http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205When two souls are meeting, it's like two chemical meterials interacted. If there's interaction, both meterials will changeheCopyright 2026 Ziggy_Stardust. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=12000709<div align="right" dir="rtl">אני משתגעת בלעדיו. רוצה אותו בצד של המיטה, נשען עם הראש על הקיר, מביט בי דרך המשקפיים. במבט הזה, שמאגד בתוכו את כל מה שכואב בעולם. המבט שאומר שזה בלתי אפשרי, ביננו. שילטף לי את הפנים ככה. ואני אשים ראש עליו וארדם. אוף, איך נפלתי ככה. בא לי, לברוח. להעלם. מה שווה כל השאר אם לשניה אחת הוא לא עוזב את מחשבותיי.</div>Thu, 26 Aug 2010 03:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=12000709http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=12000709http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=11990457<div align="right" dir="rtl">עדיין מחכה שהוא יתקשר. מחכה לתשומת לב ממנו, שבחיים לא תגיע. הקלות שבה הוא שוכח אותי, בכל דקה שעוברת. למה אצלי זה רק מתגבר בתוכי. אני לא יכולה להבין מאיפה זה בא בכלל, אני רק רוצה אותו. לשמוע אותו, לדעת שהוא בסדר. בבקרים זה כואב וקשה וכשאני מגיעה למשרד איכשהו הדברים שם משכיחים ממני אותו. כל הודעה מטומטמת מפלאפון מקפיצה אותי לבדוק, אולי שלח משהו. כמו אז בבוקר, כששכחתי אצלו. למה הייתי צריכה לשכב איתו. לא מתחרטת בעצם, ידעתי שזאת פעם אחרונה ונהנתי בה ככל שיכולתי. למה הוא לא אוהב, למה הוא לא מתקשר. מה ביקשתי כבר, שאהבה נפשי. לתת אהבה לגבר. ומי תאהב אותו יותר ממני. מי תוכל לסבול אותו. ואיך הוא מעז ככה לכתוב בפייסבוק, ואיך הוא מעז לא להציע לי. אוף אני כל כך מטומטמת. לעיתים אני משלימה עם הדברים אבל עכשיו בערב שישי אני חוזרת ורק תוהה היכן הוא, עם מי הוא, מה הוא עושה, האם חושב עלי, האם אני עדיין חשובה. האם אי פעם הייתי בכלל. אני לא יודעת מה לעשות. לבינתיים אני לא אומרת דבר, נעלמת בין הצללים. לא מתקשרת לא שולחת לא מדברת כלום, לא שזה עוזר, הרי אחרי שלושה חודשים של נתק לא הזיז לו בכלל וא</div>Sat, 21 Aug 2010 03:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=11990457http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=11990457http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=11322225<div align="right" dir="rtl">כל כך רוצה לעדכן אבל לא רוצה שהוא יקרא, רוצה שיחשוב שאני חסרה ושידבר איתי. כוסאמק. אני עייפה. האיפור הזה הרס לי את העין. אין לי שום תוכניות לסופשבוע חוץ מלשנוא את עצמי. </div>Fri, 16 Oct 2009 00:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=11322225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=11322225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=11255324<div align="right" dir="rtl">המצב שלי ממש רע עכשיו. חייבת להפסיק לחשוב על שטויות, על גברים. כולם מטומטמים. אני שונאת אותם. למה לא יכול להיות אחד נורמלי. אוח. וכבר חשבתי שהוא לא כמו כולם, שהוא חמוד ויפה, מסתבר שלא. כמה מפתיע. כאילו.. יכלתי לראות את זה עוד קודם אבל דיי בחרתי שלא לראות. וחשבתי עליו ממש הרבה בימים האחרונים, מזל שאני בחורה עם רגליים על הקרקע. אז מה, אהיה לבד כל החיים שלי? מחשבה נוראית.