http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914מדובר בניסוי אנושי, ניסוי נוירולוגי שלא נראה כמותו,הכניסה לבלוג לאנשים בעלי ראש פתוח לחוויות מנטליות-מיסטיות כבדות.heCopyright 2026 טיפ טיפה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/14/29/53/532914/misc/14307676.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=10669417<div align="right" dir="rtl">לימדו אותי ששלווה פנימית תפקידה להיות חידת הרגשות. אם מצאתם אותה,אז סימן שהגעתם למטרתכם הזמנית. הזמן הוא בסך הכל מרכיב פשוט הבנוי מנתון קבוע המשתנה על פי מקדם פסיכולוגי ולפעמים אנו יכולים לזהות את הזמן בתור יועץ ההנאה שלנו. אם עבר הרבה זמן - סימן שנהנו ?!כל חיינו אנו מתמכרים לחיות בדרכנו הנוטה לשנות עצמה ככל שאנו הולכים בה יותר. לפעמים הדרך מתפלגת לנתיבים ואנשים מסביבנו בסך הכל מכוונים אותנו או מטעים אותנו. אבל איך נדע ?! רוב האנשים יגידו לכם - "זרמו עם הלב". אני באמת לא יודע אם זה רעיון כל כך טוב, עתידו של הלב להשבר מספר כל כך רב של פעמים בחיינו שבסופו של דבר, הוא מפתח איזשהי אדישות שלא ניתן לפתוח - והמנעול הזה כל כך חזק שאתה אומר לעצמך שעדיף כבר להרים ידיים ופשוט לזרום על האדישות. אולי דווקא ברגעים שכאלה אנו מגלים שהחיים הם כן גוונים מונוטוניים, ואם אתם חיים את השגרה אז אתם חלק מהחברה שכל כך ביזתם. כל אותם רגעים שאמרתם שבחיים לא תחיו ככה - פתאום אתם מוצאים את עצמכם באותם נעליים שבחיים לא העזתם להאמין שתכנסו לתוכם. לא יאמן לגלות שאתם בסך הכל עוד בורג חסר משמעות שמחזק מכונה כל כך גדולה</div>Thu, 26 Mar 2009 01:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=10669417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=10669417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=10121085<div align="right" dir="rtl">אולי לא נולדתי לרצות,אולי נולדתי למחות ולמחוק דמעות של דמויות בהצגה המייסרת הזאת שקוראים לה "מציאות".אולי בין שלל הניצבים עומד הגיבור עם מטפחת קטנה וכתף גדולה לבכות עליה,ומטה טיפה לקראת חבל הטבור הדימיוני,מתאמץ ומתעמק בלמצוא איזשהו חיבור לעולם החיצוני שנראה לו כל כך פנימי וכל כך מוחשי,אך בכל זאת עמוק בפנים הוא יודע שזו רק בדיה.ומנסים לשכנע אותנו שככל שנאמין שהבדיה הזאת קיימת והיא שם,ואנחנו חיים אותה - אז היא תופיע,אך היא נשארת שם,עמוק בפנים,ובכל נשימה אתה רק מרגיש אותה מתגברת וחותכת ולא עוצרת לשניה. איך פתאום כל שאלה נראית כמו תשובה ברורה וכל תשובה נראית כמו שאלה לא ברורה שנשאלה ללא שום קשר.המסר הזה שדיברנו עליו כל חיינו פתאום משליך עלינו מטר של בעיות לא ברורות והמח בוחר לעכל אותן כבעיות במקום לפתור אותן במקום.כל מה שאני מנסה להבין בתסביכים ביני לבין עצמי האם לגיבור שלי יהיה סוף טוב...בעצם זאת גישה לא נכונה, אולי לא צריך בכלל לחשוב על הסוף,כי הסוף עוד רחוק - זאת נקודה למחשבה. וזאת הגישה הנכונה.אולי עדיף לשאול את הגיבור איך הוא רוצה שהמערכות בהצגת חייו יראו.כי מה שבטוח שבהצגה שלי יהיה ל</div>Sat, 01 Nov 2008 23:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=10121085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=10121085http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9923325<div align="right" dir="rtl">האם זאת שאלה של זמן או שמא הזמן הוא פרט שולי שרק נותן לשאלה פרופורציה ריגשית. ובאותו הרגע שהתרגשת מהשאלה,נפל לך האסימון לתוך המכונה הקטנה הזאת מעל הכתפיים ואתה רק שועט במחשבות שלך לעבר מטרה לא הגיונית,וזה רק במטרה להוכיח למישהו שיקר לך שהנטיות שלך להיות צדק הם צדק בכל מחיר. אך במבחן התוצאה – טעית לטווח הארוך ואתה מודע לכך. אז מדוע שלא תשתנה ?! כי אינני יכול. מדוע שלא תנסה דרך אחרת ?! כי אנני מסוגל. ועכשיו באמת,תיהיה רציני רק פעם אחת בחייך,תיהיה אמיתי - תספר לי מהם בעיותייך עמיתי לגוף ולנשמה. אז זה הולך ככה, לפעמים בין המצב למצב הרוח למשב הרוח לפסגת הרצונות ומפולת ההגיון אני נמצא מבודד ממחשבותיי המטרי</div>Sat, 20 Sep 2008 20:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9923325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=9923325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9573022<div align="right" dir="rtl">הפרפרים בראש כשהעקצוצים בבטן מתריאים שהנה הגיע העת לתקוף. או להדוף.