http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005heCopyright 2026 סופ.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11844214<div align="right" dir="rtl">כשלא מספרים לך את הסודות של כל העולם אתה מתעצבן, אבל מצפה שאתהאומר סוד אף אחד לא יספר. כשאתה מרכל על כל העולם זה בסדר, אבל שכל העולם מרכל עליך זה לא בסדר. הבנתי שלא משנה מה ייקרה, תמיד יספרו את הדברים הכי אישיים שלי, שתמיד ידברו עליי. ושזה תמיד אבל תמיד יעצבן ויציק, הריי למי זה לא מפריע? אני פשוט צריכה לדעת איך לקבל את זה. תמיד אבל תמיד פחדתי שידברו עליי... אבל עכשיו זה קצת אחרת כי הבנתי שגם אני מדברת על הרבה מאחורי הגב, ונכון אני מנסה לעשות את זה פחות אבל זה פשוט הטבע שלנו. לדבר על אחרים, ללכלך, לומר מילה טובה זה תמיד ישאר. אז מה שנותר לי זה לקבל את זה וזה קשה. בנתיים הדבר שאני באמת יכולה לעשות זה לשמור סוד. כי לזה נשאר לי עוד כבוד... שתהיה שבת שלום :)</div>Fri, 11 Jun 2010 21:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11844214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11844214http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11725693<div align="right" dir="rtl">את מושלמת, ז"א יש לך גוף מושלם, ציצי תחת במידה הנכונה, גובה טוב, לבוש הורס, דומה לאוגר, אבל חיוך כובש יש לך הכל כמעט, ואפילו אופי כבר יש לך. את יכולה להשיג כל מי שאת רוצה. וחבר שלי, בדגש על השלי כל הזמן אומר שאת כוסית. וזה כואב לי, ומה אני אגיד? שלא יחשוב? אז אני מקיאה, כי אולי יום אחד אני אהיה כמוך. ואני אקיא, כדי שהכאב יהיה בגרון ולא בלב. ואני לא יאמר לאף אחד ואשמור הכל בלב, את זה שאני אולי עוד לא בשלה בשביל לשכב. אין לי למי לספר את זה, אין לי למי לבכות, אין לי מה לעשות. ונמאס כבר שכולם אורמים שיש לי ברגע שאין לי. </div>Sun, 18 Apr 2010 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11725693http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11725693http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11621714<div align="right" dir="rtl">לא יכולה יותר לסבול את עצמי. שונאת את עצמי בכל צורה שהיא. פעם עוד השלמתי עם עצמי אבל עכשיו אני פשוט לא יכולה לסבול. כל אוכל שנכנס אני רוצה שייצא. בחילות בבוקר שבא להקיא אבל זה כואב לי להקיא אבל כואב לי עוד יותר שזה בי. לא יכולה לסמוך על אף אחד ואם אני אספר רק יגידו לי כמה אני לא צריכה את זה.. כמה אני נראית בסדר וכמה זה נוראי לא עוזר. זה אולי לא עוזר אבל גורם לי להרגיש נקיה. וזה לא נכון זה הורס אותי, אבל כבר אין לי דרך אחרת. אני כל כך רוצה להיות במקום אחד מדמיינת מה יהיה בעתיד חושבת וחושבת ויודעת שכל הפנטזיות שלי יתפוצצו וישארו בגדר פנטזיה כבר אין כוח לנסות. לקחתי ריטלין לאיזה אחד מהתיק כדי לא לאכול בפורים. כבר לא בסדר... כבר לא בסדר... ורק לעצמי כל זה... אנוכי לי. </div>Mon, 01 Mar 2010 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11621714http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11621714http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11572347<div align="right" dir="rtl">שנים שלא נפלתי על המקלדת ופשוט כתבתי מה שבליבי. או יותר נכון חודשים (בואו נהיה מציאותיים) בחודשים האחרונים קראו כל כך הרבה דברים בחיי שזה מפחיד. יש לי סוג של בעיה, אני בדיאטה שיש האומרים שאני כלל לא צריכה אותה אבל אני עקשנית כל כך ששום דבר לא יעזור, ולפעמים שאני אוכלת מעל המותר בעיניי אני הולכת להקיא בכוונה. לימדו אותי את זה לא מזמן, ואז ניסיתי את זה שהייתה לי בחילה וזה עבד ומאז אני מנסה את זה כמה וכמה פעמים. סיפרתי את זה ל2 אנשים. שאני סומכת עליהם, על אחד כבר פחות. אני לא מאמינה שלחבר שלי לא סיפרתי את זה, אולי כי הוא אמר שאם אני יעשה את זה הוא יפרד ממני, וזה משהו שאני לא רוצה כי אני אוהבת אותו כל כך. אני אקריב והקרבתי בשבילו כל כך הרבה. אני אוהבת את הימי שישי האלה שאחרי הארוחות אני באה אליו, רואה איתו רמזור או ארץ נהדרת ואז אנחנו בשלנו. אני מפחדת, מפחדת שאני לא אצליח להרזות, מפחדת מאכזבה. מהשמנה. לא יכולה לסבול את זה שהשמנתי מ51 שנה שעברה, עכשיו רוצה לרדת. כל כך רוצה לחזור לפעם, לבליטות של העצמות האלה, לא לרדת מזה. נמאס שכל הזמן יש עקיצות של "את מרעיבה את עצמך" "את מקיאה"</div>Sat, 06 Feb 2010 03:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11572347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11572347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11065570<div align="right" dir="rtl">אין לתאר במילים כמה נהנתי. וכמה הכל היה משמועותי, כל יום ויום. כל דקה, כל שניה. זה פשוט מדהים. התחושה