http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272~heCopyright 2026 אנה. ~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=10161158<div align="right" dir="rtl">החלטתי להפוך את הבלוג לסתם בלוג סיפורים :) בלי קשר לט"ה. בקרוב פרק 1 של סיפור חדש.</div>Tue, 11 Nov 2008 20:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=10161158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=10161158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9380505<div align="right" dir="rtl">למאשה את השמלה שנתקעה בעקב. "את כוסית! באמת, אם טום לא היה מתחתן איתך אני הייתי עושה את זה" אמרה אן וצחקקה. "אויש נו באמת" אמרה מאשה באדישות. "היי!" נכנסה לפתע ורוניקה אל החדר.. "ורו.. איפה ההורים?" אמרה אן בזמן בורוניקה בהתה בשמלה המדהימה של מאשה, זאת הייתה שמלה ספרדית בשווי 50 יורו שטום קנה למאשה, והיא בחרה את החליפה שלו. ~ - ~ מהחלק הזה יש לקרוא בליווי השיר: http://youtube.com/watch?v=6_RicayN7X8 <P class=MsoNormal style="MARGIN: 0in 0in 0pt;</div>Sun, 15 Jun 2008 21:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9380505http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=9380505http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9314201<div align="right" dir="rtl">חבל שהייתי צריכה לכתוב הכל מחדש, באמת חבל. אני מצטערת. היא לא הרגישה טוב, התחושה להקיא באה והלכה כל דקה ודקה שחלפה. היא שפשפה את עיניה והביטה לצד. "טום? זה אתה?" אמרה היא, כשראשה מסוחרר. הכל היה מטושטש לה. "א..-" הוא החל להגיד ופתאום הקיא.. בתוך הייתה בשניהם תחושה של גועל, של אי ידיעה על מה שקרה בלילה הזה. "תודה לאל!" נשמעו קולות עקבים מתרוצצים, לפני שהבינה אן מה קרה בכלל היא נפלה אל זרועותיו של ביל. יום לאחר מכן. "א..אני מהההההההההההה?!" צעקה אן. "אני לא מאמינה.. איך יכולתי?" אמרה וטמנה את ראשה בין שני ידיה. "את לא ידעת מה את עושה. כל זה באשמתי, אני כל כך מצטער.."אמר ביל. אני מקווה שלא עשינו שטויות חשבה אן בליבה והביטה על טום, מנחשת שחשב אותו הדבר. "אז אתה אומר שהיינו מסוממים וגנבנו מכונית? מעניין תוך כמה זמן זה יגיע לעיתונות" אמר טום. " אל תדאג, נתתי להם 200 דולר כדי שישתקו. לשוטרים מקומיים האלה זה מספיק" אמר ביל. מאשה שתקה. כשראתה שהשתחררה שתיקה ברחבי כל החדר החלה לדבר. "אני מצטערת ביל ואן. אני הייתי ממש מטומטמת, כל זה בגללי ואני יודעת את זה. בכלל לא הייתי</div>Thu, 05 Jun 2008 18:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9314201http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=9314201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9132214<div align="right" dir="rtl">אני מצטערת שאני לא מעדכנת הרבה.אני לא ממש מוצאת זמן.. אני אשתדל, בכל מקרה אני רוצהקודם לסיים את כל הסיפור ואז להתחיל לפרסם פרקים וזה ממשקרוב.. אז בינתיים אני אפרסם וואנשוט.היא הייתה הרוסה , למרות שזה היה די צפוי .. אבל איתה ?היא לא האמינה שהיא עשתה לה את זה , היא כבר רואה את הכותרות מחר ,' ביל קאוליץ בוגד בחברה שלו ' , איך היא הייתה כל כך מטומטמת ?!היא יצאה מהדירה בוכייה , מנגבת כל דמעה שיוצאת מהעיינים שכבר אדומות .אחריה ביל " חכי , אני יכול להסביר " הוא צועק , הצלם המעצבן ההוא מצלם והפלאשים חודרים לעיניים .היא לחצה על הכפתור בשלט , ~ ביפ ביפ ~ נשמע רעש מהמכונית , היא נכנסה לתוכהוהדליקה את הרדיו , ככה היא עברה את כבישי ברלין , בשיא השיעמום .. על דיווחים על ג'ורג בוש .היא החליטה לשים מוזיקה , " מונסון אהה ? " היא אמרה בעוד שהיא מנגבת את הדמעה המלוחה ." I’m staring at a broken door " הפלשבקים הציפו אותה ..היא אפילו לא ידעה לאן היא נוסעת , אבל כלום כבר לא עניינן אותה ..היא הגבירה את הווליום והחלה לנסוע .. היא נסעה לאט , על הגשרים הגבוהים של ברלין ..הנופים , הלחות המציקה .. המקומות זוהרים</div>Mon, 05 May 2008 21:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9132214http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=9132214http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9020980<div align="right" dir="rtl">אן התיישבה ונאנחה, היא נתנה למאשה ללכת, ממילא כבר לא תוכל לעשות כלום.. היא נתנה מבט זועם לעבר טום שקלט את המבט ומיהר להראות שלא רואה שהיא שם בכלל למרות שכבר חשף את עצמו כשהסתכל עליה. היא החליטה לעשות מעשה.. היא קמה והתקדמה לעבר טום והבחורה ההיא. "טום? בוא בבקשה אני צריכה לדבר איתך." אמרה היא וחייכה חיוך מזוייף כשמתוך עיניה כאילו יצאו להבות של כעס. טום התנתק מהבחורה ההיא וקם.. היא משכה אותו לצד. "אני יודעת ששמעת את השיחה.. וכן אתה יודע הכל בקשר למאשה אבל בבקשה! אל תתעלל בה!" נזפה בו בצעקות. " א.. אני לא שמעתי כלום.. זאת אומרת.. כן אבל אני לא מתעלל וזכותי לעשות מה שבא לי.." אמר טום בשחצנות שכזאת. