http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827"Everything in the world is about sex except sex. Sex is about power." - Oscar Wilde.heCopyright 2026 Fiction. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=14936047<div align="right" dir="rtl">שבת שלום לקוראות המסורות, זוהי תזכורת לכך שהבלוג הזה ירד מהרשת בעוד שמונה ימים יחד עם ישראבלוג. עוד לא החלטתי האם והיכן יהיה לו בית חדש, לכן בינתיים אני ממליץ לכן: לגבות את הסיפורים האהובים עליכן (או את הבלוג כולו, בעזרת הכלי הייעודי) לנצל את השבת בשביל סשן קריאה חוזרת אינטנסיבי לאורך שנותיו, הבלוג הזה שימש במספר תקופות כבית לפריקת הדחפים המיניים שלי, מרחב בטוח לנסות דברים מסוכנים בלי חשבון וללכת עד הסוף עם פנטזיות פרועות. היה כיף מאוד, ונהניתי מהתגובות שלכן. עשו לי אורגזמות נעימות מאוד. אני מקווה שגם אתן נהניתן. אני לא יודע מתי אני ארצה לכתוב סיפורים אירוטיים שוב, אבל הנסיון מלמד שזה עניין של זמן. עם הגיל האינטליגנציה המינית שלי מתפתחת ויחד איתה הכתיבה משתנה. זה אולי יקרה בקרוב, אולי רק עוד כמה שנים, אבל בסופו של דבר זה יקרה. אם אני אפתח בלוג חדש לפני שישראבלוג ייסגר, אשים פה קישור. ליתר ביטחון, מי שרוצה להתעדכן מוזמנת לכתוב לכאן: efiction.fiction@gmail.com </div>Sat, 23 Dec 2017 10:03:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=14936047http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=14936047http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=14867607<div align="right" dir="rtl">בכניסה ליער עדי עוצרת למרוח קרם הגנה. הרכב שלנו לא לבד בחניון, יש עוד כמה מכוניות, אבל אף אדם במרחק שמיעה. היא עומדת מולי, בשמלה קיצית וקצרה, לבנה עם פרחים צהובים. אני יכול לראות את הפטמות האדומות שלה מזדקרות ברוח הקרירה. היא לא לובשת חזייה. כשהיא מורחת את המחשוף הנאה שלה, היד גולשת לתוכו ולשה לאט את השדיים הכבדים שלה. "ליתר ביטחון", היא קורצת. כשהיא מסיימת היא מציעה לי להתמרח בעצמי; אני מוותר. היער מוצל מאוד.אנחנו נכנסים ליער בהליכה קלה, מחזיקים ידיים. זאת שעת בוקר מוקדמת, ועוד אפשר לשמוע את הציפורים מצייצות. מדי פעם אני מגניב מבט אל עדי, מתבונן בצוואר העדין שלה צומח מתוך הכתפיים, בפניה היפות, בעיניה בוחנות את הצמחים סביבנו. רחש הנהר הזורם מתגבר ככל שאנחנו מתקרבים אליו.כשאנחנו מגיעים לנהר, עדי מתכופפת להוריד את הסנדלים. השמלה הקצרה מתרוממת וחושפת טוסיק עגול ועסיסי. מתברר שהיא גם לא לובשת תחתונים. אני מתקשה עוד יותר בזמן שהיא כפופה מולי, מתאפק לא להוריד מכנסיים ותחתונים במקום וללטף אותה עם הזין, להתחכך בין שני הישבנים המתוקים שלה, כולי נפוח מחרמנות. בינתיים היא מתרוממת והשמלה שותה את ה</div>Sat, 21 Jan 2017 09:20:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=14867607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=14867607http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13850216<div align="right" dir="rtl">הסיפור הבא הוא חלקה השלישי של סדרת "עלילות הסטודנטית החרמנית". החלק הראשון היה "השכן שלא ישן" והשני היה "המבחן". לקח הרבה זמן לכתוב אותו, מכמה סיבות. הראשונה היא שהוא ארוך במיוחד, ולכן אני מקווה שתתענגו עליו זמן מה. השנייה היא שהוא נכתב בשיתוף עם הכוכבת שלו, וחלק ניכר ממנו אף נכתב על ידה. בנוסף היה לי מאוד קשה לכתוב אותו באופן רצוף, משום שהוא