<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>•._RioT_.•</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965</link><description>Want to switch? You give me muffins and I&apos;ll give you my boyfriend</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 LiL maHa xD. All Rights Reserved.</copyright><image><title>•._RioT_.•</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965</link><url></url></image><item><title>הזמן שנותר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12697259</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באמת לא הייתי כאן הרבה מאוד זמן,לכן חשבתי לעדכן טיפה.
קרו מלא דברים מאז שהייתי פה פעם אחרונה ובאמת שאין לי כוח עכשיו להזכר בהכל ולכתוב את זה עכשיו.
מה שכן רציתי להגיד הוא שעד סוף החופש נותרו רק 11 ימים!
אם הייו מחזירים אותי שנה אחורה,לקיץ שעבר,הייתי פשוט מתחננת ששנת הלימודים כבר תתחיל ושהחופש המשעמם הזה יגמר.
רק לא השנה.
השנה היה לי את החופש הכי טוב והכי קצר שהיה לי אי פעם!
היו לי כל כך הרבה יציאות בחופש הזה,עבודה עם חברים(לשם שינוי..),מחנה הכנה(שבו הכרתי את החניכים החדשים בפנימיה שלנו:),ראיתי חברים והכי חשוב...ביליתי ואני ממשיכה לבלות המון זמן עם אהובי &amp;hearts;
בדיוק היום נגמר לו סופ&quot;ש מדהים שבילינו ביחד אצלי בחדרה,וביום שני יתחילו להם עוד 4 ימים של כייף והמון המון המון אהבה איתו!&amp;hearts;!&amp;hearts;!
זאת המערכת היחסים הרצינית הראשונה שלי וגם המערכת יחסים הכי ארוכה שלי-אין פשוט מספיק מילים לתאר את האושר שבי.
מה שאני מנסה להגיד זה ש-11 ימים זה כלום,פחות משבועיים.
הזמן שוב יעבור כל כך מהר,והנה אני כבר בי&quot;א. איך זה הגיוני? לאן הזמן טס כל כך מהר?
ומה נותר לי לעשות בזמן שנשאר? לנצל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Aug 2011 22:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12697259</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12697259</comments></item><item><title>לוקחת צעד קדימה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12627614</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגיע הזמן להתקדם בעוד משבצת אחת בחיים.לעשות עוד צעד ולא להביט לאחור,כיוון שאת העבר כבר עברנו,את העתיד עוד לא בנינו ומה שחשוב הוא מה שאנו חווים בהווה.יכול להיות שאתמול לא הבנתי,אבל היום כבר מבינה מהחצי משפט.יכול להיות שאתמול כעסתי,אבל היום כבר מחייכת.יכול להיות שאתמול בכיתי,אבל היום כבר צוחקת.מה שבטוח הוא שלאהוב לא הפסקתי אפילו לא לרגע אחד!החיים ממשיכים,דברים משתנים וכך גם אנשים.אם אנחנו לא נקבל את זה על עצמינו,לא נוכל להמשיך.אז יכול להיות שאתמול,לא קיבלתי את זה על עצמי,אבל היום,אחרי שלקחתי צעד קדימה,אני מרגישה הרבה יותר טוב :)אני לא יודעת מה מצפה לי בעתיד הקרוב או הרחוק,אבל אני יודעת שאת מה שאני מרגישה עכשיו,אני לא רוצה להחליף בעד שום דבר אחר!עם כל המורדות והעליות,עם כל התלונות והדמעות,עם כל הצחוקים והחיוכים,פשוט טוב לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Jul 2011 23:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12627614</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12627614</comments></item><item><title>It&apos;s to much for me.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12593105</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כ-11 ימים החל לו החופש הגדול. כיתה י&apos; כבר מאחורי.מאז שחזרתי הביתה,לא עבר יום שלא בכיתי בו לפחות קצת.זה פשוט לא נקלט שהשנה עברה לה כל כך מהר והיודבטים שלנו,שהם למעשה חצי מהמשפחה השניה שלי,אינם.החברה הכי טובה שלי היא אחת מהם וכך גם החבר שלי.הגעגועים הם אין סופיים. אין יום שאני לא חושבת על הראשון לספטמבר בלעדיהם.אמרו לי:&quot;זו היא רק תקופה בחיים שלך,את צריכה לעבור הלאה&quot;.אני מבינה את זה,באמת שכן,אבל איך אפשר לעבור הלאה מאנשים?!בנוסף לכך,אף פעם לא הייתי בקשר מרחוק,ועכשיו זוהי הסיטואציה שבה אני נמצאת עם החבר שלי.הוא מפתח תקווה-אני מחדרה.אצלו ההורים מסכימים לצאת-אצלי אמא קשוחה.ב1 לספטמבר אני אחזור ללמוד-הוא לא!בקיצור,זה קשה,לי בכל אופן.בכל יום שעובר,הגעגוע שלי אליו גובר.דבר אחד אני יודעת,אם זה באמת אמיתי מה שיש בינינו ולו איכפת ממני כמו שלי איכפת ממנו,שום דבר לא יפריע לקשר בינינו!וכמובן איך אפשר בלי בעיות בבית,משהו שמוכר לרובינו,לא?!עם כמה שאני אוהבת את אמא שלי ועם כל הכבוד וההבנה שלי אליה,היא לא מבינה שאני כבר לא ילדה קטנה.קשה לה לראות ולהפנים איך מול העיניים שלה,הבת הקטנה שלה גדלה להיות נ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Jul 2011 09:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12593105</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12593105</comments></item><item><title>you are here</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12545912</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמרתי לך שלא צריך לחשוב על זה. בוא פשוט נהנה ממה שיש לנו עכשיו.אמרתי לך שאני לא יודעת מה יהיה,כי בהמשך הכל יכול לקרות.ואני אישית,כבר לא מצפה,מקווה או מתרגשת...פשוט אוהבת.אבל אני לא יכולה לא לחשוב על זה!מה יקרה כשבעוד שבוע ויומיים נסיים את הלימודים ואתה כבר לא תחזור בראשון לספטמבר?מה יהיה בקיץ,ומה יהיה אחרי זה?אין לי תשובות,אני פשוט לא יודעת.כל מה שיש לי להציע בתור פתרון,זה את האהבה האין סופית שלי כלפייך.החצי שנה הזאת...לאהוב אותך ולא להיות נאהבת. לאהוב אותך מרחוק.ועכשיו,כשאני גם אוהבת וגם נאהבת,אתה צריך ללכת.אני לא אבכה,כי אין על מה.אני לא עצובה,כי אני יודעת שככה זה צריך להיות ואי אפשר לשנות את זה.אני פשוט יודעת,שאם מה שיש בינינו הוא באמת אמיתי,זה יגבור על הכל אם רק נרצה בכך.אתה תמיד בלב שלי,גם כשאתה לא פה ואני רק רוצה שתדע שאתה תמיד תהיה שם!הכל עוד לפנינו.כל יום שאנחנו חיים,צריך לחיות ולנצל אותו עד הסוף כאילו אין מחר.פשוט לנצל את הזמן עם האנשים שהכי יקרים לנו, חשובים לנו ושאנחנו כל כך אוהבים.&lt;div style=&quot;text-align: cente&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Jun 2011 17:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12545912</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12545912</comments></item><item><title>חוגגים :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12543178</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז מה,שבועות אנשים?!
לא יודעת מה אתכם,אבל אצלי פעם ראשונה יש חגיגה שונה ממה שחגגתי אי פעם.
אני אישית נורא נהנית :)
נמצאת פה בשדרות ומשתעממת בבית של אריושקה אחרי לילה משוגע של חגיגות חח D:
אז שיהיה לכולנו חג מעולה וחופש טוב.

