<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החיים זה לא פיקניק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156</link><description>מלאכים לא נופלים מהשמים וחברים יש רק באגד</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אנג&apos;י. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החיים זה לא פיקניק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156</link><url></url></image><item><title>מאבקו האבוד של האזרח הקטן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13610506</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החשד התעורר אצלו כבר שלושה רמזורים לפני הרחוב שמוליך אל ביתו. הוא האט את קצב הליכתו, וגם שני האנשים שחשד כי עוקבים אחריו האטו והחלו לגלות עניין פתאומי בחלונות הראווה. הוא נכנס למאפייה, קנה ארבעה בייגלס בעשרה שקלים והשתהה שם ככל יכולתו. אבל כשיצא והגניב מבט לאחור עדיין ראה אותם. משחרים לטרף. הוא. את המטרים האחרונים עד ביתו עשה כבר בחצי הליכה מהירה חצי ריצה. קצר נשימה עלה במדרגות אל דירתו שבקומה השלישית, שתי מדרגות בכל פעם, הצליח למרות ידיו הרועדות להכניס את המפתח לחור המנעול, פתח את הדלת, נעל אותה אחריו במפתח, הבריח את הבריח, הסתובב ונשען עליה בלב הולם ונשימה שורקת. הוא התכופף מעט, השעין את זרועותיו על ברכיו, הטה את ראשו למטה וניסה להסדיר את נשימתו. מהר. אין זמן. נדמה לו שהוא כבר שומע את טפיפות המגפיים במדרגות. או שאולי הוא מדמיין מרוב לחץ.הוא מצליח להתנתק מהדלת שנשען עליה וממהר למרפסת המטבח. שם, בוהקת כעדות מרשיעה, ניצבת מכונת הכביסה שקיבל רק לפני שלושה שבועות מסבתו שנכנסה לבית אבות. הוא ממהר, פותח את דלתות ארון השירות, מנתק את מכונת הכביסה מהחיבור לחשמל ולמים ודוחף אותה לתוכו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Dec 2012 09:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13610506</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13610506</comments></item><item><title>שיהיה במזל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13573262</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יושב לו אדם בתהום הנשייה שלו, מדחיק את יום הולדתו, שוכח מהעולם ובטוח שהעולם שכח ממנו, ופתאום הוא מקבל צו 8. כלומר שרביט. אין מה לעשות. אם טליק קורא לדגל אני מתייצבת. 
טליק ואני שייכים שנינו למזל עקרב, אחד המזלות שנחשבים ליותר קיצוניים ועוצמתיים. אתם מוזמנים לקרוא את מאפייני המזל אצלו. אני מזדהה שם עם סעיפים 1, 2, 6, 8, 9, 10 ו-13. אבל ברצינות, יש מישהו שקורא את הדברים האלה ולא מזדהה? האם זה לא מתאים לפחות מחצי מהאוכלוסייה?
&lt;SPAN style=&quot;LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-ansi-font-size: 11.0pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi&quot; lan&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 Nov 2012 18:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13573262</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13573262</comments></item><item><title>החוקים לצלם הברקים המתחיל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13526457</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. הברק תמיד יבזיק עשירית השנייה אחרי שהצמצם ייסגר, וזה לגמרי חסר חשיבות לכמה שניות מכוונים אותו.
2. כשתצליח לצלם תמונה בעוד המצלמה יציבה בידיך לא יקרה כלום.
3. אם תיכשל בשמירה על המצלמה יציבה תצליח לתפוס ברק ותתבאס מכל המריחות. 
&lt;SPAN style=&quot;LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-ansi-font-size: 11.0pt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Oct 2012 18:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13526457</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13526457</comments></item><item><title>פסיכומטרי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13484536</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אסון כבד נחת על ראשי הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית. אחרי שנים שבהן רק הקיפו בעיגול את התשובה ולמדו במכוני ההכנה איך לצמצם אפשרויות ולנחש במקרים שבהם הם אינם יודעים מהי התשובה הנכונה אושרה הרפורמה ונקבע כי ממועד המבחן הקרוב הם יידרשו, תחזיקו חזק, לכתוב! ממש לכתוב. במו אצבעותיהם. חיבור! של 25-40 שורות! והם יקבלו לשם כך חצי שעה בלבד. 
