http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658יום אחד אני אוכל לישון בשקט.heCopyright 2026 X-Ray. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12402817<div align="right" dir="rtl"><p>אז ברוכים השבים לי לפה...</p> <p>החורף עבר (כמעט), ואיתו השלג והקור המקפיא של הר דב.</p> <p>האביב הגיע (או שמא נדלג עליו ונגיע ישר לשרב של הקיץ) ואיתו רמת גולן ירוקה ומזמינה לטיולים וקפיצות ראש למעיינות נסתרים ויפים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>סיימתי את התפקיד בתור מ"מ, והתקדמתי הלאה להיות קמב"ץ חטיבה.</p> <p>למי שזה לא אומר לו כלום, רק אומר שאתם לא לבד. גם אני עדיין לא הצלחתי להצביע במדויק על הגדרות התפקיד שלי.</p> <p>מה שכן, אני יודע שאני עושה בערך הכל...</p> <p>כתוצאה ישירה של העניין יצא לי לראות לא מעט זריחות בשלושת השבועות האחרונים.</p> <p>ולא, זה לא היה באיזה בילוי רומנטי (הלוואי...)</p> <p>לפחות היציאות טובות יותר (כמעט כל שבוע בבית כבר ביום חמישי)</p> <p>והדובדבן שבקצפת - הבסיס נמצא מרחק 6 דקות נסיעה מהבית :)</p> <p>&nbsp;</p> <p>אירוע שקצת העיב על התקופה היפה שפתאום עוברת עליי.</p> <p>"קצת", בלשון המעטה.</p> <p>מסתבר שהמ"מ שהחליף אותי בתפקיד התאבד ביום שני האחרון בבית שלו...</p> <p>וככה מצאתי את עצמי ביום שלישי נפגש שוב עם האנשים שנפרדתי מהם לפני חודש</p> <p>ובאיזה נסיבות...</p> <p>הלוויה של הבנאדם שאמנם הכרתי רק לשלושה שבועות, אבל בזמן הזה היינו כל הזמן ביחד.</p> <p>שונא דברים כאלה.</p> <p>הלוויה שניה בחיים שהייתי בה, ולא נראה לי שאני רוצה להיות בעוד. :\</p> <p>אבל כנראה שצריך להמשיך הלאה... כי אין יותר מידי ברירה</p> <p> <hr /> </p> <p>מחוץ לצבא אין כל חדש.</p> <p>ידידה טובה באה לביקור בארץ (לומדת אומנות באיטליה) ורציתי ללכת לפגוש אותה,</p> <p>אבל השעון המעורר הדפוק נדפק בגלל המעבר לשעון קיץ והתעוררתי מאוחר מידי.</p> <p>אולי אני אצליח לראות אותה שבוע הבא...</p> <p>וחוצמזה הכל כרגיל.</p> <p>שבת שלום.</p></div>Fri, 01 Apr 2011 16:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12402817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12402817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12284820<div align="right" dir="rtl"><p>זה לא טוב לכתוב רק כדי לצאת ידי חובה, נכון?</p> <p>אז למה אני בכל זאת עושה את זה?</p> <p>ואולי אין לי בעצם מה להגיד בכלל ואני סתם מחפש תשומת לב?</p> <p>ומה זה בכלל משנה?</p> <p>&nbsp;</p> <p>וכל העולם ואחותו פסימיים.</p> <p>או שרק אני רואה את זה ככה?</p> <p>בכל מקרה - ההיא שהתחלתי לצאת איתה בפוסט הקודם חתכה. לא מסתדר לה היציאות שלי (או יותר נכון חוסר היציאות שלי) בהתחשב בעובדה שהיא משתחררת עוד חודש.</p> <p>שום דבר אחר לא נראה באופק, ואני אפילו לא יודע אם יש לי כוח לנסות.</p> <p>והצבא מתעקש לדפוק לי כל יציאה הביתה, עד שכבר יש לי אחת, עם כל מיני הנפצות שצצות על המקום</p> <p>&nbsp;</p> <p>מה עשיתי רע, מה??