<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>יומן בייג&apos;ינג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778</link><description>פעם סין הייתה המזרח הרחוק. היום היא לאט לאט, הופכת להיות מרכז העולם. הבלוג הזה הוא הבמה הלא פורמלית של שליח נענע 10 בבייג&apos;ינג. התבוננויות וחוויות מהעיר שבקיץ הקרוב מארחת את האולימפיאדה.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ירמי ברנר. All Rights Reserved.</copyright><image><title>יומן בייג&apos;ינג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778</link><url></url></image><item><title>מה זה כאן?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=10099274</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגעתם לבלוג שתיפקד כבמה ל&quot;יומן בייג&apos;ינג&quot;.הבלוג כבר לא פעיל, אלא שימש כבמה לכתבות ולדיווחים שלי מסין, מפברואר עד ספטמבר 2008 - חצי השנה האחרונה לפני אולימפיאדת בייג&apos;ינג ובאולימפיאדה עצמה.את כל כתבות הוידיאו אפשר לראות בטור מצד ימין. בשביל לעיין בפוסטים אפשר לדפדף בארכיון החודשים בצד ימין למטה.תהנו!ירמי ברנר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Oct 2008 19:07:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=10099274</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=10099274</comments></item><item><title>פוסט סיום - ספירת מלאי ומסקנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9853734</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נחתתי בבייג&apos;ינג בעשרים ושביעיבינואר, והיום, הרביעי לספטמבר, אני עולה על טיסה ארצה, ויומן בייג&apos;ינג מגיע לסיומו.

אז קבלו בבקשה ספירת מלאי, עם מעט מסקנות אישיות:

218 - ימים: כשהגעתי היה מינוס חמש מעלות בבייג&apos;ינג. ביום עזיבתי יש עשרים ושלוש מעלות ושבעים וחמישה אחוזי לחות.
35 - כתבות וידיאו:ולא הייתה אפילו פעם אחת בה הייתי תקוע בלי נושא לכתבה. להפך, תמיד היה עודף נושאים מעניינים (כל הכתבות בטור מימין). ציינתי כבר שסין מרתקת?
5- יואן: שתיים וחצי ש&quot;ח זה עלות ארוחת הבוקר הקבועה שאני אוסף בדוכנים ברחוב, הכוללת ג&apos;יאנבין (פנקייק חביתה)ונודלס קרים וחריפים.
8- ארוחות ערב שלHot Pot בהן השתתפתי: באופן כללי אני דווקא מעדיף ארוחות שמבוססות על אורז (ואכלתי איזה מאתיים כאלו) אבלמבחינת החוויה הכוללת - אין כמוסעודת Hot Pot. במרכז השולחןפועלת גזיה,ועליה יושב סיר עם מים רותחים המתובלנים בחריפות יתר. אט אט השולחן מתמלא בצלחות של ירקות ובשרים לא מבושלים. תפקיד הסועדים הוא להכניס אותם אל תוך המיםהרותחים. הלקוח מבשל את האוכל של עצמו תוך כדי הארוחה.כשהבשרים/ירקות מוכנים, אז מוציאים מהסיר (הכל בעזרת צ&apos;ופ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Sep 2008 23:13:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9853734</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9853734</comments></item><item><title>כשיש ספורט ההפגנות נשכחות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9807750</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחד מסימני שאלה הכי מענייניםלקראת המשחקיםהיהאיךהסינים יתמודדו עםפעולות מחאה נגד השלטוןבתקופת האולימפיאדה. 
למי שלא זוכר, בחודש אפריל, במהלך מירוץ הלפידהאולימפי בלונדון, פריז וסן פרנסיסקו, התקיימו הפגנות אנטי-סין סוערות של אלפי אנשים.
היה ברור שלקראת האולימפיאדה יהיו לא מעט מערביים שיתעלמו מהעובדה שבסין אין חופש ביטוי, ויגיעו למדינהכדי לבצע בעיר המארחת בזמן המשחקים פעולות מחאה &quot;יוקרתיות&quot;.

