http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717כי שום דבר לא רע בלשים את עצמך במרכזheCopyright 2026 ברוך שינדונג-שוקולד. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=13319411<div align="right" dir="rtl">פאקינג. שנתיים. בדיוק. אני צריכה את זה, אני מודעת לזה, אבל אני פשוט חלא בנאדם ששופך הכל... מקווה שזה ישתפר...</div>Sun, 17 Jun 2012 14:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=13319411http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=13319411http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11834949<div align="right" dir="rtl">לעזאזל איתי ועם החשיבה הפרקטית שלי.</div>Mon, 07 Jun 2010 14:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11834949http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11834949http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11824470<div align="right" dir="rtl">כלכך אין לי כוח לכל זה.למה אני צריכה את זה בחיים שלי?!אנחנו כל הזמן דואגים לעתיד- לעשות בגרות כדי שנוכל ללכת לתפקיד טוב בצבא, להתקבל למקצוע שאנחנו רוצים באוניברסיטה, ואחר כך לעבוד בעבודה שתרוויח לנו הרבה כסף גם אם אנחנו סובלים בה- העיקר כדי שיהיה לנו כסף כדי שנהיה זקנים, ואז- כשיהיה קשה ללכת ולשמוע, נוכל לעשות סוף כל סוף מה שאנחנו רוצים.אני לא מתלוננת, אני יודעת שאני צריכה ציונים גבוהים, אני יודעת שזה חשוב, אבל סורי- מהלך החיים הזה מטומטם.למה אי אפשר לחזור להיות אנשי מערות? ככה גם לא צריך לדאוג לכל כך הרבה דברים וגם אם למישהו יש גידול סרטני אטו משהו בסגנון- אנחנו לא משלים את עצמינו. אני לא אומרת שזה רע שאנחנו יכולים להציל את חלקם, אבל הרבה סתם חיים בחלומות.דבר אחד בטוח.מוות הוא מוות, והוא תמיד יבוא בסוף."אנו הורסים את בריאותינו בשביל כסף,ואז אנחנו מבזבזים את כולו בכדי להשיג את בריאותינו חזרה"</div>Wed, 02 Jun 2010 15:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11824470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11824470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11805675<div align="right" dir="rtl">לבד.בשקט.בלי הפרעות.רק להירגע.כמה קשה כבר לקבל את זה?</div>Mon, 24 May 2010 17:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11805675http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11805675http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11669938<div align="right" dir="rtl">אם נתעלם מהקטעים הגרועים, הימים האחרונים היו ממש בסדר.אופטימית, נכון לעכשיו.למה יש לי תחושה שזה עומד להיהרס?מחר נוסעת לאילת עם המשפחה.דווקא היה טוב בתקופה האחרונה, ולא שאני שונאת את המשפחה שלי, ממש לא,אבל להיות ביחד כל כך הרבה זמן- זה פשוט מרשם לצרות.ועדיין, מנסה לחשוב בצורה אופטימית...</div>Wed, 24 Mar 2010 16:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11669938http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11669938http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11614220<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שלא הקשבת לי, אבל ממש חשוב לי שתדעי שלא נזפתי בך סתם.את חשובה לי, אני לא רוצה שתהרסי לעצמך את החיים, אני בסך הכל דואגת לך.שוב, את חשובה לי, גם כשאנחנו רחוקות והקשר בינינו רופף, אבל במחשבה את תמיד שם בשבילי, ואני יודעת שכשאני ארצה משהו את תמיד תבואי להיות לצידי.ואני לצידך, גם אם את לא מבינה איך לנזוף בך כלכך הרבה עוזר.אני לא אגיד לך להפסיק, כי אני יודעת שאת לא תקשיבי לי, אבל רק חשוב לי לדעת שלקחת משהו מהשיחה הזאת.שמשהו ממה שחשבתי ברגע שגיליתי את זה, שמשהו ממה שאמרתי, נכנס לראש מלא העשן שלך.