<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>my blog</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 galush. All Rights Reserved.</copyright><image><title>my blog</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860</link><url></url></image><item><title>סוף סוף..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=10420219</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קצת אויר לנשימה!!
אני לא יכולה יותר כבר... אין לי כוחות פיזים ונפשיים.. כאילו מה? אני לא מבינה מה הקטע של משרד החינוך להתיש אותנו כדי שגם לילדים ה&quot;טובים&quot; לא יהיה חשק ללמוד..?? האמת היא שעד לפני כמה שנים תתפלאו אהבתי ללכת לבצפר...
אבל היום להתעורר כל בוקר בשבילי זה סיוט... 
כל התקופה שלא הייתי פה היה לי לחץ מטורף של מבחנים / עבודות / צופים ויש עוד רשימה ארוכה...
יש לי עוד מבחן אחד למחצית... וגם אותו לא בטוח שאני אעבור בשלום... נקווה שכן...
ומה איתו אתם שואלים? (או שלא ממש אבל אני בכ&quot;ז אספר &amp;gt;&amp;lt;)
אין שינוי.. הכל חזר לקדמותו.. ידידים טובים.. אני שופכת והוא מחייך...
אין לו שום רצון להראות דברים שבבטן.. זה מחרפן אותי!! כאילו מה ? אני ידידה שלך דבר קצת.. תיפתח! אבל כלום...
יודעים מה? אוילי אני הדפוקה פה.. ששופכת דברים בלי סוף..
כאילו מה אני מצפה שתספר לי את קורות חייך?
טוב עזבו אני דפוקה.
ביי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Jan 2009 19:27:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=10420219</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=10420219</comments></item><item><title>למה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=10189838</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה? למה אתה עושה לי את זה?? כל פעם מחדש! 
זה כל כך מעצבן, עד שהתקרבנו ונהפכנו לידידים די טובים אפשר לומר (חוץ מזה שאת הרגשות שלך אתה לא מראה אפילו לג&apos;וק..) אתה שוב הורס הכל! שוב!! באמת שכבר נמאס לי. אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב.
על דברים שיכולתי לעשות ואולי לא עשיתי אולי אתה פשוט יודע הכל ורוצה להציק לי (אבל אני יודעת שאתה לא כזה) אולי הכל בתוך הדמיון המפותח מאוד שלי??
באמת שאני כל כך מבולבלת כמו שלא הייתי בחיים! אני כבר לא יודעת מה לחשוב. ועד שבכל זאת יש לי אפשרות לברר אפילו בקצת מה אתה חושב (בשיעור שאני יושבת לידך) &quot;באורך פלא&quot; ילד אחר בא ומתיישב לידי. ואתה - מוותר כאילו כלום.
אני עצובה, פגועה, מותשת, עייפה, מתרגשת, מרגישה כמו מטומטמת בקיצור- מבולבלת כל כך..
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Nov 2008 21:31:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=10189838</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=10189838</comments></item><item><title>פרק 5</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=10157175</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ללא שום חשק, הלכה ענבל למיכל, אולי כמו שירדן אמר היא פשוט שכחה והיום היא תזמין אותה.
&quot;מי זה?&quot; שאלה אמא של מיכל.
&quot;חברה שלה&quot; ענתה מהצד השני של הדלת.
הדלת נפתחה, &quot;החדר של מיכל בסוף המסדרון שמאלה&quot; אמרה אמה של מיכל בחיוך.
&quot;תודה&quot; ענתה ענבל והחלה ללכת לכיוון החדר.
הדלת הייתה פתוחה, &quot;היי, מה קורה?&quot; שאלה מיכל.
&quot;בסדר, ואיתך?&quot;
&quot;גם&quot;, &quot; היה לך קשה להגיע?&quot;
&quot;לא , לא ממש&quot; זה היה שקר, קודם לכן ענבל הסתבכה ברחובות.
&lt;P&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Nov 2008 22:00:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=10157175</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=10157175</comments></item><item><title>סתם פוסט...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9985162</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ככה... אני יודעת שאני כותבת פה לעיתים רחוקות...
אבל בעצם, אני נכנסת לפה הרבה.. אבל אני לא מרגישה צורך לכתוב..
לא יודעת.. זה משהו מוזר כזה...

