<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Looking For A Lifeline</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716</link><description>&quot;It&apos;s the thrill that I live for... So let the games begin&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ™iLonelyShadow. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Looking For A Lifeline</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716</link><url></url></image><item><title>Fast forward please</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=14787992</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, אז הרבה זמן לא רשמתי פה. לא יודעת למה... חוסר זמן, יותר מידי התרחשויות, שימוש יתר בטוויטר שהוא סוג של יומן בשבילי... אז כן, יצא הזנחתי את הבלוג הזה ממש. אבל האמת שאני נכנסת לפה איזה פעמיים בחודש לעדכן את הרשימות בצד, אבל פוסט של ממש- לא רשמתי למעלה משנתיים.

הסתכלתי על הפוסט האחרון שכתבתי כאן, רשמתי מה עבר עליי ב- 2013 ומה אני רוצה להגשים ב- 2014. ובכן, מאז הפוסט האחרון שלי- הספקתי להיכנס לאוניברסיטה, להיות שוב ביפן, לטוס גם לאמסטרדם וברלין, לקנות לעצמי מצלמת רפלקס כמו שתמיד רציתי (Nikon D5100), לצבוע שיער (לכחול, סגול, כחול וסגול...) ועוד דברים קטנים.
אז כן, כמו שאמרתי, אני סטודנטית. כבר שנה שנייה בחוג ללימודי אסיה ושירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. זו חוויה להיות סטודנטית.
קודם כל, אני גרה רחוק מהבית. גרה בחיפה, אמנם במעונות של האוניברסיטה ואני חוזרת כל סופ&quot;ש הביתה (למעט פעמים מועטות שלפעמים אני מעבירה אצל אחי בקריית חיים או במעונות עצמם), אבל זה סוג של צעד גדול בשבילי. תמיד הייתי ילדה של בית וילדה של אמא... לא תמיד זה נראה (אולי לקרובים אליי כן), אבל אני באמת כזאת.
חוץ מזה, יש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Apr 2016 23:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=14787992</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=14787992</comments></item><item><title>Last Goodbye from 2013.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=14006486</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;*הפוסט הזה היה צריך להירשם אתמול, אבל יצא היום... לא נורא, אתם תסלחו לי ;)שנת 2013 הייתה שנה מדהימה בחיי. באמת.הספקתי לעשות כ&quot;כ הרבה דברים השנה והמון דברים שאני גאה בהם!אין מה לעשות, כמו כל שנה זו שנה של אכזבות, בכי, תסכול, עצבים... אבל עם זאת המון חיוכים, צחוק, כיף והגשמת חלומות (בדגש על זה).אני כל כך גאה בעצמי שהצלחתי לעשות המון דברים שחלמתי עליהם בזכות עצמי.קודם כל השתחררתי מצה&quot;ל (ז&quot;א השתחררתי בנוב&apos; 2012, אבל זה היה כבר סוף השנה) וזה אומר שהחיים שלי officially מתחילים מהרגע הזה.ישר הלכתי לעשות פסיכומטרי... טוב, הייתי חייבת- היה לי וואוצ&apos;ר מהצבא. אמנם לא יצא מזה כלום כי קיבלתי קקה ציון שלא אוכל לעשות איתו כלום, אבל ניסיתי את זה לפחות והנה אני בדרך לפסיכומטרי שני (הלוואי שהפעם אני אצליח! תחזיקו לי אצבעות!)אחרי זה ניסיתי את מזלי בכל מיני עבודות מועדפות (מלון, מפעל גלידות...), הבנתי שזה חרא עבודות אבל החזקתי שם כמה חודשים טובים ובאיזשהו שלב החלטתי לוותר על זה, כי אני יכולה באמת להרוויח אחלה כסף במקום אחר ובתנאים טובים יותר.במאי חגגתי יום הולדת 21 עם החברים הקרובים שלי בבית (היה לנו בית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 01 Jan 2014 19:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=14006486</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=14006486</comments></item><item><title>יפן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13903756</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבר כמעט שבוע מאז שחזרתי ואני חושבת שהגיע הזמן לכתוב על זה משהו.
אז... כן, יפן... פאקינג יפן!! ממש הגשמתי חלום. חלמתי על זה מגיל... 12? 13? כן, משהו כזה.
יפן מדהימה! האנשים מדהימים! ממש כמו שחשבתי ואפילו מעבר לציפיות שלי.
מה שכן, מזג האוויר שלהם די כמו ישראל (חם נורא, ממש כמו כאן, אבל עם גשם מידי פעם. גשם, אבל אוויר חם).
בכל אופן, הייתי לי חוויה מדהימה! לא יכולתי לבקש חוויה אחרת מזו, זה בדיוק מה שהיה צריך לקרות. לא מתחרטת על כלום, ברור שרציתי להספיק עוד, אבל אני לא מתחרטת על שום דבר שעשיתי ונעשה.
אלו היו השבועיים אולי הכי טובים בחיי. באמת אני אומרת את זה!