אינטנסיבי ומגרה במיוחד. אני מקווה שחוויית הקריאה תהיה דומה :) כאמור, זה פוסט אורח-למחצה, והמחברת השותפה תקרא את התגובות שלכן. אם נהניתן, בבקשה מכן, אל תתביישו לספר לה. *** במשך שארית תקופת המבחנים הקפידה מור להתרחק מאיתן ככל האפשר. רק ראתה קצהו של ראש אי שם בהמשך המסדרון ומייד פנתה בדרכים נוחות פחות וארוכות יותר, נכנסה לכיתות קרובות או עצרה בפינה נסתרת לדבר עם מכר או מכרה, רק לא להיתקל בו. היא מעולם לא הושפלה כך ומבוכתה מכל הסיפור רק התגברה מעצם הריגוש שהתעורר בה בכל פעם שראתה אותו מרחוק. באולמות הבחינה הדוממים הייתה מתפתלת בכיסאה ומנסה לדחוק את זיכרונות אותו זיון שצפו ועלו בה דווקא אז. היא ממהרת להגיש את המבחן, עולה על א</div>Tue, 16 Jul 2013 11:27:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13850216http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13850216http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13835598<div align="right" dir="rtl">איך אני אמור להתרכז בלמידה למבחנים, כשבפינה אחרת של הספרייה, לא כל כך רחוק ממני, את יושבת בשמלה קצרה, מתאמצת מאוד לפתור תרגילים בפיזיקה, בזמן שהתחתונים שלך נספגות מיצי כוס ברעב לזין שלי? "אתה יכול לבוא לעזור לי?" את מסמסת. "בטח, איפה את?" משיב, מניח שהכוונה לשאלה בפיזיקה. "שירותי הנשים. שתי דקות". בלי לחשוב פעמיים אני קם, הזין המגורה שלי מזדקף איתי, לוחץ כנגד התחתונים. כשאני הולך לשירותים הוא מתחכך בהם, בולט מאוד דרך המכנסיים. ייתכן שזה מושך תשומת לב ואולי זה רק נדמה לי, אבל אני בכל מקרה כבר לא קולט את מה שקורה סביבי, רק הולך בעקבותיו אל הבחורה החרמנית שמחכה לי. את עומדת בחוץ בשמלה כתומה שנגמרת רק מעט מעל הטוסיק, וחושפת את נקודת החן שעל שדך השמאלי, בדיוק כמו שפקדתי עלייך להתלבש אתמול בערב. פנייך בוערות מיצרים. אני פותח בשבילך את דלת השירותים ואחרי שאת מוודאת שאין שם אף אחת, את בוחרת את התא עם הרצפה הנקייה ביותר וקוראת לי להצטרף. אני נועל את דלת התא ואת יורדת על הברכיים. לוקחת רגע לבהות בחבילה הנפוחה שבמכנסיים שלי. רק רגע ומייד פותחת את החגורה ומשחררת את הכפתורים. את תופסת ב</div>Wed, 03 Jul 2013 09:25:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13835598http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13835598http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13832463<div align="right" dir="rtl">חייב לשתף באחד הדברים המדהימים שנתקלתי בהם (ותודה למי ששיתפה אותי ). סטויה, אחת הבחורות המסעירות והיפות ביקום, מדגימה משהו שקצת מזכיר את הסיפור האחרון שלי. לא פורנוגרפי אבל אירוטי במידה קיצונית. ממליץ מאודלפתוח באיכות גבוהה, להרחיב למסך מלא, ולהצטרף אליה. (הזמזום ברקע הוא צלילו של של הוויברטור שמענג אותה מתחת לשולחן) אוח, היא כל כך יפה כשהיא גומרת. קטעים נוספים בערוץ היוטיוב הזה.</div>Sun, 30 Jun 2013 15:28:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13832463http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13832463http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13826450<div align="right" dir="rtl">כשפתחתי את הבלוג הזה לפני אי אילו שנים זה היה בעיקר למטרות שעשוע והנאה מינית, אבל גם בגלל תחושה של מחסור בספרות אירוטית עברית טובה. השפה הייתה דלה, רוב הסיפורים חסרי מעוף והמבנה הספרותי לא מספיק מהודק. הרגשתי שאני יכול לעשות את זה יותר