<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>the mystery</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 the mystery. All Rights Reserved.</copyright><image><title>the mystery</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201</link><url></url></image><item><title>the mystery - פרק 4</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8723477</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יכולתי להשבע שזו המקלחת הטובה ביותר שעשיתי בחיי, אחרי שבוע שלם שלא התקלחתי, זה היה עילוי.
בין חפיפה לקרצוף הרהרתי לעצמי, ביתי נפרץ, אבא הורעל, ורק אתמול טלי התקשרה אליי מאוחר בלילה כי הרגישה שעוקבים אחריה בחזרה מחדר הכושר, ו&quot;יואבי לא עונה לה&quot; ואני טענתי שהיא חיה בסרטים. 
אבל אפילו אני בעצמי התחלתי להאמין שאולי זה לא צירוף מקרים, אולי המכות שבאות אחת אחרי השניה הן לא מקריות. 
ביןמחשבה פרנואידית אחת לשניהשמעתי צלצול בדלת,&quot;שנייה&quot; צעקתי &quot;אני כבר באה&quot; ומיהרתי להתעטף בחלוק. 

&quot;יואב&quot; אמרתי בחצי-הפתעה חצי-נחמה &quot;מה אתה עושה פה?&quot;
&quot;התגעגעתי, מה אסור? מה גם שבפעם האחרונה שניסינו הפריעו לנו קצת&quot;
&quot;הפריעו לנו קצת? באמת, יואב? אמא שלי התקשרה להודיע שאבא שלי במצב אנוש ואז הוא מת&quot; עליתי בטונים &quot;זה נקרא הפריעו לנו קצת??&quot; &lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: Arial&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Feb 2008 00:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8723477</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528201&amp;blog=8723477</comments></item><item><title>the mystery - פרק 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8700121</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקדמה קטנה לפני,
אם מישהו קורא כאן (למרות שזה לא נראה סביר)
תראו נוכחות, באמת הייתי רוצה חוות דעת על הסיפור, 
אני לא יודעת אם הוא טוב, נחמד, או לגמרי גרוע..
אשמח לשמוע דעות של אנשים.




הגעתי לבית החולים והבחנתי באמא יושבת על כורסא בחדר ההמתנה.
&quot;מה קרה? איפה הוא?&quot; שאלתי את אמא
&quot;הם לא מדברים. הכל מעורפל.&quot; ענתה לי, עיניה היו נפוחות ואדומות. היא נראתה תשושה.
&quot;את נראית נורא אמא&quot;
&quot;תודה, גם את נראית מקסים&quot; ענתה בחצי חיוך.
&quot;לכי לקנות לך קפה, אני אשאר פה, אודיע לך אם יהיה שינוי. מבטיחה.&quot;
&quot;טוב, אולי באמת לא יזיק לי קצת אוויר&quot;
ישבתי על הספסל ובהיתי בחלל. צירוף מקרים קצת מפחיד.
הפריצה לדירה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 Feb 2008 23:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8700121</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528201&amp;blog=8700121</comments></item><item><title>פרק 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8656444</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשקמתי, עדיין בחלוק הרחצה שלי, כאב לי הראש, הייתי מבולבלת, הסתכלתי סביבי, אבל הכל היה במקומו.
צעדתי לכיוון החדר, מה שראיתי גרם לידיי לרעוד. בלאגן, הכל הפוך. המצעים קרועים, המיטה שבורה. הארון הפוך על הרצפה, המגירות פתוחות ומרוקנות, כל הבגדים שלי מפוזרים ברחבי החדר, רק דבר אחד נשאר במקומו. רצתי לעבר השידה שליד מיטתי, הרמתי בידיים רועדות את התמונה שלי ושל טלי, הפכתי אותה, הוצאתי אותה מהמסגרת, ונשימתי חזרה, זה עדיין שם. החזרתי את התמונה, וחיבקתי את המסגרת. הנחתי אותה במקומה.
מישהו ידע איפה ומה הוא אמור לחפש, ואולי הוא מצא. אבל למה זה עדיין כאן? למה הוא לא לקח את זה?
הראש עדיין כאב מהמכה שהחטיפו לי, אני לא ממש רגילה לדברים כאלה.
חשבתי לעצמי שזה מוזר. כל הבית מסודר, רק החדר &quot;נפרץ&quot;, כאילו מישהו ידע איפה הוא אמור לחפש.
טוב, לפחות זה עדיין בטוח. הלכתי לחדר השינה והתחלתי לסדר הכל.
בין הבגדים, פתאום ראיתי נצנצוץ קטן. התכופפתי, שרשרת זהובה בעלת תליון משול&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Feb 2008 01:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8656444</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528201&amp;blog=8656444</comments></item><item><title>פרק 1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8609999</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פקחתי עיניים. כאב חד פילח את ראשי, והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו, הוא &apos;מה לעזאזל אני עושה פה&apos;? שלחתי יד אל עבר ראשי, לא הבנתי למה כואב לי כל כך, הרגשתי את השערות ראשי רטובות, ידי התמלאה בדם.
הייתי מבולבלת ומבוהלת, לא ידעתי איפה אני, מה קורה פה בכלל?
ריח חזק וחריף הציף את אפי, לא הצלחתי לזהות מה הוא.
הסתכלתי סביבי, בחנתי את הסביבה, ולרגע חשבתי שאני עומדת להתעלף, אמא הייתה שם, שרועה על הרצפה, היא לא זזה ושלולית דם הציפה את ראשה,
הדמעות חנקו את גרוני, ניסיתי לקום מהר, הסתחררתי.
התרוממתי וניגשתי לאמא, הזזתי אותה, הפנים שלה היו מעוותות ממכות ומכוסות בדם.
התחלתי לבכות, מבולבלת.
לא עברה שנייה והרגשתי משהו קר נצמד בחוזקה לגבי.
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Feb 2008 02:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (the mystery)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528201&amp;blogcode=8609999</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528201&amp;blog=8609999</comments></item></channel></rss>