http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194מי שבא- ברוך הבא! מי שלא, שילך לעזאזלheCopyright 2026 lil people. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/94/11/54/541194/misc/14494611.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=9046252<div align="right" dir="rtl">שמעתי מ2 אנשים שעברו לידי ברחוב שאם מודיעים שהבלוג נסגר, אז הוא נסגר. איך זה עובד, מה זה, קסם??? בכל מקרה. הבלוג נסגר. הוקוס פוקוס. פוף. אברה קדברה. אמרו לישאיזה מישהו מישראבלוג קורא את זה או משהו, אז אם זה נכון, החלטתי לעשות את סגירת הבלוג שלי מעניין, מסכן, איזה עבודה יש לך. טוב, נו , לא נורא, לפחות יש לך עבודה. וחיים. אבל לי יש חתול!! אוקיי, ואל תשכח שהבלוג נסגר.</div>Tue, 22 Apr 2008 02:54:00 +0200nitzan9870@walla.com (lil people)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=9046252http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541194&blog=9046252http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8954187<div align="right" dir="rtl">בן קרא את הקטע האחרון בספר והתכוון ללכת. הוא החזיר את הספרים למקום, ובדיוק אז הוא ראה בזווית עינו את הנערה מאתמול. היא עמדה ליד מדף ספרים גבוה וחיפשה ספר. הוא השתהה קצת ובהה בה. הוא לא שם לב אתמול כמה שהיא יפה בגלל בגדיה המרופטים והמלוכלכים. הוא ניסה לתפוס את מבטה אך ללא כל הצלחה, עיניה היו שקועות בספר שהוציאה מהמדף. היה לו מראה מוזר. זה היה ספר ישן, ודפיו מצהיבים. הכריכה הייתה עשויה עור בצבע סגול עמוק. הוא עמד כך כמה דקות וצפה בה עד שהיא סגרה לבסוף את הספר והתקדמה לעבר היציאה. הוא התנער ממחשבותיו. כמה נערים שישבו בשולחן לידו צחקקו, והוא הבין שהוא עמד כך כבר כמה דקות. בדיוק כשהוא התכוון ללכת סוף-סוף, עיניו קלטו משהו נוצץ על הרצפה, היכן שהנערה עמדה קודם לכן. הוא התקרב וראה שזה המפתח שהיה תלוי על צווארה בחוט עור. החוט היה על הרצפה ליד המפתח, והיה אפשר לראות שהוא נקרע. הוא הרים את המפתח ושם בכיסו, ויצא מהספרייה. הוא נעמד על המדרגות של הכניסה לבניין, והסתכל סביבו. מזג האוויר היה קודר, והשמיים היו אפורים. סימנים של חורף נראו באוויר. הסתיו כבר עבר, והעצים עמדו ללא עלים וחיכו לחורף. כל הציפור</div>Mon, 07 Apr 2008 18:52:00 +0200nitzan9870@walla.com (lil people)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8954187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541194&blog=8954187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8953962<div align="right" dir="rtl">הוא נשען על הגדר הקרה וחיבק את ידיו. רוח קרה נשבה. זה היה היום האחרון של ספטמבר, זמן קצר לאחר תחילת הלימודים, ותחילת החורף. הוא חיכה לידידתו הטובה, אמה, שהייתה אמורה ללכת יחד איתו הביתה. מחשבות רבות עברו בראשו, והוא לא ממש שם לב למה שמתרחש סביבו בימים האחרונים.פתאום הגיח חתול שחור בריצה מהירה מהפינה של הרחוב והבהיל אותו. לבסוףנעצר ליד פנס תאורה. -"תיזהר,הוא מביא מזל רע", שמע לפתע קול מאחוריו. זו הייתה אמה. הוא לא האמין בדברים כאלה, ולכן התעלם מדבריה. "אני רצינית". אמרה בטון שנשמע קר באופן מוזר. בן, ככה קוראים לו, הסתכל עליה במבט מוזר אך לא אמר דבר.זוהי לא התנהגות אופיינית לאמה. לפתע החתול התחיל ליילל בקול. מהפינה הגיחה בריצה נערה, שנראתה כבת גילם של בן ואמה. היא זינקה אל החתול וחפנה אותו בידיה. החתול הביע התנגדות עזה, וילל בקול. היא ליטפה אותו והתיישבה על המדרכה. בן בחן את הנערה. היא הייתה לבושה נורא מוזר. היא נעלה סנדלים חומות וכמעט קרועותשנקשרו בחוט סגול עבה, ומעליהן חותלות מרופטותבצבעי סגול, חום וירוק. היא לבשה מעיל בצבע חום, שהיה גדול ממידתה פי כמה. אפשר היה לראות שעברו על המעיל</div>Mon, 07 Apr 2008 18:23:00 +0200nitzan9870@walla.com (lil people)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8953962http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541194&blog=8953962http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8953928<div align="right" dir="rtl">היי! הולך להתפרסם כאן עוד סיפור שקוראים לו: ילדי סיילם אז מעכשיו יהיו כאן 2 סיפורים (בעתיד יהיו עוד) -תקוות אבודות -ילדי סיילם קריאה מהנה!</div>Mon, 07 Apr 2008 18:17:00 +0200nitzan9870@walla.com (lil people)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8953928http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541194&blog=8953928http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8943636<div align="right" dir="rtl">"קים! בואי מהר! היא התעוררה שוב!"צעקה לי וקטעה את מחשבותיה של קים. "מה?! על מה את מדברת?" "את יודעת טוב מאוד על מה אני מדברת" אמרה לי וחייכה חיוך מסתורי, "זאת אליזבת! ילד מהמגורים של דיוויד שמע אותה!" "נו באמת לי! את יודעת שאני לא מאמינה בשטויות האלו!" לי הייתה הילדה הראשונה שקים הכירה כשהגיעה לפנימיה. ללי יש שיער ארוך ומתולתל בצבע כתום חזק ופניה מלאות נמשים, היא גבוהה ורזה. הוריה מתו כשהייתה קטנה והיא ואחיה הקטן ג'רמי עברו ביחד לפנימיה. "מה לוקח לך כל כך הרבה זמן?" שאלה מיקה שכרגע נכנסה בדלת. "הפרינססה לא רוצה לבוא" ענתה לה לי תוך כדי שהיא מדגישה את המילה 'פרינססה'. לי ומיקה הפנו את מבטם אחת אל השנייה, התקדמו אל עבר קים ובבת אחת הפילו אותה מהמיטה. קים קמה באי רצון והלכה אחרי הבנות לכיו</div>Sat, 05 Apr 2008 20:26:00 +0200nitzan9870@walla.com (lil people)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8943636http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541194&blog=8943636http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8919886<div align="right" dir="rtl">פרק 1 "דן! אל תעשה את זה! זה לא יעזור! מאוחר מדי כבר." היא צעקה לו אבל לא הצליחה לשנות את החלטתו .דניאל התנער,הוא העיף את ידה משלו ופרץ בריצה אל עבר הבניין הבוער.... הכל התחיל בפנימיה קטנה בצפון קליבלנד. זה היה היום הראשון של האביב, הפרחים פרחו והגוזלים שרק נולדו קראו לאימם בקולי קולות. הוא שכבה על מיטתה שבחדר המשותף שלה ושל חברותיה: לי ומ</div>Tue, 01 Apr 2008 18:14:00 +0200nitzan9870@walla.com (lil people)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=541194&blogcode=8919886http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=541194&blog=8919886