</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא רציתי לסיים תפקיד כשאני סופר ימים אחורה ומסמן איקסים בטבלת ייאוש, אבל זה מה שאני מוצא את עצמי עושה. כל בוקר עוד איקס. בעוד שלושה שבועות יגיע המחליף שלי, ואני אעבור לתפקיד חדש. שוב להתחיל מהתחלה, מקום אחר, תפקיד אחר.</p> <p>לא בטוח עד כמה יש לי כוח.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא זכור לי שהייתי כזה פסימי מתישהו.</p> <p>מנסה להבין מה נסגר. בינתיים בלי הצלחה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שבוע טוב שיהיה לכולם.</p></div>Sun, 23 Jan 2011 21:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12284820http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12284820http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12217622<div align="right" dir="rtl"><p>יותר מחודשיים לא כתבתי.</p> <p>ותכל'ס, לא באמת היה מה לכתוב.</p> <p>חודשיים שעברו באיזור יריחו ביציאות גרועות (17-4, אם זה מעניין מישהו)</p> <p>ובכלום משמים למדי.</p> <p>מה כן השתנה בזמן האחרון שמצדיק, אולי, לעדכן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>1. פסלו לי את הרישיון ל-30 יום. מסתבר שנהיגה ב-150 קמ"ש זה לא משהו שהמשטרה אוהבת. נו מילא, יצאתי אידיוט. העיקר שהיום הרישיון חזר.</p> <p>2. שגי שוב טסה לחו"ל. הפעם חודשיים בדרום אמריקה. שיהיה לה בכיף. אנחנו תקועים פה.</p> <p>3. קיבלתי דרגת סגן :) כבר לא קצין צעיר</p> <p>4. יש לנו כלבה חדשה. גולדן רטריוורית מעורבת (כנראה עם האסקי). קוראים לה ויסקי והיא משוגעת לגמרי, אבל ממש יפה</p> <p>הנה אפילו תמונה שבה היא מדגימה את יכולת ההסוואה שלה עם המדרגות בבית שלי</p> <p><a href="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/58/36/54/543658/posts/21561516.jpg" target="_blank"><img style="width: 720px; height: 540px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/58/36/54/543658/posts/21561516.jpg" border="0" alt="" /></a></p> <p>&nbsp;</p> <p>5. אחרון ואולי הכי משמעותי בשבילי. התחלתי לצאת עם מישהי. הכרנו דרך ידידה משותפת ונראה לי שהיא התחילה איתי. בכל אופן, אני מקווה לטוב בקטע הזה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>כל כך מעט דברים בכל כך הרבה זמן. גם כן, חיים.</p></div>Fri, 17 Dec 2010 21:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12217622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12217622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12090825<div align="right" dir="rtl"><p>ירדנו מרמת הגולן.</p> <p>כבר לא משרת קרוב לבית, אם כי גם לא כזה רחוק. רק משהו כמו שעתיים נסיעה.</p> <p>אז את החודשיים הקרובים הפלוגה הולכת להעביר כשהיא מפוצלת בארבעה מוצבים.</p> <p>סיורים, מחסומים וכו'.</p> <p>סופסוף קצת פעילות אמיתית, גם אם כלום לא באמת קורה והכל אשליה של חור נידח אי שם...</p> <p>והכי חשוב - אינסוף זבובים בכל מקום.</p> <p>&nbsp;</p> <p>נראה לי שדברים נהיו קצת יותר טובים בזמן האחרון.</p> <p>מקווה שימשיך להשתפר.