<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אם אלה החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550</link><description>&quot;אף פעם לא תגדל, אתה ילד מבולבל&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אם אלה החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550</link><url></url></image><item><title>הסיפור הופסק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9864780</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, מי ששמה לב, אז אנחנו כבר לא מפרסמות מזמן המשך לסיפור.זה התחיל מזה שלא היה זמן לכתוב כי זאת הייתה תקופת בגרויות, אחר כך חוסר מוזה,וכן הרעיון של הסיפור אפילו לא התחיל וכבר הגענו לפרק 14, אז זה היה די משעמם.ואם חשבנו להמשיך את הסיפור ולנסות להשאיר את הבלוג מעודכן ויתרנו כי גם ככה אין כמעט תגובות.והסיפור די התנתקנו ממנו ומההתלהבות ההתחלתית.אז כנראה שלא נמשיך אותו..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Sep 2008 17:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9864780</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9864780</comments></item><item><title>פרק 14 סוף סוף הא? (;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9565450</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אז..
לא היה בערך חודש פרק אם אני לא טועה נכון?
היו הרבה בעיות נפשיות לימודיות מה שאתם רוציםXD
אז התעכבנו קצת..,
נשתדל לפרסם פרקים פעם הבאה מהר יותר
אנחנו מצטערות בטרוף לכל מי שכן 
חיכה ורצה המשך..
3&amp;gt;




גוסטב ישב במונית, הוא היה חסר סבלנות, הוא חיכה להגעתו בקוצר רוח, הוא רצה לספר לתאומים ולגאורג על מה שקרה.
, הוא אמר להם שהוא בדרך אליהם ושיגידו לגאורג לבוא גם כן, היו לו בשורות טובות לספר להם.

כאשר נהג המונית עצר, גוסטב ראה כי כבר הגיע למקום , הוא שילם לנהג ויצא מהמונית כשחיוך מרוח על פניו.
הוא התקדם בשביל המפותל של הכניסה נוקש מספר נקישות על הדלת. 

___
סימון ניגשה לפתוח את הדלת, בפתח היא ראתה את גוסטב, 
&quot;היי מתוק, מה שלומך?&quot; אמרה בחיוך וחיבקה אותו.
&quot;מעולה סימון&quot; הוא אמר בחיוך,
&quot;הבנים בחדר של טום&quot; אמרה לגוסטב שניה לפני שבא להגיד משהו, היא ידעה כבר מה הוא רצה לשאול. &quot;תודה&quot; הוא ענה ופנה במעלה המדרגות לכיון חדרו של טום.
המוזיקה מחדרו של טום כבתה, ושקט סרר בבית, סימון תההתה מה גרם לבנים לכבות את המוזיקה. היא ישבה ליד השולחן במטבח, קוראת עיתון, נהנת מרגעי השקט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Jul 2008 10:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9565450</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9565450</comments></item><item><title>חיחי פרק 13 החמדמד פה P:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9453241</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 Beutiful

היי חברס,
פרק 13 עלה רק עכשיו כי סיימתי אותו הרגעXD
אז מצטערות חמודיזים3&amp;gt;[ מסר מהכותבת השניה: מצטערת הייתה לי בגרות בהיסטוריה-כל היום רק למדתי למדתי ולמדתי.יודעים-כיתה י&apos; לא פשוט!אבל עכשיו אנחנו נחזור לעדכן יותר (: ועוד משהו, אני זאת שעושה את התזכורת לפרקים בבלוגים, ובגלל שאני עוד לומדת לבגרות בלשון, ועוד מעט מתחילה לעבוד,אין לי כ&apos;&apos;כ זמן לעבור בלוג בלוג ולעדכן אתכן.אז אתן מוזמנות לשמור במועדפים ולבדוק עדכונים, או פשוט להירשם כמוניים.]
דרך אגב
אתם תשימו לב לכמה דברים מוזרים בפרק הזה
אז תנסו לחבר אותו לפרקים הקודמים
ותבינו הכל :]



&quot;תודה ספרד!,כמה אנחנו שמחים לחזור שוב,תודה על כל התמיכה,מעריצים!&quot; צעק ביל בהתלהבות מהבמה ושלח נשיקה
לקהל,צעקות נשמעו מכל עבר,הבכי המר שהבנים לא תמיד היו שמחים להקשיב לו,עיניים נוצצות מהתרגשות
בהו בהם מכל עבר,
&quot;הופעה מעולה חבר&apos;ה&quot; אמר אחד מאנשי הצוות
ליד המלון חיכו מעריצים וכתבים מכל העולם&lt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Jun 2008 23:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9453241</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9453241</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9430780</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
					מצטערות,היה אמור לעלות פרק, אבל הוא לא כתוב.נכתוב ונעלה כמה שיותר מהר (:אוליב P:
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Jun 2008 18:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9430780</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9430780</comments></item><item><title>פרק 12 3&gt;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9386607</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
חחח תראו בננות טום מת עלייכן P:

אממ טוב אז סליחה שלא היה פרק אתמול כמו שהבטחתי

אבל זה פרק טוב,ולדעתי זה היה שווה את זה

אז אללה לפרק (:


&quot;לחזור??&quot;הוא חזר אחרי מילותי של טום כמעט וצעק שוב.
&quot;כן.. לחזור&quot; השיב גאורג במעט חשש.
&quot;איך יש לכם את הבושה לבקש ממני דבר כזה בכלל&quot; הוא דפק על שולחנו,
&quot;דייויד תירגע&quot; אמר ביל מנסה לחייך 
&quot;אין לכם בושה?&quot; הוא צעק בזמן שהשלושה קמו מהכסאות שלהם בפחד.
&quot;דייויד, בסך הכל ביקשנו לחזור, מה אתה צועק&quot; ניסה טום להבין.
&quot;בסך הכל ביקשתם לחזור?&quot; הוא שאל בצעקה, 
&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 16 Jun 2008 21:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9386607</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9386607</comments></item><item><title>מחר (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9374866</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 שלום לכוולם
 רציתי לפרסם היום את 12
 אבל המנהלת השניה לא עונה לי כך שלא יהיה פרק היום
אבל אני יכולה להבטיח לכם שיש למה לצפות,
&amp;n&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Jun 2008 23:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9374866</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9374866</comments></item><item><title>אם אלה החיים - פרק 11</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9353815</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
	
	חחח הטיפשים בקולנוע,טום הבבון XDאז ככה, הייתי אמורה להעלות פרק אתמול,אבל בגלל חוסר זמן הוא עלה עכשיו,תהנו!פרק 11-

יושבת שם בחשכה, רק האור הקטן של הירח
מאיר עליה, גורם לעיניה לנצנץ כמו כוכבים
זעירים. מכבה את הסיגריה האחרונה שאי פעם תעשן, את שאר החפיסה זורקת מלמעלה, יושבת לבדה במרפסת על כיסא-נוח מעץ, מביטה לאחור, רואה אותו ישן, כל כך רגוע, כל כך שלו,
איך בן אדם כל כך רע יכול לישון בשקט? זה לא נתפס אצלה. היא מתחילה לגרד את ידה
בהמוניות,

&lt;span style=&quot;fo&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Jun 2008 20:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9353815</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9353815</comments></item><item><title>פרק 10 ו11 כפיצוי 33&gt;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9342460</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עריכה!אני אמורה להעלות היום את פרק 11,אבל אין לי מצב רוח להתחיל להדגיש ולעבור על שגיאות כתיב, אז אני אעלה פרק מחר.אם בכלל, כי זה מזה נחמד שיש רק שתי תגובות.  (נכון שזאת תמונה מעניינת,אפלה כזאת?XD)
&amp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Jun 2008 23:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9342460</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9342460</comments></item><item><title>אם אלה החיים - פרק 9</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9293100</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אנשים,
כבר הגענו לפרק 9 זה די מדהים לא?
בכל מקרה ממצב הכניסות אין לנו תלונות בכלל לא,
אבל מצב התגובות לא משהו,אולי אנשים לא אוהבים מספיק את הסיפור שלנו?
אל תכעסו בנות,אל תחשבו שאנחנו כותבות את זה בישביל תגובות,אנחנו פשוט רוצות לדעת מה אתן באמת חושבות
,ואם אנחנו רואות שאנשים נכנסים כמה פעמים
ועדיין לא מגיבים,זאת אומרת שהם לא מתלהבים מהסיפור נכון?,וזה בתכלס מוציא את כל החשק
ואז באות המחשבות האלה על סגירת הבלוג וכל זה..,אני מקווה שזה לא מה שיקרה בסוף..
בכל מקרה הנה הפרק תהנו 3&amp;gt;


(מסכימה לגמריי עם התמונה)

פרק 9-

יום שבת נגמר לו במהרה, והנה כבר יום
ראשון. ביל התעורר למשמע צלצול הפלאפון שלו. הוא הביט בצג &apos;אנדרס מחייג אלייך&apos;.

&quot;הלו&quot; ענה ביל בקול
ישנוני.

&quot;הערתי אותך נכון?&quot; שאל אנדרס.

&quot;כן&quot;&lt;span style=&quot;font-size: 10pt;&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jun 2008 22:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9293100</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9293100</comments></item><item><title>אם אלה החיים - פרק 8</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9273321</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר הגענו לפרק 8?מגניב לנו D:

פרק 8-

שבת בבוקר טום לא יושן. כשהיה בלוס אנג&apos;לס, הוא שכר מורה פרטי לריקוד,
הוא לימד אותו את כל סגנונות הריקוד שרק רצה.

הוא הפעיל את המוזיקה, הרמקולים רעדו , הוא החל לרקוד, נהנה מכל דקה
לא מרגיש איך הזמן עובר.

גם ביל היה לומד איתו. וכשביל ראה את טום רוקד מיד החליט להצטרף אליו,
שניהם תמיד רצו ללמוד לרקוד,והנה משאלתם, כמו כל השאר התגשמה.

אחריי שעתיים מעייפות של ריקודים לא פוסקים הם יצאו לגינתם כמו שהיו
עושים כשהיו קטנים. הם ישבו והתנדנו על נדנדת הספה. טום סיפר לביל על הרגשות שלו,

&quot;היא לא יוצאת לי מהראש
ביל&quot; נאנח טום, &quot;היא
לא נראת כזה טוב&quot; אמר ביל באדישות&lt;/sp&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 May 2008 20:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סיפור טוקיו הוטל - אם אלה החיים)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=546550&amp;blogcode=9273321</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=546550&amp;blog=9273321</comments></item></channel></rss>