אה, כן... טסתי ליפן כחלק ממשלחת (אפשר לקרוא לזה ככה, אני מניחה) של סטודנטים מכל רחבי הארץ (השנה היו ישראלית, קוריאנית, אוסטרלית, גרמנייה, פיליפינים, ויאטנמים ואינדונזים).
קוראים לזה ISC - International Student Conference. השנה זה היה ISC59. התכנית הזו באה בעיקר כדי לדבר על בעיות בעולם ולנסות למצוא להן פיתרון (ולפי הבנתי הם ממש עושים עם זה משהו אח&quot;כ, אני יודעת שבסוף החודש יש להם פגישה שם ביפן על המצגות שלנו והכל). התכנית גם בא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Sep 2013 01:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13903756</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=13903756</comments></item><item><title>My &apos;To Do&apos; list *</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13860868</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החלטתי לעשות לעצמירשימת &quot;To Do&quot; חדשה, והפעם לפי סדר אירועים שאני רוצה שיקרו.

1. יפן.
2. להתחיל עבודה מועדפת חדשה ישר אחרי יפן (וגם לסיים אותה כמו שצריך).
3. לקנות את המצלמה שאני רוצה.
4. להתקעקע בשנית.
5. להחליט סופית מה אני רוצה ללמוד (כמעט סגורה על זה).
6. אחרי שהחלטתי, לבדוק אם אני צריכה לעשות עוד פסיכומטרי.
7. רוב הסיכויים שכן, אז לעשות פסיכומטרי שוב.
8. לטוס לדרום קוריאה (אם זה יבוא לפני, אז בכיף! אבל רוב הסיכויים שלא..)

זהו, זה לא כ-ז-ה הרבה. אבל הם דברים שחשובים לי.


A reminder to myself*&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Jul 2013 21:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13860868</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=13860868</comments></item><item><title>יום הולדת 21, פראג, רוק אים פארק ושאר הירקות...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13820099</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, אז לא כתבתי פה כבר כמה זמן (בערך חצי שנה!!) וקרו מלא דברים מאז הפעם האחרונה שכתבתי..

