<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חייו של שטותניק P:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שטותניק P:. All Rights Reserved.</copyright><image><title>חייו של שטותניק P:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/77/23/53/532377/misc/18742320.JPG</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11596567</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

&quot;לא יכול להוריד ממך את העיניים,
מעינייך הנראות כתגליות.
לא יכול להוריד ממך את העיניים,
משפתייך המפיקות מרגליות.&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Feb 2010 21:51:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11596567</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11596567</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11295687</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
ישבנו בתחנה המרכזית בירושלים ושלג שרה לי.
לא התעמקתי מה היא שרה, הייתי עסוק בחיפושים אחר התער שלי, שנדחפה לתיק אתמול בלילה.
הו! אני יודע מה היא שרה! את &apos;close to paradise&apos; של פטריק ווטסון!
זנחתי את מלאכת החיפושים, והצטרפתי לשלג.
שרנו שנינו בקול חזק ולא ביישני באמצע התחנה המרכזית בירושלים.
טוב, אולי לא בידיוק באמצע התחנה, אבל היו מספיק אנשים שעיקמו עין למשמע קולינו.
חזרתי לחפש את התער.

&quot;הנה הוא!&quot; נפלט לי.
-&quot;הנה מה?&quot; 
-&quot;אממ... הנה ה... עיפרון שלי... הוצאתי אותו כי אני רוצה... אממ... לצייר אותך...&quot; ניסיתי לתרץ ללא הצלחה.
שלגחדת האבחנה שלי זיהתה כי אין זה עיפרון בידי, אלא תער.
התחלתי לבכות, וזו חיבקה וניסתה להרגיע.
-&quot;כמה זמן אתה כבר חותך?&quot; היא שאלה.
שתקתי והתכנסתי בעצמי, מבויש יותר מאי-פעם. 
-&quot;סנאי, כמה זמן אתהכבר בעסק הזה?&quot; שאלה שוב, תקופנית הרבה יותר.
היא לקחה את ידי, הזיזה את צמידי ההסוואה וחשפה את עורי, שהיה חבוי כבר כמה שנים.
היא ראתה את כל שמונה-עשר הצלקות.
-&quot; למה אתה עושה את זה?! מה כבר קרה לך?!&quot;.
עדיין לא עניתי, רק חשבתי לעצמי עד כמה שאני רוצה למות.

יומיים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Oct 2009 23:43:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11295687</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11295687</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11266885</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;If you lose me, you lose a good thing, that&apos;s one thing I know for sure.If you lose me, girl, you lose a good thing, that&apos;s one thing I know for sure.When you were sick, girl, I held your hand,When you were troubled I tried to understand,Staying with you I did anything I can,&apos;Cause losing you was not part of the plan.&quot;

זה ציטוט משיר של Rancid, ואני חושב שהוא דיי נכון לשני הכיוונים.
כשאת מאבדת אותי, את מאבדת דבר טוב, ואני יודע את זה, ואני בטוח שגם את יודעת את זה.
וזה בידיוק אותו דבר לכיוון השני, כשאני מאבד אותך אני מאבד דבר טוב (טוב? רק טוב?- מעולה!), את זה אני יודע בוודאות, אני מקווה שגם את מבינה את זה.
וגם המשך השיר- ארבע שנים היינו זה לצד זה בטוב וברע, הבנו (או לפחות ניסנו להבין) אחד את השני, אהבנו, שמחנו, בכינו, רבנו, צעקנו, צחקנו, השטתנו- עשינו הכל יחד.

בידיוק כמו שכתוב בשיר- לאבד אותך לא היה חלק מהתכנית.

אבל אני צריך לכבד אותך, את הרצונות והרגשות שלך, ואת ההחלטות שלך.
אני מקווה שתחזרי לעצמך, ובעיקר שאנחנו נחזור לחברות שלנו.
ילדה- אני אוהב אותך...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Sep 2009 23:37:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11266885</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11266885</comments></item><item><title>חופש מדהים, אני חייב לומר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11210789</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
היה חופש מדהים.
הרבה דברים שתכננתי לי לחופש, נשארו בגדר תכנונים, אבל עדיין- הספקתי הרבה.