הזו, הכל היה שווה הכל. אני שמחה שיצא לי לעובר את זה ביחד איתך. אני שמחה שהכל היה כמו שזה היה, שכל הריבים היו, כל החיבוקים, כל הצחוקים. הכל היה. אין דבר יותר כיף מפשוט להיות איתכם. </div>Thu, 16 Jul 2009 02:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11065570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11065570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11027693<div align="right" dir="rtl">זזתי, להתראות</div>Sat, 04 Jul 2009 15:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11027693http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11027693http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11013602<div align="right" dir="rtl">הלוואי והיית נותנת לי את היחס שאני צריכה ממך, שלא היו לך עדיפויות, כאילו מה? את אמא שלי גם. הלוואי והיית נותנת לי את היחס וההשקעה שאת נותנת לה, מילא תני לה יחס והשקעה, אבל תרצי שגם אני אהיה מאושרת בדיוק באותה המידה שאת רוצה שהיא תהיה. אני מרגישה שהיא יותר חשובה לך, ושאני מדברת איתך על זה את לא עונה לי, את מתעלמת ממני ומהשאלות שלי לחלוטין. ולי יש פתיל קצר ואני חוטפת קריזה. תפיסיקי כבר, כי יש פעמים שאני לא מרגישה הבת שלך. אתה יודע? אני בכלל לא מכירה אותך. אני לא מכירה בך הרבה צדדים, אני בכלל לא יודעת למה אני אוהבת אותך. אולי כי, כי הרגשתי שיש משהו שמחבר בינינו. אבל נמאס לי, שאתה חושב שאני ילדה קטנה, כי אני לא מכירה אותך, אבל גם אתה לא ממש מכיר אותי. אתה לא מכיר את השיגועים שלי, את המשפחה שלי, את זה שאני יכולה להיות ממש עצבנית ומעצבנת, את זה שאני אוהבת אותך באמת הרבה דברים אתה לא מכיר בי. וגם אני לא בך. אני חושבת שאני ארצה לעשות מאמץ גדול כדי להכיר אותך כי אתה חשוב לי וחשוב לילהכיר אותך טוב. אני באמת באמת אוהבת אותך ולא ארצה לאדבר אותך. אתה תמיד היית בלב שלי, וחושבת שתמיד</div>Tue, 30 Jun 2009 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11013602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11013602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11005602<div align="right" dir="rtl">זה נראה הדבר הכי מתאים, לחתוך את זה כאן ועכשיו. אבל אני לא מסוגלת. אתה עושה לי רע, אתה מגעיל, אתה מצפה ליותר מידי, שלא היית איתי הרגשתי יותר שלך. כאילו לא אכפת לך לא לראות אותי. אתה יודע משהו? אני אפסיק לרדוף אחרייך, תרדוף אתה אחריי. אני ילדה קטנה? תקרא לאחותך ילדה קטנה לא לי, ובטח שלא תגיד את זה לחברים שלך. אל תתאכזב שאני לא נותנת לך, תפגש איתי תאהב אותי תדאג לי אולי אולי אולי אני אסכים. אתה פשוט מאכזב, ואם כמה שיש לי אופציה להיות קצת יותר מאושרת, אני פשוט לא יכולה לחתוך. לקחת את הסיכון?</div>Sat, 27 Jun 2009 18:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=11005602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=11005602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=10990661<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת איך זה בלעדייך, וגם לא רוצה לדעת. היום זה היה כל כך פוגע. היית כל כך מוזר היה כל כך כואב. בכיתי. כי אני רגישה, כי אולי אני מצריכה קצת יותר עבודה, זמן הכל. ופשוט אין זמן, לפחות לך. אני כל כך צריכה אותך איתי, ופשוט אם כמה שיש לי אין לי. לפעמים אני מרגישה שהסתרת אותי היית שם יותר, ועכשיו שזה רשמי זה מובן מאליו בעינייך, וזה לא צריך להיות ככה.</div>Tue, 23 Jun 2009 00:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=10990661http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=10990661http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=10958010<div align="right" dir="rtl">תמיד קשה לי להאמין בך ובמה שאנחנו מרגישים אחד כלפיי השני. שאני בחיבוק שלך אני מרגישה הכי מוגנת בעולם, שיש מישהו שאני באמת חשובה לו. ואני מפחדת כל כך שזה יעלם, ואולי אני בכלל שוכחת להנות מהרגע. כל כך הרבה אנשים גומרים לי להרגיש כאילו זה לא אמיתי, כאילו זה מבחינתך משחק, ואני מעדיפה להאמין לך, אבל בוא נגיד שקצת קשה לי להתעלם מהדעה של האחרים. באמת שקשה לי בלעדייך, ואנשים כנראה לא מבינים כי הם לא מרגישים אליך מה שאני מרגישה. כל כך הרבה פגעו בי בקשר אליך, מה לא אמרו עליי, מה לא עשית לי, מה לא אמרת עליי, גם אתה מכולם. ואני תמיד מוכנה לסלוח, וזה גורם לי לחשוב שאולי הם צודקים, אבל אני מעדיפה לנסות לא לחשוב ככה. </div>Sat, 13 Jun 2009 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופ.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=538005&blogcode=10958010http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=538005&blog=10958010