<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ציור במילים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536</link><description>אני אוהבת לכתוב.
כשאתה כותב אתה מספר, אם אתה רוצה ואם לא את העולם הנסתר שבך.אפילו כשתנסה להישמע מחוייך ועליז, המילים שלך יספרו את האמת....
העולם שלי כתוב כבר מזמן במליוני דפים במחשב,
אז חשבתי לשתף אותכם ולדעת מה אתם חושבים.
מקווה שתאהבו, אריאל 3&gt;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 א.אריאל. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ציור במילים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/36/05/53/530536/misc/15423609.jpg</url></image><item><title>מה לי ולזה?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=11000759</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חשבתם פעם על המקום שאתם נצמאים בו?
הכיתה, השכונה, בית הספר, החברה, העיר או המדינה?
הכל כאן מושלם?! אני בטוחה שיש מקום לשיפור....
ולמהאני אומרת את זה לכם?! זה פשוט תלוי אך ורק בכם!!
_______________________________________________________________________
אני ילדה דיי קשטה. תמיד אני נוהגת להקשיב למבוגרים ולגדולים.
לבצע את כל המשימות כראוי ובזמן,לדבר בנימוס ולהשיב לשאלות קשות ומסובכות.
תמיד כשהיו מדברים על המצב בארץ הייתי שותקת ומקשיבה.
&apos;המצב בארץ לא הכי טוב, זה שיהיה...&apos; חשבתי לעצמי.
המבוגרים תמיד אמרו:&quot; פעם היה יותר טוב...&quot; בנימה עצובה.
או שהוסיפו:&quot; האנשים האלה פשוט לא יודעים להתנהג...&quot;
או שאפילו פלטו בכעס&quot; ה______ האלה, כשהגיעו לכאן הביאו איתם רק דברים רעים...&quot;
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl st&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Jun 2009 09:21:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=11000759</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=11000759</comments></item><item><title>I am back</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=10994617</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי,
אני לא יודעת מי נשאר (או שלא?) לקרוא את מה שאני כותבת עכשיו.
כנרראה שזה מה שקורה שעוזביים את הבלוג שלך למשהו כמו.... שנה?!
הבגרויות שלי (כמעט) נגמרו, והחלטתי שעכשיו, כשאני לפני השחרור אחזיר את הבלוג לחיים...

את הסיפור האחרון לא המשכתי וכבר שכחתי על מה רציתי שהוא יהיה (מערכת החינוך ארררר)
אז הנה משהו קטן, (קצת באיחור) שיעזור לכם (בעז&quot;ה) שנה הבאה עם כשלונות...
_______________________________________________________________________________________

אני כישלון... כישלון... כישלון...
מי לא חווה אי פעם בחייו כישלון צורב?! כזה שבא משום מקום ונותן לך בעיטה מתחת לחגורה. אפשר לצרוח,לברוח,לשכוח להיכנס לדיכי ולטפוח... או שפשוט שאפשר לצאת למאבק בכישלון,מבטיחה שעוד תסתכלו לו בלבן של העניים...מוכנים?!

שלב ראשון:תרגיעו!!!
תחשבו לבן, ים, רוח, שמש מלטפת, גלים קטנים מתנפצים בנגיעות רכות על גרגירי החול החם. אתם על ערסל מרופד כשלפתע.... אתם רואים כריש, מפחיד! גדול! הוא מתקרב...עוד קצת....ועוד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Jun 2009 10:53:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=10994617</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=10994617</comments></item><item><title>פרק 4=)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9780257</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התרחקתי במהירות של אצן באולימפיאדה, מחבורת הכוכבים המנצנצת.
כשהחיוך האדיוטי שעל פני מסרב להימחק.
לא משנה מה הייתי מורחת עליו, הוא עדין היה נצמא שם מחייך אלי בניצחון &apos;לא תצליחי להוריד אותי&apos; &apos;בואאאהאהאה&apos; הוא היה אומר בקול מטורף.
מזל שיש לי דמיון מפותח, הא?!

