http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642מחשבותיו של אסיר מאחורי סורגי הזמןheCopyright 2026 דאמיזרצס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/42/76/52/527642/misc/20955773.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13630980<div align="right" dir="rtl"> "היו לנו ימים טובים פעם, אבל התבגרנו, גדלנוואיבדנו עם השנים קצת משמחת החיים שפקדה אותנו, כל שנה קצת. כשהיינו קטנים האושר היה יותר מתוק, והכאב היה פחות מוחשי אבל ככל שגדלו והתברגנו נוספה לנו אחריות, ככל שגדלה האחריות ככל גדלה עצבותנו ככל שהתבגרנו כך גדל הדיכאון. רק תחשבו כמה עצב יש לנו עוד לצבור או לחלופין, כמה שמחת חיים יש לנו עוד לאבד..." מחשבות עצובות על התבגרות והחיים </div>Sat, 12 Jan 2013 17:43:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13630980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13630980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13614574<div align="right" dir="rtl"> You were something that I had for a very long time You were my trophy for being good But you ain't a trophy babe And you ain't mine. But don't you worry darling. Dont you worry. Babe, I'm just fine. Cause I don't need a trophy And I don't need a pair Cause babe I'm free bird. Sometimes it's hard to admit But you ain't mine no more. I'm in a big hole of darkness, But don't you worry babe, Cause I'm a free bird, I just need to spread my wings Cause babe I'm a freebird, I will fly away. </div>Mon, 31 Dec 2012 13:14:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13614574http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13614574http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13607154<div align="right" dir="rtl">את נמצאת בכל פינת רחוב בפרצופי העוברי ושבים בגזירי העיתון על הקיר בתפוח שבדוכן בשוק את נמצאת כגוף קיים במרחב הזמן הנתון את החיוך של המוכר במכולת את האף של הספר את העיניים של הילד שרץ כמו משוגע את נמצאת כאוויר בחלל הכללי את הענן שבשמיים את הציפור על העץ את הארנב שמקפץ לו באחו אני משחרר לאט לאט את האחיזה אני משחרר לאט לאט נושם יותר טוב לאט לאט האוויר חוזר לריאות לאט לאט את כבר פחות בכל פינת רחוב לאט לאט הפרצוף נעלם לאט לאט את נמחקת, וזה חבל.</div>Tue, 25 Dec 2012 12:44:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13607154http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13607154http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13596640<div align="right" dir="rtl">עוד יום של רצון עמוק. עוד יום במסע אחרי הרגש. אני יודע איפה אתה בחור, אה אפילו לא מתיימר להתחבא, אז למה סתם להכאיב? עוד תצלום ישן של אוהבים, עוד מכתב קורע לב מלא געגועים עוד ציור של שועלה מרושעת עצלה זאת את - השועלה העצלה שלי. עוד ציור של נמר א"י מצוי, זה אני - הנמר הא"י שלך. זורק את הקוביות, שש-שש! שש-שש! דובל! סתם התבדיתי, שתיים-אחד, שוב פעם קיוויתי. על מי אני עובד? בטח שלא עליך. אני חושק בך יותר מאי פעם, משקר לעצמי, מעלים פיסות אמת לא מוכן להתנתק, זו את, דובל יקר שלי, שש-שש.