<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הכוס שלי הורס לי את החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736</link><description>על בעיות שבכוס ובעיות שבלב! אתן מוזמנות אל המסע שלי לתוך אבר המין הנשי וגם הלב . גם לגברים מותר.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Lula-May. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הכוס שלי הורס לי את החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/36/27/54/542736/misc/14565296.jpg</url></image><item><title>http://2womentalk.wordpress.com</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11290139</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;div class=&quot;post-98 post hentry category-uncategorized&quot;&gt;
			    &lt;div class=&quot;entry&quot;&gt;
			      &lt;div class=&quot;snap_preview&quot;&gt;&lt;p&gt;הכל די בסדר אצלי הסופ&quot;ש.&lt;br&gt;
לאחר המעשים הפרועים שהכניסו אותי לאקסטזה מינית מטורפת והשאירו על הגוף
שלי סימנים (שכבר ירדו) בשבוע שעבר, הסופ&quot;ש עבר דווקא בסימן של אהבה
עדינה, הדדית, ובעיקר שינה.&lt;br&gt;
הוא אומר שיש לי סיוטים בלילות, ואכן מדי פעם אני מתעוררת לתוך סיטואציית
ניחומים וחיבוקים ומבינה שזה היה חלום. לא זוכרת לרוב על מה זה היה, פעם
קודמת חלמתי על מבחנים באוניברסיטה… ביזארי.&lt;br&gt;
פגשתי את המשפחה שלו (הוא הזמין אותי לארוחת סוכות), הם היו מאד מתוקים.
לעומת זאת, יעבור עוד הרבה זמן עד שאני אכיר לו את ההורים שלי. קודם כל
להפגיש לו את החברים נראה לי. אבל גם זה קצת מלחיץ אותי. נראה לי שנחכה עם
זה מעט.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;אה, והיה שווה את זה אבל החלטנו שלא לעשות את זה בזמן הקרוב שוב. זה
מעניין, המשחקי כוחות המיניים האלו, אבל זה לא צריך להפוך להרגל. זה צריך
להשאר דבר מיוחד.&lt;/p&gt;
&lt;/div&gt;		        &lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Oct 2009 00:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11290139</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=11290139</comments></item><item><title>יום כיפור של חטאים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11277378</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;p&gt;כמה חטאים עשיתי ב24 שעות האחרונות. אני לא יודעת אם אני רוצה לדבר על זה עדיין. ואני לא בטוחה איך אני מרגישה עם עצמי לגבי זה.&lt;br&gt;
אני סתם אומרת &quot;חטאים&quot;. אם חטאתי למישהו זה רק לעצמי. לאגו שלי. האם זה
האדם שאני רוצה להיות? או האם עליי להניח את כל ההגדרות והדעות הקדומות
בצד ולקבל את גם את החלק הזה באישיות שלי?&lt;br&gt;
חלק גדול בי כרגע רוצה לומר שזה לא קרה ולשכוח מזה, וחלק קטן עם חיוך ממזרי, מנגב זיעה מהמצח, נשען לאחור ונאנק: &quot;עוד&quot;.
רגשות משונים חולפים בי, והמון המוני פחדים. רוצה לחזור לאחור, לפני
שהייתי סקרנית לגלות עולמות חדשים...עולמות מפחידים. ומסוכנים.&lt;/p&gt;&lt;p&gt;&lt;br&gt;&lt;/p&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Sep 2009 01:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11277378</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=11277378</comments></item><item><title>אני לא אגמור עד שאת לא תגמרי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11270585</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה מה שהוא אמר לי.&lt;br&gt;בטיפשותי אמרתי לו שזה מלחיץ אותי ובסוף אני אעשה את עצמי. הוא אמר שזה מגעיל נורא.&lt;br&gt;הוא צודק.&lt;br&gt;אבל אני לא מצליחה. המון כמעטים. והוא כל כך משתדל. &lt;br&gt;אני לא מצליחה גם לבד, שיהיה פה ברור.