הסיבה לרפורמה היא שאחרי יותר מדי שנים מישהו הבין שבלימודים אקדמיים צריך לכתוב עבודות, וכדי לכתוב עבודות צריך לדעת להתנסח, ואי אפשר לנבא מי ייטיב להתנסח בהסתמך על הקפה בעיגול של צמד מילים שמבטא אנלוגיה כלשהי או בהתבסס על ניחוש מוצלח של מילים נרדפות ששוננו בעמל חודש לפני הבחינה ויישכחו שעתיים אחריה.
אבוי. מדובר הלא ביוצאי מערכת החינוך המקוצצת, פאר המדיניות החברתית-כלכלית של בנימין נתניהו שרואה במדינה בעיה, בהפרטה פתרון, בטייקונים אלים מוזהבים ובעם מטרד. אחרי שנים של קיצוצים בוגרי מערכת החינוך כותבים בשגיאות שאין לתאר ובעילגות שהדעת לא תופסת. הם יודעים לכתוב אס-אם-אסים, לא חיבורים, ורגילים להביע את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Sep 2012 12:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13484536</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13484536</comments></item><item><title>עימות חזיתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13473766</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתברר שאתמול לא היה רק יום השוויון (לא שוויון כלכלי או שוויון הזדמנויות או שוויון בין המינים אלא היום שבו היממה מתחלקת שווה בשווה בין שעות האור לשעות החשכה. במילים אחרות: הסתיו הגיע רשמית) אלא גם היום שבו מלאה שנה לבחירתה של שלי יחימוביץ&apos; ליו&quot;ר מפלגת העבודה. לפי ההספק שלה בראיונות בתקשורת, בביקורת על נתניהו, בשילוש מספר המנדטים שמנבאים לעבודה בסקרים ובכך שהספיקה להתמנות ולאבד את המינוי של יו&quot;ר האופוזיציה הייתי משוכנעת שעברו לפחות שנתיים וחצי.
לרגל האירוע התארחה יחימוביץ&apos;ב&quot;אולפן שישי&quot; והתראיינה אצל דני קושמרו. הראיון לא מעניין במיוחד. קושמרו קופץ מנושא לנושא: התקרית בסיני, הבחירות הקרובות, התקציב, הגירעון, כשבאמצע התשובה של יחימוביץ&apos; הוא קוטע אותה ושואל על שלום עם הפלסטינים. הוא אף מגדיל לעשות ותוהה, כאילו לא שהה בכדור הארץ בשנה האחרונה, מאיפה שלי מציעה להביא כסף לכיסוי הגירעון. מהמעמד הבינוני? אבל בדקה השביעית הוא נותן את רשות הדיבור לנחמיה שטסלר, ושם הדברים מתחילים להסתחרר.&lt;o&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2012 11:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13473766</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13473766</comments></item><item><title>לסוף הקיץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13431558</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה פירות כמושים שנבלו במקרר, חום מתיש של אוגוסט ויצירתיות שופעת הביאו להולדתו של השייק הביתי הזה. לקחתי תפוח עייף, חתכתי לקוביות והקפאתי. לקחתי ענבים שראו ימים טובים יותר, והקפאתי גם אותם. למחרת שמתי בבלנדר חצי כוס חלב סויה וכחצי כוס פירות קפואים, הוספתי כמה קוביות קרח, והפעלתי. התוצאה הייתה שייק סמיך, קר, טעים ומרענן, אבל בטעם מודגש מדי של סויה. 
ביום אחר קניתי משקה אורז, והתוצאה הייתה הרבה יותר קלילה ומוצלחת. בסויה יש משהו כבד וטעם מודגש מדי. משקה האורז נוראי בקפה, אבל מוצלח ביותר בשייק. בגלל שליטר משקה אורז עולה 17 שקל, מצאתי מתכון ובפעם הבאה הכנתי בעצמי. קצת מטרחן ומלכלך, אבל זול יותר. למי שאין בעיה לשתות חלב – זו נראית לי האופציה המתבקשת.
&lt;SPAN style=&quot;LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-ansi-font-size: 11.0pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Aug 2012 11:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13431558</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13431558</comments></item><item><title>תנור רפאים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13422233</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגענו לפוסט השלישי בטרילוגיית הדברים שלא עובדים אצלי בדירה, כי כפי שהעירו לי בתגובות לפוסט הקודם, דברים כאלה באים בשלשות, וזה אכן כך. 
