<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>משמעויות נסתרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542078</link><description>משמעויות מחלחלות לצלילים</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שוטת הנבואה.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>משמעויות נסתרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542078</link><url></url></image><item><title>חודש חדש | רשימה &amp;quot;ריקה&amp;quot;.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542078&amp;blogcode=9680437</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החלטתי לקחת את עצמי בידיים, ולא לשקוע בכל מיני מחשבות מעציבות בתחילת החודש הנפלא והעמוס הזה.
אותך החלטתי להשאיר מאחורה,כי גם אתה החלטת להשאיר שם את עצמך . ואתה , שהגעת מאוחר מדי כשאני כבר לא מרגישה שום דבר,
אני מחליטה להשאיר מאחורה גם כן , איתו. תסתדרו יופי .
ואת עצמי , החלטתי לדחוף כמה שיותר קדימה,רחוק מהרבה אנשים , כדי להצליח לפרוח ולצמוח יותר רחוק מכולכם . החלטתי להשקיע את כל הכוחות שלי
בדברים החשובים לי ביותר , להוציא את המירב ולהזכיר לעצמי תמיד, שכולנו הגענו ממקום טוב יותר מכל השאר . שאנחנו הכי טובים והכי חזקים .
זהו החופש הכי עמוס שהיה לי אי פעם , מלא בקורסים ובמפגשים חברתיים,שסוחטים ממני את כל הכוחות עד הטיפה האחרונה, אבל מגיע אלי כוח חדש
ממקור לא מובן , אבל אני מצליחה להמשיך הלאה . 
אל הסמינר ביום ראשון אני אאחר בגלל הצילומים בחיל האוויר , אבל הבטחתי לעצמי, שמהשנייה שאני עוברת את השער של הסמינר אני משקיעה בו את כל כולי,
וחוזר עם תעודת הצטיינות ביד כדי להראות למדריכים שלי שאת הקבוצה שהם הדריכו כל הדרך במשך שנה אף אחד לא הביס .
הצטברו המון פחדים וחששות במשך כל ההכנות לסמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Aug 2008 12:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שוטת הנבואה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542078&amp;blogcode=9680437</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542078&amp;blog=9680437</comments></item><item><title>געגוע למשהו רגוע .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542078&amp;blogcode=9640906</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בימים כאלה, אני מתגעגעת לשגרה שעוזרת לי לשכוח מיותר מדי דברים . 
בימים כאלה אני מודה שאני לא יכולה לחיות בלי שגרה מסוימת . אבל לפעמים טוב לשכוח מלהתעורר כל יום ב6 ולרוץ מפה לשם .
אבל אני גם מודה , בצורה של תודה . לך , שנתת לי להיות אני בשבועיים התמימים האלה שהיינו יחד . ולא משנה מה הרס את זה
אבל אני שמחה שנשארנו הידידים הטובים שהיינו לפני זה . אני מודה שאני לא מתגעגעת אלייך ,כי נשארת ליידי באותה הצורה ,
ותודה שאמרת לי שאם אני צריכה מישהו , אז אתה תמיד תהייה שם . ואני יודעת שתמיד תהייה .

אני באמת מתגעגעת לימים שעברו ,
ליציאות של כל החברים , לצחוקים המטופשים שלנו , לבדיחות הפרטיות שלנו .
אני מתגעגת לחברות אמיתיות , ולידידים שלא רק דבר אחד מעניין אותם 
יש כאלה , לא חסרים חברים טובים וחברות שאיתי תמיד .
אבל משהו כאן חסר .
אבל בזמן האחרון , יש לי הרגשה שמשהו באמת טוב עומד לקרות,
לחברים שלי ולי.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Jul 2008 20:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שוטת הנבואה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=542078&amp;blogcode=9640906</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=542078&amp;blog=9640906</comments></item></channel></rss>