</div>Mon, 17 Dec 2012 10:56:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13596640http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13596640http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13595059<div align="right" dir="rtl">אז אמרתי לעצמי שאני לא צריך אותך - וזה נכון, אני לא. אמרתי לעצמי שאני לא רוצה אותך - אוי כמה שאני שקרן. אמרתי גם לך את זה, ואת קנית את זה, או שלא? זה לא משנה - את לא רואה בזה עתיד וכנראה כאן הבעיה. בין הסדינים, מחכה, לעוד רגע של קרבה אחרונה. בין הסדינים, מחכה, לעוד רגע של אהבה הגונה. אז אמרתי לכולם שזה נגמר - וזה נכון, זה נגמר. אמרתי לך שלא נחזור אם תנסי- אוי כמה שאני רמאי. אמרתי את זה גם לי, והאמנתי בזה לרגע אבל זה עבר. זה לא משנה - אין לי כח להילחם. בין הסדינים, מחכה, לעוד רגע של קרבה אחרונה. בין הסדינים, מחכה, לעוד רגע של אהבה הגונה. אז החלטתי עם עצמי להמשיך - אבל עצמי אומר אחרת. אז החלטתי עם עצמי שכך צריך - אבל עצמי רוצה אחרת. עצמי אומר לי, ממש לפני שאני הולך לישון, שהוא עצמו עוד לא עייף מלהכניס בי עוד קצת רגש, לחפש לי עוד קרבה לחפש אם עוד נשארה שם אהבה. בין הסדינים, מחכה, לעוד רגע של קרבה אחרונה. בין הסדינים, מחכה, לעוד רגע של אהבה הגונה.</div>Sun, 16 Dec 2012 08:28:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13595059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13595059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13566180<div align="right" dir="rtl">מוזיקה של אנשים עצובים מתנגנת ברקע, הכוס השלישית כבר ריקה, אני מתחיל להבין את החוכמה שנמצאת בתחתית הבקבוק. מוזיקה של אנשים עצובים מתנגנת ברקע הבחילות מתגברות והבטן כואבת גם אם אשתה את הכוס הרביעית היא לא תעזור הטעם המר נשאר. מי שיושב בפינה לא יתחתן שבע שנים אומר הקריין ברדיו ואני כמו אדיוט מאמין לו. אם תפיל מלחיה יהיה לך מזל רע, טפו טפו טפו חתול שחור חולף על פני. הזמן נעצר רק כשהוא צריך לרוץ מהר יותר אומרים שבמקום שבו יש חתול יש תרבות, אבל אם טפו טפו טפו החתול שחור, איזו מין תרבות זו? אנשים כועסים צועקים ברדיו, מנסים להבין למה הזמן נעצר. אנשים כועסים צועקים ברדיו, לא מבין טפו טפו טפו מאיפה הגיע החתול השחור. עובר מתחת לסולם כאילו כלום, כי אני את התלתן שלי כבר איבדתי, ארבעה עלים היו לו. מגרש דבורים במילות קסמים, מלח מים מלח מים טפו טפו טפו חתול שחור. מוזיקה של אנשים דכאוניים משחקת בחדר מחבואים שותה את עצמה, כוס אחרי כוס מאבדת את עצמה. השעון נעצר. הזמן רץ אחורה במקום קדימה מפיל מלחיה, מתחת לסולם טפו טפו טפו חתול שחור. יש אישה על הסיפון צועק רב</div>Sun, 25 Nov 2012 03:24:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13566180http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13566180http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13342814<div align="right" dir="rtl"> אני מכיר את כולכם אבל לצערי שכחתי איך אתם נראים זה נראה לכם מוזר? טוב ככה זה כשתמיד מחוברים למכשירים, ההוא יושב מאחורי מסך מחשב ורק מחשב את הסיכוי שלו להתאהב עוד לחיצה על עוד כפתור יוצרת מגע אלגוריטמי טהור שמציג בפניו חלון מלא באפשרויות והוא כולו מוצף בגלים של מידע, מידע נחוץ וחשוב מאין כמוהו, הרי איך עוד אפשר להתאהב היום? פעם יכלנו לשאול שאלות, היום מערכות יחסים שלמות מתנהלות בלחיצות. וההיא, הגברת, ששוכבת על המיטה מחזיקה בידה את החיבור שלה לעולם, מכשיר קטן אולי אפילו בינוני שנועד לחמם את האוזניים ולהשמיע קולות מוזרים ואלי היום גם יש לו עוד כמו פונקציות מתוחכמות בפנים שנועדות לתעד רגשות והבעות פנים, והיא שומרת על החיבור שלה חזק חזק, כי אם במקרה הוא ישבר או ישרט היא באמת תצטרך להסתכל לאנשים בעיניים, וזה משהו שכבר לא עושים היום, כשיש מכשיר בכל מקום. והם כולם ביחד עומדים מצטלמים ומתעדים את רגעי האושר שכמעט חוו, בעליצות זולה הם מתקבצים יחדיו, ויש אחד שלוחץ על הכפתור הגדול והופס, הכל מתועד רק בשביל שנוכל להסתכל, במבט חוזר על חיינו מלפני כמה