http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516כנראה שהגיע הזמן להיות מי שאני באמת ולא עם מסכות אין סופיות.heCopyright 2026 Who_I_Am. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/16/05/54/540516/misc/14460798.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=13300366<div align="right" dir="rtl">מאז הפוסט האחרון עברו 3 וחצי שנים היתכן? מסתבר. אני כבר לא ילדת תיכון אלא חיילת משוחררת.. מה השתנה מאז? לא הרבה אני חושבת.. אם אז היינו שנה? היום אנחנו 4.. מפתיע? אולי.. איך הגעתי שוב לבלוג? מסתבר שדרכינו נפגשו שוב, עקב הודעה קטנה שגרמה לי לרצות לחזור לילדות.. אותו השקט ובלי הדאגות על הראש.. זה רק החזיר אותי לפוסט ההוא שהדגיש לי שלא השתנה כלום מאז. החיים שלי היום? <span style="font-fa</div>Wed, 06 Jun 2012 01:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=13300366http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=13300366http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=10832123<div align="right" dir="rtl">מאז אותו פוסט עברו 3 חודשים, היום אנחנו כבר שנה ביחד ומדהים לנו! 3&gt; אין לי טענות, מענות וכל דבר דומה אחר, טוב לי איתה כ"כ שאני לא יכולה בלעדייה. קשה לי. משום מה שישי הזה הורג אותי, הלב שלי משחק חזק הפעם.. הגעגוע אלייה לא פוסק, אני כ"כ רוצה להיות לידה כרגע, להרגיש אותה, אין לי כבר כוח כל פעם ללכת אלייה ושוב לחזור לבית, אני רוצה ללכת אלייה ולא להיפרד ממנה יותר, אני רוצה שנהיה ביחד לנצח ואם זה להיפרד? אז רק כשצריך ללכת לעבודה, רק כשחייב. כ"כ מדהים לי איתה כשבעצם כבר לא טוב לי בלעדייה[?!] אני כבר לא יודעת מה לחשוב, אני כן יודעת שקשה לי, פשוט קשה לי, אין לי את הכוחות כבר להילחם בכלום, אין לי את הכוחות הנפשיים להתמודד <FONT color=#00c000 size=4</div>Sat, 09 May 2009 02:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=10832123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=10832123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=10493350<div align="right" dir="rtl">טווווווואווווווב!@# לא הייתי כאן הרבה מאוד זמן ואני חייבת לציין שהשתנה המון! אני לא ממש במייטבי, חולה כמו רוב האנשים כרגע=\ מעבר לכך מצבי טוב (: היום בלילה אני והחברה המדהימה שלי חוגגות 9 חודשים! מפתיע ונוגד באופן חד משמעי את הפוסט הקודם? אכן! טוב אבל צריך להתחשב בתקופה הארוכה שעברה, זה לגיטימי שיהיה שינוי משמעותי כלשהו. אז ככה, אני מ-א-ו-ש-ר-ת מה זה? מ-א-ו-ש-ר-ת (: כל כך טוב לי איתה, היא כזו מדהימה. אני פשוט לא מאמינה שאנחנו ביחד פאקינג 9 חודשים, איך לעזאזל הצלחתי לשרוד את כל הדברים שעברתי איתה, את כל החודשים האלו רק איתה? מדהים עד כמה שאני אוהבת אותה, מדהים עד כמה שטוב לי איתה. ריגש אותי מה שהיא אמרה לי אתמול.. "..אני מרגישה שאני מתאהבת בך מחדש.." נכון שזה חמוווווד[?!] D: יאוווו היא כזו קווווקיייי!@# &</div>Tue, 03 Feb 2009 14:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=10493350http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=10493350http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=10169594<div align="right" dir="rtl">מי חלם שזה מה שאני ארגיש בפולין? מי חלם בכלל שאני לא ארגיש כלום אלייה ובקושי אתגעגע? לא אני ולא היא. היא שאלה אותי אם התגעגעתי אלייה ופשוט לא יכולתי לשקר כמו תמיד. אמרתי לה שאני רוצה לדבר בשיא הכנות והיא כמובן אמרה שזה נורא רצוי. אמרתי לה שלא הרגשתי כמו שחשבתי שאני ארגיש, היא הפתיעה ואמרה שזה נכון גם לגבייה. הופתעתי אבל שמחתי שבמקרה שלנו זה לא חד צדדי ומלא כעסים. היא אמרה שהיא רוצה להתקשר אליי כי זו לא שיחה למחשב והיא כמובן צודקת. היא התקשרה ושוב דיברנו על כל מה שכבר נאמר, רק שלשם שינוי בכיתי, התחלתי