עידן?אני אוהבת אותך3&amp;gt;




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Jun 2011 15:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12543178</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12543178</comments></item><item><title>כמה זמן?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12538042</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה זמן אני עוד אצטרך לסבול את החוסר הבנה שלך כלפי?
כמה זמן את עוד תמשיכי לעשות לי מוניפולציות?
כמה זמן יקח לך להבין שאני כבר לא בת 7 וגם לא בת 12?!

למה את חושבת שאם אני רוצה לצאת לבלות אם חברים,אז אני נוטשת את המשפחה למענם?
זה לא ככה!
אני לא נוטשת אתכן,אני פשוט לא אוהבת שכופים עלי משהו שאני לא רוצה.
בשמחה הייתי חוזרת הביתה עם חיוך רחב על הפנים ורצון להיות איתך ועם סבתא,אבל אחרי כל אותם הדברים שאמרתן לי, אחרי כל אותם הדברים שעשיתן,אחרי כל המריבות שלכן וכל האווירה הפאקינג משעממת/דיכאונית הזאת,את באמת מצפה שאני ארצה לחזור?
אין לי מה לחפש שם. אני לגמרי לבד!
כל החברים שלי מפוזרים בכל הארץ. הם יוצאים וניפגשים. מבלים ונהנים ורק אני כל הזמן תקועה בבית כדי שלך יהיה טוב.
ואני סובלת,באמת שאני סובלת!
שתקתי הרבה מאוד זמן,עד שפשוט כבר לא יכולתי להחזיק את כל זה בפנים והייתי חייבת להוציא הכל החוצה.
ניסיתי להגיד לך את זה בדרך הקיפה,לא הבנת.
אמרתי לך את האמת בפנים,לא הבנת.
עכשיו,כשאני כבר מציבה לך עובדות ולא שואלת אותך שאלות, כי זה מה שאת גרמת לי לעשות,את עדיין לא מבינה.
את פשוט לא מבינ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Jun 2011 23:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12538042</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12538042</comments></item><item><title>והנה זה שוב קורה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12531378</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;והנה הגיעה לה שוב תקופת החוסר מצב רוח.אני לא אשתמש במילה &quot;דיכאון&quot; כיוון שהמצב לא עד כדי כך גרוע.אני כן שמחה.שמחה שיש לי חבר כזה מדהים שאוהב אותי,שמחה שמגישים אותי על 77 ללשון,שמחה שיש לי חברים כאלה סטלנים,שמחה שאני יוצאת טוב בתמונות(רק חבל שזה רק בתמונות ככה) וכו&apos;..פשוט בזמן האחרון,הסתכלתי במראה וראיתי בטן.לפני איזה חודשיים נראה לי,רזיתי ממש והגעתי למשקל שרציתי להיות בו ולכן עכשיו,הבטן הזאת היא דבר מאוד קריטי עבורי!אני לא מבינה מה קורה לי?!אף פעם לא הייתי בן-אדם שמסתכל על החיצוניות,לא שלי ולא של אחרים.האישיות זה מה שעניין אותי באנשים.ידעתי שאני בן-אדם טוב ושיש לי אופי שאני אישית מאוד אוהבת, והייתי מסתפקת בזה.עכשיו, זה ממש לא ככה!משהו קרה.משהו השתבש. התחלתי להתענייין או ליתר דיוק,להיות אובססיבית בקשר למראה החיצוני שלי!לא יכולה בלי מראה. אם אומרים לי סתם שמשהו נמצא אצלי על השיער או הפנים,אני ישר מתחילה לחפש ולדאוג שלא יראו.זה מחרפן אותי &amp;gt;&amp;lt;&quot;ת&apos;כלס,מה זה מראה?מראה,מראה לנו את מי שאנחנו באמת בין אם אנחנו אוהבים את זה ובין אם לא.היא מראה לנו את החיסורנות שלנו ואת היתרונות.מראה לנו את הא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Jun 2011 22:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12531378</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12531378</comments></item><item><title>my love.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12526935</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Love oh love
I
Can&apos;t live withoutyou

