http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768heCopyright 2026 עמיתוס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=9092695<div align="right" dir="rtl"> עכשיו חזרתי הביתה אחרי שהייתי עם אבא בטיפול לאוטו ואחרי שהלכתי ללוות את שני ליום הראשון בצבא בחיים לא היה לי קשה מפרידות.. אני אוהב את ההורים שלי מאוד והם נסעו הרבה לחו"ל ובחיים לא הרגשתי ככה. פשוט הייתי בשוק כשחזרתי לבדי עם המשפחה שלה. הכל עכשיו נראה ריק וסתמי ולא חשבתי שכך אני ארגיש. גיליתי שנקשרים חזק לבנאדם שנמצאים איתו כל כך הרבה שעות ואפילו מתמכרים אליו ולדברים שהוא עושה. האמת היא שהיו לי תוכניות מה לעשות עד הגיוס כששני לא תהיה כאן בשביל להעביר את הזמן לרכב על הרולר בלילה עם גל (שלא ראיתי הרבה זמן), לרוץ ולחזור לכושר, לנסוע לת"א, לחרוש על הגיטרה, ללכת למגדל העמק לנגן עם דניאל והמתופף שלו וטל. ועכשיו ברגע האחרון אני לא יודע אם זה יתאפשר לי כי גיליתי משהו וגם לא בא לי לעשות את כל זה כי אין לי חשק עכשיו. אני גם לא יודע אם אני אתגייס במועד שיש לי או שזה ידחה בגלל הבעיה שיש לי. אני כנראה צריך לעבור ניתוח בקרוב.. משהו שאסור לדחות </div>Tue, 29 Apr 2008 11:43:00 +0200amitbismut@gmail.com (עמיתוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=9092695http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535768&blog=9092695http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8946257<div align="right" dir="rtl">הנה משהו שחשבתי עליו.נגיד שיש שני אנשים שעומדים מול חפץ מסויים בצבע .X1 אומר שזה צבא כחול ו2 אומר שזה צבע אדוםוזה יכול לקרות בגלל שמספר 1 מגדיר את הצבע x ככחול ו2 כצבע אדום.וחשבתי הרבה אם אפשר להוכיח את זה.. והגעתי למסקנה שלא.יכול להיות שהצבע הכחול של השמיים שאני רואה עכשיו בעצם נראה בצבע אחר לגמרי לאדם אחר.ואי אפשר לדעת את זה.אם לוקחים את זה רחוק יותר אפשר להסיק שכל אחד מהחושים שלנו.. אי אפשר להשוות אותו לתחושה של אחרכי הוא בנאדם אחר שעבר חוויות אחרות, קיבל חינוך שונה, יש לו גנים שונים, יש לו הגדרות שונות לאותם דברים.סתם מחשבה שהטריפה אותי לפני כמה זמן..איך יכולים לדעת אם מה שאני רואה זה מה שאדם אחר רואה?</div>Sun, 06 Apr 2008 12:58:00 +0200amitbismut@gmail.com (עמיתוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8946257http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535768&blog=8946257http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8846226<div align="right" dir="rtl">כבר עליתי על זה מזמן.. זמן זה דבר כל כך משתנה.. כל כך לא צפוי ולא קבועכל רגע בהווה שבו אני חושב על משהו בעצם כבר הופך לעבר.יש לי זיכרונות כל כך ישנים שהייתי כל כך קטן (בערך בן 5) וזה ממחיש כמה שזמן עובר מהר- בין זיכרון לזיכרון אחר שהתרכשו בזמן רחוק אחד מהשני.אולי אני אשב על כסא ואהיה בן 70 ויזכר במילים האלה עוד הרבה שנים וכל הזמן הזה שבין עכשיו לרגע בעתיד יראה לי קצר.אולי איינשטיין חשב מחשבות דומות לפני שהוא עלה על תורת היחסות...ולפעמים הזמן נראה שעובר כל כך לאט.. כשמשעמם או כשלא נהנים או כשסובלים.זה כזה בזבוז שדווקא שנהנים הזמן עובר מהר דווקא שנהנים ורוצים עוד זמן.. ובדיוק להיפך .. שהכל עובר לאט וכבר רוצים שיעבור. אני חושב שזמן זה רק הדרך שלנו למדוד את הניסיון שלנו בחיים.קשה לי להאמין איך דברים עברו וכבר סיימתי עם השנתיים האלה שנראו ארוכותוהנה מחר אני בן 20.. ואני זוכר מה היה בדיוק לפני שנה ואיך השתנתי ולמדתי דברים על עצמי.הכל ממש לטובה וזה מעלה בי חיוך :)אני מקווה להמשיך לגלות דברים חדשים על עצמי ולהשתנות לטובה ולהכיר עוד אנשים בשנה הקרובהולעשות דברים שאני אוהב .