<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Savin&apos; Me</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אורצ&apos;קה =]]. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Savin&apos; Me</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=12259935</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשאתה נעלם בתוך עצמך, האם טוב לך באמת?
כשאתה דוחק את כל הרגשות
רק כי נפגעת?
אתה לא רוצה לתת לעצמך הזדמנות נוספת להרגיש,
לבטוח באדם
כי גם זה עלול להיגמר בכאב?
אנשים נפגעים, מתאכזבים בוכים
זה קרה. קורה ויקרה תמיד
אבל גם מהפגיעה הכי כואבת אפשר לקום ולהתחיל מהתחלה
לא לוותר עם כל הכאב שבדבר
לתת לעצמך הזדמנות שנייה
אולי קצת יותר בהיסוס
קצת יותר בחשדנות
אבל גם ההיסוס יעבור עם הזמן
והכאב
והכל יראה פחות רע
ויהיה אפשר לראותת גם את כל הדברים הטובים שמסביבך
שמקודם לא באמת שמת לב לזה שהם שם :)

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Jan 2011 20:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=12259935</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=12259935</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11715087</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה פה פוסט עליך שלא הספקתי להראות לך מחקתי אותו כי שום דבר ממה שהיה כתוב פה אינו שווהכלום עכשיו!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Apr 2010 23:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11715087</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11715087</comments></item><item><title>יום הולדת 18+ נובי גוד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11498606</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נובי גוד החלטתי לא לצאת לשום מקום אלה להשאר בבית עם המשפחה 
לא יודעת פתאום נפל עלי החשק להשאר עם המשפחה בנובי גוד מה שלא עשיתי כבר כמה שנים 
היה נחמד כזה 

אתמול חגגתי ת&apos;יום ההולדת שלי עם החבר&apos;ה באופקים היה נחמד מאוד 
למרות שהזמנתי ממש במצומצם אבל באו עוד כמה אנשים וזה אבל היה נחמד בסה&quot;כ 
חוץ מהקטע שבנדוד שלי נסע בסוף למיון בלילה &amp;gt;&amp;lt; אבל עכשיו הכל בסדר איתו 
מכין לי על האש בחצר ^^ 
ועכשיו סתם ארוחה משפחתית כזאת לכבוד היום ההולדת שלי 
דרך אגב הוא היום ולא היה אתמול (פשוט יש כמה אנשים שקצת התבלבלו) 
תמונות אני ישים קצת יותר מאוחר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Jan 2010 13:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11498606</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11498606</comments></item><item><title>טיול שנתי + תמונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11390169</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה לי השבוע טיול שנתי לאילת 
שלישי-רביעי-חמישי 
היה נורא כיף 
ואני שמחה שבסופו של דבר יצאתי 
כי בהתחלה לא כלכך רציתי לבוא 
לא היה לי מצב רוח וכוח לכלום 
וטוב שלא נשארתי בבית!
היו כמה רגעים שממש לא היה לי מצב רוח והייתי שקועה במוזיקה ולא בשום דבר אחר 
אבל אז זה השתפר 
רק חבל שחזרתי חולה ולא רק אני עוד מלא אנשים חזרו חולים 
וגם יש כאלה שעזבו באמצע הטיול מכיוון שלא חשו בטוב 
מקווה שעכשיו הם כולם מרגישים יותר טוב ונורא חבל שהם היו צריכים לעזוב באמצע 
טוב הינה כמה תמונות מהטיול 

אני ואולגה =]
אני ונופר

אני ואולגה

אני וולדי

אולגה =] 


אנה, נסטיה, אולגה ואני ליד האכסנייה בדרך למועדון

בכניסה למועדון 


עם סשה 
&lt;IMG src=&quot;http://img1&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Nov 2009 20:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11390169</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11390169</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11358230</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;מה אנחנו?&quot;
&quot;אני לא יודע, תגידי לי את&quot;
&quot;אני שאלתי אתה תענה&quot; 
ולא קיבלתי תשובה רק &quot;לא יודע&quot;
למרות שגם זה סוג של תשובה 
טוב לי כי אכשהו &quot;נשבר הקיר&quot; בנינו
אבל רע לי כי אני לא יודעת רציני כל זה
ואני סתם מפתחת ציפיות 
סתם ממריאה באוויר ואז יתרסק?
כמו צנחן שלא נפתח לו המצנח?

