<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Hairspray queen</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863</link><description>There&apos;s one difference
between us, Donald.
You want to be normal.
And that is what broke us up.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חמי מנדלסון. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Hairspray queen</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863</link><url></url></image><item><title>cat power</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=12319557</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בושם חדש. זה כל מה שאני צריכה.  וטבעת מצחיקה במתנה... 
אין לי כוח לחשוב יותר! אני מתכננת כ&quot;כ הרבה וזה מגיע לנקודה שאני מרגישה ששום דבר לא יתקיים ואז כבר לא בא לי בכלל שמשהו יקרה.
נימאס לי לחשוב על הקיץ ולאן אני רוצה לנסוע. בסוף אשאר באוקראינה חח בעצם לא... 4 שנים לא לראות את האנשים שכל כך יקרים לי זה יותר מדי. אז לא משנה לי איפה ואיך אני כבר לא רוצה לחשוב על זה. טו מאץ&apos; אינפורמיישן! 
וגם תכנונים על קניית מצלמה נורמלית. מספיק עם זה! אני נשראת עם מה שיש! כי אין לי מושג איך אני הולכת למכור את הנוכחית... אקנה לי משהו נורמלי כשאלך לעבוד או משהו כזה. כמובן שהיה נהדר להחזיק באחת מהצלמות שאני רואה בחלומות אבל היי תמיד אפשר לבקש ממישהו סתם להחזיק אותה כמה שניות חח
הלימודים התחילו וכמובן המזג האוויר ההכי חרא שהיה עד כה. לפחות קיבלתי ספרים (למרות שלא ממש רציתי לקבל אותם פשוט רציתי להחזיר את הישנים!  אבל הייתי צריכה לחזור עם שקית עוד יותר גדולה כאשר בחוץ יש שלג רטוב שהוא יותר גרוע מגשם!) לא נהנת מהלימודים. 
קניתי ספר כדי ללמוד צרפתית... גאה בעצמי.
-CAT POWER
 זה משהו יוצא מן הכלל לפחות לערב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Feb 2011 19:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=12319557</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=12319557</comments></item><item><title>pictures as memories</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=12259739</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Jan 2011 20:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=12259739</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=12259739</comments></item><item><title>דברים ששחכתי לומר... מבט לאחור</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=12256974</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי היי היי! אז במקום למבחנים אני יושבת וכמו סטודנטית רגילה לא עושה כלום. ככה זה אמור להיות, נכון? חח פעם לא היה ככה... הייתי פוחדת לפחות. עכשיו אני יושבת וחושבת שצריך לעשות משהו אבל מרוב שיש יותר מדי דברים לעשות אני מעדיפה לא לעשות כלום. בסופו של דבר אני אעשה משהו, מבטיחה! מלפניי יש את השאלות לMARINE LAW אבל אחרי שקראתי אותם וראיתי שיש 90 החלטתי לכתוב פוסט או לדפדף בבלוג כמו שעשיתי אתמול. אז אתמול ישבתי פה בישרא ובערף משנת 2005 דפדפתי את הארכיון... נורא מצחיק. צחקתי מהשטויות שלי ומהשטויות שעשינו אז. נחמד להזכר ככה. אני אפילו שמחה שבזבזתי כל כך הרבה זמן בכתיבת השטויות האלה כי עכשיו לקרוא ולהזכר בזה זה הכי נעים שיש.
חזרתי מסבתא כי עכשיו פה זה תקופת החגים מבקרים את כולם ואוכלים יותר מדי... כל יום! כל פאקינג יום! ולא עושים כלום כי הרי חגייייםםם ולא משנה שיש לי ב-10 בינואר מבחן ואז ביום למחרת! לא נורא... ראיתי מלא תמונות ישנות. אבא שלי יפה שלא לתאר! חבל על הזמן. וסבתאאאא וואי...ראיתי גם תמונות ילדות שלי! 
