<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>רומאו ורומאו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175</link><description>סיפור אהבה אמיתי בין שני הומאים ...</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 זכרון ישן.... All Rights Reserved.</copyright><image><title>רומאו ורומאו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175</link><url></url></image><item><title>יום הזה בשנה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8727366</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום הזה בשנה שאתה נזכר בכל הדברים הטובים...
בכל מה שיכולתי לעשות איתו..
את הטיול הגדול שפספסנו...
את הדירה שאף פעם לא קנינו...
את הילד שאף פעם לא אימצנו...
את החתונה שאף פעם לא הייתה...
את האהבה הגדולה שאף פעם לא הייתה לה הזדמנות לפרוח... להתפתח עוד..
איך לא נכנעים לייאוש...?
איך לא נשאבים לתוך מערבולת של כאב...?
הרצון הזה לחבק אותו...
הרצון לשכוח את אותו היום... למחוק אותו כדי שהוא יעלם...
אולי ככה זה יחזיר אהוב שאיננו..

ר.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Feb 2008 18:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (זכרון ישן...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8727366</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532175&amp;blog=8727366</comments></item><item><title>ועם הזמן...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8708364</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ועם הזמן נהיינו יותר ויותר קרובים המכתבים שלנו הפכו ליותר אישיים... יותר רגשיים...
אני הייתי יושב שעות על המחשב מחכה לתשובה ממנו... מחכה לאיזשהו סימן ממנו אם זה בשיחות במסנג&apos;ר ואם זה באימיילים..

&quot;היי .. קודם כל אני מקווה שתרגיש טוב!להיות חולה זה לא כייף.. אממ שלומי בסדר.. מנסה לחזור להיות אני כמה שאני יכול...מה איתך..?לספר לך על עצמי.. אממ טוב... אני בן23 עוד שלושה חודשים24 כבר שנתיים גר בניו יורק... 
אממ לומד... מדעי החברה... פסיכולוגיה זה המיקוד העיקרי..יש דברים שיותר מעניינים אותך תשאל חופשי...ובקשר לדברים שעוברים עליי כן... זה קשה מאוד לעמוד בקצב הכול קורה לי כל כך מהר... ואני מרגיש שאני בסרט של במאי מטורף.. אבל יש לי קצת אמונה בגורל.. מה שקורה לא קורה סתם.. לכל דבר יש סיבה.. כל דבר אמור להוביל אותך לאחר.. מקווה לשמוע ממך מהר...רונןנ.ב: לא אמרתי לי איך קוראים לך אפילו...&quot;


&quot;יהיה בסדר , זה קצת באשמתי.. חשבתי שאני קצת יותר חכם מהרופאה שלי וחיכיתי עם האנטיביוטיקה..גם כן חח :)
איתי.. האמת שזו יחסית תקופה שקטה.. אתה יודע.. יש מהמורות פה ושם.. והחיים יודעים להרעיד את האדמה מתחת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Feb 2008 15:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (זכרון ישן...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8708364</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532175&amp;blog=8708364</comments></item><item><title>תשובה קצרה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8705864</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;חחחח וואו , הכל הכל? :)

אני בן 23 וקצת , גר באזור המרכז , עובד כפראמדיק , בקרוב אתחיל להתכונן לקראת לימודי רפואה באיטליה לשנת הלימודים הבאה..

יש עוד כל מיני פרטים שיכולתי לספר אבל , לאט לאט הא? .. 

מה שלומך?

ראיתי שהימים האחרונים דיי הזויים לפי מה שאתה כותב.. 
אני באמת לא יודע מה הייתי עושה במקומך.. 
אז.. איך אתה מסתגל לחיים בארץ? , ספר לי על עצמך..? :)

האמת ש... אני מרגיש קצת לא טוב.. אני עם חום וכאב גרון.. אנטיביוטיקה וכל השטויות האלה..
זה דיי באסה כי אי אפשר לעבוד ככה ,ואני נאלץ לשכב במיטה כמו ילד טוב.. אפילו ללמוד אי אפשר ממש.. 

ביום אחר היית מקבל מגילה ממני.. אבל.. אני מרגיש קצת איכס...

שמחתי לשמוע ממך , תהיה בקשר...&quot;



נ.ב: טוב אני חייב הסבר... אני חזרתי באותה תקופה לארץ בגלל אירוע משפתחתי ובעיות עם אחותי הקטנה... אז על זה הוא מדבר ...


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Feb 2008 22:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (זכרון ישן...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8705864</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532175&amp;blog=8705864</comments></item><item><title>זכרון ישן...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8702096</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כשנה איבדתי את אהוב ליבי בתאונת דרכים קטלנית שהשאירה אותי משותק בצד שמאל...
אני לא יודע אם נשארו בי עוד דמעות לבכות עליו או על עצמי...
החלטתי לתעד... לספר את הסיפור שלנו.. אולי ככה אני אצליח לנשום סוף סוף..
אני בן 25... הומו... את האהוב שלי היכרתי פה... בישרא...היה לו בלוג.. 
אני יודע שאם הוא רואה אותי עכשיו הוא בטח מחייך... שמח שיש מי שיספר...
האהבה שלנו הייתה הדבר הכי חשוב לי... הדבר שהחזיק אותי יציב.. 
איבדתי את היציבות... ובחצי שנה הראשונה גם את הרצון לחיות... 
הזכרון שלי הולך ונחלש בגלל הפגיעה במוח...
אני כמעט ולא זוכר איך הוא נראה... איך החיוך שלו נראה...
הזכרונות שלנו הולכים ונמחקים... מה שגרם לי לפתוח את הבלוג הזה.. אני רוצה לזכור... אני רוצה לחוות את הרגשות האלה שוב גם אם זה רק על המסך בזכרונות ישנים ששוכבים איפשהו בתת מודע...
אז כמו שאמרתי.. הי לו פה בלוג... הגעתי אליו ממש במקרה... והחלטתי לשלוח לו הודעה... שלחתי לו מכתב קצר לאיימייל בתקווה שיענה...

&quot; אתה,
רציתי ליצור איתך קשר אז הינה אני יוצר...אני רוצה לדעת הכול אודותיך... לילה טוב
רונן..&quot;

וחיכיתי לתש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Feb 2008 15:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (זכרון ישן...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=532175&amp;blogcode=8702096</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=532175&amp;blog=8702096</comments></item></channel></rss>