טוב והתחלתי לכתוב. סיפרתי את כל מה שהיה לי לספר עד שגמרתי וקיוויתי שהבלוג הזה ישמש השראה לכותבים וכותבות אחרים שיבואו בעקבותיי. לצערי זה לא כל כך קרה והמצב היום לא מאוד שונה משהיה כשהתחלתי אי אז ב-2008. מאחר ובעיני מדובר בסוגה מקסימה שלא זוכה לעדנה שהיא ראויה לה, החלטתי שהגיע הזמן לשתף קצת מכשרוני וטעמי ולפרסם את:מדריך Fiction המלא לכתיבת ספרות אירוטית(המדריך נכתב בלשון נקבה כי זאת עובדה מוכחת שרוב צרכניות וכותבות האירוטיקה הן נשים)1. עלילההבדיחה הקבועה על פורנוגרפיה היא שהעלילה מיותרת, ועל פלייבוי צוחקים שאף אחד לא באמת קורא את המאמרים. בסיפור אירוטי, לעומת זאת, העלילה היא עמוד השדרה והחלק המרכזי. יש גבול לכמות הפעמים שאפשר לתאר זיונים בתנוחות שונות בלי להשתעמם, וממילא אם זה מה שהיה מעניין את הקוראות הן היו פשוט צופות בסרט פורנו. מה שמייחד את הכתיבה האי</div>Mon, 24 Jun 2013 22:37:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13826450http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13826450http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13823494<div align="right" dir="rtl">כוכבת הסיפור הקודם ביקשה ממני לעולל לה דברים מלוכלכים בהרבה בפעם הבאה. אני לא נוהג לסרב לה, ולכן אני שמח לפרסם פה את סיפור ההמשך. מזהיר שהוא עלול להיות קצת תוקפני וכולל אלמנטים של השפלה, אבל זאת פנטזיה והכל הולך :) ועוד הערה אישית לפני שמתחילים - לא פשוט לכתוב את הסיפורים האלה (אפילו די קשה חיחי) והמוטיבציה העיקרית שלי היא להסב לכן עונג. אז אם קראתן ונהניתן, אל תתביישו לספר. *** הימים הבאים היו מביכים למדי. ענבר הסתגרה בחדרה וחמקה מכל התקלות בשותפתה. לעיתים מור תהתה האם היא בחיים, אבל לא היה דחוף לה לברר. הבושה אכלה אותה וזה היה סידור נוח. למחרת אותו הלילה טכנאי המזגנים הגיע סוף סוף, ומור יכלה לחזור ללמוד בימים ולישון בלילות. בלילות המזגן דלק, החלונות היו סגורים והתריסים מוגפים, ולמרות זאת היא הייתה בטוחה שהיא שומעת את איתן משכיב עוד בחורה בבניין ממול. פעם אחת היא הייתה בטוחה שהיא שומעת את ענבר נאנחת בהיסטריה, אולי חזרה לקבל את מה שמור גזלה ממנה, ואולי זה רק דמיון, כי בפעם אחרת מור שמעה את קולה שלה. המבחן התקיים ביום חמישי. הוא לא הלך כל כך טוב. בתור התחלה, כשמור נכנסה</div>Sat, 22 Jun 2013 10:19:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13823494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13823494http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13821957<div align="right" dir="rtl">לילה חם של תקופת מבחנים. המזגן של מור מקולקל כבר שבועיים. בעל הבית מבטיח כל יום שמחר מגיע טכנאי, ומחר נשאר מחר. אין למור זמן לשטויות האלה. המבחן בתולדות האומנות ביום חמישי והיא צריכה להתרכז. הימים חמים הרבה יותר, אז במקום להזיע אל תוך הספרים היא ישנה בתחתונים עד שהשמש שוקעת. ממילא היא חדה יותר בלילות. כשהשעון מעורר אותה הטמפרטורות כבר הרבה יותר נסבלות, כולם ישנים והיא יכולה לשקוע אל תוך החומר. אנחה שוברת את דממת הלילה. לא שוב, מור חושבת בכעס, ממשיכה להתמקד ביצירה שמול עיניה אבל הראש שלה כבר לא שם. עוד אחת, חזקה יותר. הוא לא רציני. כל לילה?? האנחה הבאה אינטנסיבית יותר ומלווה באנחה נוספת שמגיעה מייד אחריה. בניגוד לרצונה, מור מרימה את מבטה מהספר אל החלון הפתוח שמעל שולחן העבודה שלה. גם החלון בדירה ממול פתוח לרווחה ומן החדר המואר נשקפים