיו גם ימים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9413468</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואו המצב רוח שלי לאחורנה ממש השתפרעכשיו העולם לא נראה לי כל כך שחורהוא יותר צבעוניכי שוב חזרתי לדיאטה הטובה שלי,ושוב אני מרזהזה באמת קשה,ולפעמים יש רגעים שנראה לך שאת כבר הולכת להשבראני אוכלת בערך 100 קל&apos; ליוםואחריי כל יום אני לא אוכלתזה אומר יום של 100 קל&apos;יום של צוםבערב אני עושה הליכות של שעהזה באמת נותן הרגשה טובהאני נלחמת שובואני חזקה מתמידהפעם אני יצליח להגיע למשקל 35 קג&apos;אולי 33?אואו..&quot;על האישה לאכול כמויות קטנות גם כדיי לשמור על הגוף רזה ושברירי,אבל גם בגלל שזה לא &quot;נשי&quot; לאכול כמויות גדולות,זה לא &quot;עדין,או תרבותי &quot;,או &quot;נימוסי&quot; שאישה תאכל הרבה.&quot;עוד שבועיים אני נשקלת,נראה בכמה אני יצליח להרזות:]
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jun 2008 11:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9413468</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9413468</comments></item><item><title>התחלה חדשה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9395482</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוף הלימודיםכבר יפסיקו להציק לי במסגרת המחינקה הזאתבאמת שזה לא הרגיש כמו יום אחרון בכללי אני בכלל כמעט ולא הופעתי בבית הספראנשים נדהמו לראות אותי שוב&quot;ממזמן לא ראינו אותך,מה שלומך?&quot;וככה זה סוף שנה חופש גדול כבר בדרךואני חושבת על העתידסוף סוף יש תקווה הפעם אני באה עם חלומותלעבור לקנדה (אחריי החופש הגדול)ובחופש לעבוד כמה שיותרלקנות את כל הדברים שאני ממזמן רוצהלעשות קניות בתל-אביב ,זה סטייל^^וחוץ מזה אני רוצה לחזור לציירללמוד יפניתולהתעסק במראה שלי והפעם גם בנפשאני צריכה לסדר את כל הבלגן שנמצא עצלי שם בפניםלהשתחרר ולהרגיש חופשיהלפרוס כנפיים לשמים הכחולים.(נא לא לגנוב,הוכן על ידי :})
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 Jun 2008 15:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9395482</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9395482</comments></item><item><title>תמונת מצב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9388243</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעע שמנהבאמת שקשה לי כל כך להיות לבד בזהחסר לי עידודיש לי פאקינג בטןובעע של רגליים
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 Jun 2008 10:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9388243</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9388243</comments></item><item><title>01</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9382912</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לי יודעת למהאבל זאת הפעם הראשונה שמחשתי לנשיקה מבן אדם שאני לא באמת אוהבתהוא הריי בשבילי ידידאבל באותו הרגע הרגשתי חזקהכאילו שקלטתי שאני שווה יותר ממה שזה נראה ליצחקתי בצחוק מוזר וחייכתי אליו בביישנות לאחר המקרהזה היה מוזרמביך למדייזה נשמע כאילו שלא התנשקתי בכללאבל לא שזה באמת ככההיו לי חברים ויחסית הרבהואני לא יתחיל לספור עכשיובכל מקרה לכמה רגעים שמחתי ,הבנתי שיש אנשים שאוהבים אותיאחר מספר שעות התעוררתיהבנתיאני הולכת לפגוע בבן אדם הזהאני לא אוהבת אותו אבל הוא אוהב אותיממזמן כבר חשבתי שהוא מאוהב ביאבל תמיד הייתי עם חבר אז לא הייתה לו הזדמנות כזאת להראות לי את הרגשות כלפייוכתבתי לו היום בSMS כמו מפגרתכי יש לו בית ספר ולא יכלתי להחזיק את זהכתבתי שאני עדיין הרוסה מהקשר האחרון ושאני עדיין לא מוכנה לקשר חדשאני בכלל לא יודעת אם אני יהיה מוכנה לאיזה קשרים בחודשים הקרוביםאחריי הקשר האחרון שלי אני מרגישה שבאמת איבדתי משובפעם הראשונה אני מרגישה שזה היה קשר רציניהיינו יכולים לדבר על הכלעל אנורקיסה ובולימיה אפילו,על העבר שלי והעבר שלוואני אהבתי להקשיב,והוא הקשיב לי כמה שרק היה צריךשמחתי מהקשר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 16 Jun 2008 13:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9382912</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9382912</comments></item><item><title>יום דיי טוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9376715</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המצב רוח שלי קצת עלהכי ביומיים האלו לא אכלתי כמעט כלוםחוץ מאתמול,שאכלתי כריך עם גבינה ועוגיה קטנה-הבטן שלי כבר פחות נפוחה ולא כל כך כואבתחזרתי לחיים-היום זה היה היום האחרון שלי בבית ספראממ ,טוב עדיין נשאר לקבל תעודה ביום רביעי וזהוהשמנתי בגלל הבולמוס,יקח לי שבוע בערך,כדיי לחזור לאצמי באמת-ושוב השנתי כמה שקשה לי בלי סיגריותסיגריות באמת מדכאות את התאבון :]
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jun 2008 14:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9376715</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9376715</comments></item><item><title>סוף סוף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9368103</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני הולכת לחפור עכשיוהצלחתי להקים את אצמי שוב מהמיטהכמעט כל היום רק שכבתי ואכלתי ומתתי מכאביםחשבתי איך אני מסיימת את זה ושתיתי את התה המשלשל לאחר כמעט כל ביסחשבתי על זה איך שהשתנתי כל כך על מצבי הרוח המשתנים שליעל איך שגרמתי להתדרדרות בין היחיסם שלי עם ההוריםאנחנו כמעט ולא מדבריםואם כן אז רק כשאני זקוקה למשואני מנצלת אותם, אולי?אני כבר ממזמן מרגישה שאין לי משפחהשאני מתגוררת עם אנשים שאינני מבינה וגם לא הם אותיכל אחד עם הבועה שלואני משתדלת להראות נורמאליתמצבי הרוח שלי מפריעים לכולםואני חושבת הרבה מאוד על המוותעד כמה שאני כבר לא יצטרך לחשוב על המראה שלי ומה אנשים יחשבושכבר לא יהיה לי אכפת.. אם יוהאבו אותי או לאאבל מצד שני אני בן אדם כל כך צומיאני רוצה להראות הכי טוב ,להיות עם האישיות הכי טובהגם אם אני גם סתם ישחקלחנך את אצמי מחדשלהפוך למשו לא אנושירזה,עדין,שמח שמוכן תמיד לעזורמשו שיהיה מספיק קרוב לשלמותהחלטתי שזהו אני מנצחת את הבולמוסנמאס לי מהדכאוןכמובן שיקח לי הרבה מאוד זמן לעבור אותורק עכשיו אני מתחילה להבין מה עשיתי בעברכל מה שעברתי ב9 שנים האחרונות,אני צריכה לשכוח מזה,להמשיךעכשיו זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Jun 2008 23:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (PlasticDolly)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=549089&amp;blogcode=9368103</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=549089&amp;blog=9368103</comments></item></channel></rss>