<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אני...פשוט אני!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Zlilitosh. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אני...פשוט אני!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596</link><url></url></image><item><title>חודש חדש&gt;מטרות חדשות!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9492401</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;די, נמאס לי לשבת ולבכות על דברים שאין לי(צורת ביטוי אני לא באמת בוכה)-עכשיו הגיע הזמן שלי להתחיל לשנות...
יש לי חודש... חודשיים שלמים של חופש... ואין זמן יותר טוב מזה לעשות דברים שחכיתי לעשות כשיהיה לי זמן...
ברור שיש דברים שלא ממש בא לי לעשות כמו תאוריה ועבודה אבל זה דברים מספקים אז מעכשיו פולגז לכיוון האושר שלי.
מישהו אמר לי אתמול שהכל בראש והוא צודק אם אני פשוט אבין מה קורה בראש שלי ואנסה לשפר את זה
למה שאני לא אהיה מאושרת?!

עכשיו זה הזמן ואפילו בלי שהתחלתי כבר ממש טוב לי :)

חופש נעים ומרצה!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jul 2008 15:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9492401</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9492401</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9475323</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשאת עוצרת את טובעת,
את יודעת שצריך להמשיך
הלאה למרות שזה קשה
את צריכה לעצום את העיניים
לא לחשוב על אותם הרגעים

רק תמשיכי הלאה
יהיה יותר טוב
רק תמשיכי ככה
ובסוף הכאב יעזוב

כשאת עוצרת את טובעת
אני רוצה אותך איתי
לא אעזוב אותך בדרך
אם צריך, אשקע גם אני
ואת תדעי בסוף שהכל עובר
גם כואב להתגבר

רק תמשיכי הלאה
יהיה יותר טוב
רק תמשיכי ככה
ובסוף הכאב יעזוב
רק אל תיתני לו 
אל תיתני
להתשלט עלייך
להשתלט על כל התקוות

כשצריך לקום ולעזוב פשוט צריך...
הלוואי שהייתי כותבת את השיר הזה בלי לראות את חברות שלי עוברות את זה...אפילו 2 מהן!
&lt;/FO&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 30 Jun 2008 02:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9475323</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9475323</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9467730</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אני לא הכל 
אני לא כלום 
אני לא יודעת מה אתה
מה היית בשבילי
אני לא הכל 
אני לא כלום 
אני לא יודעת מה אתה
ומה נהייה מחר&quot;

עומדת בהחלטה קלה ואני מסבכת אותה. אני רגילה לסבך כל דבר-זה הטבע שלי.
לא נראה לי שאני מסוגלת להיות לא לבד עכשיו אחרי שלקח לי כל כך הרבה להתרגל
לעצמאות המטורפת והלבד שלי!

נראה מה יהיה... אני אעדכן מה החלטתי ואני אנסה לפתוח את הראש כדי לא להתקבע...

אולי יהיה לי טוב לא להיות לבד?!
קשה לי להאמין...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Jun 2008 22:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9467730</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9467730</comments></item><item><title>איך חיים עם כאלה דברים?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9440846</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אולי אני לא יודעת הרבה, אולי לא מספיק ואולי בכלל לא על מצב כזה-שמישהו קרוב לא איתך אבל אתה בחוסר מודעות על המצב שלו...
נכון שאני לא אבל אני יודעת שלאבד זה לא קל. אני בטוחה שכולנו לצערינו חווינו מוות של קרוב ואם לא צריך לדעת להתמודד.
אבל מה הבעיה האמיתית במצב כמו של גלעד? למה קשה לבסס את הרגשות עם העובודת כמו מוות? למה ? בגלל חוסר המודעות.
חוסר המודעות רודף וקשה לכולנו יותר מאשר המודעות. אנחנו צריכים לדעת או ששחור או שלבן וככה יותר קל לנו כבני אדם להתמודד,
גם אם התשובה היא שחורה ורעה ואולי גם כואבת יותר מאשר חוסר המודעות אבל היא כאן והיא עם הגבולות של הטוב או של הרע, היא כאן
והיא ידועה וככה קל לנו יותר להתמודד איתה!

איך אני מתמודדת עם חוסר מודעות? אני יוצרת מודעות...
לקחת את החיים של עצמך בידיים ולהגיד שלא משנה מה יקרה יש דברים שאני יודעת שיקרו וצריך לקחת הכל בפרופרציות. 