יפה שלי,אין ספיק מילים לתאר את מה שני מרגישה כלפייך.
מיום ליום אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש.
מיום ליום הרגשות שלי אלייך גדלים יותר ויותר.
&amp;lt;אני בכלל אל י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 May 2011 22:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12526935</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12526935</comments></item><item><title>עם הזריחה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12523541</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אחרי לילה מדהים,אני קמה מלאת אנרגיות ועם חיוך רחב על הפנים.
זהו הבוקר הכי יפה שראיתי אי פעם.
אולי אני מרגישה ככה בגלל האהבה שממלאת לי את הלב? אולי בגלל הפרפרים בבטן?
ואולי,טוב,כי זה באמת בוקר יפה?!
בחוץ אין אף אחד,רק ציפורים מצייצות ומנעימות עם קולן את אוזניי.
רק בעוד כ-15 דקות יעשו השכמה לצעירים שבינינו ואילו הובגרים ימשיכו לישון עמוק.
אני עם המוזיקה,מתחת לשמיכה,יושבת וחושבת שבוקר יותר יפה מזה לא יכול להיות.
כשהעולם יתעורר ויצא החוצה,לא בטוח שישים לב ליופי שסובב אותו.
רק אני יודעת שאני לא אפסיק לחשוב על זה,לא אפסיק להתלהב מזה ולא אפסיק להיות מאושרת!

שיהיה לכולנו יום מקסים ושטוף בשמש חמימה ורוח נעימה :)





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 30 May 2011 06:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12523541</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12523541</comments></item><item><title>תקופה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12521631</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מאמינה שעברתי כל כך הרבה בתקופה האחרונה.כעסתי,הכחשתי,לא הבנתיולבסוף המשכתי הלאה.בחיים לא האמנתי שאני יכולה להשתנות ככה.בחיים לא הכרתי את המילה &quot;אדישות&quot; מקרוב.היום אני כבר שונה,כבר לגמרי אחרת.מסתכלת על הכל הרבה יותר בפשטות,אדישה.ואם יבואו אלי בטענות,אני אגיד שהכל בגללך,שאתה אשם בהכל.אני מודה לך על כך שלימדת אותי להיות אדישה,ושונאת אותך על זה שגזלת ממני את החשק לאהוב מישהו אחר.עד שהכרתי אותך,לא ידעתי מהי אהבהועכשיו אני יודעת שזה כואב,ולכן אני לא רוצה לאהוב יותר.אבל בכל זאת אוהבת.שוב הצפת אותי באין ספור הבטחות,אבל לי אישית פשוט לא היה נעים להגיד לך שאני כבר לא מאמינה בשום דבר.כך שגם אם תקיים וגם אם לא,אני לא אפגע.אני פשוט לא מצפה.אני אוהבת להיות איתך ככה,איך שאתה עכשיו.פשוט מדהים איך שהשתנית ורק לטובה.אין לי מושג מה קרה,אבל אני פשוט נהנית איתך.כך שבוא ננצל את הזמן הזה ביחד כל עוד טוב לנו,כי כולנו חיים בעידן של תקופות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 May 2011 09:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (LiL maHa xD)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=545965&amp;blogcode=12521631</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=545965&amp;blog=12521631</comments></item></channel></rss>