אז ככה ראיתי שיר ממש יפה.. באנגלית אם תבקשו אני אוכל לשים אותו גם בעברית,
אבל לדעתי באנגלית הוא יותר יפה...
הוא ממש עמוק...

the song the song is away to express yourselfto put your thoungts and feeling out on the paperto read a song that someonewrote is to enter to his deepest soul and discover his deepess minds when you write a song all your walls are falling down and your amotion is put out open and put out your hart on the paper envolving beautiful matporeas is the most amazing thing that anythhing can do 


** נראה לי שאני אמשיך את הסיפור בקרוב אז מי שרוצה שיתכונן...XD&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Oct 2008 18:52:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9985162</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=9985162</comments></item><item><title>פרק 4</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9885445</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא היה מבולבל, לא ידע מה לחשוב, היא בטח שמה לב שנדלקתי עליה ובגלל זה היא שונאת אותי, חשב.
כשהגיע לביתה של ענבל היה יום יפה, השמש יצאה מבעד לעננים, פשוט יום יפה, אך כשיצא החלו השמים לבכות וירד מבול נוראי.
ירדן הגיע הבייתה כולו ספוג מים, &quot;הכל בסדר?&quot; שאלה אמו בדאגה.
&quot;כן&quot; ענה ירדן.
&quot;אתה בטוח?&quot; האם לא הרפתה.
&quot;כן, אמרתי לך&quot; ענה ירדן בכעס הוריד את נעליו ורץ לחדרו.
 
 ***
ענבל שבה לבית הספר לאחר מספר ימים, אך עדין לא חזרה למיטבה, &quot;פשוט לא רציתי להפסיד עוד חומר&quot; אמרה למורה.
עבר שבוע, עברו שבועיים והמבטים נמשכו. הוא הסתכל, היא שמה לב ומיד סובב את ראשו כך היה וגם להפך.
בינתיים רכשה לה ענבל חברות חדשות.
&quot;הכל טוב?&quot; 
&quot;כן, למה את שואלת?&quot;
&quot;כי שמתי לב שלא הגעת בזמן האחרון&quot; ענתה הילדה.
&quot;אני מיכל&quot; אמרה &quot;ואת?&quot;
&quot;ענבל&quot;
&quot;מאיפה הגעת בארץ? את חדשה לא?&quot;
&quot;כן, אני מתל אביב&quot;
השתררה שתיקה מביכה.
לאחר כמה דקות החליטה מיכל להפיר את השתיקה ואמרה:&quot; אם תצתרכי עזרהבכל דבר את יכולה לפנות אלי&quot;
&quot;תודה&quot; ענתה ענבל.
&quot;אין על מה&quot; אמרהמיכל וחזרה לחברותיה.

&amp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Sep 2008 21:23:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9885445</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=9885445</comments></item><item><title>החבר האידיאלי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9806558</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;גבוה ממך: כן אבל לא עוג...  נמוך ממך:רק אם זה ממש במעט..משתמט:לא...=/מתלבש סטייליסטי: לא יזיק..מתלבש גותי: לאעיניים כחולות: כןעיניים ירוקות: כןעיניים אפורות: כןעיניים בצבע דבש: כןעיניים חומות:כןטיפש /אינטיליגנט:אינטיליגנטשותה אלכוהול: לאמרכיב משקפיים:לא משנהעוסק בספורט:לא משנה אבל עדיף...  מפרגן:כןמחייך הרבה:כןןןןמתקשר רק כדי להגיד היי:כןקונה לך מתנות סתם ככה:לא בהגזמה.. שאני לא ארגיש חייבת..מגלח את הרגליים: לא...=/מקובל: לא משנה אבל לא מתנשא..מחמיא לך: למה לא?!?  שיער פנים: ?!?!?מחייך כשאת נכנסת לחדר: כןשיער חום: כןשיער חום כהה:כןשיער שחור: כןשיער בלונדיני: כןשיער ג&apos;ינג&apos;י: כןאיפור:לא....מריח טוב: כןיכול להצחיק אותך בכל רגע נתון: ברור!!חרמן: רק קצת אחרת אני אתן לו מכות!!נאמן: ברור...מנגן בגיטרה: בונוס רציני..  ובתופים: לא..שר: כןשרירים: קצת אבל לא חייב...  זוכר תאריכים חשובים: ברוררזה מאוד/דקיק: כןמצייר יפה: כןלא אוכל בשר: כןשיער ארוך: לאביישן: כן אבל לא מידיאגואיסט: ממש לא!!בוכה בסרטים: תלוי באיזה..חרשן: לא סגורה על זה..מוכשר: כןלוקח אותך כמובן מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Aug 2008 19:34:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9806558</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=9806558</comments></item><item><title>וואי אז לא פירסמתי פוסט מלאאא זמן...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9644867</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;והאמת די התגעגעתי...
אני לא טובה כל כך בכתיבת יומנים כי אני נוטשת מהר...
רק שיש לי תקופות טיפה ריקות בחיים אני ממשיכה לכתוב.. כשאני מרגישה קצת לבד...
והאמת אני לא באמת לבד... יש לי די הרבה חברות שאני אוהבת והן אותי אבל.. לא יודעת.. זו הרגשה כללית כזו שאין לך למי לשפוך את הלב...
וזה קורה לי די לעיתים קרובות מאז שלחברה הטובה שלי יש חבר... ( שנה ושלושה חודשים...)כי זה קשה לשפוך למישהו את הלב שלו כבר יש למי לשפוך...
אז אני אמשיך לכתוב בזמן הקרוב... גם יש לי מוזה להמשיך את הסיפור שהתחלתי...(מי שלא קרא שייסתכל בפוסטים הקודמים)