</p> <p>בקבע כבר חודש, המון תכנונים לקניות לעצמי עם המשכורת שפתאום היא כבר לא משכורת רעב והמענק שגם כן בא לטובה.</p> <p>בינתיים הספקתי לקנות לעצמי את הסט של כל מפות הסימון שבילים של הארץ. אולי ככה אני אוכל להכריח את עצמי לחזור ולטייל כמו שצריך.</p> <p>גם היציאות יאפשרו את זה יותר. למרות שתכל'ס 17-4 זה חרא של יציאות.</p> <p>&nbsp;</p></div>Sat, 09 Oct 2010 11:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12090825http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12090825http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12059236<div align="right" dir="rtl"><p>עוברת עליי עכשיו תקופה לא טובה.</p> <p>או שזה בעצם ההמשך של התקופה הלא טובה הקודמת.</p> <p>אני כבר לא יודע להפריד ביניהן. איכשהו הכל נראה כמו רצף עגמומי כזה.</p> <p>אבל עכשיו גם לא טוב לי בתפקיד בצבא.</p> <p>אני מרגיש מנותק מהפלוגה, ששמים עליי זין ושאין שום התחשבות לגבי מה שאני אומר או עושה.</p> <p>בחייאת, אני קצין כבר קצת יותר מיומיים (כמעט שנה כבר ליתר דיוק) - מה עם קצת גיבוי?</p> <p>לא כל דבר שאני מחליט ישר צריך לפסול.</p> <p>חרא הרגשה ברמה של לספור דקות עד היציאה הביתה ולא לרצות לחזור לבסיס.</p> <p>ומחוץ לצבא - אותם חיים אפורים-שחורים ששום דבר לא קורה בהם.</p> <p>אני כבר מתחיל להתייאש.</p> <p>אולי אני פשוט לא עושה את זה נכון?</p> <p>לא מכיר פה אנשים ולא מצליח להכיר אנשים כי נראה שכולם כבר בתוך הקבוצות שלהם...</p> <p>ואני, שלא גדלתי פה ולא למדתי פה ואין שום מסגרת חברתית שאני יכול להשתתף בה פה נשאר מנותק בחוץ.</p> <p>&nbsp;</p> <p>נכון שלא הכל שחור ושיוצא לי לצאת עם החבר'ה מהפנימייה פה ושם,</p> <p>אבל בשביל שזה יקרה צריכים להתממש כל כך הרבה תנאים והתאמות כי כל אחד במקום שלו ובחיים שלו...</p> <p>ולפעמים חסרה האופציה לקפוץ למישהו שגר 2 מטרים ממך וללכת לעשות משהו.</p> <p>אבל באמת שכבר נמאס לי לחפור על זה, זה רק גורם לי להרגיש יותר חרא.</p> <p>&nbsp;</p> <hr /> <hr /> <p>&nbsp;</p> <p>אני בקבע מלפני שבוע.</p> <p>סוף סוף אפשר לחיות על משכורת שהיא לא משכורת רעב.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אתמול חבר טוב עשה מסיבת שחרור.</p> <p>פתאום יוצא לפגוש אנשים שלא ראיתי כבר מלא זמן ולשכוח רגע את הבעיות ולהיזכר בכיף שהיה אז... לפני כמה שנים טובות בפנימייה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>מחר אני יוצא עם כמה חברים לרבוץ באיזה מעיין באיזור. סתם להעביר את הזמן, אולי לתפוס קצת צבע (או אולי משהו אחר <img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" />)</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז הנה, זה לא שאני לא עושה כלום.</p> <p>אז למה ההרגשה הזאת לא הולכת?</p></div>Fri, 24 Sep 2010 15:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12059236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12059236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12035565<div align="right" dir="rtl"><p>אני לא יודע למה ההרגשה הזאת תמיד קיימת אצלי,</p> <p>אבל זה מרגיש שאפילו שאני עם אנשים, אני עדיין איכשהו לבד.