<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>קרבי בדם,ג&apos;ובניק בנשמה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050</link><description>עדיף מקום פחות טוב ומקסים,מאשר מקום טוב ורע!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 DaviDima. All Rights Reserved.</copyright><image><title>קרבי בדם,ג&apos;ובניק בנשמה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/43/67/34/346743/misc/12138860.jpg</url></image><item><title>רגילה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=11059894</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נשאר רק עוד קצת לשירות הצבאי, עברתי תרוב נשאר רק החלק המעצבן שזה בעצם &quot;לסבול&quot; את ההנפצות שלהם ולחכות בסבלנות לשחרור הייתי מסכם תשירות כה נחמד - כי בעצם לא היה כזה להיט וכול מחזור רק הלך והדרדר אבל עוד מעט צריך לצאת מהצבא ולהתחיל לחיות שזה קצת די קשה ו מבלבל צריך לעבוד כול יום צריך כסף לאוכל מה שהצבא נותן וצריך מקום שינה די קשה כי אני רואה הרבה אנשים שלא ממש מסתדרים עם זה, צריך לדעת לעבוד עם כסף ולדעת תגבול איך שהוא הייתי נשאר בצבא לעוד הרבה זמן כי מה אכפת לי לאכול חינם ולישן שם וקצת לסבול, אבל עדיין אין כמו להיות בבית ועם יש עבודה אז זה כמו צבא רק עם יותר חופש, נגיד יש עבודה שצריך ללכת כול יום רק במקום לקבל 2 שקל בשעה מקבלים יותר, וגם בדרך כלל עובדים איפה שרוצים ובטח אנשים יהיו יותר טובים מהצבא ויהיה אפשר לבלות וכו&apos; אני כרגע יצאתי לרגילה אחרי הרבה הרבה הרבה זמן, כבר יום שלישי צריך לחזור בראשון אוח שהזמן לא יגמר, בנתיים לא עשיתי משהו משמעותי הייתי בבית ועכשיו אני אצל אהובתי מחכה שהיא תחזור מהצבא ואני נעול פה לבד, אז גם מחר אני יחכה ככה ואז אליי, אין עדיין תכנונים מקווה שיהיה משהו מענין&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Jul 2009 10:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=11059894</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=11059894</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10986081</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התחלנו הכל מחדש?
סתם רציתי להגיד שאני אוהבת אותך ושזה הדבר הכי אמיתי שאני יכולה להגיד עכשיו.
עם דמעות של אושר ועצב.

וזהו טוב? אני אוהבת אותך ואני לא רוצה לאבד אותך.
ואני באמת אעשה הכל בשביל זה.
שנהיה עוד המון זמן ביחד!

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Jun 2009 19:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10986081</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10986081</comments></item><item><title>Happy Birthday My Love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10906980</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יומולדת 23 לאהוב שלי.
מה נאחל לך אהובי?
דבר ראשון, יומולדת שמח ועד 120 שנה.
אני חושבת שהדבר הכי חשוב שצריך לאחל הוא בריאות.
ואז צריך לאחל לך שתהיה הכי מאושר בעולם.
תמיד תחייך, ותשמח, תדע למצוא את האור בכל דבר רע שקורה לך. כי היאתמיד נמצאת שם.

עוד מעט אתה יוצא לאזרחות, לא פשוט אני חושבת.
צריך למצוא עבודה, וללמוד.
להתחיל לחיות בקיצור.
לדעת לשמור על עצמך, לדעת איך לחיות ולאן לפנות
בקיצור, למצוא את השביל לעתיד שלך.
אז מפה אני אמשיך ואגיד שאני מאחלת לך שתמצא את הדרך הזו, ושתהיה הכי טובה שבילך.

אם אומרים לך מה לעשות, תעצור את כולם ותגיד להם &quot;חכו, עכשיו זה אני. לבד&quot;
תתמודד עם הקשיים ותראה רק הצלחה, תראה שמטעויות לומדים ותזכור שלפעמים גם אם קצת קשה לך לעשות את זה תקשיב לסובבים אותך.

אולי בסופו של דבר הם אלו שייתנו לך את העצה הכי טובה, ובזכותם תצליח.
אבל אל תשכח שיש מצב שזה יהיה בדיוק ההפך, ואז תצטרך טיפה לתקן, ולחזור אל השביל המותר.
תזכור את המכשולים שקיימים בדרך, ואם אתה נתקל באחד אל תוותר.
יהיו עוד הרבה כאלה, כי החיים מלאים בהם.
וצריכים להתמודד, עם הכל.
אם בכל מכשול&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 May 2009 13:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10906980</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10906980</comments></item><item><title>בדקתי אם נכנס לך לבלוג כמו שביקשת...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10812474</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז כבר החלטתי לכתוב פה איזה משהו קטן, שילווה אותך ל8 ימים הבאים בצבא...

אני אוהבת אותך הכי בעולם!!!

אז התחלת עם חיוך, ואל תישבר. אני שם איתך.
בלב.

נשיקות!!