גבו השרירי וישבנו המוצק של איתן, השכן, ושתי רגליים שחומות של בחורה שנכרכת סביבו בעונג בזמן שהוא מזיין אותה. זאת לא הבחורה מאתמול, מור חושבת בזמן שהחום הבלתי נסבל מכריע אותה וטיפת זיעה צונחת על ספר הלימוד. היא לא מצליחה לראות את פניהם, אבל הבחורה אתמול הי</div>Thu, 20 Jun 2013 19:15:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13821957http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13821957http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13806624<div align="right" dir="rtl">יום שישי, 7:00. מתעורר מלא-שינה. את בחדר השני, אולי ישנה, אולי כמוני שנתך נודדת אל תוך המתח ההולך וגבר. זהו. הזיקפה שפועמת בי חזקה ממני. היא מקימה אותי מהמיטה. אני יודע שאת מרגישה את זה. אני פותח את הדלת, את מביטה בי (אולי חיכית לי?) מתוך חלום. חלמת עליי. החלום מתפוגג ואני כבר נכנס לספה, בלי להתבלבל, מצטרף אלייך, מפנה לי מקום מאחורייך. אני לא עומד בפיתוי. את מספרת לי את החלום ואני מחבק אותך עם כל גופי, עם הידיים והרגליים והזין שלי שמתקשה למגע ישבנך, דרך התחתונים שלי והמכנסיים שלך. אנחנו לא אמורים לעשות את זה, יש יותר מדי מה להפסיד, שנינו חושבים את מה שלא נאמר. והשיחה ממשיכה, קצת במילים אבל בעיקר עם הידיים שלך שמלטפות אותי והנשיקות שלי על הכתף שלך והידיים שלי שמלטפות לך את החזה דרך החולצה והתחתונים שלך שמתחילות להירטב. זה נעים מדי וכשהנשיקות שלי מטפסות במעלה הצוואר, את לוקחת את היד שלי ומכניסה אותה לתוך החולצה, דרך החזייה. ובזמן שאני נוגע בשדיים שלך וממשש את הפטמות, הרגל שלי נכנסת בין הרגליים שלך, מלטפת אותך דרך המכנסיים. את נאנחת. זה מחרמן אותי מאוד. וזה הולך לקרות. היד שלי יורדת למ</div>Fri, 07 Jun 2013 11:29:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=13806624http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=13806624http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=10588720<div align="right" dir="rtl">לבקשת הקוראות, סיפור על לסביות (:כשנועה ראתה את רוית לראשונה, היא ידעה שהיא מאוהבת. זה היה ביום הראשון לטירונות. כל הבנות שהגיעו לבט"ר עוד היו בשוק מהגיוס, מבולבלות וחסרות ודאות. רוית שובצה בכיתה של נועה, ונראתה כאילו שום דבר בכלל לא מטריד אותה. הביטחון העצמי, מלא הענווה, ששדרה הבחורה הצעירה והיפייפיה, הקסים את נועה. החיוך שלה, ששידר עוצמה פנימית אדירה אך לא מודעת לעצמה, שמחת החיים שדבר לא יכול לפגום בה, כל אלה הדליקו את נועה בצורה שלא תתואר. נועה הייתה מאוהבת עד מעל לראש.לא שזה היה גבוה במיוחד: נועה הייתה בחורה נמוכה למדי, ג'ינג'ית מהסוג הכתום ביותר, לבנת עור וזרועת נמשים. במובנים רבים היא הייתה ההיפך הגמור מרוית. בעוד שרוית הגבוהה ושחורת השיער שידרה כלפי חוץ שלוות נפש עמוקה, נועה הקטנה הייתה כולה סערה משתוללת, אש בוערת. וברגע שהיא פגשה את רוית, היא לא יכלה להפסיק לחשוב על לשכב איתה.ההתחברות בין השתיים הייתה מיידית. כאשר הבנות חולקו לחדרים, נועה מיהרה לתפוס את המיטה שמתחת לזו של רוית. תוך ימים ספורים מה שהיה חברות 'מכורח הנסיבות' הפך לקשר עמוק וחזק. הן התחלקו בכל, ולא ניתן היה להפריד</div>Sun, 01 Mar 2009 21:45:00 +0200efiction.fiction@gmail.com (Fiction)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539827&blogcode=10588720http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539827&blog=10588720