</p> <p>תמיד יש הרגשה של החמצה, פספוס, משהו לא שלם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל אולי אני סתם מצפה ליותר מידי, וככה זה בעצם אמור להיות?</p></div>Sun, 12 Sep 2010 01:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12035565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12035565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12029004<div align="right" dir="rtl"><p>וזאת שאלה מצויינת.</p> <p>אבל אחרי ששבוע וחצי מתעוררים סביב 2-3, כנראה שמתרגלים לזה איכשהו ואז מוצאים את עצמכם לא יכולים להמשיך לישון אפילו כשנמצאים בבית ואין שום סיבה לקום בשעות הקרובות...</p> <p>השמיים מחוץ לחלון כברי נהיים בהירים יותר, במזרח כבר יש פס כתום צהוב והכל מוכן לזריחה שתהיה עוד מעט.</p> <p>אני אפילו לא זוכר למה התעוררתי. רק שהמחשב ניגן את riders on the storm של ה-doors מתוך הפלייליסט שהשארתי לו לנגן במהלך הלילה.</p> <p>באופן אירוני (או שלא) על השורה - girl, you gotta love your man. המחשב צוחק עליי. פעם רביעית שהחגים עוברים לבד, ואין לי כוח.</p> <p>פעם מישהו (לא זוכר כבר מי, אבל הוא בטוח היה מהצבא) אמר לי שאני נכנס בקלות מידי ל"friend zone", אותו איזור ידידות שקשה מאוד לצאת ממנו אח"כ, גם אם הכוונה הראשונית הייתה לא להגיע לשם בכלל אלא ללכת לכיוון משהו יותר רציני. אז או שאני לא יודע להבהיר את הכוונות שלי כמו שצריך או שזאת סתם הדרך המנומסת של הבנות להגיד לא. ~גיחוך ציני~</p> <p>תכל'ס, יש בזה די הרבה אמת.</p> <p>אולי מתישהו זה ישתנה, אולי מתישהו יהיה לי כוח לנסות ולשנות את זה, אולי מתישהו... כן בטח. על מי אני עובד.</p> <hr /> <p>עוד קצת 6 בבוקר.</p> <p>עוד יום יתחיל, והשגרה תהיה אותה שגרה, אפילו שבעצם חג היום. אבל מי שם לב לזה בכלל? הדתיים שהולכים לבית הכנסת ותהיה להם תפילה שונה, הילדים שבחופש מהלימודים בעלי העסקים שלא יקומו ליום של עבודה אלא ליום של חופש?</p> <p>מה נשתנה היום הזה מעוד יום רגיל שפשוט יש בו חופש? מעין סופ"ש מורחב...</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל פה מתחילות ההשפעות של השעה המוקדמת מידי.</p> <p>אני אחזור לישון. או לפחות לנסות.</p> <p>יום טוב ושנה טובה לכולם.</p></div>Thu, 09 Sep 2010 05:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12029004http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12029004http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12019365<div align="right" dir="rtl">אז כן, עוד שנה נגמרת לה<div>ובערך חודש וחצי מאז שהייתי פה לאחרונה.</div><div>לא יודע למה, אין לי חשק</div><div>וכשכבר יש לי, אז אין לי באמת מה להגיד</div><div>וכשכבר יש לי, אז אין לי באמת כוח לעשות את זה</div><div>כי מה בעצם הטעם בזה?</div><div>אני מסתכל על האנשים הקרובים אליי, אלה שתכל'ס בגללם יש לי בלוג בכלל (ובגללם גם הבלוג הזה - בתור בלוג פרטי יותר) וגם הם כבר לא נמצאים כאן. בטווחי זמן של חודשים שלמים...