<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הוא ישב בשדה                                      </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735</link><description>הוא ישב בשדה. למה? ככה.                                                                                                                                                                                                                                   </description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 magesch                                           . All Rights Reserved.</copyright><image><title>הוא ישב בשדה                                      </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735</link><url>                                                                                                                                                      </url></image><item><title>עדיין נושמת בקצב המפתחות הנופלים- חלק א&apos;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=2231888</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שעון חול אדיר ובתוכו המון מפתחות. מפתחות מכל הסוגים, מכל הצבעים וכל הגדלים. המפתחות נפלו בזה אחר זה, מלמעלה למטה. כאשר כל המפתחות היו בתחתית, השעון התהפך. ושוב. היא התבוננה בשעון ובמפתחות במשך שעות. ואז היא גילתה שהיא לא יודעת לכתוב סיפורים. זה מה שההתבוננות לימדה אותה. היא לקחה את אחד המפתחות שהיו על הקרקע וניסתה לדמיין כיצד הוא נושר מן העץ שהיה בסמוך. צליל המפתחות הנופלים זה על זה היה רך ועדין. עם כל נקישת מפתח נופל היא נשפה, ועם כל נקישת מפתח שנפל אחריו שאפה. התאימה את קצב נשימותיה לקצב הנפילה. המפתח מונח על כף ידה הפתוחה, הפרושה לפניה. מפתח נוסף נשר מן העץ הסמוך. המילה על המפתח שלה היתה &quot;כיסא&quot;. היא חשבה שיהיה זה נחמד לבנות כיסא מן המפתחות הפזורים על הקרקע. היא אספה מספר מפתחות והניחה אותם זה על זה. לפתע שינתה את דעתה. עשתה בית במקום כיסא. בית ללא גג, כדי שתוכל לעשות גם חדרים. רוח נשבה והעיפה את כל הערימה. היא לא הצטערה. בין כה וכה לא ידעה לפסל או לבנות. הרוח נשאה על כנפיה מפתח קטן, והיא לקחה אותו. היה מצויר עליו עיפרון. היא לקחה מפתח אחר, שעליו היתה חרוטה המילה &quot;קסם&quot;, והניפה אותו כ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Aug 2005 18:13:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=2231888</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=2231888</comments></item><item><title>לא! בבקשה, אל תמחקו אותי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=1358242</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלחו לי הודעה לאימייל שאם אני לא תעדכנת אז מוחקים לי את הבלוג הזה. אז כתבתי משהו. בכל אופן, אני עכשיו עובדת על הקלדת סיפורים שלי, ואז אני אפרסם אותם. 
ועד אז, חיים נפלאים לכולכם. 
אוהבת,
magesch&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Feb 2005 22:46:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=1358242</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=1358242</comments></item><item><title>וואו, כתבתי עוד משהו!                                                                               </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=911798</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי כבר שני המשכים שונים לחלוטין שכתבתי ל&apos;הוא ישב בשדה&apos;. שניהם מתפתחים לכיוונים שונים, העלילה שונה, ואפילו הסגנון טיפה שונה. אני עדיין צריכה להקליד אותם במחשב. ייתכן שתוכלו לקרוא אותם בקרוב. נקווה. בכל מקרה, התחלתי לכתוב סיפור חדש. השם הזמני שלו: &apos;עדיין נושמת בקצב המפתחות הנופלים&apos;. אל תשאלו. זה הסיפור היחיד שכתבתי אי פעם שהתחלתי לכתוב, הפסקתי, המשכתי למחרת, הפסקתי שוב, ולמחרת שוב הפסקתי. בדרך כלל אני לא ממשיכה לכתוב סיפורים שלי מהנקודה שבה הפסקתי, כי אני תמיד כותבת בכתיבה כמעט לגמרי סוריאליסטית. תמיד כתבתי ככה, גם לפני שידעתי מה זה כתיבה סוריאליסטית. אני מניחה שבקרוב אני אפרסם פה את הסיפור הזה.