נתחיל מזה שבחודש שעבר חגגתי יום הולדת 21.
אין שינוי, סתם מספר שהשתנה. מרגישה אותו דבר וחוץ מזה שחגגתי כמו שצריך עם החבר&apos;ה, לא היה משהו מיוחד.
הודות לאמא שפינתה לי את הבית והלכה לישון אצל ערן וסמדר, קיבלתי בית לבד ועשיתי מסיבה עם החבר&apos;ה הקרובים.
מלא אלכוהול, משחקי שתיה, מוזיקה וצחוקים... בדיוק מה שצריך ליום הולדת 21.
על ההתחלה שתינו מלאאאאא בגלל שלסופי היה משחק שתיה שהיה אמור לגרום לכולם &quot;להיפתח&quot;, שתינו מלא כוסות וכולם היו מסטולים אחרי איזה 3 סיבובים של המשחק.
אבל אתם לא מבינים כמה כיף זה היה! לא שתיתי ככה בחיים שלי ולא נהנתי ככה מלא זמן!כן, אני לא הכי בעד לשתות, אני גם יודעת את הגבול שלי (די עברתי את הגבול שלי באותו יום, נשבעת שהלכתי עקום והסתחררתי כזה ובדוק דיברתי שטויות)... אבל זה שיחרר והיה כ&quot;כ כיף!
כן, כל הבאסה, קצת הקיאו, אבל לפחות זה היה בבית ולא בחוץ. ועם אנשים מוכרים ואנשים שתמכו כמו שצריך.
אחרי שרוב החבר&apos;ה הלכו כבר, סופי וטלי נשארו לישון אצלי ודיברנו עד הבוקר כמעט על מלא דברים ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Jun 2013 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13820099</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=13820099</comments></item><item><title>Bittersweet</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13578133</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, השתחררתי מצה&quot;ל!
כן, כן... סוף סוף.
האמת שאני משוחררת כברשלושה שבועות,פשוט לא יצא לי לעדכן.
וגם השתחררתי בזמן הכי לא טוב- יום אחרי שהתחיל מבצע &quot;עמוד ענן&quot;.
הייתי צריכה להגיע לבסיס ביום חמישי עם מלא אזעקות בדרך, כל שניה הייתי צריכה לרדת מהאוטובוס עם הנוסעים והנהג, לחכות שהאזעקה תסתיים, לקוות שזה לא יפול לידינוולחזור לאוטובוס.
טוב, זה סוג של מציאות כזו שטיפה התרגלתי אליה... אבל הפעם זה היה יותר מסיבי, כמו שאתם בטח יודעים.
ובכן, לא שהיו לי חששות שלא אשתחרר, אבל אכן שוחררתי בזמן הבלאגן... לא הספקתי להיפרד מכולם כמו שצריך בגלל כל הבלאגן שהיה בבסיס וכל המילואימניקים וכד&apos;,
אבל אני שמחה שכן הספקתי להיפרד מהאנשים החשובים לי במחוז3&amp;gt;
באמת שאני משוחררת כבר שלושה שבועות ואני כבר מתגעגעת לחלק מהאנשים (באמת שיש כמה שנכנסו לי ללב!).

אני חייבת לציין שהתקופה של השנתיים האלו הייתה ממש... On and off.
יש לי את המילה הכי טובה לתאר את השירות שלי בצה&quot;ל: Bittersweet. ממש ככה.
אני לא אחפור על זה יותר מידי... (טוב, אולי כן... תהיו מוכנים).
אבל זה התחיל מנובמבר 2010 (17.11.12)... הייתי &quot;מורעל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 04 Dec 2012 02:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13578133</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=13578133</comments></item><item><title>...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13535268</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;,Smile like you&apos;ve never cried&quot;
,Fight like you&apos;ve never lost
,Love like you&apos;ve never been hurt
&quot;.And live like there&apos;s not tomorrow

,I keep doing it. I did it today
?But why is it so hard

I&apos;m supposed to be happy, to have a smile on my face for likeevery minute
,My life will officialy begin in two weeks
I&apos;m supposed to be happy
,And today was amazing, A great night with all of my friends
But somehow, like everytime, a little thing made my upset
.And it ruined everything
,I know I&apos;m supposed to let it go and move on
...But it hurts, people, it hurts

,Well, I believe I&apos;ll be okay in a few days
,And I hope that someday - It will happen to me
,And I&apos;llwear therealest, the biggest the longest smile on my face, ever
.Believe me&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Nov 2012 04:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13535268</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=13535268</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13250714</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;http://www.youtube.com/watch?v=I4MCzmUQrTk

Regrets collect like old friendsHere to relive your darkest momentsI can see no way, I can see no wayAnd all of the ghouls come out to playEvery demon wants his pound of fleshBut I like to keep some things to myselfI like to keep my issues drawnIt&apos;s always darkest before the dawn