כיף אצל הסבתות! טוב לי בבית. כל כך חמים. אני כל פעם כשיוצאת מרכב או מאוטובוס רצה כמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Jan 2011 14:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=12256974</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=12256974</comments></item><item><title>סרטים ישראלים וסתם יותר מדי זמן פנוי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11821160</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יותר מדי סרטים ישראלים. למה בכלל נתקלתי בהם. בגללם בכיתי ימים שלמים. לא מבינה, עושים רק סרטים עצובים כאלה או שהעולם באמת כזה דפוק ואין לנו מה לעשות עם זה חוץ מלצלם את המציאות?
הספקתי לראות:&quot;כנפיים שבורות&quot; - סרט מרגש. המ רק למה האנשים שם לא פותחים ת&apos;פה ומדברים עם פה סגור? זה ממש העסיק אותי במהלך כל הסרט. אני לא אפרט על הסרט כי היה נחמד לי אבל לא יותר מדי...
&quot;הכוכבים של שלומי&quot; ייאאאא נחמד ביותר והיה הקליל מבין הסרטים. והילדה נורא יפה (רונה או איך שקראו לה... ) ונורא שמחתי שהכל הסתדר לה בסוף חח אבל הסימפטיה הכי גדולה שלי כמובן זה הסבא! איזה חומד! אין... אני לא אזכיר את העובדה שבכיתי כי זה מובן מאליו אצלי השבוע. וגם הגיבור הראשי נחמד ביותר רק שוב פעם כנראה משהו חסר לי בשחקנים (אני חראית אבל הם כאלה פאסיביים שזה אפילו לא נתן לי נחת גם בסרט הזה). כל כך אהבתי את הרעיון הראשי של הסרט! מזל שהוא היה כי אחרת היתי מאבדת אותם חח כנראה כבר באמצע.&quot;מדוזות&quot; - הל יאאאא!!! זה כבר שדרוג כזה... וואי כמה שאהבתי! זה מה שאני אוהבת בדיוק! והילדה הזאת בטח לא תבוא לי בחלומות עם הגלגל הצלה הזה... אולי תציל כמה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 May 2010 21:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11821160</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11821160</comments></item><item><title>Russian posting</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11819171</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;the &quot;mikledet&quot; is not working and I just want to write &amp;#1052;&amp;#1077;&amp;#1085;&amp;#1103; &amp;#1079;&amp;#1072;&amp;#1090;&amp;#1103;&amp;#1085;&amp;#1091;&amp;#1083;&amp;#1086; &amp;#1074; &amp;#1095;&amp;#1090;&amp;#1086;-&amp;#1090;&amp;#1086; &amp;#1089;&amp;#1090;&amp;#1088;&amp;#1072;&amp;#1085;&amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1077;....

&amp;#1041;&amp;#1091;&amp;#1076;&amp;#1091; &amp;#1089;&amp;#1080;&amp;#1076;&amp;#1077;&amp;#1090;&amp;#1100; &amp;#1080; &amp;#1089;&amp;#1084;&amp;#1086;&amp;#1090;&amp;#1088;&amp;#1077;&amp;#1090;&amp;#1100; &amp;#1085;&amp;#1072; &amp;#1083;&amp;#1091;&amp;#1085;&amp;#1091; ( &amp;#1077;&amp;#1089;&amp;#1083;&amp;#1080; &amp;#1085;&amp;#1072;&amp;#1081;&amp;#1076;&amp;#1091; &amp;#1077;&amp;#1077; &amp;#1082;&amp;#1086;&amp;#1085;&amp;#1077;&amp;#1095;&amp;#1085;&amp;#1086;...) &amp;#1080; &amp;#1076;&amp;#1091;&amp;#1084;&amp;#1072;&amp;#1090;&amp;#1100; &amp;#1095;&amp;#1090;&amp;#1086; &amp;#1074;&amp;#1089;&amp;#1077;-&amp;#1090;&amp;#1072;&amp;#1082;&amp;#1080; &amp;#1089;&amp;#1086; &amp;#1084;&amp;#1085;&amp;#1086;&amp;#1081; &amp;#1085;&amp;#1077; &amp;#1090;&amp;#1072;&amp;#1082;.