הגעתי לחלקה הקטנה שלנו, חלקת דשא קטנה וספסל, זה כל מה שצריך כדי להוציא אותנו מהקמפוס האפרורי, זה שבו אנו נוהגים לבלות בו את רוב יומינו ולקרוא לו &apos;בי&quot;ס&apos;.
בחלקה שלנו עדיין רבצו (כמו קרנפים עצלנים בספארי ברמת גן) ליאור אלון ואהוד, החבורה הבלתי מוגדרת שלי.
כשליאור מנסה (ללא הרבה הצלחה) להסביר לאהוד כימיה מהי, ואלון בוהה (כהרגלו בקודש) בשמיים, בציפורים, בשמש, אל תדאגו לו, הוא כבר ימצא על מה להסתכל....
&lt;FONT si&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Aug 2008 20:53:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9780257</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9780257</comments></item><item><title>פרק שלישי =)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9736778</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש, אני כתבת צעירה, למעשה ממש אבל ממש צעירה. כל הכתבים שיש בעיתון הזה ממש זקנים (לא כאלה שמתקמטים.. לא עד כדי כך) כולם שם ב-י&quot;ב.... (!!!)
בעודי יוצאת מהמנהל כשעל פניי חיוך גדול כל כך שהוא גרם לאוזניים שלי להיות קטנות, סומק (טבעי, אני לא מתאפרת, כאילו חוץ מגלוס ומסקרה..) ועיניים מהופנטות כאילו חזיתי זה עתה, בנסיך חלומותיי מציע לי נישואים ( חוץ מהקטע של הריר, כי הוא יהיה מושלם...).
אני נתקלת חזיתית, בתאונה קטלנית (לחיי החברה המתנדנדים שלי) ב&apos;כוכב&apos; המקומי: אלון.
זה כאילו לקחו את כל המקובלים מכל הסרטים ושילבו את כל הטוב שבהם באלון.
אם המשטרה הייתה עוצרת אנשים על עודף יופי- היו נותנים לו מאסר עולם, או אולי אפילו שניים, אם היו מכתירים מלך ל&apos;קוליות&apos; אז... נו טוב, הבנתם למה התכוונתי....
זה נראה כאילו מלאכים (לא, בעצם מלאכיות כי לבנות יש חוש מולד לדברים האלה..) ציירו לו את הפנים.
עיניים של ים בשעות בוקר קרירות, אף קטן וסולד, שלשה נמשים יפים ועדינים, שפתיים משורטטות במדויק, שרירים (הרבה) יותר גדולים משל מייקל לואיס, וחיוך של (יותר) ממיליון דולר. אה, והבחור הוא גם (איך לא?!) הק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Aug 2008 16:43:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9736778</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9736778</comments></item><item><title>פרק שני =)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9724162</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסתכלתי בתמונה הענקית, בראש הצבי, בשולחן המאובק והרגשתי כמו (מינימום) פרנססה צווחנית בסרט אימה.
&quot;אז על מה רצית לדבר איתי?&quot; שאלתי בהמון, המון אומץ.
&quot;שרון, קראתי את המאמר האחרון שלך בנושא האקולוגיה&quot; הוא פתח בקול מעצבן של הקריינים בפרסומות בערוץ 2.
&quot;ומצאתי שהוא שנון, קליל ומרענן, ובשל זאת, (אליעזר בן יהודה מבקש את המילון שלו בחזרה... פריק שממש טוב בלשון שכמוך..) אני ממנה אותך לכתבת השטח של העיתון שלנו..&quot; הוא אמר ואני השתדלתי שלא לנחור לו מול הפנים.
&apos;רגע, כתבת שטח, של העיתון הוא אמר?!&apos; מישהו מעצבן אמר בתוך הראש שלי.
לפתע שמעתי פעמונים קטנים, ציפורים מצייצות ורוח מנשבת. יכול להיות שמתתי והגעתי לסרט אמריקאי רומנטי מתוק שבא למות? לא אני סתם מאושרת כי חלום חיי (ה200 ברשימה, מה אתם חושבים יש עוד הרבה...) עומד להתגשם. ואז צרחתי....
המנהל החליף את צבע פניו לאדום- ורוד, ואפילו הצבי המת שמאחריו נראה מופתע.
&quot;אז אני מבין שהתשובה חיובית?&quot; שאל המנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Aug 2008 11:35:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9724162</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9724162</comments></item><item><title>סיפור חדש.....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9713910</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי, 
יש לי סיפור חדש... אני מקווה שתאהבו אותו כמו הקודם....
קריאה מהנה!!!!




יום שלישי, 10 בבוקר, ההפסקה הגדולה, מקיף &quot;אולראי&quot;.
בעודי יושבת על המדשאה החדשה, לועסת בהנאה כריך טעים תוצרת בית, ומבלה עם האנשים שהכי כיף לי איתם, החבורה שלי, אני שומעת (למרות שזה ממש קשה עם כל המופרעים שצורחים לידנו) את קולה (הצרוד) של המזכירה לנו:&quot; שרון פורת, מתבקשת להגיע מיד למשרד המנהל.&quot; 
משרד המנהל? אימלהה!!!
משרד המנהל? אותו אדם שכופה עלינו חולצות מזעזעות (בערך כמו שלו), אותו אדם שהעיף את רשימה ארוכה של תלמידים בגלל משמעת, אותו אדם שמכריח אותנו לקום לכבודו כמו בצבא, אותו אדם שטורח לנאום לנו על דברים שלא מעניינים אף אחד רוצה לדבר איתי בדחיפות? טוב שמישהו ישאיל לי עט, אני צריכה לקבור את עצמי...

