<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Strange Deja Vu.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 beautiful nothing.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Strange Deja Vu.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587</link><url></url></image><item><title>pure desteny.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13885683</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה הדבר ההוא שכולם חולמים עליו.
הדבר שיגרום לך להישאר ער שעות בלילה רק כדי לדבר רק עוד קצת,
שיגרום לך לדמוע קצת מהגעגוע,
שכל צליל של סמס יגרום ללב שלך לרטוט קצת בציפייה לראות את השם המיוחל על הצג.

הרי, כולם מחפשים את זה.
שיבוא בספונטניות, ברגע שהכי לא ציפית לו, וout of nowhere יהפוך להיות ה-סיבה.

ומצאתי אותך.
ככה, בספונטניות. פתאום הגעת.
וולנטיינס דיי, שנצ, לקום באיחור, אתה בתחנה.
בכלל לא היית אמור להיות שם, במקרה אח שלך הציע לך לנסות את ה&quot;חנה וסע&quot;. אז ניסית, דווקא באותו יום.
בכלל לא הייתי אמורה להיות שם, הייתי כבר אמורה להיות בעיר, אבל קמתי באיחור אז אמא הסיעה אותי לכניסה לעיר.
האוטובוס לא מגיע.
רוצה לקחת מונית, מציעה לך לחלוק איתי.
במקום זה, אתה אומר לי לחכות ונעלם. שתי דקות אחר כך מגיע עם הרכב.
שומעים רדיו, מאחורה פרחה מתפשטת. משינה ברדיו.
ומאז... הכל זרם. בצורה הכי מושלמת שיכולתי רק לחלום עליה.

Pure desteny.
Perfect match.

מהפרטים הכי קטנים, הכל היה מושלם.
השנינויות שלך, הטעם המוזיקלי, צורת הלבוש והדיבור, העיסוקים שלך.
הכל התאים בדיוק.

היית הסיבה שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Aug 2013 21:17:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13885683</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13885683</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13630769</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מישהו, באמת ובתמים, יכול להסביר לי מה זו אהבה?״את לא נראית כמו בנאדם מאוהב״אני כבר הפסקתי להאמין בה.יש דברים שהם שם ויש דברים שלא, השאלה כמה קרובה אני.האם לומר ״אני אוהבת אותך״ כשלא בטוחים, זה שקר? אולי רק חוסר הבנה של הסיטואציה?ואילו סימנים יש בכלל בשביל לדעת שזו אהבה?״כנראה שזו לא אהבה אמיתית״.מהי בכלל אהבה אמיתית?יש את הגעגוע הזה, ויש את הרצון להיות ביחד.יש את התחושה הכיפית הזו כשנפגשים, והדכדוך והציפייה לטלפון או סמס אחרי ריב.יש את הרצון שהוא יהיה נוכח בכל סיטואציה, שיהיה מודע לכל חלק בחיים.יש את המשיכה החייתית הזו, שאני רוצה אותו איתי, הכי קרוב בעולם.יש את הדאגה כשהוא במסיבות, והצביטה הזאת כשאני רואה סמס או תמונה עם אחרת.יש את הפחד הקטן הזה שמנקר לי בלב, שהוא יחליט שלא טוב לו ויקום וילך.ועדיין כשאני אומרת את המילים האלה, שלוש מילים כלכך קטנות,״אני אוהבת אותך״יש את התחושה שאני מנסה לשכנע אותו, או אותי, או את מי שייסתכל מהצד.הרי כבר כמעט ויתרתי עלייך, כלכך הרבה פעמים.האם צריך להסתכל על הרצון לוותר עליך או על חוסר היכולת לעשות זאת כמדד?***עריכה- 14/01/13:זה פשוט שיר שאני חייבת לשים.מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Jan 2013 14:53:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13630769</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13630769</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13463519</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I&apos;ve got a bad disease&quot;But from my brain is where I bleed.Insanity it seemsHas got me by my soul to squeeze.Well all the love from theeWith all the dying trees I scream.The angels in my dreamsHave turned to demons of greed that&apos;s mean.Where I go I just don&apos;t knowI got to got to gotta take it slow.When I find my piece of mindI&apos;m gonna give you some of my good time.Today love smiled on me.It took away my pain say pleaseAll that you had to freeYou gotta let it be oh yeah.Oh, so polite indeedWell I got everything I need.Oh make my days a breezeAnd take away my self destruction.It&apos;s bitter baby, And it&apos;s very sweet. I&apos;m on a rollercoaster, but I&apos;m on my feet. Take me to the river, Let me on your shore. I&apos;ll be coming back baby, I&apos;ll be coming back for more. Doo doo doo doo dingle zing a dong bone Ba-di ba-da ba-zumba crunga cong gone badI could not forget But I will not endeavor Simple pleasures aren&apos;t as special But I won&apos;t regret it never. Where I go I just don&apos;t knowI might end up somewh&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 15 Sep 2012 17:07:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13463519</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13463519</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13401974</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;היום שבתי אל החדרלתצפת על התקרהאיך היא בניגוד אלינועוד נותרה קצת נקייהכי רציתי קצת לשכוחולזרוק את זה רחוקבעוד ניסיון כושלשל להפוך מר למתוקעוד אחד הפך פיקחאז הוא מעדיף לשתוקבין כל הפיקחים האלוכל כך בא לי כבר לצעוקערב שוב יורדצונח לרחובבין אלפי פושטי ידייםנשמות אבודותכשהערב שוב יורדנופל אל הבורגם אני עכשיו פושט ידימבקש לחזורכשהחושך משתלט עליאני רץ אל האורהיום שבתי אל החדרמטאטא את הרצפהוהתחלתי לשפוך מיםמקרצף את הנשמהוסגרתי את הדלתממתין לשעת הנעילהבינינו רק האל יודעמה ייחתם לי בסופה&quot;

