http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091פשוט תקראו בבלוג או משו...heCopyright 2026 -לתמיד-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=13058334<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמין שהדבר הנאלח הזה עדיין קיים XD חשבתי שמוחקים את השטויות האלה 3 חודשים אחרי שלא קורה בהם כלום... טוב אם אני םה כבר כדאי שאלך "אחור בזמן" ואצחק טיפה :)</div>Thu, 16 Feb 2012 01:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=13058334http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=13058334http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11515153<div align="right" dir="rtl"> למה אני לא מצליח להרדם? </div>Sun, 10 Jan 2010 02:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11515153http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=11515153http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11469919<div align="right" dir="rtl">לילה הזוי. הלכתי לישון ב12 וחצי עם צוואר חצי תפוס. חלמתי כמעט על כל מי שאני מכיר, כולם במין חלום בהמשכים כזה.... היינו כמה אנשים בים, גם ואדים היה, והלכנו מכות, רציני אבל, אגרופים לפנים ומוטות ברזל. חלמתי על לאוניד שיכור שמקלל את כולם ועוד יש לו בקבוק וודקה ענק בשקית ואיך אני מנסה להרגיע אותו, ומחזיר לאלה ועבודי את התיק שהוא מצא שלה. איך איילת נוסעת במעלה בן צבי בת"א על אופניים שהגלגל הקידמי מרוסק. על איך מצאתי את נסטיה חצי מופשטת, מזרק ביד, כל האיפור מרוח לה על הפנים מהבכי ההיסטרי שלה ואיך היא לא מבינה מה קרה לה ואיפה היא. שינקר היה איתנו בים, אבל אני לא זוכר מה הוא עשה שם, וגם ניב היה, נראה לי הםניסו להפריד ביני לבין ואדים, כי אני זוכר שהלכנו מכות כמה פעמים.... חלמתי על אליסה, יושבת אצלי בחדר על המיטה וקוראת ספר, מתעלמת מנוכחותי. חלמתי על עוד דברים עם עוד אנשים, אבל אני לא זוכר בדיוק מה. אבל היום ב3:40 התעוררתי בצרחות של כאב - הצוואר שלי נתפס סופית וכל תנועה הכי קטנה הכאיבה לי אנושות. חיכיתי לאבא שיחזור מהטיסה לטפל בי, הוא חזה בסיבות 5 וחצי, כלומר, שכבתי יותר</div>Sun, 20 Dec 2009 14:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11469919http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=11469919http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11469140<div align="right" dir="rtl">טוב, אז נגמר החופש. לא הספקתי כל מה שרציתי, וסיימתי את החופש עם כמה מעידות ונפילות אבל בסדר, יש לי עוד שנה לכפר על זה. הלחץ טיפה ירד, אבל אני לא מוכן למחר - יום ארוך וקשה. ולא בלא הספקתי מה שרציתי אני מתכוון לזה שאפילו מבחינת לימודים לא סיימתי את כל המטלות. אבל ניגנתי הרבה על התופים, למדתי הרבה מוזיקה ומת', ועשיתי טיפה ספורט. אני צריך עזרה, אני צריך עוד זמן וחופש, אבל נראה כבר מה יהיה, אני צריך עוד מהסמים שלי, נלך לקנות עם אמא. אליסה הייתה, היה מעניין. אביב היה, היה מוזר. צריך להכנס לתעשיית המוזיקה בארץ, ויש לי מי שיכניס אותי. אולי לישון עכשיו יהיה טוב. אבל לפני זה אני צריך לסיים את הניקוי של עצמי. ביי ביי. </div>Sat, 19 Dec 2009 23:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11469140http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=11469140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11442910<div align="right" dir="rtl">נדודי שינה הורגים אותי לאחרונה. לא הצלחתי לישון נורמאלי כל הלילה והתעוררתי ב 2:45 והתיישבתי ללמוד. מזל שעוד דקה וחצי חנוכה. אני מקווה שאני אספיק בחופשה כל מה שאני רוצה. אם לא אז אני אסבול מזה בצורה לא נורמאלית. אבא טס ב12 או ב13 לחודש. לא יודע אם טוב או רע. אבל הוא טס ולא יהיה פה איזה שבוע. אני מוכר את הדאבל שלי. מישהו מעוניין או מכיר מישהו שמעוניין לקנות? אני חייב לחזור להשקיע בנגינה. הלימודים תופשים לי כמעט את הזמן ביום. ועדיין אני בפיגור היסטרי בכל מיני מטלות וציונים. היום אני אבריז ממבחן במת' כדי לשבת עם ויקי לכתוב את המאמר על פולין לעיתון הכפר שהבטחתי לורדה לפני איזה שלושה שבועות. וכדי לעשות עבודה בסאונד והפקה. היום שיעורים 12-13 בנהיגה. מקווה לעשות מלא בחנוכה ולגשת כבר לטסט. זה גם תופס לי זמן וגם ולוחץ עליי. יש לי מצבי רוח משתנים בין עצבנות וכעס לשמחה ורוגע במהירות ותדירות גבוהה מתמיד. גם נתי שם לזה לב. הוא אמר את זה ביום הורים. זה מהלחץ. אני קורע את עצמי בריושקה בסידור. רוצה לעשות שם שנת שירות שתיהיה מיועדת רק למוזיקה. דיברתי עם אמיר על</div>Wed, 09 Dec 2009 04:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11442910http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=11442910http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11323400<div align="right" dir="rtl">שוב, המון זמן מאז הפעם האחרונה שהייתי פה והרבה קרה והשתנה, אבל אני לא הול לפרט על זה, וגם על מה