מובן שהמארגנים עשו ככל יכולתם כדי למנוע את התופעה. על מנתלהציג מראה של פתיחות לחופש ביטוי השלטון הסיני החליט לפתוח אזורי הפגנה מיוחדים, אבל בפועלאף אדם לא קיבל אישור להפגין בהם למרות שהוגשו 77 בקשות. 
גם נגדהפגנות ספוטנטניות היו פעולות מקדימות (הגבלות ויזה) וגם מוכנות בזמן אמת (פיקוח הדוק על כל אדם מערבי, פיטרולי שוטרים בכלרחוב). אבל בסופו של דבר אי אפשר להפוך כל פינה בעיר לשטח סטירלי.
רגע לפני טקס הפתיחה הצליחבחור אנגלי צעירלטפס על אחד המגדלים ליד האצטדיון האולימפי ולתלות שלט מחאה למען שחרור טיבט.
חבריו צילמו ושלחו לתקשורת.


למען הספירה המדוייקת,במשך תקופת האולימפיאדה היו ברחבי בייג&apos;ינג של&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Aug 2008 21:40:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9807750</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9807750</comments></item><item><title>המשך סאגת ליו שיאנג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9774359</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ליו שיאנג, הגיבור הלאומי שהיה מועמד למדליה ב-110 משוכות אבלנפצע ופרש,הפיץהיוםמכתב בתקשורתהסינית כדי להסביר את פרישתו (אפשר לקרוא את הגרסה התורגמת לאנגלית כאן). כשבאתי לסין, קיוויתי שאלמדכאן מההיא הרוח הסינית.אני חושב שההחלטה של ליו שיאנג לכתוב מכתב לעם הסיני בעקבות הפציעה/פרישה, היא דוגמא יפה שלהרוח הסינית. הספורטאי הנערץ כותב מכתב אל העם ומתנצל על שאיכזב אותו. היחיד מרכין ראש בפני הקולקטיב.בסין, החברה היא תמיד מעל היחיד, גם כשמדובר בגיבור לאומי.רק לשם השוואה, יהיה מעניין לראות את תגובתם של כדורסלני ארה&quot;ב אם הםלא ייקחו מדליית זהב בבייג&apos;ינג.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 19 Aug 2008 18:40:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9774359</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9774359</comments></item><item><title>הרגע הכי מרגש באולימפיאדה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9768730</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם כל הכבוד למייקל פלפס, לחוסיין בולט ולאלופים אולימפים אחרים מהשבוע האחרון, הרגע הכי מרגש באולימפיאדה הגיע היום בשעה 12 בצהריים במקצה השני של מוקדמות הריצה ל-110 מטרים משוכות.את הסיפור המלא כתבתי לנענע, אז לא אחזור עליו פה. פציעתו ופרישתו של האצן הסיני ליו שיאנג הדגימה את היופי שטמון בספורט, גם בלי מדליית זהב או שיא עולם. היופי התגלם בעוצמות הרגש שעלו אצלהקהל הסיני - ובעצםאצל כל מי שחיי בסין ומבין את חשיבותו של ליו לעם הסיני - אחרי הפרישה. זההיה מאותם רגעים בהם הספורט מביא אותי לדמעות, ואלו בדיוק הרגעים שבגללם אני חובב ספורט מושבע.אני לא יודע מה מצבו הבריאותי של ליו, ואולי הוא באמת בחר להתחמק מהריצה מסיבות שלא קשורות בפציעה (סמים?פחדנות? יש כבר אינספור קונספירציות ברשת), אבלאני יודע למה אני מצפהבאולימפיאדה הבאה. אני רוצה לראות את ליו מקבל עוד הזדמנות להביא את הזהב האולימפי לעם שכל כך מעריץ אותו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Aug 2008 18:06:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9768730</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9768730</comments></item><item><title>לראות ריצת 100 מטר ממרחק 10 מטר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9755502</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שסין זכו באירוח האולימפיאדה היה ברור שהאצטדיון האולימפי יהיה חייב להיותמבנה מרשים ויוצא דופן מכל האצטדיונים האולימפים הקודמים.
למה? כימבחינת הסינים, המטרה העיקרית של אולימפיאדת בייג&apos;ינגהיא להראות לעולם את עוצמתם, וכשרוצים להרים אולימפיאדה שתדהים את כל העולם, האצטדיון האולימפי הוא מפגן העוצמה המשמעותי ביותר. 
&quot;קן הציפור&quot; נפתח לראשונה לקהלבתחרותהכנה לאולימפיאדה בחודש אפריל (הייתי שם!). לפני שבוע נערך בו טקס הפתיחה של האולימפיאדה (בו דווקא לא הייתי...).
אבל האצטדיון האולימפי הוא קודם כל ולפני הכלהבית של מלכת הספורט -האתלטיקה, וביום שישי בבוקר, התקיימה התחרות האולימפית הראשונה ב-&quot;קן הציפור&quot;.
כבר מבחוץ היית התרגשות גדולה.אי אפשר לא להתרגש כשמתקרבים למבנה הענק הזה. ה-&quot;קן&quot; מעורר התפעלותגם אצל מי שכבר ראה אצטדיונים ענקיים בארה&quot;ב ואירופה.