ואז העקצוצים שמתריאים שהגיע הזמן לזרום או לחתוך,למלא את הכוס החצי הריקה או לשפוך.ללכת הכי רחוק כשהאמת לא מסתכלת,כי אם תיהיה שקוף השקר אותך ירדוף.כשהסוד טמון בתוך לבך,את ההפך ממנו תעכל,תלמד,תשנן ואז תחשוף. אתה צריך להראות סימניי נוכחות כדי שלא תעלם מפה מתישהו - זה מה שהם היו רומזים לי כל חיי. מה שהם לא לקחו בחשבון,שאולי להעלם יכול דווקא להיות די מגניב. פתאום באמצע קומזיץ',המדורה דולקת,הצ'יזבטים נכנסים למתח,הכל לוהט,הכל דליק,הכל חשוף ואתה ?! פוף נעלם חחח וכל מה שנשאר לך לחשוב זה "הודיני גלר אתה פשוט קוסם בשקל שיכול ל**** לי". יש מצבים שבאמת היה עדיף להעלם במקום להתמודד אך אם לא היינו מתמודדים עם המצבים המאתגרים(נפשית,פיזית,פסיכולוגית,כלכלית וכל היבט) איך ידענו מה לעשות מחר כשנגיע למצב דומה ?! אה?(מן הפח) אה!(אל הפחת) אה?! (אל המטפחת)....איזה חיים הזויים. לפעמים אני חושב שאני מפוצץ בפיצולי אישיות,אבל כשאני יוצא מהסטלה אני מבין שאלו בעצם מוסרי השכל מנקודות מבט שונות שסיגלתי לעצמי במשך כל חיי. וזה הזמן לשלוף את משפטי הבזוקה המטורפים שלי. **הידעת** אנו גורמים לכל מה שקורה לנו במהלך היום,במהלך החודש,במהלך השנה -&gt; 1 +1 + 1 + 1 = במהלך כל חיינו !!כל הדברים שאנו עוברים וחווים אלו בסה"כ בחירות שלנו. כל תשדיר של מחשבה שעובר לנו במח יוצר לנו ב"עולם הדימיון" את הסימולציה הראשונית לדבר - ואם אנו מתאמנים וחושבים ועושים - אז כנראה שהדבר יקרה. כמובן שאם תגידו לעצמכם בראש "אני רוצה פמלה וניקול קידמן אצלי במיטה מחר ב10" זה מן הסתם לא יקרה. אבל אם תגידו "אני רוצה עוד שנה מהיום מיליון דולר בבנק" ותאמינו שזה יקרה,תשקיעו,תתאמצו,תתחילו לעבוד ולגלגל כספים,תעברו מקומבינה לקומבינה מהויזה כאל לפלטינה - זה יקרה !!! ואז אחריי שתגלגלו את המיליון דולר ל90 מילארד יש מצב שמחר ב10 ניקול ופמלה יהיו אצלכם במיטה :]. (זה בכוונה נכתב בלשון זכר.אך הקטע עם ניקול קידמן ופמלה מדבר גם לצד הנשי :P אני יודע שאתן גם מפנטזות על זה...) הבעיה היא שמה שמנחה אותנו להתקדם בחיינו די מבלבל,האינטואיציה שלנו מתערבבת נורא כשאנו יוצרים תדרים חדשים בחיינו ואנשים אחרים מכניסים לנו עוד נקודות מבט ואז האפשרויות גדלות ולפעמים אנו מאבדים את נקודת המבט הנכונה וכך נוצרת ה"השמדה העצמית" - שזה קורה לכל מטפסי התהילה כשהם מגיעים לפסגה,תוקעים את הדגל,פותחים שאכטה על פסגת ההר,נשארים שמה כמה ימים ואז באה סופה ומעיפה אותם למטה עם הדגל תקוע מאחורה. אז איך בעצם לזכור כל הזמן שהדרך למטה כל כך קצרה אחריי שעברנו דרך כה ארוכה לפסגה ?! יכול להיות שכל מסלולי התהילה האלו הם בסה"כ פרי דימיוננו ?! אולי אין לזה בכלל חשיבות ואנו נרתעים סתם וברגע שאנו מפחדים מהנפילה אנו בעצם יוצרים אותה ?! ואם כבר יצרנו את הפרנויה אולי כדי לחשוב על "תרופת למכה" ובום. </div>Mon, 14 Jul 2008 13:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9573022http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=9573022http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9241779<div align="right" dir="rtl">קוצב הנשימה בשעת עוצר משעות הצהריים ורק אני הולך מאחוריו עם הזנב בין הרגליים מנסה לשלב ידיים מאחוריי הברכיים אך המוסר השכל מפריע לי. מהו המוסר השכל ? שאלות ללא תשובות,חוויות עם משמעויות נסתרות ורצונות לא ידועות. והפרט הוא רק פרט שולי קטן בין המכלול של ה"כולם". ושוב אותה התהייה "האם זה הסוף או שזאת רק ההתחלה או שזה ההמשך שנחתך מהסיפור ולעולם לא סופר מהסמפר שלא נכתב?!". האם כל רעיון וכל מחשבה שעולה הם בעצם סיפור שלא סופר או שמא סופר אך בצורה לא רלוונטית,או שלא בצורה מספיק מעמיקה או שאנחנו משכתבים לעצמנו את התת מודע ושולפים מתוכו תוכן שמועבר בביטים ריגשיים שמספקים לנו את הכח "לדעת" ומסתפקים בגלים אלקטרומגנטיים שמגרים אותם. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 0pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi:</div>Sat, 24 May 2008 13:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9241779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=9241779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9087541<div align="right" dir="rtl">את אמרת לי שזה הכל אני,שזה הכל שלי,הכל בזכותי,הכל לטובתי,שזו לא את שמולי,לא את נגדי – אלא את איתי. הנחת אותי מול הבדיה הכי גדולה שעמדתי מולה – שרדתי בשיניים מסעות קשים. במעמקיי תודעתי נוספו להם עוד כמה שילובים לא צפויים – אך הדברים ה"לא צפויים" הם אלו שהכי משפיעים עלינו במבחן התוצאה. המח התעוות מרוב כל המחשבות והתדרים שנורו מכל הכיוונים,אבל יש לי הרגשה שההתעוותות הזאת,לא כל כך גרועה,תיבול מרענן לטעם המונוטוני שחבט בקצה לשוני כבר תקופה ארוכה. מי מכם אי פעם ציפה למשהו שיקרה,התאכזב אחר תקופה קצרה(חוסר סבלנות) וקרה לו בדיוק ההפך ממה שהוא ציפה ?! מי מכם רצה להגיע למטרה מסוימת, פספס את המטרה ובמקום לזרוק עוד כמה חצים מדויקים יותר –פשוט ויתר! זרק את ראשו בשיפוע עם סטנד מטורף של אגרוף אחד שעושה קונטרה ר</div>Mon, 28 Apr 2008 12:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=9087541http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=9087541http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8912010<div align="right" dir="rtl">תורת חיינו בצורה הכי הומוריסטית,הזויה ובדויה שיש: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=540884 </div>Mon, 31 Mar 2008 10:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8912010http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=8912010http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8791240<div align="right" dir="rtl">היא אהבה אותו,הוא אהב אותה. היא הייתה מוכנה לוותר על עולמה בשביל לבנות לו את עולמו. היא אהבה אותו,באמת שאהבה,הוא אהב אותה, אבל נתן לדימיונו לפגוע בה, ובאמת שהוא המשיך ופגע. היא אהבה אותו,אהבה בכל ליבה,אך ליבה נפגע מכל מילה שהוציא מפיו וחדר למעמקיי נשמתה. היא חיה במסגרת נוקשה,אך נתנה את כל כולה - באמת שנתנה,היא לא שיקרה כשאמרה שהוא הכל בשבילה. הוא חי שגרה חסרת שגרה והתעלל בליבה בחוסר מודע,כי האגו שלו פשוט השתגע כשהמצב היה בחוסר שליטה. האהבה שרדה קשיים על טבעיים,כנגד כל הסיכויים התגברו על כל המכשולים,אך בלי לשים לב החלומות הפכו לסיוטים. הם כבר לא יכולים להסתכל אחד על השני,הם כבר לא מסוגלים לתקשר. הקשר היחידי שנותר להם -הוא רק משחקי כבוד. והוא ממשיך להתעלל בליבה,למרות שהיא פצועה. היא רחוקה והוא מקשה על כל צעד שהיא עושה. היא רחוקה ממנו - אך השאילה לו את ליבה - אך הוא ממשיך לפגוע בה. היא אומרת לו שהיא רוצה להיות איתו כשהוא שפוי,אך החוסר שפיות שלו שולט בו - הוא משתגע. כבר לא אכפת לה מכל הנזק שהוא גורם לעצמו,היא אוהבת אותו,רוצה להיות רק איתו,רק רק .... היא אומרת לו שהוא הכל ב</div>Mon, 10 Mar 2008 21:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8791240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=8791240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8759378<div align="right" dir="rtl">מוקדש לילדה הכי מקסימה בעולם. תודה לך שאת משמשת לי להשראה!</div>Wed, 05 Mar 2008 20:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8759378http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=8759378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8759325<div align="right" dir="rtl">שליט הזמן,שליט הזכרון,שליט הטבע ומלכת הלבבות הלכו לסיבוב פוזה... אני נשארתי פה לכתוב לכם קצת חיזוק לאופטימיות.</div>Wed, 05 Mar 2008 19:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (טיפ טיפה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532914&blogcode=8759325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532914&blog=8759325