&amp;#1058;&amp;#1086;&amp;#1083;&amp;#1100;&amp;#1082;&amp;#1086; &amp;#1075;&amp;#1086;&amp;#1088;&amp;#1077;&amp;#1095;&amp;#1100; &amp;#1080; &amp;#1082;&amp;#1086;&amp;#1084; &amp;#1074; &amp;#1075;&amp;#1086;&amp;#1088;&amp;#1083;&amp;#1077;. &amp;#1050;&amp;#1088;&amp;#1086;&amp;#1084;&amp;#1077; &amp;#1076;&amp;#1077;&amp;#1087;&amp;#1088;&amp;#1&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 May 2010 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11819171</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11819171</comments></item><item><title>To Kill a Mockingbird</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11638794</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שמישהו יסביר לי למה במקום ללכת לקרוא ספר נחמד אני יושבת שאינטרנט שוב ושוב. ואז תוהה למה קשה לקום מוקדם, כי הרי אני קוראת את אותו הספר רק לפני השינה ובזמן האחרון זה עד הבוקר! אתמול היה החג שמוזר הזה- חג הנשים! חג שבו כל הנערים\בנים\גברים אמורים לאחל לנו כל טוב ולספק מתנות! אחח לא חג משו אני אגיד לכם... אבל נחמד :) למרות שנגיד ההכי חמודים בירכו אותי היום! והיה נעים נורא... למרות שבטח אם לא הייתי פוגשת אותם הם בטח לא היו בכלל עושים איזה מתנה אבל היי! איזה מזל שפגשתי ועכשיו יש לי מתנה!!!!

דיברתי עם כל האנשים היותר חמודים היום... עם לילי דיברתי עם הפסקות אבל כל כך הרבה! וזה היה נחמד ביותר, תמיד היא מספרת דברים מעניינים וכל כךךך הרבה! ודיברנו סתם על שטויות! אחח! ועל כמה שמצפה לניו בשבוע הבא! כי יש המון הופעות אבל כמו תמיד כולן ביום אחד! למרות שלמזלנו התיאטרון יום לפני. אני רוצה לצלם! שוב זה תפס אותי ממש. אבל יש בעיה. הממ... אני שונאת את כל הצילומים המטומטמים של הבנות שמטומטמות שרוצות שאני אצלם אותן... כי אלה תמונות עם אותם הפוזות כל תמונה! וזה מעצבן אותי כבר שנה שלמה. אני רוצה משהו עם רעי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Mar 2010 21:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11638794</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11638794</comments></item><item><title>הופעות וכל השאר...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11603462</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא נוח להקליד. כי לא רואה אותיות.. :(אתמול היתי בהופעה מדהימה. בקושי מצאנו את המקום אבל מזל שהיו שם המון אנשים אז הלכנו אחרי כולם. הופעה כמו תמיד מעולה, כי תמיד היא לא משאירה אותי בלי רגשות. התרגשות מוזרה אבל טובה. קול מדהים וגם השירים. בסופו של דבר איבדתי את הילדה שבאתי איתה וזה היה ספוקי קצת כי לא ממש ידעתי איך לצאת משם חחח אבל שוב ה-כולם שהובילו את כולם הצילו. הלכתי אחרי הרוב וקיללתי את הילדה ההיא חחח בסופו של דבר פגשתי אותה עומדת בתחנה והיא חיכתה לי. קצת התעצבנו אבל אח&quot;כ נרגענו וכמעט עם דמעות התחבקנו. בעיקר כי כל השבוע הקודם רבנו מסיבות מטומטמות. שיהיה... אבל ההופעה טובה! והסולנית הזכירה לי באיזה בוווווום כזה את דנה היקרה :) וכל כך היה לי חמים בלב! חחח 

היא דומה לדנה כל כך בתנועות, בדברים שהיא אומרת ובאיך שהיא ואמרת את זה. אבל היא יותר כזאת חדה כי דנלה&apos; היא הכי חמודה והיא תמימה שיש אבל הן דומות בזה שהן נותנות את כל הלב בדברים שהן עושות ומתי שהיא מספרת על מוזיקה היא כאילו בוכה מרוב הרגשות שממלאות אותה :)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Feb 2010 12:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11603462</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11603462</comments></item><item><title>מחר יום הולדת 20</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11569712</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ארר! כן. נרגעתי קצת! נראה מה היה מחר