הנה שיר שהעלה בי את ה</div>Thu, 20 Mar 2008 15:22:00 +0200amitbismut@gmail.com (עמיתוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8846226http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535768&blog=8846226http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8798378<div align="right" dir="rtl">הבנתי שלכתוב במקום מסויים זה מאוד משחרר. כמו שיחה עם פסיכולוג או חבר. ומה שיפה זה שהוא לא יכול לענות :)רק להשתחרר ממחשבות ולפרוק אותם כאן.תמיד שנאתי בלוגרים ואומרים שאם שונאים משהו זה בגלל שמפחדים ממנו ולא מכירים אותו או יודעים מה הוא בדיוקאז זה אומר שאני בעצם מפחד מבלוגרים?עד לפני כמה חודשים הכרתי רק 2 סוגים של בלוגים.הבלוג הוורוד!יצורים קטנים וורודים ממין נקבה שמחזיקים לבבות אדומים מפלסטיק בידומדברים על רגשות ועל צבעי הקשת בענן ומנהלים בלוג מסוג זה.הבלוג השחור!בלוג בצבע שחור עם תמונות של גולגלות ובו הבלוגר מספר על כמה שרע לו בחיים.על כמה בא לו להתאבד ותחתוך וורידים.אבל בשנה האחרונה יצא לי להכיר מספר אנשים בעלי בלוג ששינו את דעתיוגיליתי שזה יכול להיות ממש פטנט ושצריך לפרסם את זה... אפילו באינטרנט!אני מתכנן לכתוב כאן על נושאים שמעניינים אותי. על הדעות שלי בנוגע לדברים. ועל מחשבות שרצות בראשי.ברגע שאני יעשה את אחד מהדברים הבאים אני ידע שעלי להפסיק לכתוב:1) יצבע את הבלוג בצבע ורוד או שחור.2) יפתח נטיות אובדניות וידבר על זה שרע לי בחיים.3) ישים תמונות של לבבות!זהו אלה יהיו כמה חוקים שאני</div>Wed, 12 Mar 2008 12:28:00 +0200amitbismut@gmail.com (עמיתוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8798378http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535768&blog=8798378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8797631<div align="right" dir="rtl">חזרתי עכשיו מהעבודה ובד"כ שאני בעבודה יוצא לי לחשוב הרבה עם עצמי על כל מני דבריםועכשיו יש לי בלוג וזה נחמד שאני יכול לכתוב כאן כל מני מחשבות שחולפות בראשי.אז מקודם נזכרתי לי שפעם הייתי נוהג להגיד "כולם על הזין שלי" בכל מני מצבים שהייתי מול אנשים.ולרוב אנשים אומרים שאתה צריך לעשות מה שבא לך באותו הרגע מבלי להתחשב בדעות של אחרים וככה תרגיש טוב.וככה אני חשבתי שאני עושה תמיד.אז החלטתי להעמיד את זה במבחן ולשאול את עצמי כל מני שאלות..במצב היפותטי שבו אני לבדי בעולם האם:הייתי מתבשם כל פעם שאני יוצא מהבית?אממ אני חושב שעדיין היה איכפת לי לא להגעיל את עצמיאבל הייתי פחות מקפיד על דברים כאלה אם הייתי האיש הייחידי בעולםהייתי הולך ערום ברחובות? (השיר "חבל שאי אפשר ללכת ערומים" קפץ לראשי (:&amp;; )אני לא חושב שהייתי עושה את זה אבל רק בגלל שזה לא נוח. אולי כי אני כבר רגיל אז למה לא להשאיר אותם?הייתי נוהג באוטו כמו משוגע?אממ קשה לי להודות אבל הייתי נוהג בכביש פתוח כמה שהרכב שלי היה מאפשר ליכנראה שאני לא עושה את זה כי ככה הסיכויים שלי לחיות יקטנו (וישלל לי הרישיון :X)הייתי מפליץ ברחובות?בהחלט :) חחח למ</div>Tue, 11 Mar 2008 23:29:00 +0200amitbismut@gmail.com (עמיתוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8797631http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535768&blog=8797631http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8788066<div align="right" dir="rtl">הנה אני כאן מול המחשב אחרי שתמיד לא האמנתי שאי פעם אני אפתח בלוגבטח שלא רגע לפני הגיוס. רגע לפני שדברים ישתנוהיום הבנתי שרגע לפני קשה לשנות דברים ושהנטיה שלי לדחות דברים דופקת אותי שובאני מסתכל על חבר שלי כאן שאני אמור ללמוד איתו ואנחנו באותה סירה ואני רואה דרכו את מה שאני עושהזה סוג של שאננות ועדיין לא איכפת לי.. אפשר לקרא לזה חוסר אגואיסטיות.אבל איכשהו הזמן יעבור ודברים יסתדרו לי פה ושםרק עוד כמה חודשים הכל יסתדר :)אבל יש גם כמה דברים שיסתבכו.לחיי השגרה הזמנית ולחיי האהבה והחברות ד"א מקודם יצא לי עיצוב בבלוג של גלידה פיסטוק :P</div>Mon, 10 Mar 2008 16:09:00 +0200amitbismut@gmail.com (עמיתוס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535768&blogcode=8788066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535768&blog=8788066