ויודעת מה? את אפילו לא חייבת לעשות עם זה משהו.אני רוצה שתביני.זה כזה קשה?</div>Fri, 26 Feb 2010 21:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11614220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11614220http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11602377<div align="right" dir="rtl">אני באמת שעברתי קשה והתאמצתי. את יודעת כמה שהיה לי קשה לעשות את זה. וכשאני באה עם חיוך בסוף, ואומרת שהצלחתי, את יודעת, יכלת לענות, יכלת לעשות יותר מלהסתכל עליי במבט המזלזל שלך ולשאול: "אז?"כן, אז נעלבתי, ויש לי את הזכות המלאה. אז עכשיו, אחרי שאמרתי לך את זה, אל תתעלמי, אל תגידי סליחה, כי כתינו יודעות שאת לא באמת מתכוונת לזה.פשוט תחשבי.היית רוצה שאמא שלך תתנהג אלייך ככה?אבל מה אכפת לך, את רחוק ממנה, את לא נאלצת לסבול אותה בכל יום ויום.לסבול?כןכן, לסבול.בואי נראה אותך חיה עם עצמך שעתיים.עכשיו תחשבי עליי שאני חיה איתך כבר 15 שנים.מעורר הערכה, אה?</div>Sat, 20 Feb 2010 20:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11602377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11602377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11580944<div align="right" dir="rtl">ההכרה שלי נמוגהכמו נרות נשמה ביום כיפור.יונה יונה הזיכרון מתוקאבל אני בזמן לבד.איפה כל החפצים שלי?שם אחד, ריח מין ישן,עצם מציאות דרכו להתקייםאני בוכה ומתאמצת, מתאמצת ובוכה.</div>Wed, 10 Feb 2010 11:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11580944http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11580944http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11562073<div align="right" dir="rtl">כלכך מחניק כאן, כלכך צפוף, כלכך הרבה רעש שחודר דרך האוזניות ומגיע לראשי. רעש שלא הייתי רוצה לשמוע. אם הייתי עושה מה שאני רוצה, לא הייתי כאן. אם הייתי עושה מה שאני רוצה, הרעש היה חודר לא פחות, ולא הייתי מרגישה טוב יותר. הייתי מרגישה שויתרתי. וזו הרגשה נוראית. לעזאזל עם האגו שלי.</div>Mon, 01 Feb 2010 10:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11562073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11562073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11532658<div align="right" dir="rtl">בלוג זה טוב, בלוג זה נחמד, אבל זה לא עוזר בשיט.לא כתבתי בו כבר חודשיים, ולא הרגשתי את החיסרון.נכון, החיים שלי לא מושלמים, והם רחוקים מלהיות כאלה, אבל לכתוב בבלוג על זה... זה פשוט... לא!חלק מהרעיון של לכתוב בבלוג זה לשתף, אבל אם הייתי רוצה לשתף את האנשים שקוראים לו בו- הייתי פשוט פונה אליהם. אישית. גם אם זה יותר קשה, זה הרבה יותר נחמד- גם להם וגם לי לשמוע את התגובות.בנוסף, אם לא באמת מפרסמים אותו, זה לא עוזר כי אף אחד לא קורא בו ואז זה באמת מיותר כי אם אתה אומר לאנשים את מה שיש לך להגיד להם בפנים, הם לפחות יודעים את זה, ובבלוג הם יכולים פשוט להתעלם (פוסט ארוך? אויש נו אין לי כוח לחפירות שלה, בואו פשוט נכתוב שאנחנו מזדהים וזהו).אז שוב, למה זה טוב?אה, כן, כי אז אנשים מרגישים שמקשיבים להם. אז אנשים חושבים שאוהבים אותם.אז אנשים, סורי להרוס- צאו מהבועה הזו!יודעים מה? אל תקשיבו. גם ככה אני יודעת שזה מה שאתם עושים. מה יצא לכם מלקרוא את זה? ומי אני בכלל שתעיר לכם? כאילו שאני חיה בבועה טובה יותר....</div>Mon, 18 Jan 2010 16:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברוך שינדונג-שוקולד)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540717&blogcode=11532658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540717&blog=11532658