סמינר מש&quot;שים שהיה ללא ספק חוויה משמעותית וכיפית, הכרתי שם הרבה חברים חדשים, ובכל זאת- מפעל תנועתי ראשון מאז חנוכה!

וגרמניה, הו גרמניה!
פשוט ארץ יפהפיה. הכל ירוק! הכל מטופח! הכל יפה! אין פיסת לכלוך אחת ברחובות הומי אדם! פשוט ארץ יפה, ואין עוד מה לומר.



מה גם, שנחתנו על מזג אויר נפלא, לא קר מידי ולא חם מידי, אז היה מעולה. 
כמובן שהיינו שם בפארק אירופה, המתקנים שם זה משהו לא מהעולם הזה! כל כך הרבה דברים מפחידים במקום אחד! אבל אני גאה בעצמי- בסופו של דבר עליתי על מה שרציתי למרות שפחדתי פחד מוות!

ובסוף הטיול היה הדבר הכי מדהים שיכולתי לבקש החופש הזה- הופעה של &apos;Coldplay&apos;! הם פרפורמרים מעולים ונהניתי מכל שנייה בהופעה! היה מדהים מדהים מדהים מדהים!
אני חושב שאני אלך להופעה שלהם גם כשהם יבואו לארץ- הם ממש שווים את זה!



הייתי בחופש גם בכמה הופעות בארץ, הייתי הרבה עם חברים, 
אבל הוא עבר כ&quot;כ מהר ועכשיו צריך להתחיל את כיתה י&quot;א ו...לא הייתי מתנגד להמשיך את החופש עוד חודש ורק אז להתחיל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Sep 2009 20:21:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11210789</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11210789</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11172634</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בובה, אני אתגעגע אלייך. רוצה לקחת אותך איתי לגרמניה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Aug 2009 12:37:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11172634</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11172634</comments></item><item><title>ממשיכים בגאווה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11144293</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
ביום שבת התקיימה עצרת &apos;ממשיכים בגאווה&apos; בכיכר רבין בת&quot;א.

לא הלכתי. אמאלא הסכימה שאלך.
היא לא הייתה מוכנה שאלך, בטענה שהמפגע עוד מסתובב חופשי, שעוד לא תפסו אותו.
היא פחדה שהוא יבוא לכיכר, וימשיך במלאכתו.

התרגזתי וכעסתי, אמרתי שזה לא יקרה, שהוא לא יבוא לשם, שהוא משוגע ואידיוט גמור, אבל מספיק חכם כדי לדעת לא להגיע לשם- הרי אם יבוא, המשטרה תחגוג עליו.

למרות כל מה שאמרתי היא לא הסכימה שאלך.


אני מאוכזב שלא הלכתי.
אני עוד יותר מאוכזב שעצרת כזאת היתה צריכה להתקיים מלכתחילה, שדבר כזה היה צריך לקרות במדינה דמוקרטית.

&quot;אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה! יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל!&quot;
אני מקווה שלא יהיו עוד מקרים כאלו במדינת ישראל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Aug 2009 22:50:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11144293</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11144293</comments></item><item><title>מסטיק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11114147</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא תמיד קיבל הכל. הוא ביקש מאימא במבה, והיא קנתה לו, גם אם ידעה שיזרוק את כל השקית אחרי שתי במבות. 
אחר כךקנתה לו גם קולה, שממנה לגם מספר לגימות ואז ויתר. 
ואז קנתה לו גם סוכרייה על מקל, ושקית של שוקו, ושוקולד, וחמצוץ. 
עברו להם הימים, והילד הורגל לקבל הכל מהכל.

באחת הפעמים בהן הילד ביקש מאימו לקנות לו מסטיק, האם סירבה.
אמרה שנגמר הכסף, ושעשתה טעות בכך שקנתה לו כל דבר שרצה.
הילד כל כך רצה את אותו המסטיק, כבר הרגיש את טעמו בעבר ורצה שוב.
הוא ידע שסביר להניח שיזרוק אותו אחרי כמה דקות, 
אבל עדיין- כל כך רצה להרגיש את הטעם של המסטיק בפה.