שני חיילים מתגנבים בתחנה המרכזית בתל אביב ברב של יום ראשון.

מתגלגלים על הדשא לא מפסיקים לריב ולצחוק, בנסיון לחטוף אחד לשני את הכומתה.

נכנסים לחדר המבולגן, אתה עם הטישרט הצבעונית שלך והשרשרת הזאת שרק אילתים שמים, מנסים לחשוב על תירוץ הגיוני לחברים שבג&apos;קוזי למטה ומבינים שזה חסר טעם לחלוטין.



&quot;בוא נשחק בלהיות רחוקים...&quot;
אתה פשוט גורם לי להרגיש שוב בת 14 :)
&quot;היא כלכך מאוהבת שיש לה פריחה!!!&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Aug 2012 20:41:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13401974</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13401974</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13365053</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;כמה מבוכים עוד אעבור בדרך אלייך, כמה עוד הרים ועולמות אחריב בלי לזכור, בים המלחמה אני נלחם לראות את עינייך, בלי לדעת בכלל אם רוצות הן אותי לראות... זה החורף השני שאני רץ בדרך אלייך, הצירים הרטובים וערפל מונעים ממני לראות, ובכל פסיעה בדרך מתפלל לשמוע צלילייך, צעקות שאומרות שהחרשת קוראות לי לחזור... את הקולות, את שברי האדם אני אתן לך והרוח מציקה לעולם, היא לא תרפה אכזבות מתחפשות לתקווה כשאני לוחש לך שתדעי שאני כבר מזמן מנסה אני יושב בתוך הכלוב ומחכה לטרוף את פחדייך ופעם שדיברנו את אמרת שגדולים הם מאוד בתוך גן הזאבים שנערמו לכבוש את חייך עוד מגן כאן זאב בחייו לא נשאר מאחור...&quot;

מתה כבר להבין מה קורה איתי. יש לי כלכך הרבה רגשות אשם על הכל וכל כך קשה לי להרפות מזה.
נמאס לי כבר שיש לי כל כך הרבה שאלות לעצמי ואפילו לא תשובה אחת.
ואני טועה בידיעה שאני טועה וכבר לא אכפת לי, רק החרטה אחר כך לא מאפשרת לי לישון.
אני רק רוצה להחליט כבר, למה זה כלכך קשה?!
חח נו ומי זה יהיה עכשיו? הבריטי? הצרפתי? האמריקאי? חחחחח אין על חדר 1 :)