</div>Sun, 20 Sep 2009 02:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=11255324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=11255324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10934688<div align="right" dir="rtl">בא לי לכתוב המון דברים כאן. במיוחד כשאני יודעת שזה המקום הכי אישי שלי והכי לא נגיש לאף אחד. בא לי לכתוב על כל הריק הזה שנקרא החיים שלי. אבל כבר אין לי כוחות בשביל זה. ובכלל, אין לי כוחות. אין לי כוח לצאת מהבית, לדבר עם אנשים, לקבוע. אין לי כוח לאהוב, להיות חברה כמו שצריך. אפילו לארוז לעוד שבוע אין לי כוח. וממש גם לא בא לי לפרסם את זה כי זה נורא עצוב לי לקרוא את זה ולדעת את זה על עצמי. זה משהו שהוא דיי קשה לי. מה? מאסתי בהכל? זהו? אין עוד מה לעשות עם עצמי? לאן להתפתח? . אני חושבת שהתשובה היא לא. ולמרות שאני ככה עכשיו בעתיד יהיה יותר טוב. נכון שיהיה? נכון. ולמה זה? , זה בגלל שאני לא מוותרת לעצמי על כלום. אני לא מוותרת על עצמי ולא על החיים שלי. כמה שהכל מחורבן עכשיו אצלי בפנים וכמה שלא בא לי לראות אף אחד או לצאת או להסתכל במראה - בעתיד זה ישתנה. וזה יקרה בגללי. ואך ורק בגללי. כי כל האנשים זונות. ולכולם אכפת רק מהחיצוניות שלהם ושלי. והם הפכו אותי לאחת כמותם, שרק חשוב לה איך היא נראית ורק אכפת לה מה אומרים או חושבים עליה, ושרק יחשבו דברים חיוביים. כזו דפוקה. אני דופקת לעצמי את הכל. עושה טעו</div>Sun, 07 Jun 2009 01:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10934688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=10934688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10932881<div align="right" dir="rtl">בשבתות האלה אני ממש לחוצה. כל השבת, מה יהיה, ניפגש, איך ניפגש. לפעמים גם לא בא לי לראות אותו כל כך אבל אני נפגשת איתו בכל זאת וזה ממלא אותי בלחצים קטנים וגדולים כאחד. אולי אני פשוט צריכה הפסקה? איזה פסק זמן קטן? אני מאמינה שכן. מצד שני עכשיו אני מרגישה ככה אבל כשלא יהיה לי אותו אני ארגיש לבד מאוד. אניארצה לצאת ולפגוש אותו אבל זה לא יהיה לי. למה אני כל כך מודעת לדברים האלה. למה. נמאס לי להיות אני.</div>Sat, 06 Jun 2009 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10932881http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=10932881http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10741437<div align="right" dir="rtl">מרגישה כמו בת זונה. כל כך לבד לי בחיים. איך בנאדם יכול להיות כל כך לבד. בשביל מה שלחתי לו את זה עכשיו. מה, לא מספיק לבד לי. כוסאמק ערס. שילך להזדיין.</div>Tue, 14 Apr 2009 01:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10741437http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=10741437http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10733406<div align="right" dir="rtl">בחיים לא יהיה לי מישהו, בגלל שאני כל כך קנאית. זה מטריף אותי הדברים האלה, וגורם לי להרגיש מוזר כל כך. אני בכל מקרה רוצה להיפרד ממנו, ואני חושבת שמתישהו השבוע. אחרי שכבר סיימתי עם היומולדת הזאת. זה הרגיש לי כאילו תפסתי אותו על חם היום. והעובדה שהוא פשוט שכב לי אחרי זה על המיטה ובהה בקיר בלי לדבר רק מחזקת לי את התחושה הזאת. אבל.. זאת רק מישהי אחת, ואז מה עם הם מדברים. אני פשוט לא מכירה אותו ככזה. ועכשיו.. עם המישהי הזאת. ועוד בטלפון, ועוד בשעה כזאת.. זה גורם לי להרגיש ממש מושפלת ומטופשת. מרגיש לי שהוא מסתיר ממני דברים. הוא גם פגש אותה, וזה פשוט מטריד. אוף איתי, שאני כזאת. ואוף איתו שהוא מביא אותי למצבים האלה. אני לא הולכת להמשיך כרגיל עכשיו, פשוט.. לא אדבר איתו כל כך. ואפרד ממנו. אני לא צריכה להרגיש ככה. ואם הוא רוצה להסתיר ממני דברים, כמו שהיה עושה פעם, אז שיהיה לו בכיף, אבל אני יוצאת מזה והכי מהר שאני יכולה. לא חוזרת לתחושות של פעם. אני מרגישה שבחיים לא יהיה לי מישהו אחר. ואני פשוט אהיה לבד כל החיים שלי.