http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151i demand rigidly defined areas of doubt and uncertaintyheCopyright 2026 גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14290070<div align="right" dir="rtl">איבוד יכולות מוטוריות, הפסקת הנשימה וקפיאת הדם הם רק סימפטום אחרון לריקבון שהתחיל הרבה לפני. בלי ריח, בלי טעם. כלכך עמוק בפנים שלא קיימת עדיין שום בדיקה שתאושש או תפריך את הדיאגנוזה, ועל כן סופני. זו קריאה אחרונה ונואשת לעזרה, בשקט ובלי מהומה, כי בנסיון התחנונים שלי בצעקות קורעות גרון כנראה אין מספיק כדי לשבור את השמיעה האטומה של מי שעוד מעז להיות סביבי רק כדי להתנשא עליי עם מה שקוראים לו אופטימיות ובעיניי הוא רק תסמין לטיפשות. זו החלטה ילדותית, אגואיסטית ולא אינטיליגנטית במיוחד. "פתרון קבוע לבעיה זמנית". אבל כבר לא נשאר הרבה ממני בכל מקרה. יש אנשים שתפקידם ללכת לפניי, כי בינתיים אפילו לזה אין לי מספיק מוטיבציה. אבל הכל מת מבפנים בלאו הכי, אני רק היחידה שלא מסוגלת להתעלם עוד מהסרחון.</div>Sat, 28 Feb 2015 17:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14290070http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14290070http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14278719<div align="right" dir="rtl">כשכלכך לבד, והעבר כלכך סמיך שאין ברירה, אלא לנשום עמוק ולהיטמע מחדש בהרגלים ישנים, כאלה שיגלמו את לילות העבר ויאפילו על ימי העתיד. לחיים!</div>Fri, 06 Feb 2015 01:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14278719http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14278719http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14278715<div align="right" dir="rtl">כשכלכך לבד, והעבר כלכך סמיך שאין ברירה, אלא לנשום עמוק ולהיטמע מחדש בהרגלים ישנים, כאלה שיגלמו את לילות העבר ויאפילו על ימי העתיד. לחיים!</div>Fri, 06 Feb 2015 01:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14278715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14278715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14213040<div align="right" dir="rtl">אסון טבע שיפגע בי נקודתית, רצוי ממש עכשיו. אני מחכה.</div>Wed, 08 Oct 2014 02:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14213040http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14213040http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14186242<div align="right" dir="rtl">היום לראשונה הבנתי שאני לא שייכת לכאן, לא שייכת באמת, לא בתירוץ אפיזודה חברתית חולפת. פשוט מזן אחר. שכבר בקושי קיים היום. אני לגמרי שונה בהוויה מכל מי שסביבי. אולי זו העיר הזו. אולי זה המרחק מסביבת המחיה האנדמית שלי. אולי לאנשים יש נטייה לוותר עליי...אולי לי יש נטייה לוותר עליהם. אני לא שייכת כאן. אני לא שייכת לשום מקום. אנשים לא מצליחים להבין אותי, כי בשביל להבין, צריך להקשיב. אנשים שכחו איך להקשיב. אנשים לא באמת אוהבים אחד את השני, אנשים פוחדים להיות לבד, כי להית לבד זה לקחת אחריות על המחשבות שלך. והרבה יותר קל לתת לפייסבוק להחליט בשבילך אם אתה שווה משהו. אנשים שוכחים לעשות בשביל עצמם, ועושים בשביל פידבק. אנשים לא מדברים מהלב, כי כבר התרגלו לזמן תגובה בלתי מוגבל. הכל מחושב. ומזויף. ומחייכים בשביל תמונות, ואוהבים בשביל לא לקחת אחריות, ונפגשים כדי לצאת מידי חובה. פחד משתק אתכם ממחשבה על להרים טלפון במקום לשלוח הודעה. או חלילה לדבר פנים אל פנים כי זמן התגובה מתקצר. אתם לא אנשים. אתם רובוטים. זה מפחיד אותי.</div>Sat, 23 Aug 2014 10:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14186242http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14186242http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14180314<div align="right" dir="rtl">מה היה קורה אם לא הייתי עוזבת? מה אם הייתי ממחליטה כנגד כל האינסטינקטים להישאר בחממה שלי..מעניין מה היה יוצא ממני אז.</div>Wed, 13 Aug 2014 21:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14180314http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14180314http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14178516<div align="right" dir="rtl">אין כלום בהוויה הזו. כלום. מתחילה להבין קצת את הקתרזיס המופלא בלשחק רולטה רוסית עם חגורת נפץ במקומות ציבוריים.</div>Sun, 10 Aug 2014 22:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14178516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14178516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14169206<div align="right" dir="rtl">לא ברור לי למה אני כלכך מופתעת שלאף אחד לא אכפת. אני זרה בגוף של עצמי. מרגישה כאילו הבשר שלי הוא נגיף מדבק מתחת לעור. וכרגיל, כל מה שאני יכולה לעשות, הוא להקליד איפושהו כמה שורות מדי פעם, כי לא לכולם יש את הפריווילגיה להקדיש זמן לאומללות.</div>Mon, 28 Jul 2014 00:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14169206http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14169206http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14145542<div align="right" dir="rtl">זה שאתה צורח חזק יותר לא נותן לגיטימציה לטיעונים שלך. כוח כרוב טיפש לעומת חולשה כמיעוט רציונלי- כוח הזרוע ממיר רק את את מי שמקומו בתחתית הפירמידה. דעה רווחת היא לא בהכרח דרך חיים אוניברסלית.אם לא נפקפק בהכל ונדע לעמוד על עקרונות בסיסיים, נהפוך לשורות צועדים המריעים במוהל יד. רק אומרת.אני מעדיפה לרקוד על הדם מלרקוד לצלילי החליל.</div>Wed, 25 Jun 2014 02:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14145542http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14145542http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14116711<div align="right" dir="rtl">המומה מרוב אפשרויות. לא אוהבת ספונטניות. לא סומכת על כישוריי בבחירה חופשית. אוהבת דיקטטורה וסדר יום. יותר מדי אופציות מעביר את הכדור לידיים שלי. אם הוא יפול, יתנפץ או ייפרם זו אחריותי הבלעדית. אני לא אוהבת לקחת אחריות על המעשים שלי. אני אוהבת להיות בדרך להוכחה עצמית אבל לא מסוגלת לעמוד מול חבר המושבעים בהכרעה הסופית.לא יודעת עד כמה אני רוצה לראות מה יש מתחת לשולחן המעבדה לפני שאני פוסעת בבטחון מתנשא לעבר הכלוב החדש שלי.</div>Wed, 21 May 2014 01:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (גורל אחד לאלוהים, גורל אחד לעזעזל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=528151&blogcode=14116711http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=528151&blog=14116711