&lt;br&gt;טוב. אני ממשיכה בבלוג החדש, למרות שעוד לא הבנתי איך עושים מנוי שם, בכל זאת אני ממליצה. &lt;br&gt;2women.wordpress.com&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Sep 2009 15:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11270585</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=11270585</comments></item><item><title>2womentalk</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11258102</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מזמינה את כולכם לבלוג המעניין החדש שלי ושל חברה בנושאי סקס מהצד הנשי בכתובת: http://2womentalk.wordpress.com&lt;br&gt;נסו ותהנו. ותגיבו תגיבו תגיבו.&lt;br&gt;שנה טובה&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Sep 2009 01:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=11258102</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=11258102</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10482426</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Jan 2009 21:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10482426</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=10482426</comments></item><item><title>&amp;quot;הו! למה אני מתאהבת תמיד במה שאי אפשר?&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10460145</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ההמשך של הציטוט הזה הוא &quot;לבד על הגג שבתות וחגים&quot;, וזה מה שייצא ממני אם אני אמשיך ככה!&lt;br&gt;היה את ההוא. הפיספוס המיתולוגי. אני מניחה שלכל אחד ואחת יש כזה. איזה בחור שנורא רצית במשך תקופה והוא לא רצה, או לא ראה אותך ממטר. ואין סיבה שהקראש הזה ייגמר באמת, אלא אם משהו קיצוני קרה או שגילית שהוא לא מה שחשבת או שהזמן חלף ושכחת ממנו כי החיים לקחו אותכם לכיוונים שונים.&lt;br&gt;כמו לכל אחת מחברותיי גם לי הייתה התאהבות בלתי ממומשת לאורך התואר הראשון. אינפצ&apos;ואישן אם תרצו. אחת שלא עוברת. קיבעון? אובססיה? לא עד כדי כך. כלומר רציתי אותו, אבל הוא ראה אותי בתוך ילדה מפגרת וממש לא מענינת. מנסה לומר דברים שיימצאו חן בעיניו, מנסה להרשים אותו, והוא פשוט לא רואה אותי.&lt;br&gt;ובכן עברו מספר שנים מאז סיום התואר. ולא שמרתי על קשר כי מי רוצה להידבק. לא אהבתי את עצמי על ידו כי ראיתי את עצמי דרך העיניים שלו: דפוקה ומשעממת, חסרת ביטחון וחסרת ערך. כל כך רציתי להוכיח אותו על טעותו. אולי בגלל זה נמשכה ההתאהבות הזו כ&quot;כ הרבה זמן. כנראה, בגלל האתגר.&lt;br&gt;אז לפני כמה ימים פגשתי אותו שוב, עם חברות שלי. הוא חתיך יותר מתמיד, ומוכשר בהכל (זה לא יאמן הבן אדם הזה, ואני לא אפרט מחשש לזיהוי), והוא היה נראה כאילו הוא שמח לראות אותי. לא שהוא הדביק לי צרפתית או משהו אבל חיוך גדול כזה ונשיקה בלחי. (לרעתי ולזכותו ייאמר שהוא גם שחקן אז אין לדעת). אז בקיצור גחל ישן ניצת שוב. והבטן שלי מתהפכת. ואני חושבת על סקס, כל הזמן. הכל בגללו. בגלל שהוא בלתי ניתן להשגה. ומתייחס אליי כמו שבאמת מגיע לי שייתיחסו אליי, כאל מי שאני באמת, זזבל, כלום, שום דבר, פירור אבק על שולחן הכתיבה שלו. ואני יודעת ואני מבינה שלא בכזאת מערכת יחסים הייתי רוצה להיות. ובכל זאת? אם הוא עכשיו יראה בי דברים שהוא פעם לא ראה? אז זה ברמה מסויימת ניצחון. זה אומר שאני כן שווה. כי כל אלה שאוהבים אותי מההתחלה, כמו שאני רציתי אותו עוד לפני שהוא היה כזה מוצלח, כל אלה לא באמת מבינים כלום, אם הם מתפשרים עליי. does that make any sense?