(אני לא מאמינה שכתבתי פוסט בכתיבה עיוורת. נדפק לי המוח. אני רוצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Jul 2012 12:43:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13365053</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13365053</comments></item><item><title>לאן?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13278259</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;ושואל מה את עושה, והם אומרים שהם לא יודעים, ומחפש תירוץ לדבר עלייך, ואחד מציע שאסע, בעקבות הידועים, ולוקח ת&apos;מכונית ונוסע אחרייך. בכניסה לכביש המהיר, שסוללים כל החיים, המכונית היא בית בעולם של קוקה קולה, קונה לך ממתקים שאהבת למצוץ, כי זה טעים, בשביל כוס קפה איתך, הייתי שם גם אלף דולר. אני נוסע, לא יודע, לאן, לאן, לאן, את היית בשבילי הכל,אבל זההיה מזמן. ושומע את קולך כמו אז, בין הדלת והחוץ, צועקת &quot;אלוהים, רחם עלי, שים לי קצת יוד&quot;, חצי חיים עברו, ואיפה הם, מחשב בזהירות, כמה עוד נשאר לבנאדם לחיות. על דרך עפר ספוגת גשמים, עולה כדי לקצר את המסלול, המכונית היא לפעמים כמו גונדולה. חושב על כל המיואשים, שהתאהבו והתחתנו, בשביל כוס קפה איתך הייתי שם גם אלף דולר. אני נוסע, לא יודע, לאן, לאן, לאן,את היית בשבילי הכל, אבל זה היה מזמן. ושואל אם ראו אותך, אף אחד כבר לא ראה, ומחפש תרוץ לדבר עלייך. מטח יריות של מטורף אחד על ראש הממשלה, אני בוכה עליו כשאני בוכה עלייך. מכל החרא בעולם, תראי איך אני נראה, הולך עם כאב בצד מרוב אהבה שלא עוברת, ולאט לאט נרדם במכונית, כי לפעמים היא גם מיטה, וחולם על כוס קפה איתך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 May 2012 18:22:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13278259</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13278259</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13203794</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקטע שהכי מטריד אותי, הוא שבר עבר יותר מחודש מאז.
יותר מפאקינ חודש, ואתה עדיין לא יוצא לי מהראש.
ומי בכלל היית? כלום. סתם ריבאונד.
וזה לא שאתה כזה משהו, מי ישמע.
לא הכי אינטיליגנט בעולם, אגואיסט בעל טעם נוראי במוזיקה, די ערס, רזה בצורה ממש מטרידה, מרוכז ומאוהב בעצמך, וזה לא שיש על מה- אתה גם לא נראה כזה טוב. סביר, לא מעבר.
וגרמת לי לשנוא אותך. באמת באמת לשנוא.
בגלל הדרך שדיברת על בנות אחרות, בצורה משפילה ופוגעת.
בגלל שבשיחה האחרונה שלנו, ההיא בבית קפה, התנהגת כמו אפס מוחלט, איך שדיברת אלי בהתנשאות המגעילה שלך.
בגלל שניסית תמיד לגרום לי להרגיש פחות טובה ממך, כאילו שאני לא שווה אותך בכלל.
ובתכלס אני יודעת שכן, אלף כמוך לא שווים שאני אתאבל עליהם.
בגלל שכבר ביום שנפרדנו, בעוד אני בוכה עלייך וכלכך רוצה לחזור ולתקן, אתה כבר התגברת עלי.
ועכשיו, יותר מחודש אחרי, אני כבר לא רוצה את זה. אני באמת ובתמים יודעת שאפס כמוך פשוט לא יודע להעריך מה שהוא מקבל, ונתתי מעצמי הרבה יותר מדי בשביל הקשר המסריח הזה.
אני רק רוצה לראות אותך שוב כדי שתסבול. כדי לראות שרע לך. כדי שמישהי תדרוך עליך, ותרגי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Apr 2012 12:45:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13203794</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13203794</comments></item><item><title>אבסורד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13003692</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אומרים שלא רחוק מחדרה, בין הים לבין החולות, יש מקום שבו זורחת השמש, בלילות. רק אצלנו לא תמיד היא זורחת, רק אצלנו משום מה אור חסום, יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד. מה לעשות, אני כבר לא יודע, אולי יש איזה סוד, שיודעים רק מעטים. אה... כמו אדיוט, אני רץ תמיד אחריה, ואומר לה: &quot;בואי, ותהיי איתי&quot;. אומרים שעיתונים משקרים כי, האמת נמצאת בינך לבינך, ולאן שלא תיסע אתה לוקח רק, את עצמך. אצל שנינו פתאום מתפתחת, אהבה עם כאב והיסוס, יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד. ואומרים, מה לא אומרים על חיינו, שהם קצרים וחסרי כל ביסוס, שאנחנו רק קרבים אל מותנו, איזה אבסורד. ומוזר איך בין שמש זורחת, לשמש שוקעת בים, לא מצאו תרופה לנשמה הפצועה, של בני האדם. 