אבל בסך הכל מי אני שאגיד? לא הייתי שם!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Jun 2008 04:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9440846</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9440846</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9411597</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו אוויר או במקרה הטוב חול בשבילהם
כי כשקורעים לך את הכל
חתיכות, חתיכות, קטנות, קטנות
לא הם יקומו ויחפשו אותם
בין חורי השקרים והאכזבות בי
לא, לא הם יחפשו
רק אני
לבדי
עם עצמי
כי הכאב מקורו באדם
וכנראה שעליי לחפש לבד
אולי אני אמצא 
אולי לא

אחרי בכי מתפרץ ותקופה הדחקתית הגיע הזמן להתמודד.
אין כבר לאן לברוח ואין מה לעשות כדי להמשיך הלאה חייבים להתמודד ובעצם לחפש את עצמי.
&quot;אם אתה לא סומך על עצמך לא תסמוך על אף אחד&quot;
הוא אמר, הוא צודק ובמיוחד לי לא לסמוך על אף אחד ולהישאר לבד זה הכי כואב...
נכון, אכזבתי את עצמי והגיע הזמן לרצות את עצמי ולעשות את התיקון שאני צריכה. 
אין יותר תירוצים ואין יותר דחיות ועכשיו הגיע הזמן!

תגובות?

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jun 2008 23:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9411597</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9411597</comments></item><item><title>דילמות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9399196</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אולי הדילמות הקטנות והשטויות כיביכול אולי הן היותר קשות וכואבות לי.
היום הייתי צריכה להחליט משו ממש שתוטי שגובל בטמטום בגלל שבאמת תספסתי עצבים מזה.
זה אפילו שלא משנה מה הדילמה אני מתחרפנת אני לא שולטת על עצמי ומה שהכי כואב אני לא יודעת מה אני רוצה כמו פעם!
אני לא יודעת איפה אני ואני פשוט מגעילה את עצמי. יום אני בדיאטה ויום לא אכפת לי איך אני נראת, יום אני לומדת ויום 
אני מבריזה וזורקת זין על הלימודים ויום אחד אני רוצה להיות עם כל החברים ביחד ויום אחר להיות לבד ולעשות קצת מוזיקה-פשוט לא עקבית!
אבל מה שאני כן יכולה להמליץ עליו זאת הגרלה! מפגר?! אולי אבל ככה אני חי ואני די מרוצה בסוף מההחלטות.
העיקרון-לתת לגורל להחליט לי החלטות שנראות לי שוות סיבות
הסיבה- אולי הפחד לקחת אחריות על המעשה וקל יותר להאשים ת&apos;גורל 
הדרך-לתת לחבר או חבר לבחור יד אחרי שהחלטתי מה כל יד אומרת או לעשות הגרלה כזאת עם ניירות 
התוצאה- אני יוצאת ילדה מפגרת אבל אני בסוף לוקחת החלטות ואחרי ש&apos;נפל הפור&apos; אני כבר לא חוזרת אחורה... 
אני מאמינה בגורל ומאמינה בדברים שצריכים לקרות...
תנסו את זה!

מקווה לסופ&quot;ש משובח ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Jun 2008 00:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9399196</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9399196</comments></item><item><title>תקופה מזעזעת!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9389455</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה במבוי סתום מה שכבר כתבתי.
כל יום אני רבה עם מישהו אחר על משהו אחר ובעיקר על דברים מפגרים!
אני לא מעיזה להגיד כלום, אני לא שלמה עם מה שאני כן מחליטה להגיד, אני לא שלמה עם איך שאני נראת ובקיצור אני מרגישה
חוסר שלמות שזו הרגשה מזעזעת שרודפת אותי לכל בגד שאני לובשת וכל שיחה שאני מנהלת.
אני חופש! אני רוצה כמה ימים (אולי שבוע) עם עצמי ורק עם עצמי... להתנתק, לישון, לעשות ספורט ובעיקר לחשוב
אולי ככה אני אצליח להבין איפה אני עומדת בים שאני טובעת בו...
אפילו לכתוב ולהלחין כבר לא עוזר לי ואפילו שאני מקליטה אני לא מרגישה את ההרגשה הטובה הזאת שאחרי...
משו לא בסדר והוא חייב להיפסק ! ! !
אני פשוט חייבת למצוא את עצמי בין כל הבלאגן שמסביבי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 17 Jun 2008 15:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9389455</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9389455</comments></item><item><title>סלט טורקי =)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9361938</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;משו מוזר הולך איתיעכשיו...
רגשות, רצונות, מחשבות מעורבות והכל בלאגן לגמרי...
אני באמת חושבת לרגע אחד שאני רוצה הכל ולרגע שני אני רוצה רק לשבת בבית ולנוח... 
במיוחד שאני לוקחת את הגיטרה סוף סוף בין הימים המגעילים האלה או המדהימים האלה ומנגנת, מלחינה וכותבת 
קצת סוף סוף אני מרגישה את זה שוב... כי אז אני באמת חוזרת להרגיש!
אני חושבת שבזמן האחרון אני יוצרת לעצמי סוג של מעטפת הגנה מעצמי בעיקר-מרגשות בעיקר.
אני נמנעת מלהגיש [?!]
אני?!
וזאת הבעיה-שאני לא מכירה את עצמי בזמן האחרון... אני לא יודעת איפה אני עומדת אני לא יודעת
מה אני באמת חושבת ומה אני באמת מרגישה לא בגלל ההדחקה שאני כל כך נחרצת נגדה אלא
בגלל כל הבלאגן שאני עוברת עכשיו ואולי בגלל שאי אפשר לעקוב אחרי הרגשות עצב ושמחה בתקופה
הכל כך מגעילה, לחוצה ומוזרה הזאת...