אגב עוד 4 ימים אני נוסעת למחנה קיץ של הצופים ל10 ימים...=]
מקווה שיהיה כיף...
3&amp;gt; גל
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Jul 2008 17:20:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9644867</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=9644867</comments></item><item><title>בקשה קטנה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9025361</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם אתם יכולים בבקשה להצביע לכמעט מלאכים במצעד של ראש 1 אז ממש תודה...
בשבילכם זה לא כזה משנה אבל לי זה חשוב...

אז אם אתם יכולים בכתובת הזאת: www.tapuz.co.il/rosh1
קטגוריית טלויזיה...


תודה רבה למצביעים! XD&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Apr 2008 21:34:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9025361</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=9025361</comments></item><item><title>הייתי באילת!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9017068</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי באילת מיום ראשון עד אתמול היה ממש כיף!!! הייתי עם המשפחה שלי...
זה עבר לי בטיל.... =/ המבאס שיש לי משו נגד אילת.. כל פעם שאני מגיעה לאילת אני נהיית חולה =/ זה מבאס...
הפעם היו לי כאבי ראש וביום האחרון הייתה לי פריחה נוראית על כל הידיים!היום קצת יותר טוב...
בסה&quot;כ היה נחמד..
שחיתי בבריכה, טיילתי, עשיתי שופינג, צללתי עם שנורקל והייתי במצפה התת ימי..
שצללתי היה ממש יפה, זה פשוט מדהים איזה עולם יש מתחת למים! ואני לא מגזימה... אני ממש פחדנית בגלל זה לקח לי זמן להיכנס למים אבל שנכנסתי נדהמתי! את רואה דברים שרואים בסרטים של נשיונל ג&apos;אוגרפיק רציני.. אף פעם לא ראיתי כאלה דגים! זה היה פשוט יפה... למרות ששנורקל נשמע מעפן כזה אבל זה מגניב...
היה קטע באילת שהיה טיפה מעצבן, יש להקה שאני אוהבת טין אנג&apos;לס להקה ארגנטינאית של הסדרה &quot;כמעט מלאכים&quot; (סדרה בערוץ ניקולודיאון תראו ותצביעו במצעד של ראש 1!! ) חיפשתי שם מלא את הדיסק שלהם ולא מצאתי =/

אבל בתכלס לא היה כזה נורא...

3&amp;gt; גל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Apr 2008 19:08:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=9017068</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=9017068</comments></item><item><title>פרק 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=8971505</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;במשך כמה ימים הם רק החליפו מבטים, חייכו אחד לשני והמשיכו בדרכיהם.
אף אחד מהם לא העז לעשות צעד נוסף. ענבל התחילה להרגיש שמה שקורה ביניהם הולך ומתחזק מיום ליום, למרות שלא הכירה אותו כל כך טוב, ידעה שהוא בשבילה. ירדן שלא היה מקובל כל כך בחברתו, הרגיש נחמה במבטים ששלחה אליו ענבל וידע שגם היא מרגישה זאת אך לא העז, ומה אם הוא מדמיין? הוא לא היה יכול לשאת את זה שהיא תדחה אותו, הוא פחד.
לפתע נעלמה ענבל, לא הגיעה לבית הספר, עבר יום עברו יומים, וירדן התחיל לדאוג שמא לא יראה אותה יותר.
בינתיים הימים חלפו והם המשיכו בשלהם. יום אחד הגיע ילד לבית של ענבל, ילד עם שיער חום, גבוה מעט ועיניו ירוקות כחולות ודפק על הדלת. אישה נמוכה במקצת פתחה את הדלת והתפלאה לראות ילד זה עומד בפתח.
מאז שעברו למקום זה מעולם לא באו לבקר אותם, במיוחד לא ילדים. הילד היה אדום מעט ושאל אם ענבל נמצאת. האישה השיבה שהיא בחדרה וביקשה לדעת מי מבקש את ביתה, פניה של האישה היו נוקשים. הילד השיב שהוא ילד בכיתתה ושהוא בא לשאול לשלומה לאחר שלא באה בימים האחרונים לבית הספר. האישה סרה ממפתן הדלת ונתנה לו להיכנס, היא סימנה לו באצבע היכן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Apr 2008 21:33:00 +0200</pubDate><author>galgul60@walla.co.il (galush)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536860&amp;blogcode=8971505</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536860&amp;blog=8971505</comments></item></channel></rss>