דקות כל מה שנותר הוא המכ</div>Sun, 01 Jul 2012 00:02:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=13342814http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=13342814http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=12624173<div align="right" dir="rtl">הזמן עובר כל כך לאט כשאתה בבטנה של צוללת, "כנראה שלמים יש השפעה ישירה על מימד הזמן" אומר אייל ושאר הצוות מהנהן בהסכמה. זה השבוע השני שלנו מתחת למים, הזמן עובר כל כך לאט, מרגיש כאילו עברה לה שנה, כנראה זה בגלל המים. כשאין אור שמש בחוץ וכל האור הנמצא עמום וחלוש זה מרגיש כאילו כל הזמן לילה, אולי בגלל זה כולם עייפים. הצוללת שלנו אורכה תשע מטרים ורוחבה ארבע מטרים, קטנטונת כזו. בצוללת אנחנו צוות של שבעה אנשים, לכל אחד יש את הסיפור שלו. יואב הגיע לצוללת שלנו כדי לעשות חוויה מתקנת - מגיל צעיר יואב אוהב צוללות, אוהב עד כדי כך שבגיל שש בנה לעצמו צוללת ויצא להשקה חגיגית במים עמוקים, זה נגמר בתביעה ובשלושה ימים של חוסר הכרה. עד לפני שבועיים יואב התרחק מצוללת, אך רצה הגורל והוא הגיעה אלינו, לצוללת תשע ארבע שש. אייל כאן כי הקצין הממונה עליו החליט שהמקום שכדאי לו להשתקם בו הוא במקום שקט וסגור. חלפון, ניסים, גילי ואנדריי הגיעו לכאן ממש בטעות, אבל אני? אני פה מסיבות לא רבות. הכל התחיל כשהייתי בן שבע, אבא שלי לקח אותי לשייט פעם ראשונה, הייתה לו סירה עם רצפת זכוכית שמשם יכולת לראות את כל</div>Sat, 16 Jul 2011 13:18:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=12624173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=12624173http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=12480278<div align="right" dir="rtl">מדינה שלמה שותקת בכאב, מדינה שלמה דוממת בעצב, מדינה שלמה מרכינה ראשה, מדינה שלמה שזוכרת, מדינה שלמה עוצרת, מדינה שלמה שעוצרת בשבילם, בשביל כל אלו שכבר לא יכולים לעצור, בשביל כל אלו שכבר המשיכו הלאה.</div>Mon, 09 May 2011 07:10:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=12480278http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=12480278http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=12308831<div align="right" dir="rtl">מקלחת - לרובכם היא פעולה יום יומית אשר נועדה לנקיון הגוף ולשמירה על הגיינה, אבל לא בשבילי. גם אני כמוכם מתקלח כשאני מלוכלך, אך לא רק - אני מתקלח בעיקר כשאני מוטרד. מקלחת היא פולחן הטיהור שלי, אני מנקה מעלי את האנרגיות השליליות ומתמלא באנרגיות חדשות, כנראה שזאת הסיבה שהתקלחתי שבע פעמים בשבעים ושתיים השעות האחרונות. אני מוטרד. שום דבר לא הולך כמו שאני רוצה, הכל מתפורר לי והמקלחת היא הדרך שלי לנקות ולסדר את הכל ואולי, להדביק את השברים. התפשטתי, נכנסתי למקלחת והפעלתי את המים. הזרם הרותח פגע בראשי ולא הוצאתי ציוץ. שטפתי מעלי את הכעס וראיתי אות מחליק למטה דרך צינור הניקוז. אחרי זה לקחתי את השמפו וחפפתי את הכאב, חפפתי וחפפתי עד שהוא נעלם. סיבנתי את הצער, עד שהוא נכנע וצנח אל הביוב. ניסתי להסיר את אי הודאות, אבל היא החזיקה חזק ולא נפלה. שרטתי וגירדתי עד שהגב דימם, אבל היא נשארה איתנה. בלית ברירה השארתי אותה ונתתי למים הרותחים להסיר את שאריות הכעס והכאב וגם את הצער, חשבתי שאי הודאות תחליק במים אבל כהרגלה, היא נשארה חזקה. כיביתי את הזרם והתישבתי מכווץ במרכז האמבטיה חיכיתי שכולם</div>Sun, 06 Feb 2011 16:58:00 +0200RedDevil002@gmail.com (דאמיזרצס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527642&blogcode=12308831http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527642&blog=12308831