נמאס לי לשבור ת&apos;ראש בקיר 
מהמחשבות, מהרגשות.
מהרצון לעוד 
מרצון לראות אותך להרגיש קרוב אך רק לרגע להרגישביחד 
ואחר כך שוב לבד 


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 31 Oct 2009 20:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11358230</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11358230</comments></item><item><title>האם אדם הוא קודם כל אדם?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11324722</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האם אדם הוא קודם כל אדם 
או שהוא נמדד ישר לפי המעשים שלו?
האם אפשר לקבל אדם שהנטיות המיניות שלו שונות משלנו, ויש אנשים שאפילו יקבלו אותם כ&quot;סוטים&quot;,&quot;חולי נפש&quot; 
ובעוד מלא שמות ותיאורים.
אך לפני הכל הוא אדם, ומה שמושך אותו ומה &quot;שעושה לו את זה&quot; זה כבר הדבר האישי שלו 
לא עניין של אף אחד. האם זה מה שמוריד מערכו? זה שהוא קצת שונה זה שהוא לא כמו כל השאר?. 
השוני הזה, זה מה שגורם לאנשים רבים להימנע מלדבר, לפגוש ואפילו לדחות את אותו השוני?
אולי לשאלות האלה לא לכולם תהייה תשובה, אני גם לא מצפה שלמישהו תהייה תשובה מספיק מוצדקת ונכונה 
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMIL&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Oct 2009 08:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11324722</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11324722</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11310324</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד לילה ללא שינה שוב ארדם רק לקראת הבוקר כשלמחשבות יגמר הכוח להתרוצץ לי בתוך הראש אשים את האוזניות ואפעיל את המוזיקה לא לשמוע אף אחדאדליק עוד סיגרייה ואשב על המדרגות בחצר אחשוב שוב ושוב על כל מה שאני ועל כל מה שאני לא אולי הוא צודק ואני באמת פחדנית,מפגרת,לא יכולה לעמוד על שלה,מפחדת מהמילה &quot;לא&quot;, לא נלחמת למען האהבה שלי, וותרנית,לא מנסה להשיג את מה שאני רוצה בכל מחיר.אתה צודק אבל זה לא ישנה אותי, אני יודעת את כל זה לבדי לא הייתה צריך אפילו להזכיר לי חלק מזה אני יודעת ואין לי בעיה להודות בזה אבל זאת אני זאת מי שאני אולי אפילו אגיד קצת חסרת בטחון אבל אני לא יולה לעשות כלום לא כשזה נוגע עליו הוא הנושא הכי רגיש אצלי הכי כאוב, הכי שמח הכי הכל הכל מהכל אני אולי גם משתגעת לאט לאט אני רוצה אותו קרוב, נהייתי קנאית בצורה מטריפה לא הייתי כזאת לעולם אבל עדיין רוצה שיהיה טוב לו רק טוב ואם זה יהיה איתי או אם אחרת טוב לו טוב גם לי אשמח בשבילו באמת והאחל הצלחה וכל טוב מהלב לא אשקר לו לעולם איני מסוגלת לזאת פשוט לא יכולה. ולא אכפת לי מה יגידו לי עליו יפה, מכוער, טוב, רע מה שרק יגידו ולא יגידו אחרי הכל ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Oct 2009 03:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11310324</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11310324</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11276978</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למה למה כשאני אומרת שצריך לוותר ולשכוח 
אני עושה הפוך?
למלה כשאני אומרת שאני לא יבוא יותר אני מוצאת את עצמי באוטובוס בדרך אליך?
למה הכל כלכך קרוב וכלכך רחוק בו זמנית?