&lt;br&gt;אם רק הייתי מצליחה לשכוח ממנו. להסתפק במה שיש. לא תמיד לרצות יותר ויותר ויותר. ומי אמר שמי שלא רוצה אותי שוה יותר? יותר ממני? יותר ממי שרוצה אותי? Merd&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Jan 2009 22:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10460145</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=10460145</comments></item><item><title>כמה אידיוטים יש בעיר הזאת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10440020</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין גברים בתל אביב. כלומר יש. יש תפוסים. יש הומואים מדהימים. והשאר מתלהבים ותינוקות. &quot;זורמים&quot;. מתלהבים מכך שעזבו את בית ההורים באיזה חור לפני דקה וחצי. אנשים שתולים לונגי על הקירות בבית, או מכסים איתו ספות. אנשים שעושים כושר כתחביב. אנשים שמאוהבים, אבל רק בעצמם וצריכים בחורה רק בשביל פורקן מיני יותר מחמיא לאגו מהיד. ככל שאני יוצאת עם עוד ועוד אני מבינה שאני רוצה מישהו בוגר יותר. אנשים שמחפשים חברה כדי שמישהו יעזור להוציא את הכלב פעם ביום. אנשים שאומרים &quot;לחפור&quot;,&quot;סרטים&quot;, או &quot;שרוט&quot;. אנשים עילגים שטועים בעברית בסיסית. אני עוד אמשיך את הרשימה הזאת.&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 20 Jan 2009 20:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10440020</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=10440020</comments></item><item><title>?Is sex an acquired taste</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10437181</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;nbsp;האם סקס הוא טעם נרכש? או יותר נכון אורגזמה?&lt;br&gt;כלומר, איך יכול להיות דבר שכ-ו-ל-ם אוהבים? אין מאכל כזה, אין דוגמנית כזאת, אין שיר כזה. לאנשים שונים יש העדפות שונות.&lt;br&gt;אז כן, אנשים שונים אוהבים בסקס דברים שונים ודברים שונים מביאים אותם לאותה תופעה פיסית שנקראת אורגזמה או בעברית אביונה. &lt;br&gt;כלומר, אולי אני כן גומרת ואני פשוט לא חושבת שזה כזה משהו-משהו. עם עצמי אני מתכוונת.&lt;br&gt;עם בן זוג זה אחרת משום מה. אני מניחה שזה כמו שאתה לא יכול לדגדג את עצמך אז ככה קשה להתרגש לבד אבל זה ממש לא קשור לאורגזמה, ואני אפרט מתישהו.&lt;br&gt;&amp;nbsp;כן, כן, &lt;span style=&quot;font-weight: bold;&quot;&gt;בן&lt;/span&gt; זוג גם אחרי תהפוכות הנפש של הקטע הקודם הגעתי למסקנה עוד לא לוותר עליהם סופית, וזה לא אומר שאני מוותרת על הבנות. כלומר זו משיכה אחרת לגמרי, ועד שאני אבין את זה (אם אי פעם אני אבין את זה) החלטתי שאם וכאשר האהבה תגיע אני לא אהיה קטנונית עד כדי לפסול אותה על בסיס מגדר. &lt;br&gt;כלומר יש את החלק הזה של ההתרגשות, הייתי אומרת שזה אצל בנים מתבטא בזיקפה, אז אצלנו, או לפחות אצלי זה מתבטא בתחושה של גל אדיר שעובר לך בכל הגוף, קשה לי להגיע לזה בפנטזיות. &lt;br&gt;ויש התכווצויות של הנרתיק שכנראה נקראות אורגזמה, אבל זה לא כזה משהו זה בעיקר מטריד או כמו שמדגדגים אותך ואתה סוג של נהנה אבל גם רוצה שזה יפסיק כבר. נניח, הייתי מוכנה לחיות את כל שארית חיי בלי זה. השאלה היא אם אני אתאמן, זה יהפוך למשהו יותר טוב? אני לא רוצה להיות פריג&apos;ידית, וזה לא שאני לא חרמנית... איך אני אסביר, זה כמו להיות רעב ואף פעם לא להיות שבע. וגם, הייתי רוצה שתהיה לי זוגיות מוצלחת, וסקס טוב זה חלק מזה. אם אני אעשה סקס רק בשביל הפרטנר זה נראה לי מתכון להרבה בעיות ביחסים. &lt;br&gt;הולכת להתאמן לבדי. ביי&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 Jan 2009 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10437181</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=10437181</comments></item><item><title>perhaps-perhaps-perhaps</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10403679</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה זה משנה בעצם מה שאני אכתוב כאן.החיים האמיתיים הם בחוץ. ואני? &lt;br&gt;
חוזרת הביתה כל יום ומדליקה את המחשב. nמסתכלת בג&apos;יי דייט על מה שגברים שולחים לי.&lt;br&gt;