הילד לא אכל את המסטיק ואף לא לכמה דקות, ולא ביקש יותר דבר מאימו שתקנה לו.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 31 Jul 2009 22:17:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11114147</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11114147</comments></item><item><title>בא לי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11082013</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בא לי לצחוק. בא לי לחייך בלי סיבה. בא לי לשמוע מוזיקה טובה. בא לי לקרוא ספר טוב. בא לי להכיר אנשים חדשים. בא לי ים. בא לי המון זריחות ושקיעות. בא לי לילות לבנים. בא לי חברים טובים. בא לי לא לריב עם אנשים (במיוחד אם זה על שטויות). בא לי הופעה. בא לי מסיבה. בא לי אוכל טעים. בא לי לשתות. בא לי להיות חופשי. בא לי לנגן. בא לי ליצור. בא לי השראה. בא לי לרקוד. בא לי לשיר. בא לי לצייר. בא לי לצלם. בא לי אהבה.


בא לי להיעלם ומצד שני בא לי שאור הזרקור יאיר עליי.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Jul 2009 11:14:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11082013</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11082013</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11014427</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

ההשראה של דפנה/ אח של יוני

&quot;שלום, אני אח של יוניאת לא מכירה אותווגם לא אותיאני כבר בן 8לא מעשן, ומאוד איכותייוני ראה תמונה שלך בחדר של דביתמונה לא גדולהומיד שהתגלת לו, הוא הרגיש שאת ממש יפהוגם חכמהוגם נחמדהוחשוב שתדעי, שהוא לא שיטחיאני רק יודע שקוראים לך דפנהויוני הראה לי את התמונהאני חייב להודות שהוא לא טועהואת באמת מאוד מדהימהאז אם לא מתחשק לך על יוניכדאי שתדעישגם אני בנוי לקשראפילו קשר רציניאז מה אם אני בן 8?הגיל זה דבר משניוהוא לא שיטחייוני מאוד רוצה להכיר אותךהוא ישמח לקבל את הטלפון שלךתודה.&quot;
החופש ממש מעולה עד עכשיו, שרק ימשיך ככה.

הפעילויות הקרובות:

2/7- יוני בלוך בבארבי ת&quot;א
4/7- יהודית רביץ בזאפה ת&quot;א
5/7- אירוע השקה של שלושת הטעמים החדשים של ביסלי! הולך להיות כיף וטעים!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 30 Jun 2009 11:52:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=11014427</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=11014427</comments></item><item><title>כבשים / עברי לידר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=10995822</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

&quot;אני עוצם את העיניים בשביל להירדםומנסה לספור כבשיםאז השלישי תמיד עוצר ויש לו זמןיותר מאחריםוהוא לוחש לי ילד תזהר מאנשים שמחייכיםגם אצלנו יש כאלה חרא של כבשיםוהם אחד אחד עוברים ומסתכלים עליעוברים ומסתכלים עליהם לא נוגעים רק מתלחשים ודיאומרים אידיוט עכשיו הוא בטח מרוצהשהיא בוכה, כבר לא שמחה, היא כבר לא שמחהאז אני תיכף מתעורר ומבט אחד הצידההמיטה שלי ריקהוהשעון שמעורר אותי נלחץ כשהוא רואה ת&apos;ידנמתחת למכהוהוא לוחש לי ילד תתגבר על יחסים שלא עובדיםגם אצלנו יש כאלה שעונים שמתאבדיםאז הם אחד אחד עוברים ומסתכלים עליעוברים ומסתכלים עליהם לא נוגעים רק מתלחשים ודיאומרים אידיוט עכשיו הוא בטח מדוכאשהיא הלכה, כבר לא בוכה, אז היא כבר לא איתך.&quot;

מי הטיפש שמשאיר כאלה דברים על השידה שליד המיטה, ועוד בזמן שהוא לא בבית כ&quot;כ הרבה זמן?

טוב, אולי זה לטובה. (לא אומרים הלוואי)

 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Jun 2009 17:08:00 +0200</pubDate><author>idiotguy63@gmail.com (שטותניק P:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532377&amp;blogcode=10995822</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532377&amp;blog=10995822</comments></item></channel></rss>