למה אני פשוט לא יכולה לבוא ולהגיד לך בטבעיות 
&quot;אני אוהבת אותך&quot;?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Sep 2009 23:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=11276978</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=11276978</comments></item><item><title>המלאך שלך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=10778431</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואם פתאום את תרגישי לבד 
אל תחשבי שאין לידך אפחד 
גם אם נראה שלאפחד לא אכפת 
תמיד יש מישהו ששומר עליך מהצד רואה הכל 
מנסה לעזור אבל מרחוק 
לא להתקרב כידי שלא תראי כידי שלא תרגישי 
כידי שלא תבהלי ממנו 
הוא המלאך השמור אלייך 
שצופה מהצד 
ובוכה ושמח יחד איתך 
הוא יבוא ויחבק אותך בכנפיים שלו 
בלי שתרגישי במגע שלו בכלל 
ואז את קמה עם חיוך על הפנים 
והוא שמח שהינה הוא עזר 
ואת לא יודעת שכל זה הוא שהוא עושה הכל 
הוא יודע הכל הוא לידך תמיד 
הוא רק רוצה לעזור אבל לפעמים הוא פוגע 
הוא פוגע כידי ללמד אותך 
את מהות החיים שבחיים לא הכל הולך חלק 
שיש ירידות ועליות ושלפעמים גם נופלים אבל מכל נפילה 
אפשר לקום ולהמשיך הלאה הוא לא עוצר את דמועותייך הוא נותן להם לצאת 
כי הוא יודע שלבכות זה עוזר זה משחחר הדמעות שוטפות את העצב מנשמתך 
והוא יושב ומחכה לחיוך לחיוך שלך שתראי לו שעכשיו את בסדר 
ואת מוכנה לפתוח דף חדש בספר שנקרא &quot;החיים שלך&quot; 
ויבוא יום שאת לא תצדקקי לו יותר והוא יעלם ברגע שירגיש שלימד אותך הכל 
אבל הוא לא יעלם לגמרי ברגע שתהיי זקוקה לו שוב הוא יופיע 
וישאר איתך לתמיד וה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Apr 2009 11:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=10778431</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=10778431</comments></item><item><title>בורח מהרגשות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=10634000</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כבר מצחיק הדבר הזה
כל פעם שטוב לך
מגיע משהו שעושה לך עוד יותר טוב 
הרגשה של אושר של עולם ורוד 
אבל אותו הדבר שעשה טוב יותר 
הופך במהרה למשהו שמכאיב 
משהו שהופך ת&apos;עולם הורוד לשחור 
וזה כואב ומכאיב בכל שניה יותר ויותר אתה מתחיל 
לחפש את הטוב שהוא עשה 
אבל כבר לא מוצא 
ומאבד כל תקווה לטוב 
כבר חושד בכל פעם שטוב לך 
מנסה לנחש מה יקרה אחריי זה?
האם יותר כואב מהפעם הקודמת או פחות 
אולי לעולם כבר לא יהיה לך טוב אתה חושב 
ובורח בורח מכולם בורח מהרגשות
בורח מעצמך 
בורח מכולם פשוט מתנתק 
מהכל ומכולם כי לא רוצה שיהיה יותר טוב שלא יכאב יותר
אחרי שיגמר הטוב 
אבל גם לא רוצה יותר כאב 
רוצה לחיות בלי רגש 
לא להרגיש כלום יותר לעטוף את הלב בחומה בחומה שתגן אלייך 
מפני הטוב והכאב ומכל רגש אחר 
כי לא להרגיש כלום 
זה לחיות בלי כאב ובלי אכזבה בלי תקווה בלי ציפיות 
אבל איזה חיים זה בלי להרגיש כלום?
לחיות בלי תקווה ?
בלי תקווה שבסופו של דבר יהיה טוב יותר 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Mar 2009 20:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אורצ&apos;קה =]])</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526937&amp;blogcode=10634000</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=526937&amp;blog=10634000</comments></item></channel></rss>