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 May 2009 16:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10812474</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10812474</comments></item><item><title>בצער רב הקטע לא נשמר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10660434</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איזה ביש מזל עד שהיה לי מה לכתוב וגם זה לא נשמר אולי פשוט לא היה צריך להשמר מה שהיה כתוב שם:
איך הזמן טס פשוט טס אני פותח את העניים וכבר חולפים להם כול ה18 יום שהייתי בצבא ואז אנחנו נפגשים ואז אני פותח את העניים ואני מגלה שחלפו להם עוד 4 ימים שהיינו ביחד אני לא יגיד לך שאני ממש נהנה לחזור לשם אני לא ממש נהנה כי יש מקומות יותר טובים בצבא ואני נמצא במקום שהוא לא כול כך טוב ולא כול כך נעים להיות בו והכול בגלל שרוב הזמן מתעסכים שם בחרא נכון שבנתיים אני לא שומר ולא עושה הרבה כי אני &quot;פזמניק&quot; הגיע הזמן לא? שנתיים ו-4 חודש עוד מעט מגיע לי לנוח קצת לא? אבל עדין המקום הזה שנקרא &quot;סוללה&quot; מגעיל כי לא באמת אכפת להם מאיתנו אלה מעצמם יותר חשוב להם המסדרים והם רק מגזימים, תותחנים זה לא כזה כיף ויש הרבה עבודה שחורה אבל מישהו אמור לעשות את זה אבל עם שוקעים בבוץ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 23 Mar 2009 00:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10660434</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10660434</comments></item><item><title>גם לי יש תגובה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10586451</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527514