עד אז, ביי ביי.*לקסיוס- הפוסט עם העצות השונות לפתרון משברי כתיבה יפורסם בקרוב. ממש בקרוב. מבטיחה.** ועוד משהו- עשיתי רשימה חדשה שכוללת את התמונות השונות שעיצבו לי בשביל הכותרת. תודה לכל המעצבות. אוהבת אתכן ^_^&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Oct 2004 17:41:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=911798</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=911798</comments></item><item><title>וואו, עדכון.                                                                                        </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=868786</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, אני מעדכנת. וואו. בכל מקרה, כתבתי המשך קצרצר ל&apos;הוא ישב בשדה&apos;. זה בערך עוד שני עמודים, ורק חבל שקצת יותר מחצי מזה לא מוצא חן בעיניי. לפחות את ההתחלה של ההמשך אני אוהבת. וכמובן, זה נכתב בשיעור היסטוריה. שיעורים משעממים מאוד עוזרים לכתיבה שלי. כשיהיה לי זמן, קצת יותר זמן מעכשיו, אני אכתוב את ההמשך במחשב ותוכלו לקרוא אותו. זה כנראה יהיה בחופש. שיהיה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Sep 2004 15:55:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=868786</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=868786</comments></item><item><title>סוף סוף!                                                                                            </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=813883</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סוף סוף הצלחתי לעצב משהו בעצמי!כן כן, הסתכלו טיפה יותר למעלה. רואים את התמונה של השדה עם העץ וכתוב &apos;הוא ישב בשדה&apos;?עיצבתי את זה בעצמי! פשוט, טיפה ילדותי, אבל עשיתי את זה לבד ואני גאה בעצמי. ועכשיו נותר רק להוסיף סיפורים ושירים חדשים. וזה יבוא כשיהיה לי זמן...עד אז, אוהבת אתכם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 30 Aug 2004 16:42:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=813883</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=813883</comments></item><item><title>אוקיי, אז אני לא יצירתית                                                                            </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=810821</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וכפי שכתבתי בכותרת- אני לא יצירתית. ובטוח שאני לא יודעת לעצב תמונות לכותרות. מישהו יכול לעזור לי עם זה? ראיתם את הרעיון הכללי- הוא מופיע כאן למעלה, בכותרת. בבקשה בבקשה שמישהו יעזור לי לשים פה משהו יותר נורמלי...ובקשה מיוחדת להכל תפוס- אני יודעת שיש לך ניסיון עם עיצוב כותרות (ואת גם עיצבת לי את הכותרת בבלוג שלי...), אז מה דעתך להפגין שוב את הכישרון שלך?אז כל מי שמוכן להיות ממש נחמד ולהתאמץ בשבילי- הנה ההזדמנות. פשוט תשאירו תגובות או תשלחו לי לאימייל(magesch@walla.com). גם עצות בנוגע לצבעים של הבלוג יתקבלו בברכה.תודה מראש לכולם!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Aug 2004 16:14:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=810821</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=810821</comments></item><item><title>וואו, הוא ישב בשדה!                                                                                 </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=802880</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן כן, הפעם אני סוף סוף מצדיקה את השם של הבלוג. בניגוד לסיפורים האחרים שפרסמתי, הסיפור הזה לא גמור. גם השם של הדמות הראשית, בוני, מחכה לתחליפים טובים יותר. הצעות להמשך, הצעות לשיפור, הצעות לשינויים כלשהם, ובעיקר הצעות לשם חדש לדמות שלי, יתקבלו בברכה. קריאה נעימה. הוא ישב בשדההוא ישב בשדה. &lt;SPAN dir=ltr style=&quot;COLOR: white; FONT-FAMILY: Arial;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Aug 2004 19:40:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=802880</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=802880</comments></item><item><title>רנה מאגריט                                                                                          </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=801495</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסיפור הבא נכתב בכתיבה סוריאליסטית בהשראת שני ציורים של מאגריט. הסבר על כתיבה סוריאליסטית והציורים שנתנו לי השראה מופיע בהמשך הסיפור, בפוסט הזה. קריאה נעימה. אמאהיא שמרה על צאצאיה שכה אהבה, הגנה עליהם בפרישת כנפיים, יום ולילה עמדה על המשמר. אך אותם היא מעולם לא ראתה- &lt;SPAN lang=HE style=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Aug 2004 04:16:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=801495</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=801495</comments></item><item><title>דייג                                                                                                </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=801428</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הדייג משליך את חכתו למיים מחכה לדג שייפול בפח.הוא נושא עיניו ומביט לשמייםכמה יפים הם ותכולים כל כך. וגם הים שמסביבו כה יפהעם גלים שקטים ובכחול בוהקמשתרע עד האופק, עד אותו הקושם הוא לרקיע נושק.וכך שעות בסירתו הוא יושבמתבונן מסביבו ותוהה וחושב.הן יש לו זמן, זמן רב, לדייגעד שיתמזל מזלו וידוג איזה דג.והוא ממשיך לשבת בסירתו ולחכות.הן זה הדבר שנועד לעשות?האם זה מה שיעשה עד סוף ימיו?ישב בסירה וידוג דגים?ובעודו תוהה הוא מתבונן בקוהיכן שהרקיע והים זה לזה נושקים.והים כה יפה והשמיים תכולים...כן. זה מה שהוא רוצה לעשות בחיים.לצערי מדובר הפעם ביצירה פרי עטי שבכתיבתה כן הקרבתי את התוכן על מזבח החריזה. כתבתי את זה לפני שנה, בחופש הגדול. אתם מוזמנים להגיב, לא להגיב, מה שבא לכם. לילה טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Aug 2004 03:03:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=801428</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=801428</comments></item><item><title>                                                                                                    </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=801182</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קוראים יקרים שלי, אם יש לי כאלה, אתם מאכזבים אותי. לא הייתם אמורים לקרוא את הסיפורים הקצרצרים שלי ולהגיב או משהו בסגנון? כן כן, בעיקר אתם ששייכים לטבעת &quot;הסופרים שבינינו&quot;. האם לא זאת מטרת הטבעת? תקראו מה שהכל תפוס, מנהלת הטבעת, כתבה שם. הטבעת נועדה שתקראו ותגיבו למה שאחרים בטבעת, ויוצרים אחרים בכלל, כותבים. ~וזאת היתה הפינה שבה אני מנסה לגרום לכם רגשות אשם. לא הצלחתי, נכון?~ועכשיו לסיפור נוסף שלי, אותו כתבתי בכיתה ט&apos;, כלומר לפני שנה ומשהו. כתבתי אותו במהלך צפייה בסרט על חייו של סלבדור דאלי. משמע- יצא לי סיפור משונה והזוי. עזבו. תקראו. לא משנה. ועכשיו הסיפור.הדף המרובע שלי ואניואם האשליה של האשליה היא האמת, הרי שהדף הזה אינו מרובע- הוא עגול. ודאי תגידו שזה לא נכון, שהוא מרובע, אבל הוא בעצם עגול. זוהי אשליה. ודאי תאמרו שאשליות זה שטויות, אבל למרות שהמילים מתחרזות, הן לא אותו הדבר. שטויות זה כיף ואשליות של אשליות הן בהסתברות של 1 למיאית שהכל אמת. ואם כך, אז מה המציאות? ומה זה בכלל מציאות? אולי זו סתם מילה שמישהו החליט להמציא ככה סתם. וגם סתם זה בהסתברות של 200 לאפס וחצי שכל דבר שטות הוא בע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Aug 2004 00:42:00 +0200</pubDate><author>magesch@walla.com                                  (magesch                                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=53735&amp;blogcode=801182</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=53735&amp;blog=801182</comments></item></channel></rss>