הפעם נעסוק בתנור האפייה שלי. מדובר בתנור שקניתי מהדיירת שגרה פה לפניי עם עוד כל מיני מכשירים שהייתי צריכה והיא רצתה למכור. היא נפטרה מציוד שלא רצתה ואני זכיתי בפריטים חדשים למדי במחיר של יד שנייה. רק מה? לדברים חדשים צריך להתרגל. למשל, מכונת הכביסה החדשה שקניתי לא מראה לי באיזה שלב היא נמצאת בעבודה וככה אין לי מושג כמה זמן עוד ייקח לכביסה להתכבס. בינתיים מדדתי לה זמנים ועכשיו אני יודעת בערך כמה זמן לוקחת חצי מכונה (חצי שעה!) וכמה מכונה מלאה (איזה שעה וחצי).
&lt;SPAN style=&quot;LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-ansi-font-size: 11.0pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-f&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Aug 2012 16:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13422233</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13422233</comments></item><item><title>מזל מאזניים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13416161</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי מאזני שקילה מושקעים ביותר. הם מהסוג הדיגיטלי שגם מראה כמה אחוז שומן יש בגוף. לאחרונה התחילו לנקר בי ספקות לגבי נכונות הנתונים שמד השומן מראה לי, אז ערכתי ניסוי. נשקלתי פעם אחת כרגיל, ובפעם השנייה כשאני אוחזת בכמה ספרים כבדים שמשקלם (מתברר) 6 ק&quot;ג. כמו שחשדתי: מד השומן לא מחובר לא לעצמו, לא אליי ולא למציאות. הרי אם הוספתי משקל שאינו כולל שומן, אחוז השומן צריך לרדת, לא? במקום זה הוא עלה! כלומר, המד פשוט לוקח את המשקל, עושה את עצמו חושב ומציג נתון כלשהו. בקיצור, לא שווה להשקיע כסף במאזניים כאלה משוכללים. מספיק רגילים.המכשירים בבית שלי מאכזבים אותי לאחרונה, שמתם לב? קודם מחמם המים ועכשיו המאזניים. מה הלאה? המיקרו שלי יחליט שלא בא לו להפשיר? המקרר לא יסכים שאכניס לתוכו עגבניות שרי? מכונת הכביסה תפצח במחול?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Aug 2012 18:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13416161</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13416161</comments></item><item><title>תנו גז</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13410666</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בדירה שלי קיים מתקן לחימום מים על גז. מאוד שמחתי, כי יש בו יתרונות לא מבוטלים, ואחרי דוד שמש (שלצערי אין בבניין) זה נראה לי כמו הדבר הכי טוב הבא. מה שטוב בו הוא קודם כל שהמתקן יחסית קטן ולא תופס הרבה מקום, בניגוד לדוד של 150 ליטר שנמצא בדירה. שנית, לא צריך לחמם דוד שלם כדי שיהיו מים חמים. המתקן מחמם כל פעם את המים שיוצאים מהצינור ומשתמשים בהם כרגע. אין מאגרים שצריך להכין מראש. זה גם חוסך זמן כי לא צריך להדליק דוד שעה לפני שרוצים להתקלח, וגם חסכוני כי משלמים רק על מה שצורכים, ולא על חימום של 150 ליטר. שלישית, מכירים את זה שלקראת סוף המקלחת המים נהיים פושרים וצריך לסיים מהר מהר לפני שיהיה קר? עם גז זה לא קורה. אף פעם לא נגמריםהמים החמים.
כל היתרונות האלה נהדרים בחורף. אבל עכשיו קיץ, וגיליתי לצערי שבקיץ חימום בגז הוא רחוק מאידיאלי. למתקן הגז יש בורר טמפרטורה, ושם אומרים כמה חמים רוצים את המים. בקיץ, מטבע הדברים רוצים מים פושרים ולא חמים. אז הורדתי את הטמפרטורה למינימום, שהוא 37 מעלות. אלא שגם זה חם לי מדי, אז אני מתחילה לסובב את הידית לכיוון המים הקרים. באמצע הדרך, כשהמים עדיין חמים לי מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Aug 2012 09:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13410666</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13410666</comments></item><item><title>מם לט&apos; באב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13389379</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Jul 2012 10:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אנג&apos;י)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=536156&amp;blogcode=13389379</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=536156&amp;blog=13389379</comments></item></channel></rss>