גם לי יש מה להגיד בנושא ועוד להסויף כמה דברים, בחיים יש עליות וירידות פעם למעלה פעם למעטה,גם ביחסים זה ככה כול יום שעובר אני &quot;לומד&quot; דברים חדשים כמו שאומרים החיים הם הבי&quot;ס הכי טוב שיכול להיות, אני לומד להסתדר לאט לאט לבד בעולם וממשיך ללמוד אותך, קשה להבין נשים ובמיוחד נשים שהן רגישות, את אחת מהן שאת ממש רגישה שנפגעת מכול דבר מצד אחד זה לא טוב וצדד אחר זה טוב, לא טוב כי את ניראת חלשה וישר מתחילה לבכות אבל מצד אחר כשבוכים אז מראים דאגה כשבוכים ואדם אחר זה מראה שמצטערים על משהו וכול מה שאומרים בא ישר מהלב! לפעמים לצד שני קשה לסלוח אבל כול דבר אפשר לסלוח ולהמשיך כאילו לא קרה כלום, רק שלא יהיה לך ספק אני לא יודע מה קרה אתמול ואני לא מסכים לאיך שקראת למקרא הזה היום, אני פשוט לא מבין מאיפה זה בא עם תחשבי טוב טוב ותנסי לשחזר מה היה שם אולי תביני דברים אחרים מימה שאת רואה או ראיתי, אני רוצה להגיד שהיה ונגמר קשה לשכוח אבל נעבור את זה דבר כזה קטן לא יעצור את מה שבונים כבר יותר משנה, אנשים צריכים לדעת לסלוח גם על הדברים הקטנים ובמיוחד על הדבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Mar 2009 10:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10586451</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10586451</comments></item><item><title>כי חכית לזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10575095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה זמן חיכית לפוסט ממני ועכשיו זה הזמן המתאים.
כשהיה לנו שנה אז תכננתי לעשות כמה דברים חמודים ולכתוב מזמן פוסט ואולי מכתב אבל כמו בחיים רוב הזמן שמתכננים לעשות משהו הוא לא יוצא לפועל ובמקרא שלי זה בגלל הצבא ואחרי חודש כבר לא כזה רלוונטי, ותמיד כיף לקבל הפתעות או מתנות ממש קטנות שעושות חמוד בלב אבל אני יודע דבר אחד שאני לא צריך שום יום מיוחד כדי להראות את זה כי אני תמיד יכול לעשות איזה שהיא הפתעה ואז זה יעשה יותר נעים בלב כי את לא יודעת מי זה בכלל ולא חשבת על זה בכלל כי אין שום יום שהזכיר לך שאולי היום יקרא משהו, אני תמתנה שלי כבר קבלתי וזה תלב שלך שכול יום מקרוב או מרחוק מראה לי כמה שהוא אוהב אותי מחדש, את מכירה אותי כבר שנה ואת אמורה לדעת שאני לא כזה יודע להביא רגשות וכמו שאמרתי בפעם ראשונה שנפגשנו שאני לא ממש מאמין בלהביא פרחים וכול מיני שטויות וזה לא בגלל שאני קמצן או לא בא לי פשוט אני חושב שלא צריך להגזים אני יכול להביא מאה פרחים אבל זה לא יראה תאהבה האמיתית עדיף נשיקה אחת מאשר זר פרחים או כול דבר אחר, (אבל לא לשכוח שלפעמים מתנות זה נעים אבל לא להגזים) והעיקר כול דבר שעושים אז ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 26 Feb 2009 08:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10575095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10575095</comments></item><item><title>אין כותרת כרגע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10378104</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נצלתי תרגע הזה לכתוב בלוג קצרצר בכול זאת אני חופר מהפל וזה לא כזה כיף, עם אכפת לכם אז איתי הכול בסדר ובנתיים זה לא כזה מזיז לפעילות הסדירה שלנו, כמו כולם אנחנו מתעדכנים מהחדשות ויודעים מה קורה שם ונקווה שזה יגמר לטובתנו ושיגמר מהר!עכשיו אני מתיחס לברי, את כול כך רצית להתגייס ואף אחד לא חשב שתגיעי למקום כול כך רע אבל תדעי שזה יגמר ושזה לא כול הצבא ככה יש גם מקומות טובים, ותזכרי שאני פה כדי לחזק אותך ולעזור כמה שאני יכול אבל תזכרי שגם לי יש עניים אל תשברי כי זה יגמר זה בסוף יעבור תהיה חזקה, כול פעם שאת בוכה בטל ואומרת שאת נשברת אז זה פוגע בי וקשה לי כי אני לא ממש יכול לעזור!  ):ונעבור למשה2 משמח עוד 3 ימים יש לנו שנה אוהב אותך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Jan 2009 12:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10378104</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10378104</comments></item><item><title>אחרי &amp;quot;21&amp;quot;=19</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10287695</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בפעם האחרונה שנפגשנו ידעתי שאני הולך ל21 ימים אפשר להגיד שהימים הכי קשים כי זה אימון ולא דיברנו הרבה בגלל שרוב הזמן הייתי בשטח ואין זמן לדבר וגם אין סוללה, היו ימים קשים והיו ימים יותר קלים אבל כול הזמן ידעתי שאת מחכה לי אי שם בת&quot;א &quot;הרחוקה&quot; וזה מה שחיזק אותי גם כשהיה לי חרא שם בגלל האנשים או בגלל הקור ידעתי שאת תחכי לי ותמיד תהיה בסביבה כדי תמכת בי וזה חיזק אותי ועזר לי מאוד לעבור תשבועיים הקשים האלה כול יום ויום חשבתי שעוד יום נגמר ואנחנו עוד מעט נפגשים עברו הימים והלילות, והגיע יום שישי כבר רציתי לבוא לחבק אותך ולנשק וגם ידעתי שתכננת הפתעה, כשיצאתי מהבסיס רציתי לבוא כמה שיותר מהר וכך היה בערך, הגעתי אמרת לי לחכות מחוץ לדלת וכשנכסתי ראיתי בלונים ולבבות שוקולד וכוס על המיטה ומכתב זה היה ממש יפה וידעתי שהסופש הזה יהיה הכי טוב פשוט הרגשתי שהיומים האלה יהיו ממש טובים גם כי התחלנו אותו עם הפתעה שעשית לי ל-11 חודשים, וגם כי הכול היה מאהבה בדיוק כמו שאני רציתי ובדיוק כמו שדברנו אני קיבלתי מה שאני רוצה ועדין מקבל, אוכל יחס, ומלא אהבה בעיקרון אני מקבל מה שאני צריך ואני מקווה שאני גם מחזיר לך א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2008 19:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10287695</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10287695</comments></item><item><title>מוזר איך שהימים עוברים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10030907</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באמת מוזר איך שהימים עוברים יצאתי הביתה לחופשה של 7 ימים בגלל החגים וזאת אפילו לא על החשבון של הרגילה ואז החלטתי לעשות את הדבר שאני הכי מחכה לו להגיע לת&quot;א למקום שאני אוהבלבחורה שאני עוד יותר אוהב ופשוט להנות ואחרי זה כניראה לחזור הביתה ולהנות גם שם! אז הגעתי די מוקדם כי יצאנו ממש מוקדם ואני ממש שמחתי יום יומים ראשונים היה ממש כיף הכוונה בכיפור הרגשתי שזה המקום שאני רוצה ואז אחריכיפור היינו אמורים לנסוע עליי ובגלל הבלגן שהיה בעיר החטלנו להשאר בת&quot;א ולראות איך יסתדר שם (למה סתם להכנס לבלגן) פתאום איך שהוא אני מרגיש ממש בודד ולא בנוח התחלתי להרגיש שלא אוהבים אותי ושאני לא מקבל אהבה! אחרי זה קצת דיברנו וחשבתי שביוםשני זה ישתנה אבל לא! גם ביום שני בצהורים הרגשתי לבד ממש לא היה כיף לי רק חשבתי מתי יש רכבת ולנסוע הביתה כי באותו רגע העדפתי להיות בבית ולשחק איזשהו משחק מגעיל מאשר להיות פה בת&quot;א, ואז רציתי לכתוב בלוג על הקטע הזה והיא בדיוק התחילה לבכות כניראה שהיא פתאום שמה לב שמשהו פה לא בסדר אני לא רציתי לבוא לתת לה חיבוק כמו תמיד עם רע לה פשוט מרוב שהרגשתי לא בנוח לא רציתי ואחרי שאני התחלתי לכת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Oct 2008 08:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (DaviDima)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=531050&amp;blogcode=10030907</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=531050&amp;blog=10030907</comments></item></channel></rss>