</div><div>אז נכון שזה מקום נחמד להוציא בו דברים, ואנשים שאני לא מכיר יכולים לתת בו תגובות אובייקטיביות.</div><div>אבל אני בעצם לא באמת יודע להוציא את הדברים האלה. מעולם לא ידעתי.</div><div>אני טוב בלשמור דברים בפנים. טוב מאוד אפילו. מצויין אם תרצו.</div><div>אני גם טוב בלהבליג עליהם עוד ועוד עד שנמאס לי ואני מגיב בצורה שנראית לא פרופורציונלית בכלל על משהו קטן, כשבעצם זאת תגובה על כל כך הרבה דברים קטנים כאלה שאף אחד בכלל לא זוכר שהם קרו.</div><div>דוגמה טובה לזה היא כשניתקתי קשר עם האקסית שלי בגלל איזו שטות שהיא אמרה באיזו שיחת טלפון.</div><div>עד היום היא לא מצליחה להבין אותי, ואני לא מצליח להבין למה היא לא מצליחה להבין אותי.</div><div>(אגב, חודשיים וחצי לא דיברנו ובסוף הסכמנו לנסות וללבן עניינים בינינו. בינתיים נראה שזה מחזיק שוב)</div><div>אבל כנראה שזה אני, ועם כמה שאומרים שאני צפוי מאוד (מה שנכון), אני עדיין יכול להפתיע לפעמים - לטוב או לרע.</div><div><hr>חזרתי לתפקיד מ"מ בגדוד.</div><div>אחרי חודש וחצי בתור תפקיד שקר (ע. קמב"ץ), אחד המ"מים התחתן ושמו אותי במקומו.</div><div>אז קיבלתי את מה שרציתי, ואפילו יותר מוקדם משציפיתי.</div><div>פלוגה מ', מחלקה 3.</div><div>מרוצה? יכול להיות.</div><div>אני כבר לא בטוח בכלום, וזה מטריף אותי.</div><div>אני לא מוצא טעם בכלום, לא אכפת לי מכלום.</div><div>כאילו אני פשוט מעביר את החיים עד שהם יסתיימו מתישהו בצורה כזאת או אחרת.</div><div>אני מחפש עניין ולא מוצא</div><div>מנותק מאנשים רוב הזמן</div><div>משהו חסר לי ואני לא מוצא אותו. אני אפילו לא יודע מהו.</div><div>אנשים סביבי מתלהבים מכל מיני דברים שנראים לי כ"כ פעוטים וחסרי משמעות.</div><div>אבל למה בעצם שגם אני לא אתלהב מהם? אם זה מה שהופך את החיים למעניינים...</div><div>משתגע מזה.</div><div><hr><div>לפני שלושה שבועות הייתי בטיול ביהודיה עם כמה אנשים (שניים שאני מכיר ועוד חברים שלהם מהטכניון)</div><div>כולל פויקה וגיטרה (שהספיקה להישבר מאז עקב תאונה עם טנק&nbsp;<img src="/moodicons/oof.gif">) ושינה על ערסל (כי זה נראה לי נוח)</div><div>יום אחר כך נסענו לעין חשק לרבוץ ליד מעיין.</div><div>דברים שעושים את הסופ"ש...</div>לפני שבועיים הייתי בירושלים באחת ממסיבות הרחוב שהיו שם.</div><div>פיטר רוט ומאור כהן הופיעו. שוב, בנאדם אחד שאני מכיר ועוד חברים של חברים...</div><div>על הדרך הכרתי עוד כמה מקומות נחמדים במרכז העיר.</div><div>נראה כאילו אני מנצל את הזמן שיש לי לא רע (בהתחשב בזה שאני עדיין בצבא, ולא הולך לצאת משם בזמן הקרוב)</div><div>ועדיין ההרגשה היא כאילו אני כל הזמן מפסיד משהו. רודף אחרי משהו שאני לא בטוח שהוא בכלל קיים.</div><div>וממתי לעזאזל אני מדבר ככה בכלל?!</div><div><hr>שגי נחתה.</div><div>הסתכלתי על הפוסטים מלפני שנה, כדי לראות אם אמרתי משהו מעניין לפני ראש השנה שעבר.</div><div>אז לא היה כלום מעניין, אני אחסוך לכם את ההסתכלות. בעיקר דובר שם על זה ששגי טסה לה לשנה לארה"ב ודרום אמריקה.</div><div>אז היא הפתיעה אותנו ונחתה מוקדם מהצפוי.