</div>Sun, 12 Apr 2009 00:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10733406http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=10733406http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10430101<div align="right" dir="rtl">בודד פה, מאוד. רק אני עם עצמי, וגם זה בספק. מסתתרת מאחורי בלוג אנונימי, ובעצם מבינה שזאת בדיוק הבעיה שלי. אני לא רואה את עצמי מכניסה אנשים לחיים הפרטיים שלי. מספרת להם על עצמי, דברים אישיים וכדומה. אני כאילו סגורה מכל הכיוונים. מחפשת אהבה ורוצה להתחייב אבל לא מסכימה עם כל הסעיפים של החוזה הזה. כל אלו שסביבי לא יודעים עלי הרבה, אני שומרת הכל אי שם בפנים. מתסכל מאוד. לא מגיע לי לאהוב? לא מגיע לי לבכות למישהו על הכתף? שיהיה לי חבר טוב? שזה שהייתי רוצה באמת ישים אלי לב? איזה מן חיים יש לי אני. חיים חסרי הנאה, חסרי חיוכים, חסרי מטרות. כל הזמן הזה, מאז שסיימתי יב', מה כבר עשיתי בו? ועברה יותר מחצי שנה. לא עשיתי כלום יותר מחצי שנה. כלום עם עצמי, עם החיים שלי. נפרדתי מהחבר שלי, שהיה לי. היינו ביחד יותר מארבע שנים. להיות עם מישהו תקופה כל כך ארוכה, ועוד בטווח גילאים הזה, זה משהו לא נורמלי. כשיוצאים מזה זה מרגיש נורא. אני איתו מאז גיל 14, אני לא מכירה שום דבר אחר. שום בדידות כזאת. וזה נורא ואיום. אנחנו פרודים כבר למעלה מחודשיים, ושום דבר לא ממלא את החסך הזה. אני יכולה לחזור אליו אבל אני ל</div>Sun, 18 Jan 2009 04:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10430101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=10430101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10304493<div align="right" dir="rtl">בא לי לכתוב משהו טיפשי. אין לי שום דבר שאני יכולה או רוצה להעלות על הכתוב. זאת מיכוון שהכל מבולגן לי, אבל עם כל הבלאגן הזה אני יכולה לומר שמשהו בי מתחיל להסתדר איכשהו. כול החברה שלי נעלמה. אני העלמתי אותה ואני דואגת בשיטתיות למנוע ממנה לחזור ולהופיע. הזיון הראשון והיחיד שלי כבר כמה שנים מקבל ממני דחיות על ימין ועל שמאל למרות שסף החשק שלי עוד מעט מגיע אל קיצו, החברה היחידה הקטנה והרחוקה שלי לא מקבלת ממני שום אות חיים לאחרונה, - וגם בגלל שאני רוצה להתרחק קצת כי הקרוב הזה לא ממש נעים לי. ופרט לשניים האלו כל אחד שניסה והצליח איכשהו להתקרב אלי מהמעגל החברתי שלי כעת רחוק מתמיד. טוב לי ככה, רחוק. לא מסוגלת להיות בקשר עם כל האנשים האלה שעושים לי להרגיש לא טוב עם עצמי ולהצטרך להמציא להם כל הזמן סיבות שהחיים נפלאים כשאני בעצמי לא יודעת להסביר את זה לעצמי. אני נהנת מהשקט העלוב הזה, שאין בו כלום חוץ מקור ומבדידות. אבל שני אלו עוטפים אותי כל כך טוב שאני ממש יכולה להרגיש שקצת נעים לי בפנים. כמה עלובה אני, מה נהיה ממני. אני רוצה לקוות שבעתיד זה ישתנה ואכיר אנשים אחרים ועוד אנשים ועוד, שאנשי</div>Thu, 18 Dec 2008 01:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Ziggy_Stardust)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542205&blogcode=10304493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542205&blog=10304493