שעכשיו אני אכתוב שיהיה מבחינתכם מופשט לחלוטין אני לא צריך שתגיבו, זה פשוט לפרוק טיפה את הדברים מעליי ולשחררר את הלחץ, שעליו אני אכתוב בפשטות. לחץ, אני בלחץ מטורף, יותר מידי בגרויות, יותר מידי דברים לעשות וללמוד, רישיון, פסיכומטרי, תופים ,שירה, להוסיף גיטרה, צריך לעבוד, חזרות עם הלהקה, בחורה, בית ספר, הורים, סתם שיהיה לי זמן לעצמי להסתלבט - ואין מספיק זמן להכל. מנסה לחלק שנה אחת לשנתיים, יש תומכים, יש מתנגדים, ויש חברה של אמא שהיא משהו כזה שמקבלת תשובות מהיקום אם לעשות משהו או לא, והתשובה בקשר להחלטה שלי היא כמובן "לא מוחלט, חס וחלילה! טעות איומה! אסור לעשות את זה" אבל מה, לא אומרים לי מה יקרה אם אני אלך בדרכי בכל זאת, רק ש"אתה תפסיד הזדמנויות טובות וחדשות ושנת הפריחה שלך לא תיהיה כל כך פורחת", וואו, זה אומר לי המון, אבל מה תחום המעשי? מה יהיה ההיישגים שלי לעומת ההפסדים שלי? מה עם הלחץ, הוא יעלם מעצמו? פתאום הזמן יזוז יותר לאט, יעצר, או יתארך אם אני לא אלך בדרכי? מי יתן לי תגבורים של מה ש</div>Fri, 16 Oct 2009 16:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=11323400http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=11323400http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10957332<div align="right" dir="rtl">עדכון כדי להעביר את התמונה המדכאת. עוד 9 ימים אני אהיה כמעט חופשי ויתחיל החופש. עכשיו מרביצים בעצמנו היסטוריה, כאן אני אביב יעל ואיילת החרשנים שהלכו לישון רק ב6 בבוקר ולא למדנו בערך מ11 בלילה (וקמנו היום מאוחר מאוד: 12 וחצי). מחר המגן, מקווים לטוב (=מצפים לגרוע ביותר). היה קרב להקות, היה מצויין, שני ההרכבים שלי לקחו מקום ראשון (הזכיה זה יומיים של מוזיקה בחופש בשווי 200 שקל כל יום). מיד אחרי הקרב הלכתי להזכרה של סבא עם אמא, היינו רק שנינו והייתה הזכרה. יום שישי לפני שבוע הייתה מסיבה בסנטר, היה כיף אבל עמוס מידי, צריך להמנע מזה בפעם הבאה. יום שני האחרון הייתה הופעת שירה של כל מי שלומד את מאריון (המורה לפיתוח קול) ושרתי את MAMA I'M COMING HOME של אוזי אוסבורן ויצא סבבה לפי מה שאמרו. וגם יום לפני החליטו להדביק אותי ואת קוסטיה המורה לבאס לחצי מהשירים, אז גם ליוויתי כמה שירים והיה כיף. השבוע הזה לא היה טוב חוץ מכל מה שקשור למוזיקה. לפחות עכשיו יהיה חופש=לא להתעסק בבעיות בית ספר. הסופר באנד כנראה תתאחד ונעבוד בקיץ, וגם החבר'ה מדפקט הפרפר רוצים שאני אמשיך לשיר להם...נראה כבר</div>Sat, 13 Jun 2009 17:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10957332http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=10957332http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10900553<div align="right" dir="rtl">אתה חסר לי, במיוחד עכשיו סבא. חבל שאתה לא פה לעזור לי. </div>Thu, 28 May 2009 16:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10900553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=10900553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10857954<div align="right" dir="rtl">I'm So SORRY. I feel great with who and what I am and what I do, so I have nothing to be sorry about (: and it's about time already XD</div>Sat, 16 May 2009 11:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10857954http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=10857954http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10763659<div align="right" dir="rtl">אני בן אדם כזה מטבעי, נזק עולמי.אני מבינה שעשיתי משהו לא בסדר רק אחרי שאני עושה את זה, כי אני לא תמיד יודעת מה יהיו התוצאות.אני מאמינה שדברים נוראיים מקרבים בין אנשים יותר מכל דבר אחר.לי יצא להכיר אותך קצת יותר, ואין לי שום דבר אחר לעשות, חוץ מלהודות לך.בחיים לא ראיתי מישהו כל כך שאפתן, נלחם למען הדברים שהוא רוצה ומצליח לעמוד בכל מה שמפריע מסביב.למה לייחס לזה חשיבות אם אנשים לא מסוגלים להתמודד קודם כל עם עצמם, אז מפילים את זה על מישהו אחר.לא מגיע להם שתלמד אותם להתמודד עם עצמם.וגם לי לא מגיע.אני אוהבת אותך. היה, נגמר, לא מאמין שבזבזתי שנה שלמה מחיי. יכולתי עכשיו להיות על הפסגה, ומשכת אותי למטה, שיקרת אותי, רימית אותי, בגדת בי. על זה אני לא אסלח לך לעולם. אני לא מאמין שהייתי כל כך עיוור, אבל עכשיו אני חדש, אני טוב יותר, שווה יותר, מבין יותר. ואני לא צריך אף אחד שיבוא ויגיד לי את זה, אני יודע את זה לבד. אני מאחל לך מכל הלב הצלחה בחיים, והרבה אושר ושמחה, ונחת וחיים קלים נוחים ושלווים, רק תשמרי את כל זה רחוק ככל האפשר ממני, לא רוצה להכיר אותך, לא רוצה לדעת מי את, ולא רוצה שום קש</div>Sun, 19 Apr 2009 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (-לתמיד-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=527091&blogcode=10763659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=527091&blog=10763659