http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637heCopyright 2026 +soiled girl+. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637&blogcode=8793702<div align="right" dir="rtl">בשיא המוטיבציה, שקיבלתי מסבב בלוגים שעשיתי,החלטתי לתכנן לי את הצומות לפי הפעילויות המתוכננות שלי לשמונה ימים הבאים: יום שלישי 11.3משעה 13:00עד יום רביעי 12/3 בשעה 7:30- לשבור עם אנרג'י לפני המבחן באנגלית&gt; 18.5שעות. יום רביעי 12/3 משעה 7:30 עד יום שישי 14/3בשעה 12:30- ארוחת עובד (במקדונלדס) לשבור לא עם בשר בקר ולא עם משהו מטוגן (להחליט מראש שאני לוקחת סלט פשוט לא עובד)&gt; 53 שעות. יום שישי14/3משעה 12:30 עד יום שבת 15/3בשעה 19:30- לשבור שוב עם ארוחת עובד&gt; 31 שעות. יום שבת 15/3 משעה 7:30 עד יום שלישי בשעה 20:00- לשבור עם מרק&gt; 72.5 שעות. משלישי עד שלישי, שמונה ימים, ארבעה ארוחות. קטן עלי לא?</div>Tue, 11 Mar 2008 15:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (+soiled girl+)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637&blogcode=8793702http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535637&blog=8793702http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637&blogcode=8789127<div align="right" dir="rtl">אוכל אוכל אוכל אוכל הוא תמיד שם אורב ליבכל פינה מחכה שאני רק אוכל אותו אבל אני לא רוצה! ואני לא אוכל אותו! אני חזקה! אני לא אראה ככה! +spoiled girl+</div>Mon, 10 Mar 2008 18:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (+soiled girl+)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637&blogcode=8789127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535637&blog=8789127http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637&blogcode=8783815<div align="right" dir="rtl">יושבת מול המחשב ומנסה לשפוך את כל מה שיושב ליעל הלב. הבטן מתפוצצת מכאבים בגלל המשלשלים שלקחתי אתמול. אני כל כך קלת דעת. בשנייה התפתתי ללכת לאכול במקדונלדס. למה באותה שנייה זה נראה לי נכון? למה אני תמיד אומרת לעצמי שאני אקח לקסעדין וזה יהיה כאילו לא אכלתי כלום כשאני יודעת שחלק מהאוכל כן מתעכל? רציתי לפתוח היום בצום של 72 שעות אבל מחר יש לי טסט אז אני אתחיל אותו רק מחר אחרי שאוכל אנרג'י בבוקר. בפעם האחרונה שצמתי 72 שעות הרגשתי שאני יכולה להמשיך אבל לא עשיתי את זה כי חששתי מבולמוסים. תמיד חשבתי כמה נחמד זה להיות רזהאבל אף פעם לא עשיתי עם זה משהו רציני. זה אף פעם לא נראה לי כל כך חשוב, מעין עיניין שולי שכזה.היום אין דבר שאני רוצה יותר מזה.חוץ מזה שכל העיניין של הצומות הוא יותרמלרדת במשקל. זו גם דרך להוכיח לעצמי שאני זו ששולטת בגוף שלי ולא הרעב. אני זו שמחליטה מה עושים ולא הבטן המקרקרת. אני רוצה להחליט איך הגוף שלי יראה ולשלוט בכמויות המזון שאני מכניסה לפה. עדלא מזמן לא הייתה לי השליטה הזו ואני מתפלאת שאני לא שוקלת90 קילו לפחות. בגלל שעכשיו אני נחושה לרדת במשקל הכנתי לעצמי לוח חודשי ש</div>Sun, 09 Mar 2008 19:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (+soiled girl+)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=535637&blogcode=8783815http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=535637&blog=8783815