נפלתי היום 4 פעמים לפחות. אבל זה לא נורא כי היה יום נחמד. צילמתי המון. אני מבינה שזה באמת משחרר אותי. איכשהו זה נותן לי הרגשה טובה.אוהבת לצלם, צריך לזכור את זה לעתיד.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Feb 2010 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11569712</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11569712</comments></item><item><title>Because Milla Jovovich is great. Because I&apos;m getting older</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11561466</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;music: Milla Jovovich
היום הולדת מתקרב. ואני מרגישה שאני לא יכולה לזוז כל פעם שאני חושבת על זה. אני ממש לא אוהבת את כל הקטע עם החגיגות... זה ממש לא דבר שאני הייתי עושה אם הייתה לי בחירה. וזה מלחיץ כי אני בכלל לא מתרגשת, וגם אם כן, אז בצורה הכי לא נעימה של המילה והמובן. בקיצור אני לא רוצה את כל הסלבריישן. אני מרגישה שאני חייבת למישהו משהו! חח זה בכלל לא נחמד ואם הייתי רוצה לבקש מאנשים משהו- זה לתת לי קצת מרחב בקטע הזה. אף פעם לא ממש הסכמתי לכל השטויות האלה וגם לא עכשיו. ממש נוח לי בבית ואני תמיד מעדיפה &quot;לחגוג&quot; דברים כאלה בבית עם ההורים ועם הסבתות והסבים. אבל לא יותר! כי אין לי נוחות מעבר לאנשים האלה. כל השאר זה כמו סביבה שאמורה להיות לבן אדם נורמלי וזה בעצם בסיס סוציאלי כזה של מה שאמור להיות. אני הייתי מאוד שמחה לחגוג עם הבנות מישראל... הייתי ממש רוצה את זה. וככה זה היה לי ממש טוב. חח זה יכל להיות מושלם. כי זה כבר משהו אחר לגמרי. ולגבי כל המתנות האלה- אני אוהבת לקנות ולבחור מתנות לאחרים. זה בין הדברים הכי כייפים בעולם כי תמיד אני מנסה ככל יכולתי ועם כל ליבי! אבל מה שקשור אליי אז פה אני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 31 Jan 2010 22:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11561466</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11561466</comments></item><item><title>snow and coffee</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11559029</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל לא בסדר. ארר! והתה לא יעזור!!! וכשאני לא מדברת- אני צועקת בפנים כדי שתשאלו מה הסיבה.אוף. למה אני יכולה להקשיב לבעיות של כולם וכולם יכולים רק לספר את הבעיות שלהם בלי הדדיות? כן אני מבינה שהבעיות שלי לא חשובות כמו שלכם אבל גם לי יש מחשבות שצריכה להישמע! ואני כמובן לא מאוהבת במישהו בן 30 עם אישה והכל! ואין לי בעיות רציניות כי אני לא בלונדינית שכולם רוצים אותה!!! אבל אני גם זועקת! ואני לא צריכה חור בראש מהבעיות של אחרים
והשלג. טוב שהוא ישנו... כי נפלתי היום וזה היה אפילו החלק הכי כייפי בכל היום. לאאא! היה את שרלוק הולמס! אאאאהההה ופופ-קורן! ואז הנפילה... חח אני הייתי מאחלת לכם המון שלג! אבל יש בזה גם צדדים רעים אז סתכלו תמונות וזהוושתיתי תה מנגו! אח...נחמד. ורציתי לברוח! ולא רציתי לדבר בכלל. ולא רציתי לשמוע ובטח שלא להקשיב.ועצוב שאיבדתי את האנשים שהכי הבינו ויכלו לתת לי את מה שאני צריכה! ואני איבדתי את כל זה כי אני לא יכולה להבין את עצמי. ולא רוצה לעשות שום דבר יותר מדי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Jan 2010 20:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חמי מנדלסון)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53863&amp;blogcode=11559029</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53863&amp;blog=11559029</comments></item></channel></rss>