 
על המסלול נערכו מוקדמות של תחרות ה-100 מטר היוקרתית (הגמר ביום שבת ב-10 בערב שעון סין), אבל ההרגשה הייתהשהתחרויות עצמן די משניות,כי הקהל היה עסוק בלהתפעל מהאצטדיון.
אותי הספרינטים דווקא די ריתקו. בשלב מסויים הצלחתי להסתנן עד לשורה הראשונה ליד א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Aug 2008 10:06:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9755502</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9755502</comments></item><item><title>כך עבר עלינו טקס הפתיחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9719016</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה: תיעוד ערב טקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג&apos;ינג ברחבי העיר.
מתי: 08.08.08, חמש אחה&quot;צ עד 2 לפנות בוקר.
מי: מרטינה (צלמת וידיאו, חברה שלי), בוריס (צלם סטילס, אח של מרטינה), אנוכי.

 

למה: ביזנס אנד פלייזר. 
איפה: ברכבת התחתית (עם התיירים המרוגשים), באזורי אוהדים (עם נטולי כרטיסים כמונו), בכיכר טיאנמן (עם הזיקוקים), בעצם בכל מקום בעיר, חוץ מב-&quot;קן הציפור&quot;. 

    

איך:מצלמיםומראיינים, מראיינים ומצלמים, ופה ושם - למצלמה מקשקשים.

  

התוצאה: כתבה לנענע, וחווייה לחיים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Aug 2008 13:57:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9719016</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9719016</comments></item><item><title>משחקים על הכבוד הלאומי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9691285</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם הייתי צריך לבחור לראות תחרויות של ענף אולימפי אחד בלבד בחודש הקרוב, אז זה היה טניס שולחן. אני מכור לכדורסל, אוהב שחייה, ואתלטיקה זה תמיד מעניין, אבל באולימפיאדה הקרובה באף מקצוע לא יהיה מתח וטירוף של אוהדים כמו בתחרויות הפינג פונג, שיערכו באולם של אוניברסיטת בייגי&apos;נג מול קהל של 20,000 איש. תהיו בטוחים שכלכרטיס לכל יום בתחרויות נמכר מזמן.בכתבה שהכנתי על הפינג פונג בסין אחד המרואיינים הסביר שהסינים אוהבים את הספורט הזה כמו שהברזילאים אוהבים כדורגל, ובעצםאין צורך להוסיף מעבר לזה.וואנג הו הסיני,המדורג ראשון בעולם באולימפיאדות אטלנטה וסידני הסינים לקחו את כל מדליות הזהב (יחידים - גברים ונשים, זוגות - גברים ומעורב), אבל באתונה 2004 הקוריאני ריו סונג מין ניצח את וואנג הו הסיני בגמר ולקח את הזהב (למי שיש סבלנות - אפשר לצפותביוטיוב במערכה האחרונה במשחק הגמר). בינתיים גם צצו יריבים נוספים ממדינות אחרות - למשל מטאייוואן - כך שלפחות בתחרויות גברים הכל פתוח. מבחינת הסינים, בפינג פונג יותר מבכלענף אולימפיאחר, הכבוד הלאומי מונח על הפרק. נכון שהסינים חולים עלכדורסל אבל הם יודעים שהסיכויים למדליה קל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Aug 2008 12:24:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9691285</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9691285</comments></item><item><title>זיהום אוויר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9674394</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחד האייטמים ב-&quot;השבוע בבייגי&apos;נג&quot; האחרון עסק בכשלון הארגוני העיקרי של הסינים - זיהום האוויר בעיר המארחת. הנה תמונה מכיכר טיאנמן בעיר מיום שני האחרון.