ועכשיו... כמה בכי. הייתי יכולה לעשות בלוג מצולם אם לא הייתי פוחדת שיגשו אליי ברחוב.&lt;br&gt;
חבל שאנחנו לא באמריקה. &lt;br&gt;בכיתי עכשיו כל כך הרבה. מעניין אם השותפה שלי שמעה. ובעצם- מה זה מעניין בכלל.&lt;br&gt;
לא הייתה לי מערכת יחסים כבר כמה שנים. וכל הזמן יושבת לי בראש המחשבה.&lt;br&gt;אולי-אולי-אולי&lt;br&gt;אפילו במיטה.&lt;br&gt;הייתי עכשיו (לפני שבוע) עם איזה בחור- סוג של מוסיקאי רגיש. &lt;br&gt;אני לא ממש חרמנית כשאני מגיעה לזה בעצם. זה סוג של אונס עצמי. למה אני עושה לעצמי את זה? &lt;br&gt;והנה בהזדמנויות אחרות, לבד (לעיתים רחוקות), בסרטים או... כן, לפעמים המממ. זה. &lt;br&gt;אז איפה הייתי? במיטה עם המוסיקאי הרגיש, עברה בי המחשבה, &lt;br&gt;הפעם היא אפילו התבטאה במילים&lt;br&gt;&quot;הלוואי שהייתי עם בחורה&quot; &lt;br&gt;אופס. הנה זה יצא. &lt;br&gt;וגם, כשהוא הסתבר כטיפוס ביזארי וסופר- רגיש ומתוסבך ברמות, &lt;br&gt;מיד אמרתי לעצמי: &quot;הוחח... עדיף היה כבר לצאת עם בחורה&quot; לא יודעת מאיפה זה מגיע פתאום! &lt;br&gt;ואני כל כך לא רוצה את זה. ואני כל כך לא רוצה להיות &lt;span style=&quot;font-weight: bold;&quot;&gt;כזאת&lt;/span&gt;. ואני כל כך רוצה חיים רגילים. עם בעל וילדים והכל בסדר.&lt;br&gt;אולי הפחד שלי להעלם, בתוך מערכת יחסים עם גבר.&lt;br&gt;נו, כאילו יש הבדל.&lt;br&gt;מעולם לא הייתי במערכת יחסים עם אישה, אבל אני מניחה שזה לא יותר פשוט. &lt;br&gt;להימשך לאישה? זה קל וכבר קרה לי אלף פעם. וכבר עשיתי שלישיות (שזה אולי תירוץ להיות עם אשה?)&lt;br&gt;ואפילו גם סקס עם בחורה בלי שום גבר. אבל זה לא שניסיתי באמת. לא ברצינות, לא מחוץ למיטה.&lt;br&gt;כלומר, הסקס זה החלק הקל. לפתוח את הלב שלך לאדם אחר- זה החלק הקשה, זה החלק שממנו אני תמיד תמיד בורחת.&lt;br&gt;האם זה בגלל שלא מצאתי עדיין את הגבר הנכון? או שאולי אני פשוט, באמת מפחדת להחשף או ש: אולי- אולי-אולי&lt;br&gt;הייתי בעוד דייט אתמול מהאינטרנט. לידינו ישבו זוג לסביות. אמיתיות, לא כמוני, שיוצאת עם גברים. והאמת.&lt;br&gt;&amp;nbsp;קינאתי. לא נמשכתי לאף אחת מהן ספציפית, אולי המרחק הזה מהמציאות שלי הוא מה שגורם לי לחשוב שהדשא שלהן ירוק יותר. &lt;br&gt;בא לי לדפוק את הראש שלי בקיר.&lt;br&gt;למה במשך שנים המחשבה הזאת לא עוזבת אותי? הרי ברור שאני סטרייטית, כאילו? &lt;br&gt;לא?!&lt;br&gt;&amp;amp;nbsp;&lt;br&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Jan 2009 23:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=10403679</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=10403679</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=9337909</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזה באסה. תמיד אני צריכה להרוס הכל עם האופי החלש שלי. כי אני נראית טוב. יחסית. ופשוט, זה האופי שלי שהורס הכל. אני רוצה אך ורק את מה שאני לא יכולה ואותו אני רוצה&amp;nbsp; מאוד, עכשיו ברור שברגע שהוא רוצה אותי חזרה נגמר לי ממנו!!!!!! דפוקה. מטופשת. אני צריכה לצאת עם 10 בנים באותו הזמן. ככה אני לא אתלהב מהם יותר מדי. אני כל כך כועסת על עצמי. למה אני כועסת על עצמי ולא על הגברים המחורבנים בעיר הזו? חצילים כולם. לנשום-לנשוף. להפסיק לחשוב על זה כבר. אני כל כך לא מסופקת. איך אני בכלל יכולה ככה להתרכז בלימודים? אני הולכת להיכשל בהכל חוץ מבכתיבה יוצרת!&amp;nbsp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Jun 2008 13:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Lula-May)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542736&amp;blogcode=9337909</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542736&amp;blog=9337909</comments></item></channel></rss>