&quot;אההההה&quot; צווחי והרעדתי את כל מי שהיה לידי ברדיוס של קילומטר.
אוהד הרים את עיניו הירקות אלי ושאל (כמה אופייני לו) &quot;מה קר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Aug 2008 15:25:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9713910</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9713910</comments></item><item><title>פרק 40 והאחרון!!!:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9692484</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מאוד מצטער על כל הבלאגן שהיה פה. קיבלנו הצעה מעניינת- לערב את הכוכבים הצעירים בקהילה. הרעיון נשמע לי מאוד מרשים והסכמתי, לא תכננתי שכל הצלמים בברנז&apos;ה יגיעו גם הם. אבל אתם מבינים, בימים כמו שלנו- אנשים מחפשים כל קרן אור קטנה שיש...&quot; הוא אמר בייאוש וחייך חיוך עייף.
אז מה אתם אומרים?! הכל תלוי בכם עכשיו.&quot; הוא אמר.

&quot;זה נפלא..&quot; אמרה נגה 
&quot;כן..&quot; השיב אור וכולם הצטרפו.

&quot;אז הוחלט?! הולכים על זה...&quot; הוא אמר והעיף מבט בשעונו הסגול.
עד יום שני הבא, בשבע בדיוק תגישו לי את ההצעות, חשוב להגיע בזמן- הנודניקים האלה גם יהיו שם...&quot;
אני סומך עליכם שתביאו לי רעיון שיגרום לי להתברווז – אתם יודעים, להפוך לברווז..&quot;
&lt;P class=MsoNormal&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Aug 2008 16:41:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9692484</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9692484</comments></item><item><title>פרק 39:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9685371</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום חמישי הבא הדרך למרכז האמנים לא הכירה את עצמה עוד.
הלבנים העקומות והמאובקות, השביל הצר, הכביש הישן והתריסים הרעועים. 
היו מוצגים לעיני כל.
ראשית, האזור היה הומה בצלמים, שהביו עימם שלל מצלמות בכל הגדלים, 
ומיקרופונים ותאורה וצעקו הוראות לעובדיהם, פשוט מהומה.
ואם זה לא מספיק שכל הצלמים המשועממים הללו נסעו רחוק מהעיר הגדולה רק כדי לצלם נערים מציירם בתחרות, אז גם כל העיר כולה התגייסה &apos;לעזור&apos; להם בתור קהל.
כל האנשים הקיפו את הכניסה, ילדים קטנים, ילדים גדולים, מבוגרים, סטודנטים וקשישים.
כולם כיסו את הרחוב הישן והמתנדנד, וחיכו בדריכות.

&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 1&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Aug 2008 10:18:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9685371</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9685371</comments></item><item><title>{ אקסטרה (מיני) } פרק 38:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9672436</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייי..!!!
חזרתתתתייי!!!!
וואו זו היתה תקופה ממש לחוצה!!!
עם שני מבחנים (לפחות) בכל יום, ושעות שמתארכות בקצב צורב וממושך...
זה היה פשוט מתיש....
היה גם די כיף, אחרי הכל זה לא שרק למדנו, היו לנו הפסקות של שעורים &apos;אנטי לימודיים&apos; שבהם התפרקנו...
אבל גם מהם חזרנו בשעות חשוכות עייפים אך מרוצים...
מתיש כבר אמרתי?!
תגידו כל הכבוד.... קיבלתי במבחן הראשון :790 (מתוך 900) ובמבחן השני: 820 (מתוך 900)
איזה כיף שזה נגמר סופסוף......
התגעגעתי..........
יש לי מיני פרק קטן בתור התחלה... מקווה שהוא ישאיר כיוונים מעניינים לסיפור.....
בהההי
אוהבת-&amp;gt; אריאל



כעבור שבועיים הגיעה מעטפה חומה ועליה רישום:&quot; מיועד לנבחרים לשלב הבא&quot;

באותה שניה נפתחו אלפי מעטפות ברחבי העיר.
ידיים סקרניות הסירו את העטיפה במהירות והעיניים שלהם נעו, רצות לקראית השורות הבאות.
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl styl&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jul 2008 21:13:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9672436</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9672436</comments></item><item><title>הפסקה של שבוע וחצי....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9615460</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי,
אני לא אכתוב במשך השבוע וחצי הקרובים, יש לי תקופה קצת לחוצה.....
אני אכתוב כשהיא תגמר (בלי נדר..חחח).....
מצטערת מאוד ומקווה שתמשיכו לקרוא גם לאחר ה&apos;פגרה&apos; שאני יוצאת אליה....
אוהבת אריאל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jul 2008 09:19:00 +0200</pubDate><author>hadar123310@walla.com (א.אריאל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=530536&amp;blogcode=9615460</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=530536&amp;blog=9615460</comments></item></channel></rss>