And I&apos;ve been a fool and I&apos;ve been blindI can never leave the past behindI can see no way, I can see no wayI&apos;m always dragging that horse aroundAll of these questions&apos; such a mournful soundTonight I&apos;m gonna bury that horse in the groundSo I like to keep my issues drawnBut it&apos;s always darkest before the dawnShake it out, shake it outShake it out, shake it out, oh woahShake it out, shake it outShake it out, shake it out, oh woahAnd it&apos;s hard to dance with a devil on your backSo shake him off, oh woahAnd I am done with my graceless heartSo tonight I&apos;m gonna cut it out and then restartCause I like to keep my issues drawnIt&apos;s always darkest before the dawnShake it ou&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 May 2012 23:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=13250714</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=13250714</comments></item><item><title>שנים, הא?...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=12749170</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו. לא כתבתי פה מינואר. עכשיו ספטמבר. 9 חודשים לא רשמתי... ממש כמו היריון XD
איזה מצחיק לראות שבפוסט האחרון רשמתי על הרגילה שהייתה לגדוד, זה נראה לי כזה ישן! תחשבו שרשמתי את זה כשהגדוד היה באימון, וממש תכף הוא שוב יוצא לאימון, החודש. מצחיק.
בכל אופן, ממש מוזר לי לחזור לרשום פה... כבר לא ממש נוח לי בבלוג... אני יותר רושמת בטוויטר. אנשים שקוראים בטוויטר שלי יודעים על כל תזוזה שלי... אני די מעדכנת כל 5 דקות XD חחחחח
בכל אופן, סתם שיהיה כזה לפרוטוקול, ואולי זה באמת יעשה לי טוב, ארשום קצת מה עבר עליי מינואר, הפוסט האחרון שרשמתי.

אז, אני כבר לא בגדוד קדם. יצאתי. הללויה!
פאקינג 6 חודשים סבלתי בגדוד הזה! מדצמבר עד יוני.
כרגע אני משרתת במחוז דרום של פיקוד העורף. זה נמצא ליד באר שבע. ו-וואלה... טוב לי!
כן, שלישות זה חרא. אני שונאת ת&apos;תפקיד שלי... אבל יותר טוב לי בבסיס הזה. עזבו מבחינת התפקיד, מבחינת האנשים והאווירה! ממש נחמד לי שם.
אני עושה עכשיו יומיות, לא כמו בגדוד שסגרתי וטחנתי כמו מפגרת... הייתי עושה חמשושים עם סגירות של 1 ל- 3. סיוט.
אני אמנם סוגרת גם פה הרבה. פעם בשבוע אני נשאר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Sep 2011 16:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=12749170</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=12749170</comments></item><item><title>צה&amp;quot;ל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=12267716</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבר די זמן מאז שרשמתי פה, אז הגיע הזמן שארשום קצת מה שעובר עליי. ועובר הרבה.
אז התגייסתי, סיימתי טירונות וקורס בבה&quot;ד 11 (מתגעגעת לבה&quot;ד 11!!!) ושובצתי בגדוד קדם, גדוד לוחמים של פיקוד העורף (גדוד של חילוץ והצלה).
אבל בואו נחזור קצת אחורה - לתקופה של הטירונות והקורס.
עשיתי טירונות בבה&quot;ד 11 בצריפין. טירונות של שבועיים (ושלושה ימים חח) שהייתה די קשה, אבל בהתחשב לתנאים שהיו לנו לעומת אחרים - היו לנו אחלה תנאים - ישנו בחדרים, היו רדיאטורים, כשירד גשם הכניסו אותנו לאולמות/מתחת למבנים (גם כשהיו מסדרים-מסדר בוקר ולילה-היינו תחת המבנים של המגורים במקום בחוץ בגשם... קיצר, דאגו לנו. אה, גם האוכל היה סבבה, קייטרינג וכאלה (ז&quot;א אין טורנות מטבח).
במשך הטירונות לא נשארנו שבת ויצאנו כל שישי (במשך שבועיים חח). והיו לנו מפקדים אכזריים, אבל לקראת הסוף הם היו חמודים. ולא, לא שברנו איתם דיסטנס.
אחרי התקופה הזו של הטירונות- התחיל הקורס. הקורס היה באותו מקום- בה&quot;ד 11. החליפו לנו מפקדים והכל. מפקדים מדהימים! אתם לא מבינים איזה מפקדים טובים היו לנו - במיוחד המפקד שלי (היינו מחולקים לצוותים, אז המפקד של הצוות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Jan 2011 13:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (™iLonelyShadow)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=539716&amp;blogcode=12267716</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=539716&amp;blog=12267716</comments></item></channel></rss>