איך אתם מתמודדים עם כאלה תקופות?
הרי כולנו עברנו ועובריםאותם ונראה לי כיאלו רק אני הפסקתי להרגיש...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 13 Jun 2008 02:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9361938</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9361938</comments></item><item><title>מבוי סתום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9293234</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מבוי סתום,
אני לא יודעת איפה אני עומדת. בזמן האחרון כל הקשרים מסביבי נהיים קרובים יותר ומושמעים מסביבי יותר ופתאום זה קצת כואב.
אחרי שחכיתי כל כך הרבה זמן לאהוב וגליתי שאולי האהבה הגדולה מכל היתה לי מתחת לאף אולי 3 שנים וכל כך רציתי אותה והפעם
לא במשחק תינוקי ומפגר אלא באמת [אני חושבת] הכל התחרבש כמו איזה לא יודעת מה.
&quot;הייתי רוצה שתשכח את כל מה שאמרתי לפני שאהבתי&quot;
כל כך הייתי רוצה-כל כך כל כך! אולי אם היית שוכח היית ממשיך לאהוב אותי כמו שתמיד ראית אותי בעיניך, אולי יפה אולי חכמה ואולי
אותי באמת למרות שהייתי ילדה ואין ספק שילדה מפגרת...!
אתה ואני זה עוד לא סגור! אתה עוד תבוא! אני בטוחה... [אני חושבת?!] ותחזור כמו שכל פעם חזרת אחרי שפגעתי...
אבל בעצם הפעם אתה פגעת...זה משנה את החוקים?!
אני רק יודעת שאני רוצה אותך כאן [!!!!!!!!]
&quot;הייתי רוצה שתבוא אליי בלילה תישק על לחיי, הייתי רוצה אותך פה כשעכשיו קר לי בלב&quot;
אבל פשוט לא יכולת ואתה כנראה עוד לא יכול... כי &quot;שברתי את ליבך לאלפי רסיסים&quot;.

[כל הגרשיים זה מתוך שיר שכתבתי על הנושא התינוקי והכל כך מטומטם הזה]

ועצה מבן אדם אוהב שלא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jun 2008 22:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9293234</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9293234</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9238015</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ל&quot;ג בעומר...
סתם כתבתי ל&quot;ג בעומר... הוא סתם היה גרוע ולא מעניין. זה יותר היה מסע אקסים מאשר ל&quot;ג בעומר :P.
אז מה כן יש לי?! האמת שהיה בא לי לכתוב.
זאת המטרה של החרא הזה לא?!
פשוט אני יושבת פה בחדר אחרי יום שלם שאני מקליטה איזה שיר של חברה ומתעצלת ללמוד להיסטוריה...

סיכום שבוע...
היה שבוע פצצה. בעיקר מה שהיה טוב שהכל סוף סוף מתחיל להסתדר עם הבנות (חודש שעבר כתבתי על זה למי שבא לקרוא ולהבין קצת יותר ולמי שכןקרא). יצאנו יחד. עשיתי שיחות שכבר לא קשורות לריבים שלנו ופשוט היהצחוקים אפילו בבצפר... אנחנו הולכות בדרך הנכונה? לא יודעת, אני זורמת-כהרגלי!
ירדתי איזה חצי קילו ככה בכיף שלי.. קיבלתי 100 (עגול ומאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מספק) במתמטיקה שהוכחתי סוף סוף שהעברה שלי מ3 ל4 לא היתה לחינם ובעיקר פשוט ניצלתי כל רגע בו.
כתבתי מלאאאאאאא... נראה לי אפילו 4 שירים ועוד הלחנתי 1 של חברה!
שבוע מצויין במיוחד... נשתדל לעוד כאלה.

דוגמא למשהו שכתבתי השבוע...
הפחד לא הולך לשום מקום
תוכלי לחזור גם אם תרצי
המציאות כבר לא תהיה יותר חלום
הכל תלוי במה שתעשי
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MA&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 May 2008 20:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Zlilitosh)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547596&amp;blogcode=9238015</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547596&amp;blog=9238015</comments></item></channel></rss>