לבכות כ"כ המון ופשוט לא הבנתי למה, מהסיבה הזו? מהסיבה שבקושי בכיתי בפולין והדחקתי הכל ועכשיו הכל פשוט מתפרץ? לא הבנתי אלא רק בכיתי... בכיתי בשקט שהיא לא תשמע, אבל היא מכירה אותי, היא יודעת מתי אני מחייכת, מתי אני בוכה ומתי אני סתם רגילה. היא שאלה אותי למה אני בוכה, אמרתי לה שקשה לי, קשה לי המחשבה שזהו, אנחנו שנייה לפני הסוף... <P align=c</div>Thu, 13 Nov 2008 23:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=10169594http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=10169594http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9971044<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שאני מרגישה את הסוף, לרגע לא חשבתי שאחרי כל האושר הזה יש דבר כזה שנקרא 'סוף', לרגע לא תיארתי לעצמי עד כמה ה'כאפה' שאני הולכת לקבל עוצמתית. אתמול הייתה לנו את השיחה הכי כואבת בעולם. הייתי בטוחה שאני הולכת לצאת המניאקית, הבת זוג הכי חרא עלי האדמות, הייתי בטוחה שאני כ"כ הולכת לפגוע בה בכך שאני בסה"כ רוצה לשתף אותה שאני מתגעגעת לחופש שלי, הייתי בטוחה שהיא תפרש את זה לפרידה, הייתי בטוחה שהיא תגיב לזה בצורה קשה, האמת [?!] הכל קרה. מה שלא היה בתכנון זו ההפתעה שלה. ההפתעה הכ"כ כואבת, הכ"כ פוגעת. . היא אמרה שלאורך כל הקשר שלנו היא חשבה איך לסיים את זה, שמה שבעצם מנע ממנה את סיום הקשר אלו האירועים שקרו בדרך והיא בעצם אמרה לעצמה שזה לא רגע מתאים מהסיבה הפשוטה שאני בטח זקוקה לה. היא סיפרה את זה בפשטות, בקלות, בזרימה ובעוצמה. ככל שהיא המשיכה נחנקתי מדמעות, ככל שהיא המשיכה בלעתי את הקול, ככל שהיא המשיכה לא ידעתי באיזו צורה להגיב. התגובה שלי לא הייתה תגובה, זו הייתה זעקה מכאב. אמרתי לה שאני פשוט לא מאמינה שאחרי 5 חודשים זה מה שהיא אומרת לי, אמרתי לה שפשוט אין לי</div>Wed, 01 Oct 2008 18:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9971044http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=9971044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9676230<div align="right" dir="rtl">בהתחלה נתקעו לי המילים. . לקח לי זמן להגיד לה ולהראות לה מה המתנה. . ואז. . אז פשוט עשיתי את זה!@ נתתי לה את הטבעת. היא שמחה, צחקה, הובכה וקיבלה (: היא נישקה אותי המון, אמרה שהיא אוהבת אותי ושכבנו. היינו לגמרי ביחד, ראינו סרט אימה- פחדתי והיא חיבקה, אכלנו ביחד, שכבנו אחת לצד השנייה ולא רצינו שזה יגמר לעולם. ליטפתי אותה ולחשתי. . "מאמי אני אוהבת אותך, אני לא רוצה שזה יגמר, את שלי לנצח. ." וכו'. . זה היה הרגע הכי מדהים בעיניי. . שהכל היה לגמרי תמים. כמה ימים אחרי נסעתי לאילת. . חזרתי אתמול, היה מדהים! [למרות שחלק נהרס] נתנו לי לשתות והיה מצחיק איתי חחח XD עשיתי אבובים, בננה ומצנח- היה אדיייייר D: הייתה לי סחרחורת איזה ערב אחד. . כמעט התעלפתי בחדר אוכל. <P alig</div>Fri, 01 Aug 2008 16:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9676230http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=9676230http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9635012<div align="right" dir="rtl">אתמול. אתמול נשברתי סופית. אחרי וויכוח קטן ושטותי עם אמא הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר, הבנתי שהכוחות הכי קטנים לא נשארו בגופי. לקחתי את עצמי והלכתי, נעלמתי לכולם. בלי סימן חיים, עם פלא' מכובה, המון דמעות וחתיכת ברזל מהכביש. הלכתי, הלכתי בכביש בוכה, צורחת, משטרה עצרה. . רצתה לקחת אותי איתה- לא הסכמתי. מצאתי את החתיכת ברזל והלכתי למקום בודד, ישבתי ובכיתי, בכיתי כמו שאף פעם לא עשיתי, הכאב צרח מתוכי, הכאב בקע מבפנים. כל צרחה, כל בכי- עוד חתך. כל צרחה- עוד כאב, כל צרחה- סבל. שכבתי שם זרוקה, מלאה דמעות, מלאה כאב, המון בדידות. הרגע הכואב ביותר היה לנשק את