 

בחודשים האחרונים הסינים נקטו בכל האמצעים האפשריים כדי לנקות את שמיי בייגי&apos;נג; מפעלים מזהמים בעיר ובכל המחוזות הסמוכיםהושבתו,מה-20 ביולי מכוניות רשאיות לעלות על הכביש יום כן יום לא, ואוטובוסים חשמליים הופעלו בעיר. אבל לפחות כרגע נראה שבכל זאת, זיהום האוויר של העיר המארחת, יהיה אחד הסיפורים המשמעותייםשל 
האולימפיאדה הקרובה.



באתר של משרד איכות הסביבהשל הממשלה הסינית יש - בצד ימין של המסך - טבלה מסודרת שמדווחתעל איכות האוויר בכל הערים הסיניות הגדולות, ובבייגי&apos;נג כמעט תמיד יש את האוויר הכי מזוהם. המארגנים ממשיכים לטעון שעד השמיני באוגוסט השמיים יתנקו ושבמהלך האולימפיאדה לא נראה ימים כמו שהיו השבוע. נראה. בינתיים, עובדים קשה מדי יום כדי לנקות את האבק מקוביית המים- אולם בריכות השחיה האולימפיות, מבנה שאמור היה להיות שקוף...

   
(התמונות מסוכנות רויטרס)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Aug 2008 08:21:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9674394</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9674394</comments></item><item><title>חדשנות (וכסף) דרך האמנות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9659616</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום עלה בנענע סיפור על האמנות הסינית המודרנית. האמנות הסינית מעניינת בעיקר בגלל שהיא משקפת תהליך שעובר על כל החברה הסינית:המעבר ממחשבה סוציאליסטית אחידה לחשיבה קפיטליסטית אינדיוידואלית.באופן אישי נהניתי במיוחד מהכנתהכתבה הזאת. אמא שלי חובבת אמנות שכבר לפני שנים סיפרה לי בהתלהבות על האמנות הסינית החדשנית ובמיוחד על פינה קטנה ויצירתית של בייג&apos;ינג שנקראת רובע 798. כמובן שבקצב שדברים משתנים בסין, עד שאני הגעתי, רובע 798 כבר הפך לאטרקציה תיירותית ידועה. בכל זאת בחצי שנה האחרונה רובע האמנותהוא האזור האהוב עליי בבייג&apos;ינג. אני דווקא לא חובב אמנות גדול, אבל כן אוהב מקומות בהם יש אווירה חדשנית, יצירתית ושמחה. וזה בדיוק מה שהולך ב-798. 
  
אינדיוידואליות אינה תכונה נפוצה בחברה הסינית, הרי דורות שלמים גדלו כאן ברוח הסוציאליסטית.אבל ב-798 - בין אם זה ביצירות של האמנים, בבתי הקפה המעוצבים ביחודיות, או בסינים הצעירים שמציפים את המקום - אפשר בהחלט לקבל מנה הגונה של אינדיוידואליות.
 
אז כן, רובע 798 בהחלט מצוי בתהליך התמסחרות מואץ, ושכר הדירה של הגלריות שם מרקיע שחקים, ומותיר בסביבה רק את מי שיכול&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Jul 2008 10:59:00 +0200</pubDate><author>yermi888@hotmail.com (ירמי ברנר)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525778&amp;blogcode=9659616</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525778&amp;blog=9659616</comments></item></channel></rss>