Im godamn losin&apos; my fuckin&apos; minddddddd
באורגינל!!!!!!!!!! (וואלקקקקק באורגינל אתה החיים שלי :)
מכירים את זה שנמאס כבר לחשוב? ושלכל דבר יש השלכות וכזה?
יופי. אז על הזין.
כי כבר כואב לי הראש ואין לי כוח לכלום.
אז... אמסטרדם וזה? :)

אוף סעמק זה מרגיש כמו האנגאובר שלא נגמר.
שבשניה שאתה נכנס למיטה, עדיין קצת שיכור והריח והטעם בפה עוד ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 Jan 2012 11:35:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=13003692</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=13003692</comments></item><item><title>חראגיל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=12934037</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי, משליך גיטרה ואבי עלי צורח, ואימי אומרת &quot;זה החוטא שלי&quot;, ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח. וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי, עוזב את הבית אל סיכוני הזמן, כששאלתי אותך &quot;האם תהיי לי לעולמים?&quot; ענית: &quot;תביט לירח שם יש כבר אדם&quot;. ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח, מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר. והם צרחו &quot;תורידו ת&apos;נמוך עם הטוקסידו&quot;. ורק אחד אמר: &quot;ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם&quot;. היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם, צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד, לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער, להגיד &quot;אתמול היה טוב ויהיה גם מחר&quot;. אתמול היה טוב, אתמול היה טוב, אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר. קשה לי להתרכז, כי יופייך עוד מהמם אותי, קשה להגיד חבל או לומר אולי. במקום זה אני רוקד וצועק לירח: &quot;רד&quot;. ומאשים את העולם בכאבי. לפעמים אני שוכח, איך התחלתי מול ירח, כשאתה שוכח כן, כן, אתה מסכן יש גשם בשמיים אין ירח בינתיים, וכשיצא נלך ביחד עד שנעלם.&quot;

הדרך היחידה לתאר את התקופה הזו זו בדידות אינסופית.
שרוצים לעשות משהו, ופשוט אין עם מי.
כל אחד כבר תקוע בחור אחר, ורק אני נשארתי כאן לחכות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 13 Dec 2011 10:44:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=12934037</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=12934037</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=12836613</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I had hoped you&apos;d see my face and that you&apos;d be reminded&quot;That for me it isn&apos;t over.Never mind, I&apos;ll find someone like youI wish nothing but the best for you tooDon&apos;t forget me, I begI remember you said,&quot;Sometimes it lasts in love but sometimes it hurts instead,
אני מרגישה חלשה ופגיעה בלעדייך. קטנה קטנה קטנה.
די. תחזור.
אולי בזמן אחר כל הלבד הזה היה מרגיש נהדר. אבל באמת שכבר מיציתי.
לא רוצה לצאת כל יום, לא רוצה למצוא לי מישהו אחר, לא רוצה להתרגל לדפקות של אף אחד.
לא רוצה בקרים של האנגאובר בבתים בהם רגלי לא דרכה שלוש שנים לפחות.
רוצה לחזור אליך.
רוצה לישון נורמלי בלילה, כי כבר כלכך הרבה זמן זה לא קרה.
רוצה שתהיה כאן ואני לא אצטרך להתגעגע.

~
&quot;נשארת בדיוק אותו דבר, את יודעת?&quot;

האמת שאין כמו החיים לפני הגיוס :)
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Oct 2011 23:14:00 +0200</pubDate><author>kab_was_here@walla.co.il (beautiful nothing.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=547587&amp;blogcode=12836613</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=547587&amp;blog=12836613</comments></item></channel></rss>