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt;</div>Fri, 18 Apr 2008 11:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9020980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=9020980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9015026<div align="right" dir="rtl"> לאחר שבועיים. " ביל! " צעקה אן, היא זרקה את כל המזוודות שלה, רצה לעבר ביל וחיבקה אותו בזמן שמאשה וטום מעבירים אחד לשני מבטים מבויישים. ביל ואן התנשקו לרגע ומאשה סחבה את כל המזוודות, טום שלא הרגיש בנוח הלך לכיוונה ובלי לאמר מילה החל לעזור לה, בלי להביט אחד על השני.. פשוט הולכים אחד ליד השני בכל הרעש של שדה התעופה בברלין, כאילו בעולם משלהם, לא שומעים כלום.. רק הדממה ששוררת ביניהם. ביל ואן נגשו אליהם ולקחו את המזוודות, <P class=MsoNormal dir=rt</div>Thu, 17 Apr 2008 14:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=9015026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=9015026http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8971621<div align="right" dir="rtl">מאשה התיישבה על המיטה, עדין כאבי בטן וכאלה. היא פתחה את המחשב ומיד נכנסה אל האינטרנט. היא פתחה במהירות את הדף של בנק ניו-רק ברוקלין, מילאה את תעודת הזהות של אחיה ואת הסיסמא ההיא שזכרה בעל פה. לפתע פערה את פיה בהלם.. "מ..מה? משיכה של 8 אלף דולר? הם לא מודעים לעובדה שהבן אדם מת לפני חודש? ומאיפה הכסף?" היא תיתקה במהירות במחשב. " אני לא מאמינה.." אמרה וכששמעה צליל של מישהו שעולה במדרגות סגרה במהירות את המחשב. " תקשיבי מאשה.." אמרה אן וסגרה את הדלת. " כן?" אמרה מאשה בעינייניות ונסתה להסתיר ככל האפשר את העובדה שבכתה. אן התלבטה עוד דקה. לספר לה או לא? אולי לספר לביל? אבל לא.. היא לא יכולה לספר הכל לביל, לפחות לא את כל העבר הזה <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; T</div>Thu, 10 Apr 2008 22:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8971621http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=8971621http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8937361<div align="right" dir="rtl">אני מבטיחה שיהיה פרק בקרוב, מצטערת שלא העלתי הרבה פרקים. אני פשוט בעומס בלתי נורמלי, מוצפת מבחנים, עבודות ואני גם רוצה למצוא זמן לעצמי.. אז אני מבטיחה שיהיה פרק בקרוב. 3&gt; תודה לכל המגיבים.</div>Fri, 04 Apr 2008 20:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8937361http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=8937361http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8874987<div align="right" dir="rtl"> " היא בסדר? את בטוחה? " אמרה אן והביטה שוב על מאשה בדאגה. "כן.. היא בסדר גמור, היא רק התעלפה.." אמרה הרופאה.. " מה כבר קרה פה?.." אמרה מאשה ושפשפה את עיניה.. הכל היה מטושטש לפתע.. " את התעלפת ועשית לי התקף לב, זה מה שקרה!" אמרה ורוניקה והביאה למאשה כוס מים. "כן.. ורוניקה היתה כאן למטה במטבח עם חברה שלה ואת ירדת והתחלת למלמל והתעלפת.." אמרה אן במהירות. " טוב מותק.. אני חושבת שכדאי שתאכלי, אין לי מושג למה התעלפת.." <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE</div>Mon, 24 Mar 2008 20:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8874987http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=8874987http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8805876<div align="right" dir="rtl"> " נו אז.. מה חדש?" אמרה ורוניקה והתיישבה ליד אן. היה קיר עם חור של דלת, מכוסה בוילון שהפריד בין החדרים של מאשה ואן. "כלום.. מה כבר יכול להיות חדש?" אמרה אן והכניסה את הבגדים אל הארון. " אחותך יוצאת עם ביל קאוליץ.. פחח" אמרה מאשה וצחקקה. "כן, אני ושאר בנות ישראל יודעות.. ולא רק בנות ישראל.. אני לא מספרת לאף אחד שאת אחותי. את נורמלית? יהרגו אותי!" אמרה ורוניקה וזכתה למבט מזלזל מאן. "תודה באמת" אמרה היא. " וואו אן, את לא מתארת לעצמך מה נהיה מלי הבת של רותם. היא כל כך נהייתה סנובית.. היא בשכבה שלי והיא תופסת מעצמה שחבל על</div>Thu, 13 Mar 2008 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנה. ~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=533272&blogcode=8805876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=533272&blog=8805876