</div><div>אולי היום בערב היא תקפוץ לבקר. ומה שבטוח שבוע הבא עושים משהו יותר רציני כדי לחגוג את החזרה שלה.</div><div>במובן מסויים, היא באמת הייתה חסרה פה בארץ.</div><div><hr>וראש השנה שוב מגיע.</div><div>אותה תקופת חגים שחוזרת כל שנה ושנה...</div><div>והפעם היא נופלת יחסית טוב (שלושה רבעושים)</div><div>אולי השנה הבאה תהיה יותר... משהו. לא יודע אפילו מה היא צריכה להיות יותר. שפשוט תהיה יותר.</div><div>עוד 10 ימים אני נכנס לקבע.</div><div>לא שזה ישנה משהו בשירות (חוץ מהמשכורת)</div><div><hr>שבת שלום ושנה טובה לכולם.</div></div>Sat, 04 Sep 2010 10:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=12019365http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=12019365http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=11934815<div align="right" dir="rtl">בשעה טובה ומוצלחת מצאתי את דרכי לגדוד מבצעי.<div>טוב, אולי לא כל כך טובה... שמו אותי ע. קמב"ץ, שזה אומר שהתפקיד העיקרי שלי הוא לשחק שולה המוקשים ופינבול.</div><div>האנשים בסדר, אבל ההווי יבש כמו שיזפון.</div><div>הבסיס במרחק 15 דקות נסיעה מהבית, ואני לא הולך לסגור שם יותר מידי...</div><div>נראה לי שזה הכי קרוב לג'ובניק שיצא לי להיות אי פעם...</div><div><br></div><div>איכשהו אני אצטרך להעביר את המחזור הקרוב בתקווה שבמחזור הבא אני כבר אכנס לאחת הפלוגות...</div></div>Sat, 24 Jul 2010 17:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=11934815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=11934815http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=11891059<div align="right" dir="rtl">עוד מחזור נגמר.<div>הפעם אבל זה שונה - החיילים סיימו מסלול.</div><div>חלקם עולים לפלוגה מבצעית, חלקם יוצאים לקורס מפקדים.</div><div>הסגל גם הוא מתפזר,</div><div>ושוב צריך להתחיל הכל מהתחלה.</div><div>אנשים חדשים, סגל חדש, חיילים חדשים.</div><div>ועכשיו - גם בסיס חדש.</div><div>כן, סוף סוף אני יוצא משיזפון.</div><div>מצחיק להגיד, אבל אפילו שכיף כל כך לשנוא את המקום הזה, יש בו משהו מאוד נוח.</div><div>כל כך נוח, שאפשר אפילו להתגעגע אליו, לאנשים שבו שיצא לי להכיר בזמן הרב ששירתתי שם.</div><div><br></div><div>והנה זה קורה - מה שכל כך קיוויתי - אני יוצא משיזפון ועולה לגדוד מבצעי.</div><div>גדוד 75 ליתר דיוק.</div><div>ושם, פרט לכמה חיילים שבמקרה עולים גם הם לגדוד - אין לי אף אחד.</div><div>שוב ליצור קשרים חדשים. והאם לנסות לשמור על הישנים? או שאין צורך, כי בצבא הכל זמני?</div><div>לפחות אין יותר 10 שעות נסיעה לכל כיוון.</div><div>הבסיס עכשיו קרוב לבית. מאוד קרוב לבית. ממש במרחק הקפצה עם האוטו.</div><div><br></div><div>נו, נראה מה יהיה.</div><div>לא יכול להיות רע כשהבית כל כך קרוב, נכון?</div></div>Sun, 04 Jul 2010 02:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (X-Ray)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=543658&blogcode=11891059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=543658&blog=11891059