הטבעת, לנשק אותה ולצרוח שאני מצטערת, שאני מצטערת שאני ככה עוזבת אותה, שאני מצטערת שאני כזו חלשה ולא חזקה בשבילה, שאני פשוט מצטערת אבל אני אוהבת אותה לנצח. משהו אמר לי להדליק את הפלא'. . משהו אמר לי שמשהו קורה. . הדלקתי, כל העולם חיפש אותי. ברחובות, בבית. . דאגו לי, פעם ראשונה שהרגשתי את זה, שאני חשובה. היא מצאה אותי, היארצה אליישאני לא אע</div>Thu, 24 Jul 2008 19:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9635012http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=9635012http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9520080<div align="right" dir="rtl">דיברנו, אמרתי לה כל מה שאני מרגישה, בכיתי לה, ביקשתי שתפסיק, שלא טוב לי, שלא כיף לי ככה, שאני אוהבת אותה, שאני יודעת שקשה לה היא אמרהשהיא מצטערת, שהיא יודעת שזה מציק לי שהיא לא משתפת, שהיא לא עושה את זה בכוונה, ואז זה עבר, השתנה, בשיחה אחת ארוכה של קוצי מוצי ו'אני אוווהפת אותך' (: חודשיים! אני והיא חודשיים! כ"כ הזוי שהצלחתי להחזיק מעמד בקשר רציני. . אני גאה בעצמי! רואים שאני באמת אוהבת אותה. יום שלישי-רביעי היינו ביחד. . אחרי הרבה זמן [נו שבועיים זה מלייייייין], והיה לנו כ"כ מושלם ביחד, גאד אני כ"כ מאוהבת!@ את החודשיים היה לנו יום שישי ולא יכולנו להיות ביחד אז חגגנו קודם. . (: אח אח הנסיכה הזו. . כל פעם מחדש היא עושה לי פרפרים בבטן. . הלב שלי עם 'פה פעור' כשהוא רק מרגיש</div>Sun, 06 Jul 2008 16:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9520080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=9520080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9446060<div align="right" dir="rtl">היא הבטיחה לי! היא הבטיחה שהיא לא תפגע בי! היא הבטיחה למה היא ככה מתרחקת ממני? למה היא קרה אליי? למה 'אני אוהבת אותך' כבר לא קיים אצלה? כואב לי כ"כ, כואב לי כל מקום בגוף, אבל הלב? הלב שלי גוסס. . . את הפעימות שלו אני כבר לא מרגישה. . מדי פעם פעימה פה, פעימה שם. . אני כ"כ אוהבת אותה, היא כל עולמי, הדבר הכי יקר לי בחיים! המחנק הזה בגרון, הדמעות שיושבות לי בעיניים. . התחושה המגעילה הזו בבטן שמשהו לא בסדר. . אני פשוט לא יכולה לסבול את המצב הזה, איך מתמודדים, איך מחזירים את מה שהיה? היא סובלת, אני יודעת. כואב לה, גם את זה אני יודעת. אבל היא בוחרת לא לשתף אותי, היא חושבת שלבד זה תמיד טוב יותר. אתמו</div>Wed, 25 Jun 2008 21:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9446060http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=9446060http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9333723<div align="right" dir="rtl">הפתעתי את עצמי, סיפרתי גם לאבא. . אפשר לומר, כמעט יציאה מהארון, רגל בחוץ רגל בפנים. אז פירקתי את המשפחה במו ידיי בכמה דק' בודדות. אני מתחרטת אבל גם רגועה. אני בוכה אבל גם מחייכת, אני עצובה אבל גם שמחה, אבל אני?! כבר לא אני. אני אחרת, אני לאמי שהכרתי ושהייתי לפני שכל זה קרה. אז ההורים שלי מתמוטטים, לא אוכלים, לא ישנים, לא מתפקדים ורק בוכים והכל בגלל מה/מי?! בגללי. הם אומרים שהם מקבלים, שהם איתי אבל בו זמנית אני מגיעה לפסיכולוג, אני מתעוררת מבכי, אני נאכלת מבפנים שיצאתי לא בסדר, שאני צריכה לוותר עלייה בשבילהם. הם לא מבינים שאם אני מוותרת עלייה אני מוותרת על עצמי? גם ככה הלכתי לאיבוד, היא היחידה שמכוונת אותי, אם לא היא לא יודעת אם בכלל הייתי נלחמת, רק היא נשארה לי, רק עלייה אני נלחמת. אני אוהבת אותה והיא אותי - <FONT co</div>Sun, 08 Jun 2008 18:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Who_I_Am)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540516&blogcode=9333723http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=540516&blog=9333723